שרח בת אשר

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

שרח בת אשר, בתו של אשר בן יעקב, היא הבת היחידה המנויה בין בניו של אשר וברשימת צאצאי השבטים בכלל (בבראשית מו, בבמדבר כו, ובדברי הימים א ז).

לפי המדרש היא היתה זו שבישרה ליעקב על כך שיוסף עודנו חי, ומשום כך הוכנסה עוד בחייה לגן עדן, ע"י שישים ריבוא מלאכים (ע"פ תרגום יונתן). מדרשים נוספים סוברים שחיתה שנים רבים (כמה מאות), והיתה חיה גם במדבר, והיא גילתה למשה ביציאת מצרים היכן נמצא ארונו של יוסף. יש אומרים שקיבלה חלק בנחלת הארץ. בשמואל ב פרק כ' מסופר שיואב בן צרויה רודף אחרי שבע בן בכרי ועושה מצור על העיר אבלה בית מעכה. אישה חכמה משכנעת אותו שלא יחריב את העיר ואת בני העיר היא מצליחה לשכנע שיסגירו ליואב את שבע בן בכרי. חז"ל אומרים שאישה חכמה זו היתה שרח בת אשר.

באמירת ההבדלה שבמוצאי שבת, יש הנוהגים להוסיף "ושם בת אשר שרח", לפני ברכת "בורא פרי הגפן".

בספר במדבר בפרשת פינחס ה' מצווה על משה למנות את בני ישראל, לאחר המגיפה שהיתה בעם ישראל לאחר חטא בעל פעור [פרק כו פסוק מו], כתוב: "ושם בת אשר שרח". שאלו [רבי יצחק גויטע זצ"ל בספרו "שדה יצחק", רבי יוסף חיים זצ"ל], למה נאמר "ושם בת אשר שרח", מהו "ושם", למה לא נאמר "ושרח אחותם" כמו שנאמר בפרשת ויגש? והביאור, כי יתכן שלשאר השבטים לא היתה בת רק בנים, ולאשר היתה בת; ומכיוון שאשר הוא היחיד שהיתה לו בת - קראוה "בת אשר", כי רק לאשר היתה בת והיה ידוע למי הכוונה. ועל כן - כאן אמר הכתוב - "ושם בת אשר - שרח", כלומר ושמה של אותה שקורין אותה "בת אשר" הוא שרח.