הואיל ויכול לנתקו: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(ערך שכתבתי בויקיפדיה)
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
ב[[משפט העברי]] '''הואיל ויכול לנתקו''' היא [[סברא]] האומרת, כי כאשר אדם אוחז חפץ בצורה חלקית, אך בכוח אחיזה חלקית זו יש לו שליטה מוחלטת על כל החפץ, כך שהוא יכול למשוך את כל החפץ לרשותו, נחשב הדבר כאילו החפץ ברשותו.
בדיני ממונות '''הואיל ויכול לנתקו''' היא [[סברא]] האומרת, כי כאשר אדם אוחז חפץ בצורה חלקית, אך בכוח אחיזה חלקית זו יש לו שליטה מוחלטת על כל החפץ, כך שהוא יכול למשוך את כל החפץ לרשותו, נחשב הדבר כאילו החפץ ברשותו.
==המקור בתלמוד==
==המקור בתלמוד==
במסכת [[בבא מציעא]] רצה ה[[אמורא]] [[רבי אבהו]] לומר, כי [[קניין הגבהה|המגביה]] חפץ בצורה חלקית, והחלק השני מוגבה על ידי אדם אחר - דבר הגורם בעייתיות ב[[קניין הגבהה]] אותו הוא מבקש ליישם (שכן קניין הגבהה הוא [[מעשה קניין]] הנגרם על ידי שמורה ומראה כי החפץ הנקנה הוא בשליטתו וברשותו), ניתן לומר כי הקניין [[חלות|חל]] למרות שחציו השני הוא ביד אחר, מכיוון שהוא יכול לנתקו מאחיזת האחר במשיכה קלה, כך שאין אחיזת האחר גורמת בעייתיות בקניינו.
במסכת [[בבא מציעא]] רצה ה[[אמורא]] [[רבי אבהו]] לומר, כי [[קניין הגבהה|המגביה]] חפץ בצורה חלקית, והחלק השני מוגבה על ידי אדם אחר - דבר הגורם בעייתיות ב[[קניין הגבהה]] אותו הוא מבקש ליישם (שכן קניין הגבהה הוא [[מעשה קניין]] הנגרם על ידי שמורה ומראה כי החפץ הנקנה הוא בשליטתו וברשותו), ניתן לומר כי הקניין [[חלות|חל]] למרות שחציו השני הוא ביד אחר, מכיוון שהוא יכול לנתקו מאחיזת האחר במשיכה קלה, כך שאין אחיזת האחר גורמת בעייתיות בקניינו.
שורה 13: שורה 13:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפט עברי]]
[[קטגוריה:משפט עברי]]
[[קטגוריה:כללים ועקרונות בהלכה]]
[[קטגוריה:דיני ממונות]]
530

עריכות

תפריט ניווט