2,444
עריכות
רבי ירמיה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
}} | }} | ||
'''רבי ירמיה''' היה [[ | '''רבי ירמיה''' היה [[אמורא]] [[ארץ ישראל]]י בדור הרביעי. נולד ב[[בבל]] ועלה משם בצעירותו. בארץ ישראל למד מעט אצל [[רבי יוחנן]] ואצל תלמידיו- [[רבי זירא]], [[רבי אבא]], [[רבי חייא בר אבא]], ו[[רבי אבהו]]. התבלט בשאלותיו הרבות, אשר רבות מהן נותרו ללא תשובה. ב[[תלמוד]] מסופר שהוצא מבית המדרש בגלל שאלות ששאל, שעסקו במקרים גבוליים ודרשו דיוק בהגדרת הגבול, ולא נועדו באמת לברר את ההלכה אלא על מנת לשאול (למשל: גוזל שנמצא בתוך חמישים אמה משובך- הריהו של בעל השובך. מחוץ לחמישים אמה- הריהו של מוצאו. ושאל רבי ירמיה: מהדין גוזל שרגלו האחת בתוך חמישים אמה ורגלו השניה מחוץ לחמישים אמה?). שאלותיו יוצאות הדופן זכו לפרסום, ויש שמשתמשים בביטוי "שאלות רבי ירמיה" ביחס לשאלות נדירות ובלתי־מציאותיות. בהיותו מחוץ לבית המדרש שלחו אליו חכמי דורו שאלות הלכתיות, ותשובותיו הביאו אותם להכניסו חזרה לבית המדרש. {{ש}} | ||
בית מדרשו היה בעיר [[טבריה]]. | בית מדרשו היה בעיר [[טבריה]]. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
הוא זה שקבע את ההלכה ש"העוסק בצרכי ציבור כעוסק בדברי תורה" {{מקור|ירושלמי ברכות ה א|כן}}. | הוא זה שקבע את ההלכה ש"העוסק בצרכי ציבור כעוסק בדברי תורה" {{מקור|ירושלמי ברכות ה א|כן}}. | ||
במאמריו נקט לפעמים בדרך של חלוקת הדין לארבעה מקרים, וכך היה מלמד פרט הלכתי מסוים <ref>[[קובץ יסודות וחקירות]], הרב אחיקם קשת, כרך א עמוד 269. {{מקור|בבלי סוכה ט ע"ב}} (מובא בדוגמה), {{מקור|בבלי בבא מציעא לה ע"ב}}-לו ע"א, {{מקור|בבלי שקלים ה ע"א}}</ref>. דוגמה: המשנה ב[[מסכת סוכה]] מלמדת ש"[[סוכה]] על גבי סוכה - העליונה כשרה והתחתונה פסולה" {{ | במאמריו נקט לפעמים בדרך של חלוקת הדין לארבעה מקרים, וכך היה מלמד פרט הלכתי מסוים <ref>[[קובץ יסודות וחקירות]], הרב אחיקם קשת, כרך א עמוד 269. {{מקור|בבלי סוכה ט ע"ב}} (מובא בדוגמה), {{מקור|בבלי בבא מציעא לה ע"ב}}-לו ע"א, {{מקור|בבלי שקלים ה ע"א}}</ref>. דוגמה: המשנה ב[[מסכת סוכה]] מלמדת ש"[[סוכה]] על גבי סוכה - העליונה כשרה והתחתונה פסולה" {{מקור|משנה סוכה א ב|כן}}. בדיון התלמודי מוסבר, שישנו פסול הלכתי עקרוני בסוכה שתחת סוכה. בהמשך מלמד רבי ירמיה: "פעמים ששתיהן כשרות, פעמים ששתיהן פסולות, פעמים שתחתונה כשרה והעליונה פסולה, פעמים שתחתונה פסולה והעליונה כשרה". לאחר פירוט המקרים להלכותיהם, התלמוד מסביר את החידוש שבא רבי ירמיה ללמד, מאחר שבמבט ראשון אין כאן אלא "משחק" בארבע בעיות הלכתיות ותו לא. | ||
===באגדה=== | ===באגדה=== | ||
מעטים הם הדברים שהובאו בשם רבי ירמיה באגדה. במאמר הבא הוא משבח את [[יראת שמים]] {{מקור|קהלת רבה ג|כן}}: | מעטים הם הדברים שהובאו בשם רבי ירמיה באגדה. במאמר הבא הוא משבח את [[יראת שמים]] {{מקור|קהלת רבה ג|כן}}: | ||