הרב מרדכי אליהו: הבדלים בין גרסאות בדף

== תולדות חייו ==

למד בצעירותו ב[[ישיבת פורת יוסף]], אשר בראשה עמד אז רבי עזרא עטיא. לימד בתלמוד תורה "מגן דוד" ברחוב דוד ילין כשעתיים בכל יום, במשך מספר שנים. נשא לאשה את צביה  חנה, בתו של רבי נסים עזראן, מייסד ישיבת "בית שמואל". למד בבית המדרש לדיינים של הראשון לציון [[הרב יצחק נסים]], וכבר בגיל 28 הוסמך לדיין, והיה לדיין הצעיר ביותר בישראל, וכעבור  זמן קצר  ניקרא לשמש כדיין בבית הדין ב[[באר שבע]]. בשיבתו על כסאו בבית הדין התיר הרבה [[עגונה|עגונות]] ונחשב למומחה גדול  ופוסק  גדול בכל מכמני התורה. היה מקורב לבבא סאלי- [[רבי ישראל אבוחצירא]] מאד, והבבא סאלי חיבבו מאד ועזר לו פעמים רבות. בגיל שלושים וחמש נקרא לכהן בבית הדין בירושלים, ולאחר מספר שנים התמנה לכהונה הרמה של חבר בית הדין הגדול  בירושלים. בשנת תשמ"ג שלח  הבבא סאלי את מזכירו האישי  לרב אליהו לומר לו כי בשמים הכריזו  כי הוא הרב הראשי לישראל הבא, וכשבועיים לפני ההתמודדות על משרת הרב הראשי והראשון לציון  נכפה על הרב  להגיש את מועמדתו לבחירת הרב הראשי על ידי הבבא סאלי. בבחירות, נבחר לכהן כרב הראשי לישראל, יחד עם [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]], ראש [[ישיבת מרכז הרב]]. טקס ההכתרה נערך בבית הכנסת "רבן יוחנן בן זכאי" בעיר העתיקה בירושלים, בטקס הלביש לו [[הרב יצחק כדורי]] את גלימת הראשון לציון. משם יצא בלווית הרב המקובל רבי שמואל דרזי ועוד מכובדים לתפילת הודיה  ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] לרגל הבחרו. כמו כן, הלך להודות גם לבבא סאלי ולקבל ממנו ברכה  להצלחה בתפקיד. כעבור מספר חודשים  נפטר הבבא סאלי, והיחיד  שהספיד וטיפל  בקבורתו  היה  הרב  אליהו.

היה מקבל קהל שמגיע לקבל ברכות, לשאול שאלות הלכתיות, לקבל יעוץ וכד'.  

<ref>הרב אליהו סיפר, שכאשר הגיע עם הרבנים לנמל התעופה בן גוריון להביא את עצמות החיד"א, נחרד שהביאו את העצמות בארון, וביקש מאחד הרבנים לנסוע  לטבול  ב[[מקווה]] טהרה ולקנות מברג כדי לפתוח את הארון. כשחזר עשה חור בתחתית הארון כדי שלא תהיה חציצה בינו לבין הקרקע. כשהכניס את ידו נשמע קול רעש גדול מהארון, וכל החכמים שהיו עמו התעלפו ורק הרב עצם את עיניו וביקש  בתחנונים מהחיד"א שיסתדר מעצמו כי  אין בו כח לסדר את עצמותיו, ואז נשמע קול נפץ חזק יותר ושוב הרבנים התעלפו, וכל העצמות הסתדרו ונהיה גושלד שלם. לאחר מכן, יצאה ההלוויה משכונת [[סנהדריה]] בירושלים להר המנוחות, וליוו אותו אלפים  בדרכו להר המנוחות. (ע"פ 'דורש טוב לעמו' חלק א'.</ref> התבטא שמי שרוצה תשועה שיתפלל על קברו של החיד"א.  

עמד בראש כולל "דרכי הוראה לרבנים". כולל זה מכשיר אברכים ל[[רב]]נות ודיינות ולהנהגת קהילות בארץ ובעולם. ברחבי העולם ישנם למעלה מ-60 שליחים שלו במדינות שונות ועוד שליחים נוספים בארץ. כיום, עומד בראשות הכולל בנו, [[הרב יוסף אליהו]].   

* פרוייקט שיעורי התורה וההלכה הלווייניים, שהשמיע בקביעות בבית הכנסת שלו, "היכל יעקב", ושודר בלוויין לבתיהם ולאתרי התכנסויותיהם של רבבות יהודים בארץ ובעולם היהודי כולו. כיום, בנו [[הרב שמואל אליהו]] מעביר את השיעור במקומו. על פי שיעורים אלו נכתב ה[[עלונים|עלון]] השבועי 'קול צופיך'.   

*אתר אינטרנט שבו מוצגים, כל שיעוריו וכל עלוני "קול צופייך", ואליו מגיעים מידי חודש 80,000 מבקרים, מכל רחבי העולם.

===מחלתו ופטירתו===

ב[[שביעי של פסח]] תשס"ח, לקה בליבו ואושפז במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים. בעקבות התקף הלב עבר ניתוח מעקפים. לאחר מספר ימים עבר גם אירוע מוחי ומאז לא שוחרר לביתו. בכ"ח ב[[תשרי]] תשס"ט, בעקבות הליך צנתור שנכשל, עבר ניתוח לב פתוח במהלכו הוגדר מצבו קריטי. מצבו ידע עליות ומורדות, ואף שוחרר לביתו לכמה חודשים. בכ"ה ב[[סיוון]] תש"ע, נפטר, במהלך אשפוז בבית החולים. ראש לשכתו, [[הרב שמואל זעפרני]], מתאר את רגעיו האחורנים:"דקה לפני שהשיב את נשמתו, הוא פקח את עיניו הטהורות שהיו סגורות זמן רב, ומלמל מספר מילים. התחושה בחדר היתה שהוא מדבר עם השכינה". הלוויתו נערכה כבר באותו ערב, מבית מדרשו שבשכונת [[קרית משה]] בירושלים, להר המנוחות, שם נקבר ליד קבר החיד"א, אותו העלה  מאיטליה. בהלוויה ספדו את רבנים ומקובלים, ביניהם הרב הראשי לישראל והראשון לציון [[הרב שלמה משה עמאר]], הרב הראשי לישראל [[הרב יונה מצגר]], המקובל [[הרב יעקב עדס (מקובל)|הרב יעקב עדס]], ראש עיריית ירשלים ניר ברקת, [[הרב יעקב יוסף]] ועוד. רבבות יהודים השתתפו בהלוויה, למרות שעת הלילה המאוחרת.   

אחיו הגדול הוא הרב נעים בן אליהו, רבה של [[שכונת הבוכרים]] בירושלים.

בניו של הרב הם הרב שמואל אליהו, רבה של [[צפת]], ר' שלמה אליהו, והרב יוסף אליהו- ראש הכולל.