סתירת שבעה נקיים: הבדלים בין גרסאות בדף

בתלמוד הוסבר כי [[רבי עקיבא]] סובר שיום שבו לא התבצע בדיקה על ידי הזבה, לא די שאינו עולה למניין שבעת הנקיים, אלא שמכיוון שלא ברור שאותו יום היה "נקי" ולא הייתה זו זיבה, הרי אותו יום סותר את כל הימים שלפניו, ולכן אם הזבה בדקה את עצמה ביום הראשון והשביעי בלבד, רק היום השביעי עולה למניין השבעה נקיים. לעומת זאת סבור [[רבי אליעזר]] שגם ספירה כזו שהיא כתוצאה מ[[חזקת טהרה]], נחשבת לספירה, שהרי אם הזבה בדקה את עצמה ביום הראשון של שבעת הנקיים, נמצא שהיא יצאה מחזקת טומאה וזבה לחזקת טהרה, וממילא גם בימים שלאחריה היא כזו על פי דין החזקה. רבי אליעזר התפלא על רבי יהושע, כיצד הוא קובע שיום שלא נספר אינו סותר את הימים שלפניו אך גם אינו עולה למניין שבעה נקיים, הרי אם הוא משתמש ב[[חזקת טהרה]] הרי על ידי חזקה זו יש לזבה ספירה של שבעה נקיים, ואם לא, אלא לשיטתו היום מוחזק כטמא, כיצד ניתן לספור את היום שלפניו למנין השבעה נקיים. אך רבי יהושע הגיב על כך שלשיטתו התורה שדרשה דווקא "ספירה" בכל יום, קובעת שיום שלא נספר אינו עולה למניין, אך התורה לא קבעה שהוא סותר את הימים שלפניו, שהרי בכל זאת יש [[חזקת טהרה]], והרי זה כפולטת, שביום שיצא שכבת זרע מגופה אינו נמנה למנין שבעת הנקיים אל אינו סות ראת הימים שלפניו.