יוסף הצדיק: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 31 בתים ,  3 במאי 2012
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
'''יוסף הצדיק''' הוא הבן הראשון של [[רחל אימנו]] והבן האחד-עשרה של [[יעקב אבינו]]. שמו ניתן לו על ידי אימו, כפי שנאמר: "וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף לִי בֵּן אַחֵר.{{מקור|ספר בראשית ל כד}}. ואכן אחריו נולד אחיו הקטן, היחידי [[בנימין בן יעקב|בנימין]], כאשר אימו מתה בלידתו.
'''יוסף הצדיק''' הוא הבן הראשון של [[רחל אימנו]] והבן האחד-עשרה של [[יעקב אבינו]]. שמו ניתן לו על ידי אימו, כפי שנאמר: "וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף לִי בֵּן אַחֵר.{{מקור|ספר בראשית ל כד}}. ואכן אחריו נולד אחיו הקטן, היחידי [[בנימין בן יעקב|בנימין]], כאשר אימו מתה בלידתו.


יוסף זכה שלשמו הפרטי נוסף הכינוי והתואר "צדיק".  חז"ל הטיבו להגדיר זאת במסכת בבא קמא באומרם: "יוסף, פטפט ביצרו" <ref>ק"ט,ב'</ref>, כלומר: יוסף התנגד ליצרו. יוסף אסף את כל כוחותיו ונלחם כנגד עצמו ממש, וניצח עד כדי כך שחז"ל קבעו : "יוסף לא נחשד על העבירה" <ref>במסכת עבודה זרה ג'א'</ref> . יוסף גם זכה לתוספת '''אות ה'''', אות אחת משמו המפורש של הקב"ה, שנאמר: "עדות ביהוסף שמו"  <ref>תהילים פ"א, ו'</ref>.<ref>ועוד על כל במאמר דר' מוטי גולן [http://www.kipa.co.il/yeshoron/tora/p_show.asp?id=30634 יוסף שפטפט ביצרו]</ref>
יוסף זכה שלשמו הפרטי נוסף הכינוי והתואר "צדיק".  חז"ל הגדירו זאת במאמרם ב[[מסכת בבא קמא]]: "יוסף, פטפט ביצרו" <ref>ק"ט,ב'</ref>, כלומר: יוסף התנגד ליצרו. יוסף אסף את כל כוחותיו ונלחם כנגד עצמו ממש, וניצח עד כדי כך שחז"ל קבעו: "יוסף לא נחשד על העבירה" {{מקור|מסכת עבודה זרה ג א}}. יוסף גם זכה לתוספת '''אות ה'''', אות אחת משמו המפורש של הקב"ה, שנאמר: "עדות ביהוסף שמו"  <ref>תהילים פ"א, ו'</ref>.<ref>ועוד על כל במאמר דר' מוטי גולן [http://www.kipa.co.il/yeshoron/tora/p_show.asp?id=30634 יוסף שפטפט ביצרו]</ref>


לפי המסורת יוסף הצדיק נולד בכ"ז תמוז, בשנת ב' קצ"ט (2,199) ל[[הבריאה|בריאת העולם]] <ref>רבינו בחייכתב א' תמוז</ref> , בשנה הארבע-עשרה לשהות יעקב אבינו בחרן - שנתו האחרונה אצל עשו. הוא חי מאה ועשר שנה  - הואנפטר  ראשון מכל בני יעקב<ref>מקור[[ספר סדר הדורות]] </ref>. עצמותיו הובאו לקבורה בארץ כנען והוטמנו ב[[קבר יוסף ב[[שכם]].
לפי המסורת יוסף הצדיק נולד בכ"ז תמוז, בשנת ב' קצ"ט (2,199) ל[[הבריאה|בריאת העולם]] <ref>רבינו בחיי כתב א' תמוז</ref>, בשנה הארבע-עשרה לשהות יעקב אבינו בחרן - שנתו האחרונה אצל עשו. הוא חי מאה ועשר שנה  - הואנפטר  ראשון מכל בני יעקב<ref>מקור[[ספר סדר הדורות]] </ref>. עצמותיו הובאו לקבורה בארץ כנען והוטמנו ב[[קבר יוסף ב[[שכם]].


==הדמיון לאביו==
==הדמיון לאביו==
שורה 42: שורה 42:
בעקבות נסיונו לבאר את חלום פרעה, מלך מצרים מציין ה[[רמב"ן]] על ד"ה ''' וישאל את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדוניו'''  - "היה ראוי שיאמר הכתוב וישאל אותם לאמר, אבל האריך כי רצה לספר בשבח יוסף שהיה נער עבד ושאל לשני שרים גדולים והם בבית אדוניו אשר שנא אותו, והיה כל אחד יכול לצוות לשאת את ראשו מעליו, ולא פחד מהם מלשאול אותם ולאמר להם דעתו בפתרון, '''כי בטח בחכמתו''', שאילו נמלט שר האופים היה תולה אותו" <ref>מ',ז'</ref>.
בעקבות נסיונו לבאר את חלום פרעה, מלך מצרים מציין ה[[רמב"ן]] על ד"ה ''' וישאל את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדוניו'''  - "היה ראוי שיאמר הכתוב וישאל אותם לאמר, אבל האריך כי רצה לספר בשבח יוסף שהיה נער עבד ושאל לשני שרים גדולים והם בבית אדוניו אשר שנא אותו, והיה כל אחד יכול לצוות לשאת את ראשו מעליו, ולא פחד מהם מלשאול אותם ולאמר להם דעתו בפתרון, '''כי בטח בחכמתו''', שאילו נמלט שר האופים היה תולה אותו" <ref>מ',ז'</ref>.


והרמב"ן מפרט גם איך באה לידי ביטוי חכמתו, בד"ה ''' ירא פרעה איש נבון וחכם''' - "אמר לו שיצטרך לאיש נבון וחכם שיהיה ממונה על כל הארץ, ויפקד עוד פקידים תחתיו שילכו בארץ ויקבצו את כל אוכל, כי לא יוכל השליט ללכת בכל הארץ. ואמר לו שיהיה נבון וחכם, נבון, שידע לנהל עם ארץ מצרים בלחם לפי הטף מידו, ולתת להם כדי חיותם, וימכור המותר לארצות האחרות לאסוף עושר וממון לפרעה. וחכם, שידע לקיים התבואה שלא תרקב, שיערב עם כל מין דבר המקיים אותו בטבעו, כגון חומטין שהזכירו רבותינו  <ref><makor>בבלי שבת לא א</makor></ref> , והכסף החי הממית הכנימה, וכיוצא בהן"  <ref>מ"א,ל"ט</ref>.  
והרמב"ן מפרט גם איך באה לידי ביטוי חכמתו, בד"ה ''' ירא פרעה איש נבון וחכם''' - "אמר לו שיצטרך לאיש נבון וחכם שיהיה ממונה על כל הארץ, ויפקד עוד פקידים תחתיו שילכו בארץ ויקבצו את כל אוכל, כי לא יוכל השליט ללכת בכל הארץ. ואמר לו שיהיה נבון וחכם, נבון, שידע לנהל עם ארץ מצרים בלחם לפי הטף מידו, ולתת להם כדי חיותם, וימכור המותר לארצות האחרות לאסוף עושר וממון לפרעה. וחכם, שידע לקיים התבואה שלא תרקב, שיערב עם כל מין דבר המקיים אותו בטבעו, כגון חומטין שהזכירו רבותינו  <ref><makor>בבלי שבת לא א</makor></ref>, והכסף החי הממית הכנימה, וכיוצא בהן"  <ref>מ"א,ל"ט</ref>.  


ועוד, כיצד הדבר בא לידי ביטוי הלכה למעשה בניהול כלכלת מצרים בד"ה "וילקט יוסף את כל הכסף וגו" -"סיפר הכתוב זה וגמר הענין בכל הפרשה להודיע מעלות יוסף '''בחכמה בתבונה ובדעת''', וכי היה איש אמונים שהביא כל הכסף בית פרעה, ולא עשה לעצמו אוצרות כסף ומטמוני מסתרים בארץ מצרים או לשלחו לארץ כנען, אבל נתן למלך הבוטח בו כל הכסף וקנה לו את האדמה גם הגופות, ומצא בזה חן גם כן בעיני העם כי השם הוא המצליח את יראיו" <ref>מ"ז, י"ד</ref>.
ועוד, כיצד הדבר בא לידי ביטוי הלכה למעשה בניהול כלכלת מצרים בד"ה "וילקט יוסף את כל הכסף וגו" -"סיפר הכתוב זה וגמר הענין בכל הפרשה להודיע מעלות יוסף '''בחכמה בתבונה ובדעת''', וכי היה איש אמונים שהביא כל הכסף בית פרעה, ולא עשה לעצמו אוצרות כסף ומטמוני מסתרים בארץ מצרים או לשלחו לארץ כנען, אבל נתן למלך הבוטח בו כל הכסף וקנה לו את האדמה גם הגופות, ומצא בזה חן גם כן בעיני העם כי השם הוא המצליח את יראיו" <ref>מ"ז, י"ד</ref>.
שורה 49: שורה 49:
{{מקור|[[ספר דניאל]]א', רמז תתרנ"ט}}
{{מקור|[[ספר דניאל]]א', רמז תתרנ"ט}}


[[הרב אביגדר נבנצל]] במאמרו '''עיון במחלוקת יוסף ואחיו''' כתב, הרי נאמר :"וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו..."<ref> ל"ז,ג'</ref> אינו בה לבטא אהבה טבעית. יעקב אבינו אוהב את בניו בצורה שווה. "אצל יעקב מדובר באהבה רוחנית, מצד מעשים טובים ומצד שתורה שבו". וכפי שכתבנו לעיל, "בן זקונים" - הכוונה היא "בר חכימא". לא רק שהוא למד תורה, כמו כל אחיו, ( לוי התמנה לראש הישיבה <ref>הרמב"ם, הלכות עבודה זרה, א' ג'</ref> אבל הוא היה הגדול בחכמה מכל האחים.
[[הרב אביגדר נבנצל]] במאמרו '''עיון במחלוקת יוסף ואחיו''' כתב, הרי נאמר:"וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו..."<ref> ל"ז,ג'</ref> אינו בה לבטא אהבה טבעית. יעקב אבינו אוהב את בניו בצורה שווה. "אצל יעקב מדובר באהבה רוחנית, מצד מעשים טובים ומצד שתורה שבו". וכפי שכתבנו לעיל, "בן זקונים" - הכוונה היא "בר חכימא". לא רק שהוא למד תורה, כמו כל אחיו, ( לוי התמנה לראש הישיבה <ref>הרמב"ם, הלכות עבודה זרה, א' ג'</ref> אבל הוא היה הגדול בחכמה מכל האחים.


==סייעתא דשמיא==
==סייעתא דשמיא==


יוסף זכה ש"[[רוח הקודש]] שרתה עליו מנעוריו ועד יום מותו והייתה מנהגת אותו בכל דבר חוכמה" <ref>פרקי דרבי אליעזר ל"ט</ref> .  ה' היה איתו גם ברווחה וגם בצרה, לפי מדרש רבה לפי ד"ה: "ויהי ה' את יוסף" - ר' יודן בשם ר' איבו אמר: אין לי אלא ברווחה. בַּצָ‏רַ‏‏‏‏ה  מנין? <ref>בראשית ל"ט</ref>: אין שר בית הסהר רואה את כל מאומה בידו באשר ה' אתו"<ref> מדרש רבה י"ד, ג'</ref>.
יוסף זכה ש"[[רוח הקודש]] שרתה עליו מנעוריו ועד יום מותו והייתה מנהגת אותו בכל דבר חוכמה" <ref>פרקי דרבי אליעזר ל"ט</ref>.  ה' היה איתו גם ברווחה וגם בצרה, לפי מדרש רבה לפי ד"ה: "ויהי ה' את יוסף" - ר' יודן בשם ר' איבו אמר: אין לי אלא ברווחה. בַּצָ‏רַ‏‏‏‏ה  מנין? <ref>בראשית ל"ט</ref>: אין שר בית הסהר רואה את כל מאומה בידו באשר ה' אתו"<ref> מדרש רבה י"ד, ג'</ref>.


המזל היה נחלתו של יוסף. המונח "מצליח" חוזר פעמים אחדות בתיאור מעשיו. תחילה אצל השר  [[פוטיפר]], כפי שנאמר:"וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי יְהוָֹה אִתּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר-הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ" (ל"ט,ג,). ממשיך אצל שר הטבחים בבית הסוהר, שם הוא זוכה לכבוד "בַּאֲשֶׁר ה' אִתּוֹ וַאֲשֶׁר-הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ" (כ"ג).
המזל היה נחלתו של יוסף. המונח "מצליח" חוזר פעמים אחדות בתיאור מעשיו. תחילה אצל השר  [[פוטיפר]], כפי שנאמר:"וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי יְהוָֹה אִתּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר-הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ" (ל"ט,ג,). ממשיך אצל שר הטבחים בבית הסוהר, שם הוא זוכה לכבוד "בַּאֲשֶׁר ה' אִתּוֹ וַאֲשֶׁר-הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ" (כ"ג).
שורה 69: שורה 69:
* '''שם שמים שגור בפיו''' <ref>רש"י ל"ט ג'</ref> -  כפי שאמר לשרי פרעה לפני פתרון החלומות: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף, הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים(מ,ח') ולפרעה, בטרם יפתור את החלום: "אֱלֹקים, יַעֲנֶה אֶת-שְׁלוֹם פַּרְעֹה" (מ"א,ט"ז) ולאחיו: "וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ, וְאַל-יִחַר בְּעֵינֵיכֶם, כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי, הֵנָּה:  כִּי לְמִחְיָה, שְׁלָחַנִי אֱלֹקים לִפְנֵיכֶם... וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹקים לִפְנֵיכֶם, לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ, וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם, לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה. (מ"ה, ה'-ז') ואחרון בטרם נפרד ממנו: "וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם, וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן-הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב"(נ,כ"ד)
* '''שם שמים שגור בפיו''' <ref>רש"י ל"ט ג'</ref> -  כפי שאמר לשרי פרעה לפני פתרון החלומות: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף, הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים(מ,ח') ולפרעה, בטרם יפתור את החלום: "אֱלֹקים, יַעֲנֶה אֶת-שְׁלוֹם פַּרְעֹה" (מ"א,ט"ז) ולאחיו: "וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ, וְאַל-יִחַר בְּעֵינֵיכֶם, כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי, הֵנָּה:  כִּי לְמִחְיָה, שְׁלָחַנִי אֱלֹקים לִפְנֵיכֶם... וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹקים לִפְנֵיכֶם, לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ, וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם, לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה. (מ"ה, ה'-ז') ואחרון בטרם נפרד ממנו: "וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם, וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן-הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב"(נ,כ"ד)


* '''שמירת זהותו העברית וארצו''' - עברי אנוכי ומארץ העברית באתי. לפי הרמב"ן: "וטעם '''מארץ העברים''' - מארץ חברון אשר גרו שם אברהם יצחק ויעקב, כי אברהם שהיה ראש היחס נקרא אברהם העברי ... וגדול שמו בגויים כי נתקיים בו ואגדלה שמך ועל כן נקראו כל זרעו העברים. והם עצמם יחזיקו את שמם כן שלא יתערבו בעמי הארצות הכנענים, והוחזק השם הזה בכל זרע ישראל לעולם. וזה טעם הביא לנו איש עברי (לעיל לט יד), כי יוסף אמר להם עברי אנכי, ולא רצה שיחזיקוהו בכנעני. והנה ארץ מגוריהם קראה ארץ העברים, כלומר הארץ אשר העברים שם:(מ',ט"ו)
* '''שמירת זהותו העברית וארצו''' - עברי אנוכי ומארץ העברית באתי. לפי הרמב"ן: "וטעם '''מארץ העברים''' - מארץ חברון אשר גרו שם אברהם יצחק ויעקב, כי אברהם שהיה ראש היחס נקרא אברהם העברי... וגדול שמו בגויים כי נתקיים בו ואגדלה שמך ועל כן נקראו כל זרעו העברים. והם עצמם יחזיקו את שמם כן שלא יתערבו בעמי הארצות הכנענים, והוחזק השם הזה בכל זרע ישראל לעולם. וזה טעם הביא לנו איש עברי (לעיל לט יד), כי יוסף אמר להם עברי אנכי, ולא רצה שיחזיקוהו בכנעני. והנה ארץ מגוריהם קראה ארץ העברים, כלומר הארץ אשר העברים שם:(מ',ט"ו)


* '''שלטון ומלוכה''' - מנהל את בית פוטיפר, את בית הסוהר ובסוף משנה למלך מצרים -80 שנה "המלוכה הארוכה ביותר בתנ"ך"
* '''שלטון ומלוכה''' - מנהל את בית פוטיפר, את בית הסוהר ובסוף משנה למלך מצרים -80 שנה "המלוכה הארוכה ביותר בתנ"ך"
שורה 83: שורה 83:
* '''כבוד'''- כיבד את בני השפחות, נתן לאחיו בגדים שלא ייתביישו <ref>[[רבי חזקיה בן מנוח|חזקוני]] מ"ה ל"ב</ref> העביר את כל מצרים מקצה ועד קצה כדי שלא ייבושו בני ישראל על כך שאין נחלה קבועה.
* '''כבוד'''- כיבד את בני השפחות, נתן לאחיו בגדים שלא ייתביישו <ref>[[רבי חזקיה בן מנוח|חזקוני]] מ"ה ל"ב</ref> העביר את כל מצרים מקצה ועד קצה כדי שלא ייבושו בני ישראל על כך שאין נחלה קבועה.
* '''הסלחנות לאחיו'''- אפילו את שמעון האכיל והשקה (רש"י). הוציא את האנשים מפניו כדי שאחיו לא ייתביישווהעיקר פייסם כדי שלא יצטערו על מכירתו.
* '''הסלחנות לאחיו'''- אפילו את שמעון האכיל והשקה (רש"י). הוציא את האנשים מפניו כדי שאחיו לא ייתביישווהעיקר פייסם כדי שלא יצטערו על מכירתו.
* '''ענוה''' - חז"ל כתבו בשמות רבה על ד"ה :דבר אחר, '''ויוסף היה במצרים''' אף על פי שזכה יוסף למלכות לא נתגאה על אחיו וכל בית אביו כשם שהיה קטן בעיניו מתחילה שהיה עבד במצרים כך היה קטן בעיניו אחר שהיה מלך"
* '''ענוה''' - חז"ל כתבו בשמות רבה על ד"ה:דבר אחר, '''ויוסף היה במצרים''' אף על פי שזכה יוסף למלכות לא נתגאה על אחיו וכל בית אביו כשם שהיה קטן בעיניו מתחילה שהיה עבד במצרים כך היה קטן בעיניו אחר שהיה מלך"
* '''צניעות''' - קידש שם שמים בסתר עם אשת םוטיפר <ref>מסכת סוטה י'ב'</ref> וכן הסתיר את אימו מעשיו ולכן זכה לברכת "עלי עין". וכן לא הביט בבנות מלכים שהשתדלו שיסתכל בהן<ref> בראשית רבה צ"ח</ref>
* '''צניעות''' - קידש שם שמים בסתר עם אשת םוטיפר <ref>מסכת סוטה י'ב'</ref> וכן הסתיר את אימו מעשיו ולכן זכה לברכת "עלי עין". וכן לא הביט בבנות מלכים שהשתדלו שיסתכל בהן<ref> בראשית רבה צ"ח</ref>
* '''מוסר ונאמנות''' - הוא לא בוגד באדונו, פוטיפר. לא שולח לחם רב לארץ כנכן שלא יחשב זצבירת הון שם (רמב"ן מ"ה,י"א). אינו שולח דבר לאביו ללא רשות פרעה. לא גילה את דבר מכירתו לעולם. רבי עובדיה ספורנו כתב על ד"ה '''וַיָּבֵא יוסֵף אֶת הַכֶּסֶף בֵּיתָה פַרְעה''' " שֶׁלּא הורָה לְעַצְמו הֶתֵּר בְּכָל עֲמָלו לָקַחַת דָּבָר לְעַצְמו".
* '''מוסר ונאמנות''' - הוא לא בוגד באדונו, פוטיפר. לא שולח לחם רב לארץ כנכן שלא יחשב זצבירת הון שם (רמב"ן מ"ה,י"א). אינו שולח דבר לאביו ללא רשות פרעה. לא גילה את דבר מכירתו לעולם. רבי עובדיה ספורנו כתב על ד"ה '''וַיָּבֵא יוסֵף אֶת הַכֶּסֶף בֵּיתָה פַרְעה''' " שֶׁלּא הורָה לְעַצְמו הֶתֵּר בְּכָל עֲמָלו לָקַחַת דָּבָר לְעַצְמו".
שורה 114: שורה 114:
{{ערך מורחב|ערך=[[משיח בן יוסף]]}}  
{{ערך מורחב|ערך=[[משיח בן יוסף]]}}  
'''משיח בן יוסף''' הוא בן דמותו של יוסף הצדיק. מהספרים הקדושים יוצא כי הוא דמות פלאים של צדיק עליון. כל רצונו  הוא לשנות את המציאות ולהצעיד אותנו לקראת הגאולה. בין גדולי ישראל אשר נאמר עליהם שהם בני דמותו היה [[האר"י הקדוש]]. והפועלים  בדרכו של משיח בן יוסף בדורות "עקבתא  דמשיחה" הם '''אנשי אמנה''' העוסקים בבנין ירושלים בקדושה באתערותא דלתתא, כמסורת המקובלת בשם [[הגר"א]].
'''משיח בן יוסף''' הוא בן דמותו של יוסף הצדיק. מהספרים הקדושים יוצא כי הוא דמות פלאים של צדיק עליון. כל רצונו  הוא לשנות את המציאות ולהצעיד אותנו לקראת הגאולה. בין גדולי ישראל אשר נאמר עליהם שהם בני דמותו היה [[האר"י הקדוש]]. והפועלים  בדרכו של משיח בן יוסף בדורות "עקבתא  דמשיחה" הם '''אנשי אמנה''' העוסקים בבנין ירושלים בקדושה באתערותא דלתתא, כמסורת המקובלת בשם [[הגר"א]].
<ref>המקור:ר' יוסי פלאי, עקבות משיחך , עלון ישיבת עוד יוסף חי , כסלו תשס"ח</ref>
<ref>המקור:ר' יוסי פלאי, עקבות משיחך, עלון ישיבת עוד יוסף חי, כסלו תשס"ח</ref>


הרעיון מקורו ב[[פרשת ויגש]] לאחר שיוסף הצדיק התוודע לאחיו, הוא מתאר את  ייעודו: "וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ וְאַל-יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם...וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה" {{מקור|מ"ה,ה')}}. מכאן שיוסף נחשב לממונה על אספקת הצרכים החומריים של עם ישראל. הוא ה"משביר".
הרעיון מקורו ב[[פרשת ויגש]] לאחר שיוסף הצדיק התוודע לאחיו, הוא מתאר את  ייעודו: "וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ וְאַל-יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם...וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה" {{מקור|מ"ה,ה')}}. מכאן שיוסף נחשב לממונה על אספקת הצרכים החומריים של עם ישראל. הוא ה"משביר".


לעומתו, לצאצאי [[יהודה בן יעקב|יהודה]]  יש תפקיד רוחני, כמו הקמת הישיבה בארץ גושן:" : "להתקין לו בית ועד שיהא מורה בו דברי תורה ושיהיו השבטים לומדים בו"<ref> בראשית רבה צ"ה, ג'</ref>. וביתר הדגשה לצאצאי [[דוד המלך]] מיועד לו תפקיד ה[[משיח]]. במסורת היהודית, דואליות זו באה לידי ביטוי בתורת שני המשיחים, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף.  
לעומתו, לצאצאי [[יהודה בן יעקב|יהודה]]  יש תפקיד רוחני, כמו הקמת הישיבה בארץ גושן:": "להתקין לו בית ועד שיהא מורה בו דברי תורה ושיהיו השבטים לומדים בו"<ref> בראשית רבה צ"ה, ג'</ref>. וביתר הדגשה לצאצאי [[דוד המלך]] מיועד לו תפקיד ה[[משיח]]. במסורת היהודית, דואליות זו באה לידי ביטוי בתורת שני המשיחים, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף.  


דר' אלכסנדר קליין במאמרו [http://www.yedidia.net/papa/content/view/19/37/ משיח בן יוסף] בדעה כי  הדואליות זו של שני המשיחים: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד  היא נצחית. היא משקפת את שני הצדדים, הקיימים מאז ומתמיד: החומר והרוח. הקונפליקט  לא פסח על עם ישראל, אלא שבאחרית הימים יהיה לכך פתרון ברוח דברי [[יחזקאל הנביא]] <ref> בהפטרת פרשת ויגש</ref>:
דר' אלכסנדר קליין במאמרו [http://www.yedidia.net/papa/content/view/19/37/ משיח בן יוסף] בדעה כי  הדואליות זו של שני המשיחים: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד  היא נצחית. היא משקפת את שני הצדדים, הקיימים מאז ומתמיד: החומר והרוח. הקונפליקט  לא פסח על עם ישראל, אלא שבאחרית הימים יהיה לכך פתרון ברוח דברי [[יחזקאל הנביא]] <ref> בהפטרת פרשת ויגש</ref>:
שורה 125: שורה 125:
{{מקור||(ל"ז,ט"ו, כ"א-כ"ב, כ"ד- כ"ה)}}
{{מקור||(ל"ז,ט"ו, כ"א-כ"ב, כ"ד- כ"ה)}}


ובמדרש מוצג גם כיצד יופיע משיח בן יוסף , שהוא האות התשיעי לגאולה:  
ובמדרש מוצג גם כיצד יופיע משיח בן יוסף, שהוא האות התשיעי לגאולה:  


"מיכאל (יתקע)  תקיעה גדולה ויבקעו מחילות המתים בירושלם ויחיה אותם הקב"ה, וילך משיח בן דוד ואליהו הנביא ויחיו את משיח בן יוסף הנאסף בשערי ירושלם וישלחו את משיח בן דוד בשביל שארית ישראל הפזורים בכל הארצות. מיד כל מלכי אומות העולם נושאים אותם על כתפיהם ומביאים אותם להם וגו'.
"מיכאל (יתקע)  תקיעה גדולה ויבקעו מחילות המתים בירושלם ויחיה אותם הקב"ה, וילך משיח בן דוד ואליהו הנביא ויחיו את משיח בן יוסף הנאסף בשערי ירושלם וישלחו את משיח בן דוד בשביל שארית ישראל הפזורים בכל הארצות. מיד כל מלכי אומות העולם נושאים אותם על כתפיהם ומביאים אותם להם וגו'.
שורה 171: שורה 171:


ניתן להשלים את הברכות באלו של יעקב אבינו לאפרים ומנשה לפירש"י  ד"ה '''המלאך הגאל אתי''' -  
ניתן להשלים את הברכות באלו של יעקב אבינו לאפרים ומנשה לפירש"י  ד"ה '''המלאך הגאל אתי''' -  
מלאך הרגיל להשתלח אלי בצרתי, כענין שנאמר (בראשית לא יא - יג) ויאמר אלי מלאך האלוהים בחלום יעקב וגו' אנכי האל בית אל:'''יברך את הנערים''' -מנשה ואפרים: '''וידגו''' - כדגים הללו שפרים ורבים ואין עין [הרע] שולטת בהם. ...
מלאך הרגיל להשתלח אלי בצרתי, כענין שנאמר (בראשית לא יא - יג) ויאמר אלי מלאך האלוהים בחלום יעקב וגו' אנכי האל בית אל:'''יברך את הנערים''' -מנשה ואפרים: '''וידגו''' - כדגים הללו שפרים ורבים ואין עין [הרע] שולטת בהם....


ועוד ד"ה ''' ידעתי בני ידעתי''' - שהוא הבכור: גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל - <br />שעתיד גדעון לצאת ממנו שהקב"ה עושה נס על ידו:<br />ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו - <br />שעתיד יהושע לצאת ממנו שינחיל את הארץ וילמד תורה לישראל:<br />וזרעו יהיה מלא הגוים - <br />כל העולם יתמלא בצאת שמעו כשיעמיד חמה בגבעון וירח בעמק אילון:<br />ומסיים בד"ה '''בך יברך ישראל''' - הבא לברך את בניו, יברכם בברכתם ויאמר איש לבנו ישימך אלוהים כאפרים וכמנשה: וישם את אפרים - בברכתו לפני מנשה, להקדימו בדגלים ובחנוכת הנשיאים:
ועוד ד"ה ''' ידעתי בני ידעתי''' - שהוא הבכור: גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל - <br />שעתיד גדעון לצאת ממנו שהקב"ה עושה נס על ידו:<br />ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו - <br />שעתיד יהושע לצאת ממנו שינחיל את הארץ וילמד תורה לישראל:<br />וזרעו יהיה מלא הגוים - <br />כל העולם יתמלא בצאת שמעו כשיעמיד חמה בגבעון וירח בעמק אילון:<br />ומסיים בד"ה '''בך יברך ישראל''' - הבא לברך את בניו, יברכם בברכתם ויאמר איש לבנו ישימך אלוהים כאפרים וכמנשה: וישם את אפרים - בברכתו לפני מנשה, להקדימו בדגלים ובחנוכת הנשיאים:
שורה 186: שורה 186:


ב[[ספר יהושע]] נאמר: '''וְאֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר-הֶעֱלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם''' (כ"ד,לב). שואלים חז"ל ב[[ילקוט שמעוני]] ומאי שנא דקברו בשכם ? אמר ר' יוסי בר' חנינא: אמרו משכם גנבנוהו לשכם נחזיר אבריו. מושלין אותו משל למה הדבר דומה ? ללסטים שנכנסו לתוך המרתף ונטלו קנקן אחד של יין ושתו, הציץ עליהם בעל המרתף. א"ל: יערב לכם! יבסם לכם! שתיתם את היין החזירו את הקנקן למקומו.  
ב[[ספר יהושע]] נאמר: '''וְאֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר-הֶעֱלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם''' (כ"ד,לב). שואלים חז"ל ב[[ילקוט שמעוני]] ומאי שנא דקברו בשכם ? אמר ר' יוסי בר' חנינא: אמרו משכם גנבנוהו לשכם נחזיר אבריו. מושלין אותו משל למה הדבר דומה ? ללסטים שנכנסו לתוך המרתף ונטלו קנקן אחד של יין ושתו, הציץ עליהם בעל המרתף. א"ל: יערב לכם! יבסם לכם! שתיתם את היין החזירו את הקנקן למקומו.  
כך אמר להם הקב"ה לשבטים: מכרתם את יוסף, החזירו את העצמות למקומם !דבר אחר: אמר להם יוסף: משביע אני עליכם שממקום שגנבתוני שם תחזירוני." זאב ח'ארליך (ז'אבו) מצטט את מאמר החז"ל במאמרו :'''בור-דות בדותן''' <ref>מקור ראשון כ"ב כיסלו תשס"ח</ref> ומסביר כי הבור אכן היה בדותן, אבל דותן עצמה היית העיר קטנה, הכפופה לעיר שכם.
כך אמר להם הקב"ה לשבטים: מכרתם את יוסף, החזירו את העצמות למקומם !דבר אחר: אמר להם יוסף: משביע אני עליכם שממקום שגנבתוני שם תחזירוני." זאב ח'ארליך (ז'אבו) מצטט את מאמר החז"ל במאמרו:'''בור-דות בדותן''' <ref>מקור ראשון כ"ב כיסלו תשס"ח</ref> ומסביר כי הבור אכן היה בדותן, אבל דותן עצמה היית העיר קטנה, הכפופה לעיר שכם.


==עשרת הרוגי מלכות==
==עשרת הרוגי מלכות==
שורה 192: שורה 192:
'''עשרת הרוגי המלכות''' הם עשרה מגדולי ישראל, בהמתלת השלטונות הרומאיים היה עליהם לכפר על חטא בני-יעקב על כך שמכרו את [[יוסף הצדיק]]. לכאורה, זו המסקנה מהציווי המקראי:"וגונב איש ומכרו".{{מקור|[[ספר שמות]], כ"א, ט"ז}}
'''עשרת הרוגי המלכות''' הם עשרה מגדולי ישראל, בהמתלת השלטונות הרומאיים היה עליהם לכפר על חטא בני-יעקב על כך שמכרו את [[יוסף הצדיק]]. לכאורה, זו המסקנה מהציווי המקראי:"וגונב איש ומכרו".{{מקור|[[ספר שמות]], כ"א, ט"ז}}


העשרה מןצגים בזוגות : [[רבי ישמעאל]] ו[[רבן שמעון בן גמליאל]], [[רבי עקיבא]] ו[[רבי חנניה בן תרדיון]], [[רבי אלעזר בן שמוע]] ו[[רבי ישבב הסופר]], [[רבי חנינא בן חכינאי]] ו[[רבי יהודה בן בבא]], [[רבי חוצפית המתורגמן]] ו[[רבי יהודה בן דמא]].
העשרה מןצגים בזוגות: [[רבי ישמעאל]] ו[[רבן שמעון בן גמליאל]], [[רבי עקיבא]] ו[[רבי חנניה בן תרדיון]], [[רבי אלעזר בן שמוע]] ו[[רבי ישבב הסופר]], [[רבי חנינא בן חכינאי]] ו[[רבי יהודה בן בבא]], [[רבי חוצפית המתורגמן]] ו[[רבי יהודה בן דמא]].
, אשר הוצאו להורג באכזריות על ידי הרומאים לאחר חורבן [[בית שני]].  
, אשר הוצאו להורג באכזריות על ידי הרומאים לאחר חורבן [[בית שני]].  
התיאור של מעשה מובא בקינה [[אלה אזכרה]], הנאמרת לפי [[עדות המזרח]] בסדר הקינות לשחרית של [[תשעה באב]] ואילו לפי [[נוסח אשכנז]]  בסליחות שבחזרת הש"ץ ב[[תפילת מוסף]] [[ביום הכיפורים]].
התיאור של מעשה מובא בקינה [[אלה אזכרה]], הנאמרת לפי [[עדות המזרח]] בסדר הקינות לשחרית של [[תשעה באב]] ואילו לפי [[נוסח אשכנז]]  בסליחות שבחזרת הש"ץ ב[[תפילת מוסף]] [[ביום הכיפורים]].
שורה 199: שורה 199:
מדרשי חז"ל מרחיבים על כך. וכך מתחיל מדרש "אלה אזכרה" – עשרת הרוגי המלכות<ref>אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד תלט ד"ה כשברא הקב"ה את</ref>
מדרשי חז"ל מרחיבים על כך. וכך מתחיל מדרש "אלה אזכרה" – עשרת הרוגי המלכות<ref>אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד תלט ד"ה כשברא הקב"ה את</ref>


רבי ישמעאל מצוטט: "עד עתה לא מצא הקב"ה פריעה במכירתו אלא בנו ? המלאך גבריאל, שלפי המדרש היה מעורב בהורתו של רבי ישמעאל משיב:"שמיום שמכרו השבטים את יוסף לא מצא הקב"ה בדור אחד עשרה צדיקים וחסידים כמו השבטים, לפיכך הקב"ה פורע מכם". והדין נחרץ כאשר :" יצאה בת קול ואמרה אם אשמע קול אחר אהפוך את כל העולם לתהו ובהו."
רבי ישמעאל מצוטט: "עד עתה לא מצא הקב"ה פריעה במכירתו אלא בנו ? המלאך גבריאל, שלפי המדרש היה מעורב בהורתו של רבי ישמעאל משיב:"שמיום שמכרו השבטים את יוסף לא מצא הקב"ה בדור אחד עשרה צדיקים וחסידים כמו השבטים, לפיכך הקב"ה פורע מכם". והדין נחרץ כאשר:" יצאה בת קול ואמרה אם אשמע קול אחר אהפוך את כל העולם לתהו ובהו."


==האם יוסף היה חלק משלטון ה"היקסוסים"==
==האם יוסף היה חלק משלטון ה"היקסוסים"==
שורה 209: שורה 209:
:לפיכך, המדרש לפיו  הוכיח יוסף את זהותו לאחיו על ידי הצגת המילה בגופו לעומת העדרה אצל המצרים טעונה הבהרה.
:לפיכך, המדרש לפיו  הוכיח יוסף את זהותו לאחיו על ידי הצגת המילה בגופו לעומת העדרה אצל המצרים טעונה הבהרה.
* טענה נוספת, מלך מצרים נטה לקבל את הסברו של יוסף [[חלום#חלומות פרעה - מהווי שליטה|בשל התוצאה של יישום תוכניתו]]:  אדמות מצרים יהיו לו והמצרים  לא יהיו יותר בעלי אדמות.  
* טענה נוספת, מלך מצרים נטה לקבל את הסברו של יוסף [[חלום#חלומות פרעה - מהווי שליטה|בשל התוצאה של יישום תוכניתו]]:  אדמות מצרים יהיו לו והמצרים  לא יהיו יותר בעלי אדמות.  
* בתחילת [[ספר שמות]] מסופר כי המלך המצרי החדש החל לראות בבני יעקב  סכנה שלטונית. המלך אומר : "הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ. הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ" (שם, ח'-ט').
* בתחילת [[ספר שמות]] מסופר כי המלך המצרי החדש החל לראות בבני יעקב  סכנה שלטונית. המלך אומר: "הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ. הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ" (שם, ח'-ט').


איתן פינקלשטיין מוצא הסבר אחד לכל התופעות הנ"ל. לפי הכרונולוגיה של השושלות המצריות המצוי בציטוטיו של מנתון, כהן מצרי מן [[המאה ה-4 לפנה"ס]].  השושלת המוגדרת על ידי מנתון כ'שושלת הט"ו' קרויה בפיו שושלת ה"'היקסוסים" , דהיינו 'מושלי ארצות נכר'. לפי דבריו, באותה התקופה השתלטו על מצרים התחתונה שליטים זרים, שנתמכו על ידי הסתננותם הבלתי פוסקת של שמיים ושאר עממים אסייניים, שהביאו להשתלטות זרה על מצרים התחתונה.<br />שיחרורה של מצרים מעול החיקסוסים החל במלחמה שאסרו שני מושלים דרומיים,
איתן פינקלשטיין מוצא הסבר אחד לכל התופעות הנ"ל. לפי הכרונולוגיה של השושלות המצריות המצוי בציטוטיו של מנתון, כהן מצרי מן [[המאה ה-4 לפנה"ס]].  השושלת המוגדרת על ידי מנתון כ'שושלת הט"ו' קרויה בפיו שושלת ה"'היקסוסים", דהיינו 'מושלי ארצות נכר'. לפי דבריו, באותה התקופה השתלטו על מצרים התחתונה שליטים זרים, שנתמכו על ידי הסתננותם הבלתי פוסקת של שמיים ושאר עממים אסייניים, שהביאו להשתלטות זרה על מצרים התחתונה.<br />שיחרורה של מצרים מעול החיקסוסים החל במלחמה שאסרו שני מושלים דרומיים,
אשר בהמשכה השלימו המצרים את הדיפת המושלים הזרים מאדמתם. מבחינת התיארוך ההיסטורי, ניתן לטעון שהתיאור המקראי "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף" (שמות א', ח) חופף לתקופה זו.<br />אם אכן השתלב יוסף בשלטון המצרי בתקופה שבה עדיין שלטו ה'היקסוסים', בני התרבות האסיינית הזרה שלא היו ילידי מצרים, ניתן להבין מדוע מילתו היתה חריגה - לפחות בהשוואה לבני משפחות השליטים  שהיו מצויים בתוככי ארמון המלוכה. <br />עובדה זו גם יכולה להסביר מדוע השתלב יוסף בצורה טבעית כל-כך בשלטון, ומדוע היה פרעה מעוניין ביישוב שבטו השמי של יוסף במצרים. כמו כן, ניתן להבין מדוע היה צורך לקנות את האדמות המצריות על מנת שיהיה למלך זכות לגבות מס, ומדוע זכות זו לא נתפסה כזכותו הטבעית של המלך מעצם מלכותו.<br />לפי שיטה היסטורית זו, המהפך הפוליטי היסודי שהתרחש במצרים שמתואר בתחילת ספר שמות, הוא שגרם לכך שהשלטון המצרי הפסיק לראות בשבט בני יעקב מוקד של תמיכה בשלטון, והחל לראות בהם סכנה שלטונית. לא היה מדובר בחשש מצרי כללי שלא היה לו בסיס במציאות, אלא במלך מצרי שהצליח לבסוף להסיר את עול הזרים שהשתלטו על ארצו, וכעת עליו לגונן על ארצו.
אשר בהמשכה השלימו המצרים את הדיפת המושלים הזרים מאדמתם. מבחינת התיארוך ההיסטורי, ניתן לטעון שהתיאור המקראי "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף" (שמות א', ח) חופף לתקופה זו.<br />אם אכן השתלב יוסף בשלטון המצרי בתקופה שבה עדיין שלטו ה'היקסוסים', בני התרבות האסיינית הזרה שלא היו ילידי מצרים, ניתן להבין מדוע מילתו היתה חריגה - לפחות בהשוואה לבני משפחות השליטים  שהיו מצויים בתוככי ארמון המלוכה. <br />עובדה זו גם יכולה להסביר מדוע השתלב יוסף בצורה טבעית כל-כך בשלטון, ומדוע היה פרעה מעוניין ביישוב שבטו השמי של יוסף במצרים. כמו כן, ניתן להבין מדוע היה צורך לקנות את האדמות המצריות על מנת שיהיה למלך זכות לגבות מס, ומדוע זכות זו לא נתפסה כזכותו הטבעית של המלך מעצם מלכותו.<br />לפי שיטה היסטורית זו, המהפך הפוליטי היסודי שהתרחש במצרים שמתואר בתחילת ספר שמות, הוא שגרם לכך שהשלטון המצרי הפסיק לראות בשבט בני יעקב מוקד של תמיכה בשלטון, והחל לראות בהם סכנה שלטונית. לא היה מדובר בחשש מצרי כללי שלא היה לו בסיס במציאות, אלא במלך מצרי שהצליח לבסוף להסיר את עול הזרים שהשתלטו על ארצו, וכעת עליו לגונן על ארצו.


שורה 223: שורה 223:
:באבן:      אמחותפ '''ייעץ''' לפרעה מה לעשות '''בשבע שנות רעב''' במצרים.
:באבן:      אמחותפ '''ייעץ''' לפרעה מה לעשות '''בשבע שנות רעב''' במצרים.


:בתורה ספר בראשית שם:      וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף ... עַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם:.... וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
:בתורה ספר בראשית שם:      וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף... עַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם:.... וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
:באבן:      "... האדם החשוב ביותר לפני פרעה ".
:באבן:      "... האדם החשוב ביותר לפני פרעה ".


:בתורה ספר בראשית שם:      וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף... אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי .
:בתורה ספר בראשית שם:      וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף... אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי.
:באבן:        "... מנהל הארמון המלכותי. "
:באבן:        "... מנהל הארמון המלכותי. "


שורה 253: שורה 253:


:היסטוריה על אמחותפ:      המצריים, לאחר מותו של אמחותפ, עשו ממנו אליל, ובנו "מקדש" לעובדו, ששם היו "מקדשים" שוורים. המקדש נקרא "סרפיס" (Serafis).
:היסטוריה על אמחותפ:      המצריים, לאחר מותו של אמחותפ, עשו ממנו אליל, ובנו "מקדש" לעובדו, ששם היו "מקדשים" שוורים. המקדש נקרא "סרפיס" (Serafis).
:תיאור התורה על יוסף:      בתורה שבעל פה, תלמוד בבלי<ref>םמסכת עבודה זרה דף מג ע"א</ref> , אומרים חז"ל שהעבודה זרה של "סר-אפיס", נקראת על שם יוסף.
:תיאור התורה על יוסף:      בתורה שבעל פה, תלמוד בבלי<ref>םמסכת עבודה זרה דף מג ע"א</ref>, אומרים חז"ל שהעבודה זרה של "סר-אפיס", נקראת על שם יוסף.


:היסטוריה על אמחותפ:      מנהל לשעבר של המוזיאון המצרי בברלין, Dietrich Wildung, כותב שה"מקדש" שנבנה לכבוד אמחותפ היה לו ג"כ שם אחר: "מאסרו של יוסף" (אגב, מכאן ניתן להסיק שהמצריים לא מחקו לגמרי את שמו האמיתי של אמחותפ).
:היסטוריה על אמחותפ:      מנהל לשעבר של המוזיאון המצרי בברלין, Dietrich Wildung, כותב שה"מקדש" שנבנה לכבוד אמחותפ היה לו ג"כ שם אחר: "מאסרו של יוסף" (אגב, מכאן ניתן להסיק שהמצריים לא מחקו לגמרי את שמו האמיתי של אמחותפ).
שורה 259: שורה 259:


:היסטוריה על אמחותפ:      ההיסטוריון Joshua Greents כותב, שהפיניקים גם אימצו את האלילות המצרית העתיקה לגבי אמחותפ, וישנה מסורת שהוא (אמחותפ) היה נער צעיר ונאה מאוד, ואישה אחת ניסתה להכשילו, והוא נמלט ממנה.
:היסטוריה על אמחותפ:      ההיסטוריון Joshua Greents כותב, שהפיניקים גם אימצו את האלילות המצרית העתיקה לגבי אמחותפ, וישנה מסורת שהוא (אמחותפ) היה נער צעיר ונאה מאוד, ואישה אחת ניסתה להכשילו, והוא נמלט ממנה.
:תיאור התורה על יוסף:      כך מסופר בספר בראשית<ref>פרק ל"ט</ref>: "יְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה... וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף וַתֹּאמֶר .....  וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה".
:תיאור התורה על יוסף:      כך מסופר בספר בראשית<ref>פרק ל"ט</ref>: "יְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה... וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף וַתֹּאמֶר.....  וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה".


:היסטוריה על אמחותפ:      הארכיאולוגים עשו מאמצים גדולים לאתר את קברו של אמחותפ, ללא הצלחה. האגיפטולוג James Henry Breasted מצטט שיר של מצרים העתיקה, שבה המשורר מתלונן שאמחותפ, אף שהמציא של הפירמידות, לא היה לו פירמידה, וגם קברו לא נמצא.
:היסטוריה על אמחותפ:      הארכיאולוגים עשו מאמצים גדולים לאתר את קברו של אמחותפ, ללא הצלחה. האגיפטולוג James Henry Breasted מצטט שיר של מצרים העתיקה, שבה המשורר מתלונן שאמחותפ, אף שהמציא של הפירמידות, לא היה לו פירמידה, וגם קברו לא נמצא.
2,444

עריכות

תפריט ניווט