2,444
עריכות
הרב עובדיה יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
שוחזר מעריכות של 2001:470:6B12:B0:0:0:0:76 (שיחה) לעריכה האחרונה של אריאל ביגל נ"י
אין תקציר עריכה |
מ (שוחזר מעריכות של 2001:470:6B12:B0:0:0:0:76 (שיחה) לעריכה האחרונה של אריאל ביגל נ"י) |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
נולד בבגדד בי"ב ב[[תשרי]] תרפ"א לרבי יעקב עובדיה, ונקרא עובדיה יוסף עובדיה. בעלייתו ארצה שינה את שמו ל"עובדיה יוסף". למד בצעירותו ב[[ישיבת פורת יוסף]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]]. בשליחות ראש הישיבה [[הרב עזרא עטיה]] החל להעביר שיעורי הלכה בבתי כנסת בירושלים. הוא הוסמך לכהן כ[[דיין]] על ידי [[הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל]], וכיהן בין השנים תש"ה- תש"ז כחבר בית הדין של העדה הספרדית בירושלים. לאחר הקמת המדינה שימש כ[[רב]] ו[[אב בית דין|אב"ד]] בקהיר שב[[מצרים]], ואח"כ כחבר בבית הדין האזורי ב[[פתח תקווה]]. בהמשך התמנה לדיין בבית הדין העליון לערעורים ב[[ירושלים]] וכן לרב הראשי ל[[תל אביב]]-[[יפו]]. בשנת תשל"ג, בהיותו בן 52, נבחר לכהן כראשון לציון וכרב הראשי לישראל, לצדו של [[הרב שלמה גורן]]. בשנת תשמ"ג נגמרה כהונתו כרב ראשי, ואת מקומו תפס [[הרב מרדכי אליהו]]. לאחר גמר כהונתו, בשנת תשמ"ד, הוקמה תנועת ש"ס, והוא החל לעמוד בראשות "מועצת חכמי התורה" שלה. בעקבות תפקידיו כרב ראשי וכנשיא מועצת חכמי התורה, הפך לאחד ממנהיגי הציבור הספרדי בישראל ובעולם. כנשיא מועצת חכמי התורה, היה גם בעל השפעה ציבורית משמעותית, והכרעותיו היו בעלי השפעה לאומית. בשנת תשנ"ד נתן את הגב ההלכתי לתמיכה ב"הסכמי אוסלו". בעקבות פטירת אשתו עבר להתגורר בבית בנו הרב משה בשכונת הר נוף ב[[ירושלים]], שם הוקם עבורו בית כנסת. ביתו היווה מוקד "עליה לרגל" לציבור ולאישי ציבור. | נולד בבגדד בי"ב ב[[תשרי]] תרפ"א לרבי יעקב עובדיה, ונקרא עובדיה יוסף עובדיה. בעלייתו ארצה שינה את שמו ל"עובדיה יוסף". למד בצעירותו ב[[ישיבת פורת יוסף]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]]. בשליחות ראש הישיבה [[הרב עזרא עטיה]] החל להעביר שיעורי הלכה בבתי כנסת בירושלים. הוא הוסמך לכהן כ[[דיין]] על ידי [[הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל]], וכיהן בין השנים תש"ה- תש"ז כחבר בית הדין של העדה הספרדית בירושלים. לאחר הקמת המדינה שימש כ[[רב]] ו[[אב בית דין|אב"ד]] בקהיר שב[[מצרים]], ואח"כ כחבר בבית הדין האזורי ב[[פתח תקווה]]. בהמשך התמנה לדיין בבית הדין העליון לערעורים ב[[ירושלים]] וכן לרב הראשי ל[[תל אביב]]-[[יפו]]. בשנת תשל"ג, בהיותו בן 52, נבחר לכהן כראשון לציון וכרב הראשי לישראל, לצדו של [[הרב שלמה גורן]]. בשנת תשמ"ג נגמרה כהונתו כרב ראשי, ואת מקומו תפס [[הרב מרדכי אליהו]]. לאחר גמר כהונתו, בשנת תשמ"ד, הוקמה תנועת ש"ס, והוא החל לעמוד בראשות "מועצת חכמי התורה" שלה. בעקבות תפקידיו כרב ראשי וכנשיא מועצת חכמי התורה, הפך לאחד ממנהיגי הציבור הספרדי בישראל ובעולם. כנשיא מועצת חכמי התורה, היה גם בעל השפעה ציבורית משמעותית, והכרעותיו היו בעלי השפעה לאומית. בשנת תשנ"ד נתן את הגב ההלכתי לתמיכה ב"הסכמי אוסלו". בעקבות פטירת אשתו עבר להתגורר בבית בנו הרב משה בשכונת הר נוף ב[[ירושלים]], שם הוקם עבורו בית כנסת. ביתו היווה מוקד "עליה לרגל" לציבור ולאישי ציבור. | ||
בשנת תשע"ג נפטר בנו [[הרב יעקב יוסף|הרב יעקב]] ממחלה. ב[[תשרי]] תשע"ד חלה הרב עובדיה, ונוסף לשמו השם "חיים", אולם הוא נפטר ממחלתו בג' ב[[חשוון]] תשע"ד ונקבר בבית הקברות סנהדריה. לוויתו היתה מהגדולות בהיסטוריה היהודית, ולפי חלק מההערכות השתתפו בה כמיליון איש. | בשנת תשע"ג נפטר בנו [[הרב יעקב יוסף|הרב יעקב]] ממחלה. ב[[תשרי]] תשע"ד חלה הרב עובדיה, ונוסף לשמו השם "חיים", אולם הוא נפטר ממחלתו בג' ב[[חשוון]] תשע"ד ונקבר בבית הקברות סנהדריה. לוויתו היתה מהגדולות בהיסטוריה היהודית, ולפי חלק מההערכות השתתפו בה כמיליון איש. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
היה נשוי למרגלית, בתו של רבי אברהם פטאל, עד לפטירתה. נולדו להם אחד עשר ילדים, בהם: | היה נשוי למרגלית, בתו של רבי אברהם פטאל, עד לפטירתה. נולדו להם אחד עשר ילדים, בהם: | ||
@ בנו הבכור [[הרב יעקב יוסף]] - ראש מוסדות "חזון יעקב", ורב שכונת גבעת משה ב[[ירושלים]]. נפטר | @ בנו הבכור [[הרב יעקב יוסף]] - ראש מוסדות "חזון יעקב", ורב שכונת גבעת משה ב[[ירושלים]]. נפטר בחיי אביו בב' ב[[אייר]] תשע"ג. | ||
@ [[הרב אברהם יוסף]] - רבה של חולון וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. | @ [[הרב אברהם יוסף]] - רבה של חולון וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. | ||
@ [[הרב יצחק יוסף]] - [[הראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל]]. ראש "[[ישיבת חזון עובדיה]]" ומחבר הספרים "[[ילקוט יוסף]]", "[[עין יצחק]]", "[[שלחן המערכת]]" ועוד. נחשב ליורשו בהנהגת הציבור החרדי-ספרדי בישראל. | @ [[הרב יצחק יוסף]] - [[הראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל]]. ראש "[[ישיבת חזון עובדיה]]" ומחבר הספרים "[[ילקוט יוסף]]", "[[עין יצחק]]", "[[שלחן המערכת]]" ועוד. נחשב ליורשו בהנהגת הציבור החרדי-ספרדי בישראל. | ||
| שורה 95: | שורה 95: | ||
הרב עובדיה יוסף ראה בהקמת המדינה אירוע חשוב ומכונן, אך סבר שאין לתקן לומר [[הלל]] ביום זה {{מקור|יביע אומר ו או"ח יא|כן}}. | הרב עובדיה יוסף ראה בהקמת המדינה אירוע חשוב ומכונן, אך סבר שאין לתקן לומר [[הלל]] ביום זה {{מקור|יביע אומר ו או"ח יא|כן}}. | ||
בתקופת "הסכמי אוסלו", פסק כי [[פיקוח נפש]] קודם ל[[מצוות ישוב ארץ ישראל]], ולכן סבר כי יש לחתום על הסכם להפסקת הטרור גם תמורת מסירת חבלי ארץ. בעקבות פסקו זה | בתקופת "הסכמי אוסלו", פסק כי [[פיקוח נפש]] קודם ל[[מצוות ישוב ארץ ישראל]], ולכן סבר כי יש לחתום על הסכם להפסקת הטרור גם תמורת מסירת חבלי ארץ. בעקבות פסקו זה תמכה מפלגת ש"ס בחתימה על הסכם אוסלו ובכך הושג רוב להסכם. פסיקתו זו עוררה מחלוקת נוקבת בין גדולי דורו, ובראשם [[הרב שאול ישראלי]] שכתב תשובה ארוכה כנגד פסק זה<ref>חוות בנימין חלק א</ref>. עם זאת, לפני "תכנית ההתנתקות" הודיע על התנגדותו לתכנית, משום שלדבריו תגרור פגיעה נוספת ביהודים ולא תמנע את הטרור{{דרוש מקור}}. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
* '''[[יביע אומר]]''' - [[שו"ת]] בעשרה חלקים, על ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]]. | * '''[[יביע אומר]]''' - [[שו"ת]] בעשרה חלקים, על ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]]. | ||