שינוי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תיקונים שונים
(תיקונים שונים) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שינוי''' הוא [[קניין]] ב[[משפט עברי|משפט העברי]], המקנה חפץ ל[[גניבה|גנב]] או גזלן, וגורם לכך שהחפץ נחשב שלהם כדי שגם אם יאבד או מחירו ירד לאחר הגניבה, יחויבו לשלם עליו כמחירו המלא. לקניין זה מספר סעיפים: שינוי '''גוף החפץ''', שינוי '''שם החפץ'''. | '''שינוי''' הוא [[קניין]] ב[[משפט עברי|משפט העברי]], המקנה חפץ ל[[גניבה|גנב]] או גזלן, וגורם לכך שהחפץ נחשב שלהם כדי שגם אם יאבד או מחירו ירד לאחר הגניבה, יחויבו לשלם עליו כמחירו המלא. לקניין זה מספר סעיפים: שינוי '''גוף החפץ''', שינוי '''שם החפץ'''. | ||
ישנן שתי פרשנויות בקניין זה: דעה אחת אומרת כי חיוב ההשבה אינו קיים כאשר החפץ השתנה, כנלמד מהפסוק "והשיב את הגזילה אשר גזל", אם כעין שגזל יחזיר ואם לא ישלם דמיה,{{הערה|{{ | ישנן שתי פרשנויות בקניין זה: דעה אחת אומרת כי חיוב ההשבה אינו קיים כאשר החפץ השתנה, כנלמד מהפסוק "והשיב את הגזילה אשר גזל", אם כעין שגזל יחזיר ואם לא ישלם דמיה,{{הערה|{{מקור|בבא קמא ס א}}.}}, ולפי פרשנות אחרת, ההפך הוא הנכון; השינוי הוא אחד מקנייני הגזילה, הוא מקנה את החפץ לגזלן, וזהו טעם ציווי התורה שאמרה שכאשר החפץ השתנה, הוא לא שייך יותר לנגזל, ועליו להחזיר רק את דמיה. | ||
קנין זה נגרם על ידי כך שהחפץ נחשב כחפץ אחר לגמרי{{הערה|תוספות בבבא קמא ס"ה ע"ב.}}, וגם כאשר רק שמו נשתנה השינוי משנה את בעלות החפץ, מכיוון שמציאותו של החפץ אין בה חשיבות כשלעצמה אלא בשימוש שניתן להפיק ממנה, וכאשר הוא משמש לצורך אחר, נחשב הדבר כאילו מהותו השתנתה. | קנין זה נגרם על ידי כך שהחפץ נחשב כחפץ אחר לגמרי{{הערה|תוספות בבבא קמא ס"ה ע"ב.}}, וגם כאשר רק שמו נשתנה השינוי משנה את בעלות החפץ, מכיוון שמציאותו של החפץ אין בה חשיבות כשלעצמה אלא בשימוש שניתן להפיק ממנה, וכאשר הוא משמש לצורך אחר, נחשב הדבר כאילו מהותו השתנתה. | ||
==שינוי הגוף== | ==שינוי הגוף== | ||
ב[[מסכת בבא קמא]]{{מקור|בבא קמא סה ב}} אומר [[רבי אילעא]], כי אדם שגנב [[כבש הבית|טלה]] ונעשה [[איל]], [[עגל]] ונעשה [[פרה|שור]], נעשה שינוי בידו וקנאו, ולכן אם טבח ומכר את הבהמה, אין הוא חייב ב[[תשלומי ארבעה וחמשה]], מפני שלאחר שהשינוי גרם להקנות לו את בהמה {{ציטוטון|שלו הוא טובח שלו הוא מוכר}}. על הלכה זו, נחלק חברו רבי חנינא, הסובר שדבר זה אינו נקרא שינוי, הקשה חברו [[רבי חנינא]] מ[[ברייתא]] האומרת: | ב[[מסכת בבא קמא]]{{הערה|{{מקור|בבא קמא סה ב}}}} אומר [[רבי אילעא]], כי אדם שגנב [[כבש הבית|טלה]] ונעשה [[איל]], [[עגל]] ונעשה [[פרה|שור]], נעשה שינוי בידו וקנאו, ולכן אם טבח ומכר את הבהמה, אין הוא חייב ב[[תשלומי ארבעה וחמשה]], מפני שלאחר שהשינוי גרם להקנות לו את בהמה {{ציטוטון|שלו הוא טובח שלו הוא מוכר}}. על הלכה זו, נחלק חברו רבי חנינא, הסובר שדבר זה אינו נקרא שינוי, הקשה חברו [[רבי חנינא]] מ[[ברייתא]] האומרת: | ||
{{ציטוטון|גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור, משלם [[תשלומי כפל]] ותשלומי ארבעה וחמשה כעין שגנב.}} ומכאן יש להוכיח לכאורה, שלא ניתן לקנות בהמה בשינוי כזה, שאם כן לא היה לו להתחייב בתשלומי ארבעה וחמשה. על כך השיב רבי אילעא בשאלה: גם לשיטתך, ששינוי כזה אינו נחשב לשינוי, אין מובנת ברייתא זו, שאם כן היה עליו לשלם במחיר העכשווי ולא כעין שגנב. השיב רבי חנינא, כי למרות שהשינוי אינו מקנה את הבהמה לגנב, אין הוא חייב לשלם כמחיר העכשווי, שכן בכל זאת הבהמה השתנתה משהייתה בשעת הגניבה, וחיובו ש[[חלות|חל]] בשעת הגניבה היה לשלם טלה או עגל, ולא איל ושור, ולא ניתן לחייבו ביותר מכך{{הערה|1=סיום הגמרא שם הוא "אמר לו רחמנא ניצלן מהאי דעתא אמר ליה אדרבה רחמנא ניצלן מדעתא דידך". ה[[פני יהושע]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14634&hilite=ea62b347-b822-419d-9e85-ac58b7521328&st=%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99&pgnum=84 בסוגיא] מסביר כי על כך אמר לו רבי אילעא "רחמנא ניצלן מהאי דעתא" כלומר - ה' ישמור אותי מדעתך, שהרי אם לשיטתך הגוף נחשב כגוף אחר, עד שיכול לומר לו שאין הוא חייב לשלם לו איל שכיון אין זה הגוף שקנה ממנו, אם כן די בכך כדי להחשיב את החפץ כחפץ אחר; שכן יסוד קנין שינוי הוא שהחפץ נחשב כאחר. אך קושיא זאת היא רק לפי הדיעה ששינוי קונה, אך רבי אילעא עצמו סבור שהבריתא היא דעתם של בית שמאי, שסוברים ששינוי אינו קונה.}}. | {{ציטוטון|גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור, משלם [[תשלומי כפל]] ותשלומי ארבעה וחמשה כעין שגנב.}} ומכאן יש להוכיח לכאורה, שלא ניתן לקנות בהמה בשינוי כזה, שאם כן לא היה לו להתחייב בתשלומי ארבעה וחמשה. על כך השיב רבי אילעא בשאלה: גם לשיטתך, ששינוי כזה אינו נחשב לשינוי, אין מובנת ברייתא זו, שאם כן היה עליו לשלם במחיר העכשווי ולא כעין שגנב. השיב רבי חנינא, כי למרות שהשינוי אינו מקנה את הבהמה לגנב, אין הוא חייב לשלם כמחיר העכשווי, שכן בכל זאת הבהמה השתנתה משהייתה בשעת הגניבה, וחיובו ש[[חלות|חל]] בשעת הגניבה היה לשלם טלה או עגל, ולא איל ושור, ולא ניתן לחייבו ביותר מכך{{הערה|1=סיום הגמרא שם הוא "אמר לו רחמנא ניצלן מהאי דעתא אמר ליה אדרבה רחמנא ניצלן מדעתא דידך". ה[[פני יהושע]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14634&hilite=ea62b347-b822-419d-9e85-ac58b7521328&st=%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99&pgnum=84 בסוגיא] מסביר כי על כך אמר לו רבי אילעא "רחמנא ניצלן מהאי דעתא" כלומר - ה' ישמור אותי מדעתך, שהרי אם לשיטתך הגוף נחשב כגוף אחר, עד שיכול לומר לו שאין הוא חייב לשלם לו איל שכיון אין זה הגוף שקנה ממנו, אם כן די בכך כדי להחשיב את החפץ כחפץ אחר; שכן יסוד קנין שינוי הוא שהחפץ נחשב כאחר. אך קושיא זאת היא רק לפי הדיעה ששינוי קונה, אך רבי אילעא עצמו סבור שהבריתא היא דעתם של בית שמאי, שסוברים ששינוי אינו קונה.}}. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:גניבות וגזילות]] | ||