הרב מאיר מאזוז

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.
הרב מאיר מאזוז

הרב מאיר נסים מאזוז (המכונה גם הרב הנאמ"ן על שם חתימתו נאמ"ן ס"ט- נאום מאיר ניסים ס"ט) הוא ראש ישיבת כסא רחמים וממנהיגי הציבור החרדי-ספרדי בדורנו.

תולדות חייו[edit]

נולד בי"ג בניסן תש"ה בעיר תונס שבתוניסיה לאביו הרב מצליח מאזוז זצ"ל הי"ד (מחבר "שו"ת איש מצליח"), מגדולי רבני תוניסיה וג'רבא ומייסד ישיבת כסא רחמים בתונס, על שם הרב רחמים חי חויתה הכהן, הרב הראשי בג'רבא ורב המושב ברכיה לאחר עלותו לארץ. כבר בנערותו, בהיותו בן שבע עשרה החל להעביר שיעורי גמרא בישיבה שהוקמה על ידי חסידי חב"ד בתוניסיה.

עלה לארץ ישראל בשנת תשל"א, לאחר שאביו הרב מצליח נרצח על ידי ערבי. בארץ נתבקש על ידי הרה"צ הרב שמואל עידן זצ"ל לשמש כראש ישיבת כסא רחמים שהוקמה באותו הפרק בבני ברק, לאחר שנסגרה בתונס.

הרב מאזוז נודע בידיעותיו הנרחבות בהרבה תחומים שלא רגילים בעולם הישיבות כאסטרונומיה וקידוש החודש, וכן ידוע כיחיד בתחום דקדוק השפה העברית שאף חידש בה כללים. [1] כן ידוע בגאונותו בחשבון, הנדסה, היסטוריית עם ישראל והאומות ושלל מקצועות שונים (שרובם ככולם למדם מתוך התורה).

הרב מאזוז דואג להדגיש כי יש לעדות הספרדים להיות גאים במסורותיהם ובדרכי לימודם. בהקשר זה, פרסם הרב מאזוז מאמרים שיצאו בספר "דרכי העיון" אודות שיטת העיון הספרדית, לאחר שראה כי דרך העיון האשכנזית חודרת לתוך הישיבות הספרדיות, בספר זה ניתן לעמוד קצת על גאונותו בעומק העיון ועל חוש הביקורת המיוחד שלו. כן פעל להוצאת סידורים ולבירור צורת הגיית האותיות והמילים.

הרב מאזוז מתייחד גם כן בעמידתו על האמת תמיד ללא פשרות גם בדעות שלא תמיד מקובלות על רבני האשכנזים (כמו יחסו המקרב לדתיים הלאומיים ולמדינת ישראל ולאחדות בין כל חלקי העם), כמובן תוך ענווה וצניעות גדולה.

בשנת תשע"ה התפרסם בפוליטיקה הישראלית כשהקים את תנועת "יחד" והעמיד בראשה את אלי ישי, בפעולה זו זוהה כמקרב את הסרוגים לחרדים ומאחד את כל חלקי העם וכן שומר על ארץ ישראל השלמה. כן בפעולה זו מזוהה כמתנגד לתנועת "ש"ס" בנשיאות "מועצת חכמי התורה", לדברי תלמידיו הוא הוא הממשיך בדרך מרן הגר"ע יוסף זצ"ל.

חיבוריו[edit]

הרב מאזוז עסק רבות בהוצאת כתבי חכמי המזרח לאור, ובשל כך פחות עסק בהוצאת כתביו הוא (ובדרך מליצה הזכיר על זה את הפסוק בשיר השירים: "כרמי שלי לא נטרתי"[2]). בין ספריו שנדפסו:

ומסכת כתובות ומסכת פסחים ומסכת בבא מציעא ח"א.

  • סלת נקיה - על קביעת ועריכת השנה והחודשים וקידוש החודש.
  • שו"ת מקור נאמן ח"א וח"ב תשובות קצרות בהלכה ובהשקפה.
  • "סנסן ליאיר" על כל ענייני פורים.
  • "ה' נסי" ח"א על הגדה של פסח.
  • "דרכי העיון" מאמרים המלמדים את דרך הלימוד בשיטת העיון כחכמי הספרדים.
  • "אסף המזכיר" אלפי מערכות בהלכה ובאגדה.
  • "שו"ת בית נאמן" ח"א מתשובותיו הארוכות בהלכה.
  • "מגדולי ישראל" ד' חלקים - מאמרים על גדולי ישראל ומשנתם התורנית שנכתבו במשך השנים. רוב החלק הרביעי מוקדש לדמותו של אביו הגאון רבי מצליח מאזוז זצ"ל הי"ד.

וכן מאמרים רבים שמפוזרים בבמות שונות, בעיקר בירחון "אור תורה".

מפסקיו[edit]

  1. על וופל סובר שיש לברך "שהכל נהיה בדברו"[3]
  2. מחמיר בדיני שבת. סובר שאין להשתמש (לכתחילה) בשעון שבת. # סובר שעל הפלאטה של שבת צריך לשים כיסוי נוסף.
  3. אוסר לטלטל שעון-יד בשבת למעט שעון-יד מכאני.
  4. מתיר לשמוע שירים בערב שבת אחר חצות בימי ספירת העומר ובין המיצרים.
  5. סובר שדעת ר"ת לעניין צאת הכוכבים אינה קיימת בארץ ישראל, ואע"פ כן נוהג כך (וכן נוהגים בישיבתו) כיון שכן הורה מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל.

קישורים חיצוניים[edit]

הערות שוליים

  1. מחקרו בענין הברת האותיות נדפס לראשונה בשו"ת יצחק ירנן (של גיסו הרב יצחק ברדא), ובקיצור יותר בקונטרס "לאוקמי גירסא" שנדפס בסוף סידור איש מצליח.
  2. בהסכמתו לשו"ת מקור נאמן.
  3. כך הובא בשמו בספר "ברכת ה'" ח"ג (עמ' שי הע' 123) של הרב משה לוי.