תבנית:הידעת?/י"ג חשוון ה'תש"ע: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''מותר לקרא אברם'''
'''מתי לשאול'''
מעשה בתלמיד חכם אחד זצ"ל, שהלך פעם לגביר אחד ובחדר ההמתנה הייתה תמונה לא [[צניעות|צנועה]], ומייד קרע אותה<ref>עי' ברכות כ.</ref>. כשנכנס הגביר אמר לו: "היית צריך לשאול!" ענהו: "וכשאתה תלית את התמונה, כלום שאלת אותי?"


מותר לאדם לקרוא שם בנו "אברם". כל האיסור לקרא בשם אברם (ברכות יג א), הוא רק לאברהם אבינו.   (פרי ישורון, עמוד 87)
ואמר ה[[הרב חיים קניבסקי|גר"ח קניבסקי]] שליט"א, שבוודאי עשה<ref>נראה שצ"ל: "ענה", שכן איסור "לפני עיור" מסביר מדוע היה אסור לו לתלות את התמונה, וזו סיבה לשאול אותו (כי זו שאלה הלכתית או כדי להודיעו שלא יכנס), אך הסיבה ש"עשה" טוב, היא מדין [[אפרושינהו מאיסורא]] {{מקור|(עי' קידושין כח. נתה"מ סי' ג סוף ס"ק ב ומשובב נתיבות שם)}}.</ref> טוב עפ"י דין הרי זה [[לפני עיור]], אבל אם זה [[גוי]] היה צריך לבקש רשות, כי גוי איננו מוזהר על לפני עיור. {{מקור|(דרך שיחה ח"א עמ' שסט)}}
 
 
== הערות שוליים ==
<references />

גרסה מ־04:53, 15 באוקטובר 2009

מתי לשאול מעשה בתלמיד חכם אחד זצ"ל, שהלך פעם לגביר אחד ובחדר ההמתנה הייתה תמונה לא צנועה, ומייד קרע אותה[1]. כשנכנס הגביר אמר לו: "היית צריך לשאול!" ענהו: "וכשאתה תלית את התמונה, כלום שאלת אותי?"

ואמר הגר"ח קניבסקי שליט"א, שבוודאי עשה[2] טוב עפ"י דין הרי זה לפני עיור, אבל אם זה גוי היה צריך לבקש רשות, כי גוי איננו מוזהר על לפני עיור. (דרך שיחה ח"א עמ' שסט)


הערות שוליים

  1. עי' ברכות כ.
  2. נראה שצ"ל: "ענה", שכן איסור "לפני עיור" מסביר מדוע היה אסור לו לתלות את התמונה, וזו סיבה לשאול אותו (כי זו שאלה הלכתית או כדי להודיעו שלא יכנס), אך הסיבה ש"עשה" טוב, היא מדין אפרושינהו מאיסורא (עי' קידושין כח. נתה"מ סי' ג סוף ס"ק ב ומשובב נתיבות שם).