איני יודע כמה מכם קראו את המאמר של הרב אלי סדן, שכתב כי יותר מ-42% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי אינם מגדירים את עצמם דתיים כיום. הנתונים של הלמ"ס לשנת 2019  מלמדים כי 43.3% מבוגרי החמ"ד זרקו את הכיפה. 

אם בחינוך הממלכתי-דתי (החמ"ד) יש היום כ-350,000 תלמידים והנשירה היא 43.3% הוי אומר שיותר מ-150,000 תלמידים שגדלו בבתים דתיים לא שומרים היום שבת, אולי נמצאים בכל נדרי בבית הכנסת, חלק לא אוכל כשר ונראה שכולם לא שולחים את הילדים שלהם לחינוך דתי. 

>> המספר הולך ויורד, ועדיין גבוה מאוד

התהליך הזה מתמשך כבר שנים רבות. לשמחתנו מספר הנושרים הולך ויורד, אבל עדיין מגיע לאחוזים מבהילים. לפני כ-13 שנים היו 50% דתל"שים בחינוך הממלכתי-דתי, ואילו היום מדובר ב-43.3% דתל"שים. 

לא מדובר על דתל"שים שבאו ממשפחות חילוניות או מסורתיות אלא על דתל"שים שגדלו בבתים דתיים, למדו במוסדות החינוך של החמ"ד שמונה עד 12 שנה ואף יותר ויצאו חילונים ברמה זו או אחרת. 

>> כמו שרפת 150 אלף ספרי תורה

ניסיתי להגדיר לעצמי את גודל המחדל, וחשבתי בתחילה שזה דומה לשרפת ספר תורה. אבל אחר כך אמרתי שלא מדובר בספר תורה אחד, מדובר ביותר מ-150 אלף ספרי תורה שנשרפים. אני לא מוצא דימוי אחר שיכול לתאר את ממדי האסון וגודלו. 

>> פיגוע ברמה הלאומית

שימו לב: לא מדובר כאן רק בפיגוע ברמה משפחתית, מדובר כאן בפיגוע ברמה הלאומית. אם היינו משכילים לשמור על הגבולות בציבור הדתי-לאומי, היינו היום הכוח המוביל במדינה. 

אם רוצים נקודה להשוואה, אפשר להסתכל על הציבור החרדי שצמח במהלך השנים מ-9% במערכת החינוך הציבורית לכמעט 30% במערכת (ומגיע לו יישר כוח על כך). 

לעומת זאת הציבור הדתי-לאומי לא מצליח לצמוח יחסית לגודלו. הוא היה 20% מהמערכת החינוך ונשאר 20% מהמערכת למרות הילודה הגדולה בציבור הזה, שהייתה יכולה להכפיל ולשלש את מספרה כמו שעושה הציבור החרדי. 

>> לא חייבים להיות חרדים בשביל להצליח בחינוך

אילו היינו משכילים לשמר את הילדים שלנו כפי שהציבור החרדי משמר את הילדים שלו, היינו יכולים להגדיל אותו היום לכמעט 50% ממערכת החינוך. זו הייתה יכולה להיות מהפכה ברמה לאומית בכל הרמות האפשריות. ברמה הפוליטית וברמת ההשפעה על אופי המדינה. 

חשוב מאוד לומר: לא חייבים להיות חרדים עם כל סל הדעות שלהם בשביל לשמור על רמת נשירה נמוכות. בדקנו: הרבה מוסדות בציבור הדתי-לאומי מצליחים לשמור על רמות נמוכות מאוד של נשירה, והם עושים זאת באמצעות דרך ברורה באמונה, דרך ברורה בשמירת מצוות, דרך ברורה באהבת ה' ובשמחה במצוות, בלי לומר 'כל אחד והאמת שלו'. בלי לטשטש את הזהות והדרך, ולתת הרבה מאוד גאוות יחידה.

>> לא לחיות בשקר – זה אל"ף-בי"ת

יש כאלה שמרמים את עצמם ומעדיפים לחיות בהונאה עצמית כדי שלא יצטרכו לקום מהכורסה ולשנות את אורחות חייהם. ההונאה העצמית היא הסכנה הגדולה ביותר של המערכת. חייבים לשקף את המציאות האמיתית לעצמנו, להורים, למנהלים, לרבני הקהילות, לאתרים לעיתונים הדתיים וכל למובילי דעת הקהל אפילו אם היא כואבת. 

אם נדע כולנו כל הזמן מה המציאות, חזקה עלינו שנעשה כל מה שביכולתנו כדי לשפר ולתקן. אם נעדיף למצוא אנשים שישמיעו לנו את המסקנות שאנו רוצים לשמוע, לא נשנה כלום ולא נתקן כלום. 

>> בבדיקות יסודיות מתגלה המסקנה העגומה

בגלל החשיבות הגדולה של הנתונים האלה שכרו איגוד רבני הקהילות, קבוצת אח"י (אסטרטגיה יהודית חינוכית) והרב יהושע שפירא את שירותיו של דרור יהב, חוקר יהדות בת זמננו ובוגר 8200. הוא בדק ומצא ש-14 מחקרים נעשו לאורך השנים באוניברסיטאות ובמכוני מחקר למיניהם. הוא ראיין חלק גדול מהחוקרים, ומצא שהנתונים של רובם מקבילים פחות או יותר לנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

הלמ"ס בודקת את הנושא הזה בתוך מכלול שלם של נושאים חברתיים ומפרסמת על כך נתונים במשך יותר מ-13 שנים במסגרת 'הסקר החברתי'. הנתונים של הלמ"ס נראים אמינים מכמה סיבות: גם כי אין להם אג'נדה, גם כי הם גוף ציבורי שמבצע את הסקר מדי שנה על אלפי נבדקים, גם כי הם בודקים את הנתונים האלה ברצף של יותר מעשור, וגם כי רואים את השינוי המתמשך לאורך שנים. 

המשמעות של הנתונים הללו היא שבשנת 2007 הייתה בציבור הדתי-לאומי נשירה של 50.8%, ובשנת 2019 הייתה בציבור הדתי-לאומי נשירה של 43.3%. זה נתון חיובי שאומר שאומנם יש ירידה בנשירה של 7%–8%, ועל כך מגיע יישר כוח לכל מי שפועל בנושא. אולם אנו עדיין מדברים על נשירה של יותר מ-43%!

>> מבתים ליברליים הנשירה גדולה יותר

נתון מעניין שבדקו שני חוקרים (ריץ' ווינוגרד-ג'אן, 2004) הוא הקשר שבין רמת הדתיות בבית לבין רמת הנשירה. האם פתיחות וחשיפה לתכנים חילוניים מחזקת את הילדים, הנערים והנערות או מחלישה אותה? יש מי שטוענים כי דווקא חברה מעורבת תכין את הילדים לחיים נכון יותר והם יעזבו את הדת פחות ופחות. אך בנושא זה אי אפשר להתווכח עם הנתונים: ככל שרמת ההקפדה בבית הייתה גבוהה יותר, כך הייתה מידת ההתרחקות (הממוצעת) מן הדת נמוכה יותר, ולהפך: ככל שההקפדה על שמירת מצוות הייתה נמוכה יותר, כך עלו שיעורי ההתרחקות מן הדת. 

כל אחד מאיתנו ודאי מכיר מקרים אחרים של בתים חזקים שיש בהם דתל"שים, אבל כשמסתכלים במבט כללי על הציבור כולו - זו המציאות.

>> בחברה מעורבת - הנשירה יותר גדולה

מחקר נוסף (רוזנר ופוקס, 2018) מראה כי ככל שאדם מחנך את ילדיו בחברה מעורבת ופתוחה, כך הסיכוי שהם יהיו דתיים הולך ויורד. ככל שהוא מחנך אותם בחברה נפרדת ועם מורים יראי שמיים, הסיכוי שהם יישארו דתיים הולך וגובר. 

ככל שהבית מקפיד יותר על הלכות ומצוות, כך הילדים ישמרו יותר על המצוות ועל התורה. ככל שהבית יותר מתירני וליברלי, כך יהיה דור ההמשך מתירני וליברלי יותר מההורים שלו. 

אם מדובר בתלמידי ישיבות ואולפנות עם פנימיות, הנשירה היא 10% עד 20%, תלוי ברמת הדתיות של בית הספר. לפעמים אפילו פחות. המספר הנמוך הזה מלמד שהנשירה איננה מובנית בחינוך הציוני-דתי. תלמיד יכול להמשיך לשרת בצבא, להמשיך לעבוד ולהתפרנס, להיות משולב בחברה הישראלית ולהישאר ברמה דתית גבוהה. 

>> הנשירה – מקור הכוח של הציבור החילוני

מסקנת לא מעט חוקרים היא שהנשירה הגדולה הזו בציבור הדתי היא מקור הגידול בציבור החילוני בישראל. הנשירה מהציבור הדתי היא הסיבה לכך שיש במדינה מוקדי כוח שמושכים את המדינה לכיוון חילוני יותר ויותר. 

 החוקרים אלכס וינרב ונחום בלס הגיעו למסקנה כי מכל 100,000 ילדים בכיתה א' נשארים כ-90 אלף ילדים במגזר החרדי; רק 70–80 אלף בציבור הדתי-לאומי. לעומת זאת על כל 100,000 ילדים שנכנסים לכיתה א' יש בחינוך הממלכתי יוצאים בין 111,000 ל114,000 ילדים חילוני

>> הכרת המציאות - תנאי בסיסי לתיקון

כואב לספר את הנתונים האלה להורים ולמורים ולרבנים ולכל מנהיגי הציבור, אבל חייבים לשים את הנתונים מול העיניים אם אנחנו רוצים לתקן. ובאמת אין לנו שום ברירה. 

>> עיתוני המגזר – חייבים לעשות שינוי

התיקון הזה הוא גם ברמה של העיתונים, שלא יכולים לפרסם בחורה שהולכת להתגייס למג"ב ולספר לכולם כמה זה אטרקטיבי. כי בסופו של דבר אולי היא תישאר דתייה, אבל רוב הבנות שיאמצו את דרכה יעזבו את הדרך מהר מאוד. אי אפשר לבלבל את הציבור במסרים סותרים. 

>> מערכת החינוך חייבת לעשות שינוי

הנתונים האלה מחייבים את מערכת החינוך לשים את הדגש המרכזי שלהם על חינוך לאמונה ולשמירת מצוות, ולא על דמוקרטיה והכלת האחר וכדומה. מתמטיקה היא באמת חשובה מאוד, אבל אין ערוך לחשיבות של ההשקעה בלימוד אמונה, בסופו של דבר היא יסוד הכול. אם תהיה לנו מדינה של מתמטיקאים שלא מבינים מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים, לא תהיה לנו מדינה. 

מערכת החינוך חייבת לאתר את המנהלים והמורים הכושלים ולשלוח אותם אחר כבוד לביתם. המערכת חייבת לחזק את המפקחים, המנהלים והמורים המצליחים ולתת להם כוח להמשיך ולהוביל את המערכת קדימה. 

>> ההורים חייבים לעשות שינוי

חייבים לעשות שינוי גם ברמת הבית. אני רוצה לפנות לכל הזוגות הצעירים שמתחתנים או שיתחתנו או שכבר התחתנו: כשאתם שואלים את עצמכם אם להכניס לבית שלכם טלוויזיה, סמארטפונים לא מסוננים ועיתונים חילוניים אתם שואלים את עצמכם כמה ילדים דתיים אתם רוצים שיהיו לכם וכמה דתל"שים. ההחלטה היא היום, ולא כשהבן שלכם מודיע להם שהחליט להוריד את הכיפה. 

כשאת שואלת את עצמך כמה להדר בצניעות וכמה לוותר - את שואלת את עצמך את אותה שאלה. כשאתה שואל את עצמך כמה להקדיש זמן ללימוד עם הילדים הקטנים שלך ב'אבות ובנים' אתה קובע את העתיד של הילדים שלך. 

כשאתם שואלים את עצמכם אם לעודד את הילדים להתחתן בגיל מוקדם או להתחתן בגיל מאוחר אתם קובעים את רמת הדתיות שלהם בעתיד. 

אפילו כשאתם מתלבטים אם להיות באחווה ביניכם או לריב ליד הילדים (או חלילה להתגרש) - אתם קובעים אם ילדיכם יהיו דתל"שים או ישמרו תורה ומצוות.

>> תנועות הנוער חייבות לעשות שינוי

תנועות הנוער חייבות לעשות שינוי. תנועות הנוער הן גורם מרכזי מאוד בדתיות או באי-דתיות של החניכים שלהן, ומצד זה הם גורם מרכזי מאוד בחיזוק היהדות בקרב בני הנוער. מצד שני החברה המעורבת שיש בסניפים היא גורם עצום בתהליך החילון. נפילה בנושא צניעות גורמת להרבה בני נוער לזרוק את הכיפה כדי שלא לעשות שקר בנפשם. הנתון הזה חייב להיות לנגד עיניהם של מורי הדרך בתנועות הנוער. 

>> חייבים לעצור ולעשות שינוי

אין נושא חשוב יותר מהנושא הזה. מדינת ישראל חזקה מבחינה כלכלית. מדינת ישראל ניצחה ומנצחת את כל אויביה. מדינת ישראל רוכשת עוד ועוד השפעה בין אומות העולם. מדינת ישראל מנצחת ותנצח את הקורונה. אם לא תהיה פה מדינה עם אמונה, לא תהיה פה מדינה כלל וכלל. 

>> לציבור הדתי לאומי השפעה גדולה על המדינה.

לציבור הדתי-לאומי יש השפעה גדולה מאוד על אופי המדינה. הציבור הזה הוא גורם מספר אחת בהתיישבות ובהפיכת יהודה ושומרון לחלק ממדינת ישראל. הוא גורם מספר אחת בעוצמת הצבא וגורם שהצבא לא יהפוך לעוד סניף של מר"צ, (כמו שהזהיר בעבר אחד שר הביטחון אחרי ישיבה שלו עם קציני המטכ"ל הבכירים). 

יש לציבור הדתי-לאומי השפעה גדולה כל כך בתחומים רבים מאוד, ואנחנו לא יכולים להישאר אדישים כשכמעט חצי מהילדים שלנו מפסיקים להחזיק באורח חיים דתי. חייבים לעצור את שגרת החיים ולבדוק את הכול מחדש. 

>> שעת חירום

זו שעת חירום. חייבים לעזוב הכול ולהתגייס לזה. חייבים להפנות את כל התקציבים לשם כך. חייבים להפנות את כל המחנכים הטובים למערכות החינוך. כל מערכת עיתון ואתר דתי-לאומי חייבים לעשות חשבון נפש ותשובה בחודש אלול זה. כל קומונרית וכל מדריך ומדריכה חייבים לחשוב איפה הם שותפים בחילון הזה או בהדתה הזו. כל רב וכל בית חייבים לעשות לעצמו חשבון נפש ולהחליט איך הם מתקנים את הבית שיהיה בטוח יותר לגידול ילדים שימשיכו את האור הגדול לעם ישראל. 

מי מוכן להירתם למשימה החשובה הזו