יישוב ארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

"מצות ישיבת ארץ ישראל - נראה לי עיקר כהמגילת אסתר בספר המצוות דהוא בזמן שבית המקדש קיים, וכלשון הכתוב: 'וירשתם אותה וישבתם בה', וגם אין נקרא ישוב אלא בישיבה בשלוה, כדרך שאמרו בבראשית רבה... 'וישב [[יעקב]] - ביקש לישב בשלוה', והיינו שהם אדוני הארץ, ולשון הכתוב (בראשית ל"ו כ') בני [[שעיר]] יושבי הארץ... פשטי דקרא רצה לומר אדוני הארץ... וכדרך שאמרו על פסוק 'ו[[עפרון]] יושב' דאותו היום נתמנה ארכיסטריקטס, שזה נקרא ישיבה כשהוא אדון ויושב בראש... ועל כרחך דההיא אישיבה דוקא כדרך ישיבת הארץ בשלוה ובממשלה דזה נקרא ישיבה, והיינו בזמן שבית המקדש קיים, ומשחרב בית המקדש אף על פי שלא גלו [כולם] ממנה גם היושבים בה אין נקראין יושבי הארץ ואין להם ישיבה בה, ואחר שהם עבדים עליה למלכי העמים המושלים שם כמונו בחוץ לארץ אין זה נקרא ישוב שיושבים בה בישיבה, רק גרות בעלמא ולא מקיים וישבתם".</ref> {{מקור|(}}[[רבי ירוחם יהודה ליב פרלמן]] {{מקור|זצ"ל,}} [[הגדול ממינסק]]<ref>המבאר בכך את [[שלושת השבועות]] {{מקור|בבלי:כתובות קיא א$כתובות קיא.|כן}}.</ref>{{מקור|, - סיני ו עמ' ריג-ריד}}<ref>מובא ע"י [[הרב יעקב אריאל]] שליט"א {{מקור|שו"ת באהלה של תורה ח"א סי' ד ענף ב, עמ' 77|כן}}{{מקור|, וציין ג"כ לספר 'ארץ ישראל בספרות התשובות', מאת}} [[הרב ישראל שצפינסקי]]{{מקור|, כרך ג עמ' ס}}.</ref>{{מקור|; וכ"כ הרב יהודה הרצל הענקין שליט"א בשו"ת בנים בנים ח"ב סי' מ"ב, עמ' קסח-קע)}}.

:"...גם לפי דעת הרמב"ן... מ"מ בעיקר המצוה אינו אלא הירושה והישיבה כאדם העושה בתוך שלו [[כיבוש|לכבוש]] ארץ ישראל שתהיה תחת [[ירושה|ירושתינו]] לא על ביאה ריקנית של עתה {{מקור|(- ולא על עליית יחידים ללא העמדת שלטון)}}, וכבר המשילו ה[[אחרונים]] למצות עשה של [[אכילת מצה]] - כי עיקר המצוה היא ה[[אכילה]], ולקיחת ה[[חיטה|חיטים]] לשם מצוה והלישה והאפייה אינם גמר מצוה, ומ"מ בודאי מצוה גדולה היא, ועל זה נאמר גומל לאיש חסד כמפעלו, גם על הפעולה של מצוה מקבל שכר, ונאמר אשרי תמימי דרך גם על הדרך של עושי מצוה יש בו שלימות ואין ספק שהיא מצוה גדולה כי ה[[קיבוץ גלויות|קיבוץ]] הוא [[אתחלתא דגאולה]]..."  

ויש שהסבירו בדבריו<ref>אכן, ו[[הרב יעקב אריאל]] שליט"א {{מקור|(שו"ת באהלה של תורה ח"א סי' ד אות ב, עמ' 77)}} הסביר שאין כוונתו לחלק בין מצות הכלל (הכיבוש) למצות הפרט (הישיבה בארץ), אלא בין היושב "כאדם העושה בתוך שלו" - בין אם הוא איש יחידי ובין אם זו מדינה, לבין "ביאה ריקנית", ואפשר ששלטון [[מדינת ישראל]] כיום על [[הר הבית]] ומקומות נוספים הוא בגדר ביאה ריקנית. כמובן, שבדר"כ שלטון לאומי יהיה כעושה בתוך שלו. עכת"ד. וכן נוטה דעת [[הרב עובדיה יוסף]] שליט"א {{מקור|(תחו"מין י עמ' 44)}} - ור' להלן.</ref>, שהתיישבות יהודים יחידים בארץ הוא רק "[[הכשר מצוה]]", אף שגם הכשר המצוה {{מקור|(- הדרך לעשיית המצוה)}} יש בו שלימות, מ"מ אין זה קיום המצוה עצמו, אלא רק הכשר אליה {{מקור|(}}[[הרב שלמה יוסף זוין]] {{מקור|זצ"ל, תחו"מין י' עמ' 25;}} [[הרב צבי ישראל טאו]] {{מקור|שליט"א, ארצי גליון ה}}<ref>חורף תשנ"א, במאמר: '''על ממלכתיות, ממשלה ומדינה - בעקבות אירועי [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%AA%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA המחתרת]'''.</ref>{{מקור|; ו}}[[הרב שלמה אבינר]] {{מקור|שליט"א, עטורי כהנים...; ור' דברי}} [[הרב יהושע צוקרמן]] {{מקור|שליט"א, נקודה 43, אייר תשמ"ב)}}.

ויש שהוסיפו ראיה לדבר, שכן התירו [[אמירה לנכרי]] בכדי לקנות בית בארץ ישראל {{מקור|וכנ"ל|כן}}, ודין זה נוהג גם בזמן שאין שלטון יהודי בארץ ישראל, ומוכח שמצות יישוב הארץ של היחיד נוהגת גם בזמן גלות מהתורה {{מקור|(}}[[הרב צבי יהודה הכהן קוק|הרצי"ה קוק]] {{מקור|זצ"ל, לנתיבות ישראל, מהדו' תשל"ט, ח"א עמ' קכ-קכב; ועי' שו"ת באהלה של תורה, ל}}[[הרב יעקב אריאל]] {{מקור|שליט"א, ח"א, סי' ד ענף ג, עמ' 77-79 שביסס ראיה זו)}}.

=== גדרי מצות יישוב הארץ הכללית ===