כלים (קניין)

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרה[עריכה]

אדם קונה חפץ שנמצא בתוך כליו (הוזכר בקידושין כה:, גיטין עח. ועוד).

מקור וטעם[עריכה]

במקורו נחלקו האחרונים לארבע דעות (שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קכט)[1]:

  1. מדין חצר (שיטה מקובצת וריטב"א בבא מציעא ט, נתיבות המשפט ר).
  2. מדין הגבהה (אור שמח מכירה א-ד ד"ה אולם: גם חצר (ולכן מועיל גם בלי כוונת קניין) וגם הגבהה (ולכן מועיל גם בגוי). תורת הקניינים ח"ב עמוד קמא: חצר או הגבהה).
  3. מדין יד (מנחת אשר בבא בתרא מב-ה: תולדת יד. ריטב"א עבודה זרה עא: יד או חצר, דן בזה ספר המקנה טו-לא).
  4. מדין משיכה (רא"ש בבא בתרא פרק ה).

סוג הקניין (מבין ארבעת הסוגים: תמורה, רשות, ראיה לגמירות דעת, והפגנת בעלות[2]) הוא רשות (מנחת אשר בבא בתרא מב).

הנכס[עריכה]

הנכסים הנקנים הם מטלטלין.

פרטי הדין[עריכה]

כליו של לוקח ברשות מוכר נחלקו אמוראים האם קונה בהם (בבא בתרא פה:).

ראה גם[עריכה]


הערות שוליים[עריכה]

  1. ↑ לגבי קנייני מטלטלין רבים חקרו האם טעמם מדין אחד או יותר מהקניינים האחרים, דנו בזה בערך קניינים בסעיף "סוגי הקניינים" ד"ה הכנסה לרשות.
  2. ↑ את חלוקת הקניינים לארבעת הסוגים ביארנו בערך קניינים בסעיף "סוגי הקניינים" ד"ה סוגי הקניינים.