הרב מצליח מאזוז

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

הרב חיים כדיר[1] מצליח מאזוז היה מגדולי רבני תוניסיה, שימש כדיין בג'רבה ואחר כך בתוניס הבירה.

תולדות חייו[edit]

נולד בכ"ו בחשוון תרע"ב בג'רבה שבדרום תוניסיה לאביו הרב רפאל מאזוז. הוא למד תורה מפי רבי רחמים חי חויתה הכהן, ובהגיעו לפרקו, נשא את בת דודו רבי מנחם מאזוז.

הוא החל לשמש כדיין בג'רבה, ובהמשך נבחר לשמש כראש 'ישיבת חברת התלמוד' בעיר הבירה תוניס, והעמיד בה תלמידים רבים. הוא שימש גם כדיין בעיר. לפרנסתו עבד כשען ומאוחר יותר כמתווך, בשעות בודדות ביום, כשאת יתר השעות הוא מקדיש להרבצת התורה ולעמלה.

היה מוערך גם על ידי שלטונות תוניסיה. כשהממשל סגר את בית הדין הרבני, העבירוהו ומינוהו כשופט לבית המשפט המחוזי, כשאת כל התיקים ודיני התורה שנותרו פתוחים, הוא מעביר לרשותו ופוסק בהם עפ"י דין תורה. עם סיום הטיפול בתיקים היהודים, הוא הוכרח לעבוד כשופט על פי דיני המדינה למוסלמים. הוא החזיק בתפקיד זה זמן מועט, ונאלץ להתפטר משחויב לעבוד בשבת.

מאוחר יותר, כיהן כראש ישיבת חב"ד, שנפתחה ע"י שליח הרבי מליובאוויטש בתוניס, ולקראת חודש כסלו תשכ"ג פתח את ישיבת כסא רחמים ע"ש סבו רבי רחמים מאזוז, ראש הקהילה בג'רבה, ורבו, רבי רחמים חי חויתה הכהן. בראשית ימיה, הישיבה סבלה מעוני ומחסור, והוא לימד את שיעורו כשתלמודו היה מונח על גבי מכונת תפירה, עד שאחד מבני הקהילה תרם לו שולחן.

לאחר תבוסת מדינות ערב ב'מלחמת 'ששת הימים', החלו הערבים להתנכל לרכוש יהודי בתוניסיה. הם בזזו חנויות, שרפו בתי כנסת וביקשו גם להזיק לישיבה. ביום שני, כ"א בטבת תשל"א, יצא הרב מאזוז מבית הכנסת לאחר תפילת שחרית. במרחק של מאה מטרים מביתו, נורה ברגלו על ידי ערבי. משהסב את פניו אחורנית לחפש את התלמיד שנלווה אליו, הוא נורה שנית ונהרג במקום. הוא נטמן ארעית בתוניס, ולאחר כ-40 יום הועלה ארונו ארצה, ונקבר בהר הזיתים.

חיבר שלושה כרכים של שו"ת איש מצליח.

בנו, הרב מאיר מאזוז ייסד בבני ברק את ישיבת כסא רחמים. חתנו הוא הרב יצחק ברדא, בעל שו"ת 'יצחק ירנן'.

לקריאה נוספת[edit]

  • פטיש החזק - תולדות חייו של רבי מצליח מאזוז
  • נכדתו חנה פרץ, אחרון הגאונים בתוניסיה, מכון הרב מצליח, בני ברק תש"ס (שני כרכים)
  • בנו הרב יוסף צמח מאזוז, הקדמה שו"ת"איש מצליח" חלק א'.

הערות שוליים

  1. על פי עדות בנו הרב יוסף צמח מאזוז, בהקדמה לשו"ת איש מצליח ח"א, עמ' 17.