יישוב ארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שורה 195: שורה 195:
=== מצוה [[מצוה קיומית|קיומית]] או [[מצוה חיובית|חיובית]] ===
=== מצוה [[מצוה קיומית|קיומית]] או [[מצוה חיובית|חיובית]] ===
[[רבי משה פיינשטיין]] זצ"ל {{מקור|שו"ת אגרות משה אה"ע ח"א סוף סי' קב|כן}}:
[[רבי משה פיינשטיין]] זצ"ל {{מקור|שו"ת אגרות משה אה"ע ח"א סוף סי' קב|כן}}:
:"...פשוט שאין זה {{מקור|[- מצות יישוב הארץ]}} '''בזמן הזה''' מצוה חיובית שעל הגוף, דא"כ היה ממילא נמצא שאסור לדור בחו"ל משום שעובר על עשה... ולא הוזכר איסור אלא על הדר בארץ ישראל ש[[יציאה מארץ ישראל|אסור לצאת]] ע"מ לשכון בחו"ל... ואם היה איסור גם לאנשי חו"ל היה לו לרמב"ם לומר סתם אסור לשכון בחו"ל אא"כ חזק בא"י הרעב, משמע דרק ליושבי ארץ ישראל יש איסור שאסרו חכמים, אבל מצד העשה אינה חיובית, אלא כשדר שם מקיים מצוה".
:"...פשוט שאין זה {{מקור|[- מצות יישוב הארץ]}} '''בזמן הזה''' מצוה חיובית שעל הגוף, דא"כ היה ממילא נמצא שאסור לדור בחו"ל משום שעובר על עשה... ולא הוזכר איסור אלא על הדר בארץ ישראל ש[[יציאה מארץ ישראל|אסור לצאת]] ע"מ לשכון בחו"ל<ref>ור' בספר '''בית דניאל''', לרבי רפאל דינר שליט"א, התשס"ג, סי' ז אות ה, עמ' נ, ד"ה תשובה, שהביא מה[[ראשונים]] לדחות ראיה זו, שכן ישנם מצבים שאין חיוב לעלות, כגון שיש סכנת דרכים וכיו"ב, ובהם נאמר שבכ"ז אסור לצאת מהארץ {{מקור|(עי' כלבו סי' קכז מתשב"ץ קטן; שו"ת הרשב"ש סי' ב; מור וקציעה להיעב"ץ סי' שו)}}.</ref>... ואם היה איסור גם לאנשי חו"ל היה לו לרמב"ם לומר סתם אסור לשכון בחו"ל אא"כ חזק בא"י הרעב, משמע דרק ליושבי ארץ ישראל יש איסור שאסרו חכמים, אבל מצד העשה אינה חיובית, אלא כשדר שם מקיים מצוה".
לדבריו, המתגורר בארץ ישראל מקיים מצוה, אך כשאינו דר בארץ - אין בידו עוון.
לדבריו, המתגורר בארץ ישראל מקיים מצוה, אך כשאינו דר בארץ - אין בידו עוון.


וכ"כ רבים מהאחרונים {{מקור|(שו"ת אבני נזר יו"ד סי' תנד, אות סב ואילך<ref>אכן ע"ש בסוף התשובה {{|מקור|(סוף אות סג)}} שמהרמב"ן משמע שיש חיוב על כל יושבי חו"ל {{מקור|(ולא כהאג"מ הנ"ל שכתב להדיא דדבריו אליבא דהרמב"ן)}}.</ref>; שו"ת ציץ אליעזר, חי"ד, סי' עב ס"ק ז, עמ' קלו, וכן במילואים ותיקונים שם, עמ' קצח, בשם}} [[רבי שמואל סלאנט]]{{מקור| זצ"ל, הלבנון ח' טבת תרכ"ד; שו"ת חלקת יעקב, ל}}[[רבי יעקב ברייש]] {{מקור|זצ"ל מציריך, יו"ד סי' קכח ס"ק ו-ז, מהדו' תל אביב תשנ"ב, עמ' ריט; שו"ת בני בנים, הרב יהודה הרצל הענקין שליט"א, ח"ב סי' מב עמ' קסה; ועוד)}}.
וכ"כ רבים מהאחרונים {{מקור|(שו"ת אבני נזר יו"ד סי' תנד, אות סב ואילך<ref>אכן ע"ש בסוף התשובה {{|מקור|(סוף אות סג)}} שמהרמב"ן משמע שיש חיוב על כל יושבי חו"ל {{מקור|ולא כהאג"מ הנ"ל שכתב להדיא דדבריו אליבא דהרמב"ן (וכבר העירו ע"ז בספר בית דניאל, סי' ז אות ד, עמ' מט-נ, ד"ה וצ"ע, שברמב"ן לא משמע כן, וכ"ה במנחת שמואל - מובא בהערה להלן - בשם הרב עובדיה יוסף שליט"א)}}.</ref>; שו"ת ציץ אליעזר, חי"ד, סי' עב ס"ק ז, עמ' קלו, וכן במילואים ותיקונים שם, עמ' קצח, בשם}} [[רבי שמואל סלאנט]]{{מקור| זצ"ל, הלבנון ח' טבת תרכ"ד; שו"ת חלקת יעקב, ל}}[[רבי יעקב ברייש]] {{מקור|זצ"ל מציריך, יו"ד סי' קכח ס"ק ו-ז, מהדו' תל אביב תשנ"ב, עמ' ריט; שו"ת בני בנים, הרב יהודה הרצל הענקין שליט"א, ח"ב סי' מב עמ' קסה; ועוד)}}.


ובדומה לזה, יש מי שכתב<ref>ויתכן שזו כוונתם של כל האחרונים הנ"ל (ולכן זה דוקא בזה"ז), אלא שלא כתבו כן בפירוש.</ref> שהמצוה החיובית המלאה היא לגרש ה[[גוי|גויים]] ולדור במקומם... ויישוב הארץ לבד אינו עיקר חיוב המצוה, ולכן אינו חיוב גמור רק יש בזה מצוה קיומית {{מקור|(}}[[הרב משה שטרנבוך]] {{מקור|שליט"א, שו"ת תשובות והנהגות, ח"ד ר"ס שכז, עמ' תז)}}.
ובדומה לזה, יש מי שכתב<ref>ויתכן שזו כוונתם של כל האחרונים הנ"ל (ולכן זה דוקא בזה"ז), אלא שלא כתבו כן בפירוש.</ref> שהמצוה החיובית המלאה היא לגרש ה[[גוי|גויים]] ולדור במקומם... ויישוב הארץ לבד אינו עיקר חיוב המצוה, ולכן אינו חיוב גמור רק יש בזה מצוה קיומית {{מקור|(}}[[הרב משה שטרנבוך]] {{מקור|שליט"א, שו"ת תשובות והנהגות, ח"ד ר"ס שכז, עמ' תז)}}.
supress
6,461

עריכות

תפריט ניווט