פרס עבור מידע על נעדר

אנו עדים מידי פעם על פרסום פרס ותגמול כספי למי שמביא תוצאה רצויה לגורם המתגמל. יש והפרס מובטח ע"י המשפחה וגורמים פרטיים החרדים לגורל יקיר ומבקשים פרטים אודותיו, ויש שגורמים ציבוריים או מוסדות ציבור מוכרים מבטיחים התחייבויות מתוך דאגה כנה.

המניע של ההבטחה לפרס עשוי להוביל את הצדדים לשערי בית הדין.

לפני כשנתיים נשאלתי על מקרה זה מגורם המעורה בהתדיינות, ורק כעת הותר לפרסם את חוות דעתינו.

בגליון זה נדון על אב ובנו, נוכריים, שעבדו ביער בכרמל ומצאו עצמות, הם דיווחו למשטרה, ובמז"פ התברר שאלו עצמות חייל נעדר, שהובטח סכום כספי למביא מידע אודותיו. משכך, ביקשו המוצאים לקבל את הכסף שהוצע.

הנתבעים, מאנו לתת את הסכום המבוטח, מטעמים שונים; פגה התחייבותם, וכי היה מיועד רק למי שיטרח לחפש ולא למוצא אקראי, וכי לא ידעו בעת מסירת המידע שהוא מזכה בפרס, וכן אינם עומדים בקריטריון משום שלא ידעו בעת מסירת המידע זהות תגליתם. כמו כן דנו על זהות הנתבעים.

בפסק הדין עמדנו על החיוב לעמוד בדיבור והאיסור להפר התחייבות והבטחה, ומאידך בחנו את המעמד ההלכתי להתחייבויות והבטחות מעין אלו, הניתנות ע"י יחידים וע"י עמותות ציבור. ונברר את סוגי הלשונות שנאמרו 'אתן', 'מתחייב' ואם נכרת חוזה עבור המוצא האלמוני. ואם ניתן לבטל התחייבות מכח דיני 'אסמכתא' - כלומר, שבשל הלחץ והמצוקה הרבה בו היו שרויי המבטיח, התחייב בפרס, אך אינו בר תוקף וחיוב בלא שנעשה על כך קניין, ומה דין הבטחת עמותת ציבור.

נדון בגליון זה בגדר הזכאות של המוצא אם נעשה כפועל ושכיר של העמותה הנתבעת או שתביעתו כלפם הינה רק מכח דין 'נהנה', דיון שיש לו השלכה אם היה צריך להיות מודע לפרס המוצע. שכן ההכרזה על התגמול מהווה עדות ברורה על גודל ההנאה שראו במביא מידע אודות הנעדר.

נחדד את האיסור של המשיב אבידה ליטול שכר על השבתו, באם הוא לא טרח לשם מציאתה, ומחוייב בהשבתה. ברם בנידון שלנו המוצא לא היה חייב במצוה זו ושפיר זכאי ליטלו.

ונסכם שפרטים רבים נותרו ללא מענה, אבל נראה ביסוד הדברים שיש לקבל טענת התובעים, אם כי יש להתפשר לגבי הסכום.

פסק הדין מתפרסם בסיוע מכון פסקים.

בברכת התורה, אבישי נתן מייטליס