supress
6,441
עריכות
יישוב ארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←שיטת הרמב"ם
מ (←שיטת הרמב"ם) |
מ (←שיטת הרמב"ם) |
||
| שורה 79: | שורה 79: | ||
יש שכתבו שלדעת הרמב"ם מצות יישוב הארץ חיובה הוא רק [[מדרבנן]] {{מקור|(שו"ת}} [[הרשב"ש]] {{מקור|סי' א ד"ה וצריך לעיין, סי' ב ד"ה אין ספק; פאת השולחן שם)}}. | יש שכתבו שלדעת הרמב"ם מצות יישוב הארץ חיובה הוא רק [[מדרבנן]] {{מקור|(שו"ת}} [[הרשב"ש]] {{מקור|סי' א ד"ה וצריך לעיין, סי' ב ד"ה אין ספק; פאת השולחן שם)}}. | ||
יש המתרצים {{מקור|(חי'}} [[המהרד"ם]] {{מקור|על ספר המצוות שם; וכ"כ ב}}[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=158&st=&pgnum=232&hilite= שו"ת דברי יששכר, לרבי יששכר דב גרויבארט, סי' קמט] {{מקור|ד"ה ולפענ"ד, עמ' 228, וכן}} [[רבי פנחס זביחי]] {{מקור| שליט"א בשו"ת עטרת פז, ח"א, כרך א, או"ח, סי' י, ענף ה, עמ' רכז, ד"ה ולכאורה היה;}} [[הרב ישראל מאיר לאו]] {{מקור|שליט"א, שו"ת יחל ישראל, ירושלים תשס"ג, ח"ב סי' מד, עמ' נב, ד"ה ונראה להוסיף)}} תירץ שדעת הרמב"ם שמצות יישוב הארץ היא רק אמצעי בכדי לקיים את המצוות התלויות בה<ref>והביא לדברי שתי הוכחות: '''(א)''' דעת רבנו חיים הכהן {{מקור|(- וראה להלן)}}, '''(ב)''' דברי [[חז"ל]] שמשה התאווה להכנס לארץ ישראל בכדי לקיים את ה[[מצוות התלויות בארץ|מצוות התלויות בה]] {{מקור|(- וראה להלן)}}.</ref> ואיננה מצוה עצמאית שיש חובה לקיימה בפני עצמה<ref>גם הסבר זה טעון הסבר נוסף, שהרי מ"מ צריך הרמב"ם למנות את החובה לגור בארץ, כי אחרת רשאי האדם שלא להכניס עצמו לחיוב המצוות.</ref>. | יש המתרצים {{מקור|(חי'}} [[המהרד"ם]] {{מקור|על ספר המצוות שם; וכ"כ ב}}[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=158&st=&pgnum=232&hilite= שו"ת דברי יששכר, לרבי יששכר דב גרויבארט, סי' קמט] {{מקור|ד"ה ולפענ"ד, עמ' 228, וכן}} [[רבי פנחס זביחי]] {{מקור| שליט"א בשו"ת עטרת פז, ח"א, כרך א, או"ח, סי' י, ענף ה, עמ' רכז, ד"ה ולכאורה היה;}} [[הרב ישראל מאיר לאו]] {{מקור|שליט"א, שו"ת יחל ישראל, ירושלים תשס"ג, ח"ב סי' מד, עמ' נב, ד"ה אבל באמת}}<ref>אכן ע"ש שכתב כן רק על מצות '''כיבוש''' הארץ, שבלא כיבוש חיוב [[:קטגוריה:תרומות ומעשרות|תרומות ומעשרות]] הוא רק מדרבנן, אך הסביר {{מקור|(שם ד"ה ונראה להוסיף)}} '''דירת ארץ ישראל''' (של היחיד) היא אמצעי לקיום כל התורה כולה, שקיום המצוות בחו"ל הוא רק בבחינת "ציונים {{מקור|(ר' בפנים להלן בסמוך בהסבר הרצי"ה קוק זצוק"ל)}}.</ref>{{מקור|)}} תירץ שדעת הרמב"ם שמצות יישוב הארץ היא רק אמצעי ו[[הכשר מצוה|הכשר]] בכדי לקיים את המצוות התלויות בה<ref>והביא לדברי שתי הוכחות: '''(א)''' דעת רבנו חיים הכהן {{מקור|(- וראה להלן)}}, '''(ב)''' דברי [[חז"ל]] שמשה התאווה להכנס לארץ ישראל בכדי לקיים את ה[[מצוות התלויות בארץ|מצוות התלויות בה]] {{מקור|(- וראה להלן)}}.</ref> ואיננה מצוה עצמאית שיש חובה לקיימה בפני עצמה<ref>גם הסבר זה טעון הסבר נוסף, שהרי מ"מ צריך הרמב"ם למנות את החובה לגור בארץ, כי אחרת רשאי האדם שלא להכניס עצמו לחיוב המצוות.</ref>. | ||
האבני נזר {{מקור|(שם אות ה-ו)}} מתרץ שהטעם שלא מנה הרמב"ם את מצוות יישוב הארץ, משום שמצוות [[החרם תחרימם]] היא כדי שאנחנו נשב בארץ<ref>יש שהעירו {{מקור|(}}[[הרב אשר וייס]] {{מקור|שליט"א, מנחת אשר, במדבר, סי' עא סוף אות א, עמ' תסד, ד"ה ובאמת נראה)}} שמדברי ההרמב"ן נראה שכך הבין את הרמב"ם, כי בדבריו בא לשלול הסבר זה, וזה לשונו: "ואל תשתבש ותאמר כי המצוה הזאת היא המצוה במלחמת שבעת עממים שנצטוו לאבדם שנאמר החרם תחרימם. אין הדבר כן. שאנו נצטוינו להרוג האומות ההם בהלחמם עמנו ואם רצו להשלים נשלים עמהם ונעזבם בתנאים ידועים אבל הארץ לא נניח אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות. וכן אם ברחו האומות ההם מפנינו והלכו להם... נצטוינו אנחנו לבוא בארץ ולכבוש המדינות ולהושיב בה שבטינו. וכן אחרי הכריתנו את העממים הנזכרים אם רצו אחר כן שבטינו לעזוב את הארץ ולכבוש להם את ארץ שנער או את ארץ אשור וזולתם מן המקומות אינם רשאין. שנצטוינו בכיבושה ובישיבתה".</ref> (כי אחד מ[[שבעת העמים]] שעזב את הארץ - אין [[מלחמת מצוה|מצוה]] [[מלחמה|להלחם]] בו), וא"כ אין צורך למנות את יישוב הארץ<ref>ולפ"ז ישיבת היחיד בארץ כלל איננה מצוה (עכ"פ מ[[דאורייתא]]), אלא ש[[חז"ל]] קבעו הלכות רבות {{מקור|(כמבואר להלן)}} שמטרתן כדי שהארץ תהיה מיושבת ע"י עם ישראל, וזה יעשה רק ע"י שהיחידים יתיישבו בה.</ref> והחרם תחרימם לשתי מצוות<ref>יש לתמוה להסבר זה, מדוע מנה הרמב"ם דוקא את מצות החרם תחרימם ולא את מצות כיבוש הארץ, שהרי הדעת נוטנת שהיה לו למנות כמצוה את המטרה - לשבת בארץ ישראל, ולא את האמצעי - מחלמת שבעת עממים.</ref>. | האבני נזר {{מקור|(שם אות ה-ו)}} מתרץ שהטעם שלא מנה הרמב"ם את מצוות יישוב הארץ, משום שמצוות [[החרם תחרימם]] היא כדי שאנחנו נשב בארץ<ref>יש שהעירו {{מקור|(}}[[הרב אשר וייס]] {{מקור|שליט"א, מנחת אשר, במדבר, סי' עא סוף אות א, עמ' תסד, ד"ה ובאמת נראה)}} שמדברי ההרמב"ן נראה שכך הבין את הרמב"ם, כי בדבריו בא לשלול הסבר זה, וזה לשונו: "ואל תשתבש ותאמר כי המצוה הזאת היא המצוה במלחמת שבעת עממים שנצטוו לאבדם שנאמר החרם תחרימם. אין הדבר כן. שאנו נצטוינו להרוג האומות ההם בהלחמם עמנו ואם רצו להשלים נשלים עמהם ונעזבם בתנאים ידועים אבל הארץ לא נניח אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות. וכן אם ברחו האומות ההם מפנינו והלכו להם... נצטוינו אנחנו לבוא בארץ ולכבוש המדינות ולהושיב בה שבטינו. וכן אחרי הכריתנו את העממים הנזכרים אם רצו אחר כן שבטינו לעזוב את הארץ ולכבוש להם את ארץ שנער או את ארץ אשור וזולתם מן המקומות אינם רשאין. שנצטוינו בכיבושה ובישיבתה".</ref> (כי אחד מ[[שבעת העמים]] שעזב את הארץ - אין [[מלחמת מצוה|מצוה]] [[מלחמה|להלחם]] בו), וא"כ אין צורך למנות את יישוב הארץ<ref>ולפ"ז ישיבת היחיד בארץ כלל איננה מצוה (עכ"פ מ[[דאורייתא]]), אלא ש[[חז"ל]] קבעו הלכות רבות {{מקור|(כמבואר להלן)}} שמטרתן כדי שהארץ תהיה מיושבת ע"י עם ישראל, וזה יעשה רק ע"י שהיחידים יתיישבו בה.</ref> והחרם תחרימם לשתי מצוות<ref>יש לתמוה להסבר זה, מדוע מנה הרמב"ם דוקא את מצות החרם תחרימם ולא את מצות כיבוש הארץ, שהרי הדעת נוטנת שהיה לו למנות כמצוה את המטרה - לשבת בארץ ישראל, ולא את האמצעי - מחלמת שבעת עממים.</ref>. | ||
| שורה 85: | שורה 85: | ||
ויש המבארים {{מקור|(}}[[רבי חיים פלאג'י]] {{מקור|זצ"ל בשו"ת נשמת כל חי יו"ד סי' מח, דף עה ע"ב, - מובא בשו"ת יחווה דעת ח"ה סי' נז ד"ה ונודע שהרמב"ן)}} שמצות יישוב הארץ היא [[מצוה כללית]] הכוללת את המצוות התלויות בארץ, וכלל קבע הרמב"ם {{מקור|(ספר המצוות, שורש רביעי)}} שאין למנות ל[[תרי"ג מצוות]] את המצוות הכוללות מצוות אחרות. | ויש המבארים {{מקור|(}}[[רבי חיים פלאג'י]] {{מקור|זצ"ל בשו"ת נשמת כל חי יו"ד סי' מח, דף עה ע"ב, - מובא בשו"ת יחווה דעת ח"ה סי' נז ד"ה ונודע שהרמב"ן)}} שמצות יישוב הארץ היא [[מצוה כללית]] הכוללת את המצוות התלויות בארץ, וכלל קבע הרמב"ם {{מקור|(ספר המצוות, שורש רביעי)}} שאין למנות ל[[תרי"ג מצוות]] את המצוות הכוללות מצוות אחרות. | ||
ויש המבארים {{מקור|(}}[[הרצי"ה קוק]] {{מקור|זצ"ל)}} עפ"י דברי הספרי {{מקור|(פר' עקב פיסקא מג ד"ה דבר אחר ואבדתם מהרה, מובא ב}}{{מקור|רש"י דברים יא יח$רש"י דברים יא, יח}}{{מקור|, ו}}{{מקור|רש"י שיר השירים א ח$שיר השירים יא, ח}}{{מקור|)}} שקיום המצוות ב[[חו"ל]] הוא רק סימן וזכרון ("ציונים") לקיום המצוות בארץ, והיות ויישוב הארץ הוא בסיס כל התורה {{מקור|עי' ספר המצוות לרמב"ם מ"ע קנג|כן}}, ולכן מצות יישוב הארץ היא כוללת את כל התורה כולה, ולכך אין הרמב"ם מונה אותה. | ויש המבארים {{מקור|(}}[[הרצי"ה קוק]] {{מקור|זצ"ל)}} עפ"י דברי הספרי {{מקור|({{מקור|(פר' עקב פיסקא מג ד"ה דבר אחר ואבדתם מהרה, מובא ב}}{{מקור|רש"י דברים יא יח$רש"י דברים יא, יח}}{{מקור|, ו}}{{מקור|רש"י שיר השירים א ח$שיר השירים יא, ח}}{{מקור|)}} שקיום המצוות ב[[חו"ל]] הוא רק סימן וזכרון ("ציונים") לקיום המצוות בארץ {{מקור|(והאריך בזה הרמב"ן)}}, והיות ויישוב הארץ הוא בסיס כל התורה {{מקור|עי' ספר המצוות לרמב"ם מ"ע קנג|כן}}, ולכן מצות יישוב הארץ היא כוללת את כל התורה כולה, ולכך אין הרמב"ם מונה אותה. | ||