הבראקל- העוף שמסעיר את עולם הכשרות
עוף הבראקל הוא גזע של תרנגול שמגיע מאיזור בלגיה שם גידלו אותו במשך מאות שנים, על כשרותו של התרנגול קיים ויכוח סוער.
2 דק' קריאה
עוף הבראקל הגיע לאחרונה לארץ והעמיד את כל מערך הכשרות בארץ על הרגליים. העוף עורר סערה תורנית ורבנים ופוסקים החלו דנים בשאלה האם מותר לאכול עוף זה שהרי יש לו את כל סימני הטהרה הנצרכים לעוף או שמא אין לאוכלו כיון שאין מסורת על אכילת עוף זה?
עוף הבראקל המכונה גם "הנזיר מבראקל", זאת בשל מראהו השעיר והמזוקן. הובא לארץ לגידול מסחרי על ידי חברת 'מסורת טהרת העופות', שהוקמה בכדי להשיג עופות שאין עליהם חששות של הכלאה עם זנים אחרים, זאת לאחר שנשמעו טענות סביב עופות הפטם שנהוגים בישראל במשך השנים על כך שהעופות המגיעים אלינו נוצרו ע"י הכלאה של עופות טמאים והם בעצם צאצאים שלעופות טמאים, ואסורים באכילה כפי הכלל הידוע: "היוצא מן הטמא טמא".
החברה הנ"ל איתרה עופות אלו שלדבריה הם מגזע טהור ללא הכלאות. ולדבריהם בעוף זה לא קיימות בעיות הלכתיות,ומכך התפתחה הסערה הגדולה, האם באמת עוף הבראקל כשר? האם העופות שאכלנו עד היום הינם הכלאה ממינים אסורים?
בשאלות אלו דנו רבים מגדולי הדור. יש המתירים את העוף בטענה שהוא דומה לעוף הבאלדי שעליו יש מסורת ואף הביאו שוחטים שאמרו שמכירים את העוף הזה ויש להם עליו מסורת ואם כן הוא מותר באכילה.
לעומתם יש האוסרים את העוף משום שהשערות הרבות המעטרות את צווארו וראשו, בשונה מהמינים הסטנדרטיים והנפוצים, העלו בעיה חדשה שאין עליו מסורת ברורה וכן שבמהלך השנים העופות האלה גדלו יחד עם עופות טמאים והתערבבו איתם.
ממש בימים אלו פירסם הרב יהודה עמיחי ממכון התורה הארץ מאמר בנושא, לאחר דין ודברים במאמר הרב פוסק להתיר את העוף מסוג הבראקל.
הרב דן במאמרו משתי בחינות. א. סימניה טהרה בעוף. ב. המסורת אודות אכילת העוף.
מבחינת סימני הטהרה יש לעוף הבראקל את כל הסימנים הנדרשים להכשרת העוף לאכילה. א. זפק. ב. אצבע יתירה. ג. קרקבנו נקלף. וכן או אינו עוף דורס.
מבחינת הבעיה הנוספת של העדר מסורת,מביא הרב עמיחי פוסקים הסוברים שכאשר עופות חיים באותה להקה עם עופות כשרים הם אינם צריכים מסורת.
בקשר לשינויים החיצוניים בגוף העוף,מעלה הרב עמיחי שרק שינוי באברים מצריך מסורת אך שינויים במראה החיצוני של העוף כגון ריבוי שערות וכדומה אינו מצריך מסורת.
בסיכום המאמר כותב הרב עמיחי: "התרנגול מסוג "בראקל" שיש לו ג' סימני טהרה (קורקבן נקלף, זפק, אצבע יתרה) וגדל עם כל העופות הרגלים ופרים ורבים ככל התרנגולות וידוע בוודאות שאיננו דורס, הרי זה תרנגול רגיל. השערות שהוא מגדל הן שינוי חיצוני ולא באברי התרנגול ולכן אין בו צורך למסורת לכו"ע והוא כשר לחלוטין".
ואף הוסיף הרב " יש להוסיף שההתר לעוף הברקאל אין בו כל אמירה הלכתית שהוא עדיף מהתרנגולות הרגילות (בלאדי), ואדרבא נראה שאין להטיל כל ספק בתרנגולות הרגילות, אלא יש כאן ברור על הברקאל בפני עצמו".