יישוב ארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

ה[[מגילת אסתר (ספר)|מגילת אסתר]] מתרץ שלדעת הרמב"ם, מצוות ירושת הארץ וישיבתה לא נהגה אלא בזמן משה, [[ישהושע בן נון]], [[דוד המלך]] וכל זמן שלא [[גלות|גלו]] ישראל מארצם, אבל אחרי שגלו המצווה איננה נוהגת עד ביאת [[המלך המשיח]].

האבני נזר {{מקור|(שם אות ה-ו)}} מתרץ שהטעם שלא מנה הרמב"ם את מצוות יישוב הארץ, משום שמצוות [[החרם תחרימם]] היא כדי שאנחנו נשב בארץ<ref>יש שהעירו {{מקור|(}}[[הרב אשר וייס]] {{מקור|שליט"א, מנחת אשר, במדבר, סי' עא סוף אות א, עמ' תסד, ד"ה ובאמת נראה)}} שמדברי ההרמב"ן נראה שכך הבין את הרמב"ם, כי בדבריו בא לשלול הסבר זה, וזה לשונו: "ואל תשתבש ותאמר כי המצוה הזאת היא המצוה במלחמת שבעת עממים שנצטוו לאבדם שנאמר החרם תחרימם. אין הדבר כן. שאנו נצטוינו להרוג האומות ההם בהלחמם עמנו ואם רצו להשלים נשלים עמהם ונעזבם בתנאים ידועים אבל הארץ לא נניח אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות. וכן אם ברחו האומות ההם מפנינו והלכו להם... נצטוינו אנחנו לבוא בארץ ולכבוש המדינות ולהושיב בה שבטינו. וכן אחרי הכריתנו את העממים הנזכרים אם רצו אחר כן שבטינו לעזוב את הארץ ולכבוש להם את ארץ שנער או את ארץ אשור וזולתם מן המקומות אינם רשאין. שנצטוינו בכיבושה ובישיבתה".</ref> (כי אחד מ[[שבעת העמים]] שעזב את הארץ - אין [[מלחמת מצוה|מצוה]] [[מלחמה|להלחם]] בו), וא"כ אין צורך למנות את יישוב הארץ<ref>ולפ"ז ישיבת היחיד בארץ כלל איננה מצוה (עכ"פ מ[[דאורייתא]]), אלא ש[[חז"ל]] קבעו הלכות רבות {{מקור|(כמבואר להלן)}} שמטרתן כדי שהארץ תהיה מיושבת ע"י עם ישראל, וזה יעשה רק ע"י שהיחידים יתיישבו בה.</ref> והחרם תחרימם לשתי מצוות<ref>יש לתמוה להסבר זה, מדוע מנה הרמב"ם דוקא את מצות החרם תחרימם ולא את מצות כיבוש הארץ, שהרי הדעת נוטנת שהיה לו למנות כמצוה את המטרה - לשבת בארץ ישראל, ולא את האמצעי - מחלמת שבעת עממים.</ref>.