17,689
עריכות
תענית בכורות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←טעם התענית
| שורה 8: | שורה 8: | ||
==טעם התענית== | ==טעם התענית== | ||
במסכת סופרים בה מובאת לראשונה התענית לא מוזכר טעמה, והפוסקים הביאו לה טעמים שונים: | |||
===זכר למכת בכורות=== | |||
ה[[טור]] {{#makor-new:אורח חיים תע|טור-אורח-חיים|תע|null}} כתב שטעם התענית הוא {{ציטוטון|זכר לנס שניצולו ממכת בכורות}} בה נהרגו בכורי מצרים, בעוד לבכורי ישראל לא ארע דבר. אמנם, [[הרב צבי פסח פרנק]] בספרו מקראי קודש {{הערה| פסח ח"ב, סימן כב}} הקשה, שלפי טעם זה לא מובן מדוע קבעו דווקא תענית בתור זכר לנס, ולא סעודה ושמחה כמו שתיקנו חז"ל בפורים? | |||
===צום בכורי ישראל בערב פסח=== | ===צום בכורי ישראל בערב פסח=== | ||
הרב צבי פסח פרנק הסביר {{הערה|על פי הזכרון יהודה או"ח סימן קלג}} שהתענית היא זכר לתענית שהתענו הבכורות בערב פסח במצרים. לשיטתו, לאחר שנאמר לבני ישראל כי כל בכורי מצרים עתידים למות באותו הלילה, וכי משה הזהיר את עם ישראל "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר" {{#makor-new:שמות יב כב|תנ"ך-שמות|יב|כב}} מן הסתם התענו בכורי ישראל בערב פסח והתפללו לרחמים, כשם שגם אמר [[רבינו יונה]] {{הערה| ברכות ב,ב בדפי הרי"ף}} שכתב שהיו הבכורות מפחדים ומתפללים לבוא ו{{ציטוטון|דרך הצדיקים שיראים תמיד שמא יגרום החטא}}. ממילא, כזכר לתענית זו מתענים הבכורים כשם שהתענו בכורי ישראל ביציאת מצרים ודבר זה הוא חלק מהמצווה לחוות מחדש את יציאת מצרים ולהראות כאילו גם אנו יצאנו ממצרים. | |||
הד לשיטה זו ניתן גם למצוא בשיטות הסוברות ש[[תענית אסתר]] נקבעה כזכר לתענית שצמו היהודים לפני המלחמה, ועל מנת לחוות מחדש את החג ואת יציאת מצרים הנהיגו שהבכורים שבכל דור יצומו כבימי יציאת מצרים. | הד לשיטה זו ניתן גם למצוא בשיטות הסוברות ש[[תענית אסתר]] נקבעה כזכר לתענית שצמו היהודים לפני המלחמה, ועל מנת לחוות מחדש את החג ואת יציאת מצרים הנהיגו שהבכורים שבכל דור יצומו כבימי יציאת מצרים. | ||
| שורה 16: | שורה 18: | ||
===צער על נטילת הזכות להקריב=== | ===צער על נטילת הזכות להקריב=== | ||
טעם נוסף פירש [[הרב שלמה זלמן אויערבך]] {{הערה| הליכות שלמה פרק שמיני הערה א' וכן מובא בספר שלמי מועד פרק עה}} שתענית הבכורות היא משום צערם על שניטלה מהם הזכות להקריב קורבנות. | טעם נוסף פירש [[הרב שלמה זלמן אויערבך]] {{הערה| הליכות שלמה פרק שמיני הערה א' וכן מובא בספר שלמי מועד פרק עה}} שתענית הבכורות היא משום צערם על שניטלה מהם הזכות להקריב קורבנות. | ||
מתחילה, היו אמורים ה[[כהנים]] לשמש בכהונה, ורק לאחר שחטאו בחטא העגל נטל מהם הקב"ה את תפקידם והעבירו לשבט [[לוי]], ועל כן הבכורים צריכים להתענות ולשוב בתשובה. לפי פירוש זה, הטעם שקבעו תענית זו ב[[ערב פסח]] מפני שאז ניכר ביותר חטא הבכורות שהרי ביום זה מגיעים רוב [[ישראל]] ל[[עזרה]] לשחוט פסחיהם ומצויים שם קרבנות רבים וניכר חטאם ביותר. אמנם, הקושי בפירוש זה הוא בכך שגם בכורי כהנים ולווים מחוייבים להתענות, על אף שמהם לא ניטלה זכות הכהונה. | מתחילה, היו אמורים ה[[כהנים]] לשמש בכהונה, ורק לאחר שחטאו בחטא העגל נטל מהם הקב"ה את תפקידם והעבירו לשבט [[לוי]], ועל כן הבכורים צריכים להתענות ולשוב בתשובה. לפי פירוש זה, הטעם שקבעו תענית זו ב[[ערב פסח]] מפני שאז ניכר ביותר חטא הבכורות שהרי ביום זה מגיעים רוב [[ישראל]] ל[[עזרה]] לשחוט פסחיהם ומצויים שם קרבנות רבים וניכר חטאם ביותר. אמנם, הקושי בפירוש זה הוא בכך שגם בכורי כהנים ולווים מחוייבים להתענות, על אף שמהם לא ניטלה זכות הכהונה. | ||