תוספות: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''תוספות''' הוא פירוש על ה[[גמרא]] שנאמר ע"י | '''תוספות''' הוא פירוש על ה[[גמרא]] שנאמר ע"י [[בעלי התוספות]] ונדפס בצידי הגמרא. פירושי התוספות שנדפסו בשולי דפי הגמרא מכונים "'''התוספות שלנו'''", על מנת להבדלים מקבצי תוספות אחרים שהודפסו בנפרד (או לא הודפסו כלל). | ||
בפירושם מרבים רבותינו בעלי התוספות להקשות ממקור למקור ב[[ש"ס]], קובע את הכללים של הש"ס ע"פ שיטתו, ופעמים רבות חולק על [[רש"י]] הנזכר בתוספות בשם "הקונטרס". | בפירושם מרבים רבותינו בעלי התוספות להקשות ממקור למקור ב[[ש"ס]], קובע את הכללים של הש"ס ע"פ שיטתו, ופעמים רבות חולק על [[רש"י]] הנזכר בתוספות בשם "הקונטרס". | ||
==קובצי התוספות== | |||
פירוש התוספות על הגמרא לא נתחבר כפירוש אחיד מתחילת הש"ס עד לסיומו. בבתי המדרש השונים של בעלי התוספות נתחברו קבצי פירושים שמקורם בראש בית המדרש, וקבצים עלו גדלו והשתכללו מדור לדור עד שנערכו ונחתמו באופן סופי על ידי אחד מבעלי התוספות. עובדה זו יוצרת מציאות של כמה קבצי תוספות שונים על אותה המסכת, כאשר התוספות שהודפסו על הדף אינם תמיד שייכים לאותו קובץ ולאותו בית מדרש. | |||
בין הקבצים המרכזיים של בעלי התוספות הם "תוספות [[ר"י הזקן]]", "תוספות שאנץ" (ל[[רבי שמשון משאנץ]]), "תוספות טוך''' (ל[[רבי אליעזר מטוך]]), "תוספות [[רבינו פרץ]]" ועוד. | |||
== רבותינו בעלי התוספות == | == רבותינו בעלי התוספות == | ||
התוספות נתחברו ע"י רבני צרפת, במשך כמה דורות. בעלי התוספות היו | התוספות נתחברו ע"י רבני צרפת, אשכנז ואנגליה במשך כמה דורות. בעלי התוספות היו קבוצות של בתי מדרש מתלמידיהם של [[רבינו מאיר מרומרוג]] (חתן [[רש"י]]), ובניו [[רבינו תם]], [[רשב"ם]] ו[[ריב"ם]], ואחיינם [[רבינו יצחק הזקן]]. | ||
חכמים נוספים בולטים המוזכרים בתוספות: [[רבינו חיים הכהן]]; [[רבנו אלחנן ב"ר יצחק]] (בנו של ר"י); [[רבנו יצחק בן אברהם]] (ריצב"א); רבי שמשון משאנץ (הר"ש); רבנו פרץ מקורביל; [[רבנו יחיאל מפאריס]]; רבי אליעזר מטוך; [[רבי משה מקוצי]]- בעל ה[[סמ"ג]]; [[רבי משה מאיברא]] (מאלאוו"ר); [[ריב"א]]; [[רבי יוסף מארץ ישראל]]; [[מהר"ם מרוטנבורג]] ועוד. | |||
ה[[מהרש"ל]] בהקדמתו ל"ים של שלמה" כותב כי לולי חכמי הצרפתים בעלי התוספות, שעשאוהו את התלמוד ככדור אחד, ועליהם נאמר דברי חכמים כדרבונות, והפכוהו וגלגלוהו ממקום למקום, עד שנראה לנו כאחת, מבלי סותר ומבלי עוקר. אלא סוגיא זו אומרת בכה וסוגיא זו אומרת בכה, ולא קרב זה אל זה, ונמצא מיושר התלמוד ומקושר. וכל הסתימות יפושרו ותוכן פסקיו יאושרו. | |||
עוד כתב המהרש"ל, כי מאחר והיו חכמים רבים - נמצא במקום אחד שהתוספות יניח בתימה, ובמקום אחר הקושי יתורץ. | עוד כתב המהרש"ל, כי מאחר והיו חכמים רבים - נמצא במקום אחד שהתוספות יניח בתימה, ובמקום אחר הקושי יתורץ. | ||
== | =="התוספות שלנו"== | ||
{{בעבודה|[[משתמש:אריאל ביגל נ"י|אריאל ביגל נ"י]] ([[שיחת משתמש:אריאל ביגל נ"י|שיחה]]) 21:09, 13 ביולי 2014 (IDT)}} | |||
כאמור, התוספות המודפסות בשולי דפי הגמרא אינן אחידות בכל המסכתות, וישנן מסכתות שאף באמצען מוחלפות התוספות לתוספות אחרות. על פירושי התוספות על מהמסכתות, העידו חכמי הדורות כי הן שייכות לבית מדרש מסוים. על מסכתות אחרות אין מסורת ברורה, אך החוקרים הצביעו על זיהוי משוער. | |||
* '''[[מסכת ברכות]]'''- המהרש"ל כתב {{מקור|שו"ת מהרש"ל מד|כן}} כי התוספות למסכת ברכות אינן "תוספות טוך" ולא "תוספות שאנץ". יש טוענים כי מקורן בבית מדרשו של [[רבי יהודה שירליאון]]<ref>אפרים אלימלך אורבך, "בעלי התוספות" ח"ב עמ' 600</ref>. תוספות אלו קוצרו על ידי אחד החכמים, ולעיתים הן מכונות "תוספות קצרות" ({{מקור|תרומת הדשן קח}} ועוד). | |||
* '''[[מסכת שבת]]'''- כפי הנראה הינן תוספות טוך<ref>שם, עמ' 601</ref>. | |||
* '''[[מסכת עירובין]]'''- נראה שהן מבית מדרשו של ריצב"א, אחיו של הר"ש משאנץ<ref>שם עמ 606</ref>. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מפרשי הש"ס]] | [[קטגוריה:מפרשי הש"ס]] | ||
גרסה מ־21:09, 13 ביולי 2014
|
|
תוספות הוא פירוש על הגמרא שנאמר ע"י בעלי התוספות ונדפס בצידי הגמרא. פירושי התוספות שנדפסו בשולי דפי הגמרא מכונים "התוספות שלנו", על מנת להבדלים מקבצי תוספות אחרים שהודפסו בנפרד (או לא הודפסו כלל).
בפירושם מרבים רבותינו בעלי התוספות להקשות ממקור למקור בש"ס, קובע את הכללים של הש"ס ע"פ שיטתו, ופעמים רבות חולק על רש"י הנזכר בתוספות בשם "הקונטרס".
קובצי התוספות
פירוש התוספות על הגמרא לא נתחבר כפירוש אחיד מתחילת הש"ס עד לסיומו. בבתי המדרש השונים של בעלי התוספות נתחברו קבצי פירושים שמקורם בראש בית המדרש, וקבצים עלו גדלו והשתכללו מדור לדור עד שנערכו ונחתמו באופן סופי על ידי אחד מבעלי התוספות. עובדה זו יוצרת מציאות של כמה קבצי תוספות שונים על אותה המסכת, כאשר התוספות שהודפסו על הדף אינם תמיד שייכים לאותו קובץ ולאותו בית מדרש.
בין הקבצים המרכזיים של בעלי התוספות הם "תוספות ר"י הזקן", "תוספות שאנץ" (לרבי שמשון משאנץ), "תוספות טוך (לרבי אליעזר מטוך), "תוספות רבינו פרץ" ועוד.
רבותינו בעלי התוספות
התוספות נתחברו ע"י רבני צרפת, אשכנז ואנגליה במשך כמה דורות. בעלי התוספות היו קבוצות של בתי מדרש מתלמידיהם של רבינו מאיר מרומרוג (חתן רש"י), ובניו רבינו תם, רשב"ם וריב"ם, ואחיינם רבינו יצחק הזקן.
חכמים נוספים בולטים המוזכרים בתוספות: רבינו חיים הכהן; רבנו אלחנן ב"ר יצחק (בנו של ר"י); רבנו יצחק בן אברהם (ריצב"א); רבי שמשון משאנץ (הר"ש); רבנו פרץ מקורביל; רבנו יחיאל מפאריס; רבי אליעזר מטוך; רבי משה מקוצי- בעל הסמ"ג; רבי משה מאיברא (מאלאוו"ר); ריב"א; רבי יוסף מארץ ישראל; מהר"ם מרוטנבורג ועוד.
המהרש"ל בהקדמתו ל"ים של שלמה" כותב כי לולי חכמי הצרפתים בעלי התוספות, שעשאוהו את התלמוד ככדור אחד, ועליהם נאמר דברי חכמים כדרבונות, והפכוהו וגלגלוהו ממקום למקום, עד שנראה לנו כאחת, מבלי סותר ומבלי עוקר. אלא סוגיא זו אומרת בכה וסוגיא זו אומרת בכה, ולא קרב זה אל זה, ונמצא מיושר התלמוד ומקושר. וכל הסתימות יפושרו ותוכן פסקיו יאושרו. עוד כתב המהרש"ל, כי מאחר והיו חכמים רבים - נמצא במקום אחד שהתוספות יניח בתימה, ובמקום אחר הקושי יתורץ.
"התוספות שלנו"
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. התבנית הונחה ע"י אריאל ביגל נ"י (שיחה) 21:09, 13 ביולי 2014 (IDT) |
כאמור, התוספות המודפסות בשולי דפי הגמרא אינן אחידות בכל המסכתות, וישנן מסכתות שאף באמצען מוחלפות התוספות לתוספות אחרות. על פירושי התוספות על מהמסכתות, העידו חכמי הדורות כי הן שייכות לבית מדרש מסוים. על מסכתות אחרות אין מסורת ברורה, אך החוקרים הצביעו על זיהוי משוער.
- מסכת ברכות- המהרש"ל כתב (שו"ת מהרש"ל מד) כי התוספות למסכת ברכות אינן "תוספות טוך" ולא "תוספות שאנץ". יש טוענים כי מקורן בבית מדרשו של רבי יהודה שירליאון[1]. תוספות אלו קוצרו על ידי אחד החכמים, ולעיתים הן מכונות "תוספות קצרות" (תרומת הדשן קח ועוד).
- מסכת שבת- כפי הנראה הינן תוספות טוך[2].
- מסכת עירובין- נראה שהן מבית מדרשו של ריצב"א, אחיו של הר"ש משאנץ[3].