קשיא: קטן מוציא את הבית בנר חנוכה?

האם קטן יכול להוציא את בני הבית בנר חנוכה? והתשובות על הקשיא משבוע שעבר

2 דק' קריאה
עודד ברעם
תקציר הקשיא הקודמת: 

מדברי הפוסקים עולה שחיוב מצוות נר חנוכה הוא כה גדול עד שהכל חייבים במצווה ו"אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק". אך כיצד ייתכן שמצוות נר חנוכה תהיה חמורה יותר ממצוות דאורייתא עליהם נאמר שאסור לאדם להוציא עליהם מחומש מנכסיו?

פרסומי ניסא לאחרים

כאמור, המגיד משנה (על הרמב"ם הלכות חנוכה פרק ד הלכה יב) מסביר שהחיוב לבזבז כל ממונו על נר חנוכה וד' כוסות נובע מכך שהן מצוות הקשורות ל"פרסומי ניסא". האבני נזר (או"ח סימן תקא) מקשה מדוע אין חיוב על האדם לבזבז גם את כל ממונו על "פרסום הנס" נוסף- קידוש בשבת שהוא עדות על בריאת העולם?

הוא מסביר כי עיקר החיוב לבזבז ממונו אינו תלוי רק בעדות על ניסים או אמונה בקב"ה, אותם ניתן לבצע גם במצוות נוספות, אלא מכך שהפרסום הוא גם לאחרים. כלומר, בעוד קידוש היום הוא בעיקרו עדות שהאדם אומר בעצמו (גם שאחרים יוצאים ממנה ידי חובה מדין "שומע כעונה") פרסום הנס בחנוכה וד' כוסות בפסח עיקרם לפרסם לאחרים את ניסיו של הקב"ה.

באותו האופן, בעוד בכל המצוות האדם יכול לצאת בהן ידי חובתו כדין "חישב לעשות מצווה ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה", בדיני פרסומי ניסא אין אפשרות לצאת ידי חובה מדין אונס. גם אם הקב"ה יחשב לאדם כאילו עשה את המצווה, בפועל האדם לא יצא ידי חובתו ולא פירסם את הנס לרבים ולכן חמור עניין זה והאדם צריך לבזבז עליו כל ממונו.

מדובר במי שכבר מחזר על הפתחים

הרב נחום רבינוביץ' בספרו יד פשוטה (על הרמב"ם הלכות שבת ה, א) מפרש את החיוב לבזבז כל ממונו באופן שונה מבזבוז ממונו על מצוות דאורייתא. לדבריו, בנר שבת ונר חנוכה עליהם האדם צריך לבזבז כל ממונו, מדובר על עני שממילא מחזר על הפתחים והחיוב הוא שימשיך לחזר על הפתחים עד שימצא ממון גם לנר חנוכה. 

מנגד, האיסור במצוות דאורייתא לבזבז יותר מחומש הוא על מי שאיננו מחזר על הפתחים. חכמים קבעו שאסור לאדם להשתמש בחלק ניכר מכספו על מנת שלא יצטרך לבריות, אבל מי שממילא כבר נצרך לבריות- עליו להשתדל להשיג נר חנוכה.

והשבוע:

הגמרא במספר מקומות (מגילה יט: ברכות כ.) קובעת שקטן המחויב במצוות מדרבנן אינו יכול להוציא ידי חובה גדול שחייב במצוות מדאורייתא. הראשונים נחלקו האם קטן מגיל חינוך והלאה יכול להוציא ידי חובה גדול במצוות דרבנן, בהן גם הקטן מחוייב באותה מידה משום מצוות חינוך (מדרבנן). השו"ע פסק לעניין קריאת המגילה (תרפט, ב) שהשומע מן הקטן אינו יוצא ידי חובתו- ומשמע שפסק שאין הקטן מוציא את הגדול במצוות דרבנן. 

מצד שני, לעניין הלכות חנוכה נראה שהדין מעט משתנה. למרות שלעניין קריאת המגילה כתב השו"ע שאין הקטן מוציא את הגדולים, לעניין חנוכה הוא כתב (תרעה, ג) שיש האומרים שקטן שהגיע לחינוך גם יכול להוציא את כל הבית ידי חובת הדלקה. אבל מה ההבדל בין קריאת המגילה להדלקת נר חנוכה? מדוע דווקא בנר חנוכה ייתכן וקטן יכול להוציא את הגדול?

מוזמנים להחכים אותנו בתשובות שלכם בתגובות

לתשובה ולקשיא הבאה 
חיפוש כתבות
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il