יישוב ארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,222 בתים ,  31 במרץ 2010
מ
שורה 76: שורה 76:
ויש שהשיגו על המגילת אסתר מכך שרבות מההלכות הקשורות למצות יישוב הארץ<ref>ר' להלן.</ref> נוהגות [[בזמן הזה]] {{מקור|(}}[[פאת השולחן]] {{מקור|סי' א בית ישראל ס"ק יד; שו"ת}} [[אבני נזר]] {{מקור|יו"ד סי' תנד אות ג-ד; ועוד)}}. ועוד השיגו על המגילת אסתר שכן הרמב"ם מנה את מצוות [[תרומות]], [[מעשרות]] ועוד אע"פ שאינן נוהגות בזמן הזה {{מקור|(שו"ת אבנ"ז שם אות ד; ועוד)}}.
ויש שהשיגו על המגילת אסתר מכך שרבות מההלכות הקשורות למצות יישוב הארץ<ref>ר' להלן.</ref> נוהגות [[בזמן הזה]] {{מקור|(}}[[פאת השולחן]] {{מקור|סי' א בית ישראל ס"ק יד; שו"ת}} [[אבני נזר]] {{מקור|יו"ד סי' תנד אות ג-ד; ועוד)}}. ועוד השיגו על המגילת אסתר שכן הרמב"ם מנה את מצוות [[תרומות]], [[מעשרות]] ועוד אע"פ שאינן נוהגות בזמן הזה {{מקור|(שו"ת אבנ"ז שם אות ד; ועוד)}}.


האבני נזר {{מקור|(שם אות ה-ו)}} מתרץ <ref>דברי הרמב"ן: "ואל תשתבש ותאמר כי המצוה הזאת היא המצוה במלחמת שבע' עממים שנצטוו לאבדם שנ' (ס"פ שופטי') החרם תחרימם. אין הדבר כן. שאנו נצטוינו להרוג האומות ההם בהלחמם עמנו ואם רצו להשלים נשלים עמהם ונעזבם בתנאים ידועים אבל הארץ לא נניח אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות. וכן אם ברחו האומות ההם מפנינו והלכו להם, כמאמרם (דב"ר שופטי') הגרגשי פנה והלך לו, ונתן להם הקב"ה ארץ טובה כארצם זו אפריקי, נצטוינו אנחנו לבוא בארץ ולכבוש המדינות ולהושיב בה שבטינו. וכן אחרי הכריתנו את העממים הנזכרים אם רצו אחר כן שבטינו לעזוב את הארץ ולכבוש להם את ארץ שנער או את ארץ אשור וזולתם מן המקומות אינם רשאין. שנצטוינו בכיבושה ובישיבתה".</ref>
האבני נזר {{מקור|(שם אות ה-ו)}} מתרץ שהטעם שלא מנה הרמב"ם את מצוות יישוב הארץ, משום שמצוות [[החרם תחרימם]] היא כדי שאנחנו נשב בארץ<ref>יש שהעירו {{מקור|(}}[[הרב אשר וייס]] {{מקור|שליט"א, מנחת אשר, במדבר, סי' עא סוף אות א, עמ' תסד, ד"ה ובאמת נראה)}} שמדברי ההרמב"ן נראה שכך הבין את הרמב"ם, כי בדבריו בא לשלול הסבר זה, וזה לשונו: "ואל תשתבש ותאמר כי המצוה הזאת היא המצוה במלחמת שבעת עממים שנצטוו לאבדם שנאמר החרם תחרימם. אין הדבר כן. שאנו נצטוינו להרוג האומות ההם בהלחמם עמנו ואם רצו להשלים נשלים עמהם ונעזבם בתנאים ידועים אבל הארץ לא נניח אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות. וכן אם ברחו האומות ההם מפנינו והלכו להם... נצטוינו אנחנו לבוא בארץ ולכבוש המדינות ולהושיב בה שבטינו. וכן אחרי הכריתנו את העממים הנזכרים אם רצו אחר כן שבטינו לעזוב את הארץ ולכבוש להם את ארץ שנער או את ארץ אשור וזולתם מן המקומות אינם רשאין. שנצטוינו בכיבושה ובישיבתה".</ref> (כי אחד מ[[שבעת העמים]] שעזב את הארץ - אין [[מלחמת מצוה|מצוה]] [[מלחמה|להלחם]] בו), וא"כ אין צורך למנות את יישוב הארץ<ref>ולפ"ז ישיבת היחיד בארץ כלל איננה מצוה (עכ"פ מ[[דאורייתא]]), אלא ש[[חז"ל]] קבעו הלכות רבות {{מקור|(כמבואר להלן)}} שמטרתן כדי שהארץ תהיה מיושבת ע"י עם ישראל, וזה יעשה רק ע"י שהיחידים יתיישבו בה.</ref> והחרם תחרימם לשתי מצוות<ref>יש לתמוה להסבר זה, מדוע מנה הרמב"ם דוקא את מצות החרם תחרימם ולא את מצות כיבוש הארץ, שהרי הדעת נוטנת שהיה לו למנות כמצוה את המטרה - לשבת בארץ ישראל, ולא את האמצעי - מחלמת שבעת עממים.</ref>.


שו"ת יחווה דעת חלק ה סימן נז ד"ה ונודע שהרמב"ן:  
שו"ת יחווה דעת חלק ה סימן נז ד"ה ונודע שהרמב"ן:  
supress
6,441

עריכות

תפריט ניווט