הנידון
"יש לנו מערכת כשרות לחלב מהדרין, וכאשר צריך לנתח בהמה
בבטנה, צריך משגיח שיבדוק שלא מנקבים את הקיבה בשעת הניתוח. אבקש לדעת, האם מותר
להניח מצלמות במקום ההשגחה ללא ידיעת המשגיחים, כדי לעקוב אחר השגחתם, האם היא
ראויה. או דלמא, כיון שאינם יודעים שיש מצלמות, ולפעמים עושים תוך כדי עבודתם
דברים אישיים בין ניתוח לניתוח שאינם פוגמים בהשגחתם, אם כן יש להם היזק ראיה,
ומניעת צינעת הפרט. או דלמא, כיון שזה לצורך ההשגחה, מותר לעשות זאת.
ובמדה שאסור להניח מצלמות ללא
ידיעתם, אבקש לדעת, האם מותר לכפות עליהם בידיעתם, ולהניח מצלמות בעל כורחם, שידעו
שיש מצלמות, ואם אינם מסכימים אפשר לפטר אותם, ויהיה דינם כמו שהתפטרו מעצמם ואין
חייבים לשלם להם את כל התנאים של פיצויי פיטורין כפי החוזה שנחתם עמם, או דלמא
כיון שאסור להניח מצלמות ללא ידיעתם, לכן גם בידיעתם אסור לכפות עליהם, כיון שסוף
סוף יש להם היזק ראיה, והרגשה לא טובה שמעשיהם מצולמים כל הזמן, ממילא אי אפשר
לכפות עליהם, ואם יתפטרו דינם כמו שפיטרו אותם, וחייבים לשלם להם את כל התנאים של
פיצויי פיטורין, כפי שכתוב בחוזה שנחתם עמם".
"וכמו כן אבקש לדעת, האם מותר
להניח מצלמות מול ציון של אדם גדול, שמניחים שם קופת צדקה לתחזוקת המקום, ומחמת
ריבוי גניבות הקופה, אנו רוצים להתקין מצלמות מרחוק, לתפוס את הגנבים. האם מותר
לעשות זאת".
התקנת מצלמות הוא היזק ראיה גדול
מאוד, ואסור לעשות זאת אפילו כשהמטרה היא לטובת השגחה או למניעת גניבות מציון של
צדיק. כמו כן אי אפשר לכפות על משגיחים לעבוד תחת מצלמות, ואם כופה עליהם, יכולים
להתפטר, ודינם כמי שפטרו אותם מחמת הורעת תנאי העבודה.
ובו יבואר: א. אם להלכה היזק ראיה,
הוי היזק. ב. דין היזק ראיה בבית, ובמקום שאינו נזהר להשמר. ג. דין מי שיש לו חזקה
להיזק ראיה. ד. אם מותר להניח מצלמות לעקוב אחרי עבודת המשגיחים. ה. אם מותר
להודיעם שיש מצלמות, ולכוף אותם לזה. ו. האם מותר להניח מצלמות לשמירה על קופת
צדקה, בציון של צדיק.
בהיזק ראיה של שני שותפין בחצר,
שהתחייבו לחלוק את החצר ביניהם, וכל אחד ישתמש רק בחלקו, נחלקו בריש בבא בתרא (ב,
ב) האם יכולים לכפות זה על זה לבנות מחיצה משום היזק ראיה, ולהלכה נפסק שהיזק ראיה
שמיה היזק. וז"ל המחבר (חושן משפט קנז, א)
"חצר השותפין שיש בה דין חלוקה, או שחלקוה ברצונם אף על פי שאין בה דין חלוקה, יש לכל אחד מהם לכוף את חבירו לבנות הכותל באמצע, כדי שלא יראהו חבירו בשעה שמשתמש בחלקו. ואפילו עמדו כך שנים רבות בלא מחיצה, כופהו לעשות מחיצה בכל עת שירצה" ע"כ.
ומבואר בגמרא (שם, ב, ב) דבבית, שאדם
עושה דברי הצנע, אפילו לסוברים שהיזק ראיה לאו שמיה היזק, מודים בבית דשמיה היזק.
ובמקום שאדם לא נזהר להצטנע, יותר יש
איסור של היזק ראיה, כדאיתא בשו"ת הרא"ש (כלל ק סימן ו), וז"ל:
"כל מקום שעולין עליו לפעמים, צריך להנמיך ד' אמות מן החלון, ויותר הוא גרוע ממקום שעולין עליו תמיד, כי אז נזהרין בני הבית לעשות תשמישן צנוע בפני החלון, שמא יעלו ויראו, אבל בעליות עראי אינן נזהרין, ואיכא היזק ראיה טפי".
וכן פסק המחבר (סימן קנד, כד).
מבואר, שבמקום שאדם אינו יודע שמסתכלים עליו, הנזק הוא גדול יותר, ויש בזה היזק
ראיה.
העולה מזה: להלכה, היזק ראיה שמיה
היזק, אפילו בחצר שאין נוהגים בתשמיש צנוע כבבית. והיזק ראיה שבבית, אפילו
למ"ד היזק ראיה לאו שמיה היזק, הוי היזק. וכל שכן במקום שאינו נזהר שלא
יסתכלו עליו, דהיזק ראיה שמיה היזק.
וראוי לציין, שלא נחלקו בבבא בתרא אם
היזק ראיה שמיה היזק, אלא האם יכול לכוף על חבירו לעשות מחיצה, אבל הכל מודים
שאיסור גדול להסתכל לתוך רשות חבירו, ואפילו אם יש לו חזקה של חלון הפונה לחצר
חבירו, מכל מקום אסור לאדם הסתכל לחצר חבירו, כמבואר ברמ"א (חושן משפט קנד,
ז) וז"ל:
"ואפילו למ"ד יש לו חזקה, היינו לגופו של חלון, דלא יוכל בעל החצר לסתמו או למחות בו, אבל הוא אסור לעמוד בחלון ולראות בחצר חבירו, כדי שלא יזיקנו בראייתו, ובזה איסורא קא עביד ולא מהני ליה חזקה, וזה יוכל בעל החצר למחות בו (ב"י בשם הרשב"א)" עכ"ל.
והם דברי הר"י מיגש בריש בבא
בתרא, ומובא בשיטה מקובצת (שם), וביד רמ"ה בבא בתרא (פרק ג, אות רעא ד"ה
ושמעינן), ובמאירי בריש בבא בתרא. והנה לפי זה, פשיטא שיש איסור חמור מאוד להתקין
מצלמות לאדם שאינו יודע, ולהסתכל על מעשיו, ומצלמות גרע טפי מכל ראייה, כי הוא
נשאר קבוע לעולם ועד.
העולה מזה: אפילו אם יש לו חזקה של
חלון לתוך חצר חבירו, אסור להסתכל לחצר חבירו, דלא נחלקו אלא אם יכול לכופו לעשות
מחיצה, או אם יש חזקה להיזק ראיה, אבל הכל מודים שאיסור חמור הוא להסתכל לרשות
חצרו ולהזיקו בהיזק ראיה, וכל שכן מצלמות, שהתמונות נשארות קיימות לעולם.
ועכשיו נבוא לבאר נידון דידן. דהנה
כיון שנתבאר שיש היזק ראיה בהעמדת מצלמות לראות מעשי אדם, אם כן הוא הדין במשגיח
שהתקבל לעבודה שלא על תנאי זה, אסור להניח מצלמות ולהזיקו בהיזק ראיה, אפילו כאשר
המטרה היא למען הכשרות. דאין היתר למען כשרות להזיקו, שהרי על פי הלכה הוא נאמן
בהשגחה בלבד ללא מצלמות, ועל דעת כן התקבל לעבודה.
לאור זה, גם אי אפשר לכופו לעבוד
בתנאים אלו, שאף על פי שהוא יודע שיש מצלמות, ויכול להזהר, מכל מקום, יכול לטעון
שההרגשה של עבודה תחת מצלמות קשה עליו, ומונע ממנו את צניעת הפרט, שהרי לא התקבל
לעבודה על תנאי זה, וללא ספק זו הרעה בתנאי העבודה, ועל פי מנהג המדינה, אם מרעים
לפועל בתנאי עבודה, יכול להתפטר ונחשב כמו שפיטרוהו לכל דיני פיצויין.
אבל מכל מקום, אם היה רעותא בעבודתו,
ונתפס כבר שאינו עושה עבודתו כראוי, בזה פשוט שאם יכול לפטרו, שיכול לכופו לעבוד
עם מצלמות שהרי בידנו לפוטרו.
העולה מזה: כיון שיש היזק ראיה בהנחת
מצלמות, אסור להניח מצלמות לעקוב אחרי עבודת המשגיחים ללא ידיעתם. ויכולים להתנגד
לעבוד כך. ואם יתפטרו, דינם כמי שפיטרו אותם, שהמתפטר מחמת הורעת תנאים, דינו כמי
שפטרוהו בעל כורחו.
לאור זה, גם להניח מצלמות מול ציון
של אדם גדול הוא היזק ראיה לבאים להתפלל, שהרבה אנשים אינם רוצים שידעו שהלכו
להתפלל שם, ואף על פי שהרבה אנשים ניחא להו בזה, שעל ידי זה יש כסף להחזיק את
המקום, מכל מקום, צריך הסכמה מכולם, כי הוא מזיק בהיזק ראיה לכולם, ולא סגי בזה
שיש כאלה שמוחלין, וכמו שאמרו בבבא בתרא (ס, א) במעשה דרבי אמי, דאמר שהמזיק לבני
רשות הרבים צריך מחילה מכל בני רשות הרבים, והוא הדין בנידון זה צריך מחילה מכל
הבאים לפקוד את הציון של הצדיק, ואף על פי שכונתו לטובת החזקת המקום כראוי, מכל
מקום, אין זה היתר להזיק על ידי זה את הרבים, ויצא שכרו בהפסדו.
ואין זה דומה למצלמות שיש בבנקים
ובכל מקום היום, כי שם אין אדם עושה דבר פרטי בצנעה, אבל לשפוך את ליבו בתפלה, זה
מזיק לאדם.
העולה מזה: אין להניח מצלמות לצלם כל
הזמן את ציון של צדיק, כדי למנוע גניבות של כסף מהקופה של החזקת המקום, כיון שהוא
מזיק בהיזק ראיה, ויש כאלה שלא ניחא להו, וצריך מחילה מכולם, וזה אי אפשר.