רבי יעקב לנדו

מתוך ויקישיבה
(הופנה מהדף האגור)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי יעקב ברוך ב"ר יהודה לנדו (לנדא) היה מגדולי הראשונים באשכנז, מחבר "ספר האגור" המסכם את הפסיקות והמנהגים של חכמי אשכנז הראשונים.

שנת לידתו לא ידועה לנו, וכנראה שנולד בסוף המאה השניה של האלף השישי[1].

את רוב תורתו למד בצעירותו מאביו, וכן שימש גדולים אחרים באשכנז. בהמשך עזב את אשכנז מסיבות לא ידועות[2], ועבר לאיטליה, וידוע לנו כי בשנת ר"מ היה בפיווא שבאיטליה, עירו של המהרי"ק[3]. לאחר כמה שנים (בסביבות שנת רמ"ו) פתח ר' יוסף גונצנהוזר בית דפוס עברי בנאפולי, ובקש מהאגור לעזור לו בהגהת ספרים וסידורים. האגור נענה לבקשתו[4] ועבר לנאפולי, שם הדפיס את ספרו "האגור" ועסק בהגהת ספרים[5].

שנת פטירתו ומקום פטירתו וקבורתו לא יודעים, ואין השערות מבוססות בענין.

בנו רבי אברהם לנדו עסק גם כן בהגההת ספרים לדפוס, והוציא בשנת רנ"ב ספר רפואה מאת אבו עלי אלחסין בן עבדאללה בן סיני (בתרגום לעברית של רבי יוסף אבן יואש הלורקי), וכן את פירוש רבנו בחיי על התורה. בסוף ספר זה כתבו המוציאים לאור: "ר' אברהם בכמהר"ר יעקב לנדו[6] אשר תורתו אומנתו, בתורה חשקה נפשו ואִוְתה, מאהבת נשים נפלאת אהבתו".

ספריו[עריכה]

  • האגור- הוא מגדיר את תפקיד הספר בשלושה יעדים: 1. לקבץ את כל השיטות, שלא יצטרכו המעיינים לחפש בספרי הקדמונים. 2. להגיע למסקנה פסוקה להלכה בכל ענין וענין. 3. לאסוף את החידושים שנכתבו בדור שקדם לו (מהרי"ק, מהרי"ו, תרומת הדשן, מהרי"ל ועוד), ובמיוחד לפרסם את פסקי אביו רבי יהודה.

האגור היה הראשון ששילב את חכמת הקבלה עם פסיקת ההלכה, ומביא לעיתים ראיות ודינים מתוך ספר הזוהר[7].

  • ספר החזון- ספר חידות ומליצות הלכתיות, הנלווה לרוב לספר האגור. ספר זה נודע מאד בהקדמה המיוחדת שלו, הבנויה בצורת חזון ועוסקת בעניינים מהותיים על ענייני החכמה, סודות החיים והתורה וכד'.

הערות שוליים

  1. כך מסיק הרב משה הרשלר במבואו לספר האגור מהדורת ירושלים תש"כ, מכך שאביו נפטר בזקנה מופלגת במחצית הראשונה של המאה השלישית.
  2. הרב הרשלר מביא כמה השערות, בהן שרצה לכהן ברבנות במקום אבותיו או שרצה להיות סמוך לבתי דפוס ועוד, אולם הוא מציין שאלו השערות בעלמא.
  3. בשנה זו נפטר המהרי"ק, ומסתבר שרבי יעקב הספיק להיפגש עמו, והוא מזכיר כמה פעמים את מנהגיו.
  4. וביחוד מפני שרצה להדפיס את ספרו
  5. מעניין לקרוא מה שכתב בסיום פירוש הרד"ק לספר תהילים: "ואני הבא על החתום מתנצל באתי, בהיותי נמנה על המלאכה הזאת להגיה הספר דבר יום ביומו, כפי המנהג מבעלי המלאכה הזאת. ואומר, בהיות כי ימצאו טעויות בנקוד הפסוק זהו משני טעמים, האחד, כי אנחנו המתעסקים במלאכה הזאת חדשים מקרוב באנו לא שערום אבותינו באומנות הזאת, וכבר ידוע כי כל ההתחלות קשות, ולא הספיק לנו הזמן להאריך לעיין כפי הצורך בענייני הניקוד. והטעם השני כי יגענו ולא הונח לנו למצוא ספרים מדויקים כפי הצורך... נאום הגבר הוקם על מלאכת ההג"ה קטן התלמידים, יעקב ברוך בן מהר"ר יהודא לנדו ז"ל אשכנזי המתגורר עתה פה נאפולי, תם ונשלם ספר תהלים, תהלה לשוכן עליונים, שנת זמ"ר ד' ימים לחודש ניסן יציאת גלות מצרים".
    הרב משה הרשלר מנסה לבסס מתוך הפסקה הנ"ל את השערתו כי הר"י לא הגיע לנפולי אלא דרך עראי (שכתב "המתגורר עתה נאפולי") על מנת להדפיס את ספרו, ומלאכת ההגהה היתה רק כדי להתפרנס, ובאמת לא מצאנו שהגיה ספרים לאחר מכן.
  6. מעניין לראות שלא נכתב בתואר שמו ז"ל, ומכאן כנראה ניתן להסיק שהיה אז בין החיים, והיה זה, כאמור, בתמוז רנ"ב.
  7. אמנם קדמו לו מקובלים מחסידי אשכנז וביחוד רבי יהודה החסיד, אולם אין הם פסקו את דברי הקבלה כהלכה פסוקה להמון אלא כדרכי חסידות.