יישוב ארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שורה 204: שורה 204:
ויש שהשיגו על שיטה זו מהדין ש"הכל מעלין לא"י" (כתובות קי: ואה"ע עה), ומבואר שזו '''חובה''' גמורה על כל יהודי לעלות לארץ<ref>ויש שישבו השגה זו ואמרו שחזקו חכמים ידי הרוצים לעלות לארץ, אע"פ שלא חייבו בדבר, כדרך שחזקו חכמים את הרוצה ליישב ב[[ירושלים]] אע"פ שאין חיוב בדבר {{מקור|(שו"ת בני בנים שם)}}.</ref> {{מקור|(הרב עובדיה יוסף שליט"א<ref>והובא בשמו ג"כ בספר '''מנחת שמואל''', להרב שמואל פנחסי, אה"ע סי' יד, עמ' רנב, סוד"ה אלא שראיתי.</ref>, קובץ תורה שבעל פה יא עמ' מ-מא, וכן בהסכמתו לספר 'דרך האמונה' לרבי שמואל ביבאס, ירושלים תשמ"ח)}}.
ויש שהשיגו על שיטה זו מהדין ש"הכל מעלין לא"י" (כתובות קי: ואה"ע עה), ומבואר שזו '''חובה''' גמורה על כל יהודי לעלות לארץ<ref>ויש שישבו השגה זו ואמרו שחזקו חכמים ידי הרוצים לעלות לארץ, אע"פ שלא חייבו בדבר, כדרך שחזקו חכמים את הרוצה ליישב ב[[ירושלים]] אע"פ שאין חיוב בדבר {{מקור|(שו"ת בני בנים שם)}}.</ref> {{מקור|(הרב עובדיה יוסף שליט"א<ref>והובא בשמו ג"כ בספר '''מנחת שמואל''', להרב שמואל פנחסי, אה"ע סי' יד, עמ' רנב, סוד"ה אלא שראיתי.</ref>, קובץ תורה שבעל פה יא עמ' מ-מא, וכן בהסכמתו לספר 'דרך האמונה' לרבי שמואל ביבאס, ירושלים תשמ"ח)}}.


וכן נקט בפשטות [[הרב יצחק זילברשטיין]] שליט"א {{מקור|(חישוקי חמד כתובות קי: סוף עמ' תרנו)}} שמצות ישוב ארץ ישראל היא מצוה חיובית לרוב הפוסקים {{מקור|(פרט למקרים שלא יוכל להתפרנס בה או שלא יוכל לקיים את המצוות וכנ"ל)}}.
וכן נקט בפשטות [[הרב יצחק זילברשטיין]] שליט"א {{מקור|(חישוקי חמד כתובות קי: סוף עמ' תרנו)}} שמצות ישוב ארץ ישראל היא מצוה חיובית לרוב הפוסקים {{מקור|(פרט למקרים שלא יוכל להתפרנס בה או שלא יוכל לקיים את המצוות וכנ"ל)}}. וכן סתימת רבים מהפוסקים.


 
ויש שכתבו שאין בתורה מצוה קיומית - שאין חיוב לקיימה {{מקור|(}}[[הרב שלמה פישר]] {{מקור|שליט"א, בית ישי, חידושים, מהדו' תשס"ד, סי' כג הערה יב, עמ' קו}}<ref>צויין ע"י [http://www.zomet.org.il/?CategoryID=261&ArticleID=406 הרב חיים יואל בלוך שליט"א]}}.</ref>{{; וכ"כ}} [[הרב זלמן נחמיה גולדברג]] {{מקור|שליט"א,}} [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=682&id=1101&q= חזון קדומים] {{מקור|עמ'...)}}, אלא כל המצוות שבתורה, כולל יישוב הארץ יש חיוב גמור לקיימן, וכלשון [[הרב אברהם שפירא]] זצ"ל {{מקור|(מנחת אברהם, ח"א, ירושלים תש"נ, סי' מד אות א, עמ' שעג, מהערה בסוף הספר מעפר-קומי}}<ref>מובא ע"י [http://www.zomet.org.il/?CategoryID=261&ArticleID=406 הרב חיים יואל בלוך שליט].</ref>{{מקור|)}}:
[http://www.zomet.org.il/?CategoryID=261&ArticleID=406 מדברי הרב חיים יואל בלוך שליט"א:]
:"מצוה של תורה שנמנית בתרי"ג מצוות בפשטות היא לא דבר התלוי ברצונו של האדם, שאם רוצה מקיימה ואם לא רוצה לא מקיימה, שהרי זה סותר את המושג מצוה... התם תלוי ברצונו ללבוש בגד של ד' כנפות; אבל משלבש בגד של ד' כנפות, הוא מחוייב ועומד שיהיה בו ציצית, ואינו תלוי כלל ברצונו".
:קושיה מעין זו הקשה ה"ר אברהם א' כהנא-שפירא (בהערה בסוף הספר מעפר-קומי, לזכרו של הקדוש ר' צבי מנחם גלאט הי"ד) על חידושו של ה"ר משה פיינשטיין (אגרות-משה אה"ע ח"א סי' קב) שאין חיוב לעלות לארץ ישראל, אלא שמי שעולה מקיים בכך מצוה. הקשה על כך הרשפירא:
::"מצוה של תורה שנמנית בתרי"ג מצוות בפשטות היא לא דבר התלוי ברצונו של האדם, שאם רוצה מקיימה ואם לא רוצה לא מקיימה, שהרי זה סותר את המושג מצוה... התם תלוי ברצונו ללבוש בגד של ד' כנפות; אבל משלבש בגד של ד' כנפות, הוא מחוייב ועומד שיהיה בו ציצית, ואינו תלוי כלל ברצונו."
:וכן כתב מו"ר ה"ר שלמה פישר שליט"א (בית-ישי סי' כג הע' ט): "מושג זה של מצוה שהיא רשות, דהיינו מצווה קיומית, הוא לכאורה דבר שאין לו שחר, דמצוה פירושו דבר שנצטוו עליו; ואם נצטוו - היאך הוא רשות?!"
 
(ועי' מנחת אברהם ח"א סי' מד ס"ק א; ועוד)


== גבולות הארץ לענין מצוה זו ==
== גבולות הארץ לענין מצוה זו ==
supress
6,461

עריכות

תפריט ניווט