לשון הרע: הבדלים בין גרסאות בדף

לשון הרע (עריכה)

גרסה מ־01:01, 26 ביולי 2012

נוספו 10,087 בתים , 26 ביולי 2012

לזיכוי הרבים

טישיו

2,444

עריכות

@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 החפץ חיים מונה שלושים ואחת מצוות מן התורה - 17 מצוות "לא תעשה" ו - 14 מצוות "עשה" - שהמדבר או השומע לשון הרע יכולים להיכשל ולעבור עליהן. מניין זה מתייחס אמנם לתנאים ונסיבות שונות, אך בכל מקרה מביא דיבור לשון הרע לידי עבירות רבות - בהן חוטאים המדבר או השומע או שניהם יחד.
+==כללי לשון הרע (מספר חפץ חיים)==
+א. אסור לספר רע על חבירו,  בין בפניו בין שלא בפניו {{מקור|כלל ג א}}, בין שהסיפור אמת וכ"ש אם הוא שקר {{מקור|כלל א א}}, בין בדרך עראי וכ"ש בתמידות - שאז אין לו חלק לעוה"ב {{מקור|כלל א ד}}, בין מרצונו ובין שהפצירו ממנו לספר, אף אם אינו אומר את שם חבירו בפירוש וממילא יבינו או שיוודע אח"כ {{מקור|כלל ג ד}}, ואף אם אין מתכוין לגנותו {{מקור|כלל ג ז}}. וכל זה, אף אם משער שלא יבוא לשום אדם עי"ז שום היזק או בזיון, ואפילו לא יקבלו השומעים את דבריו {{מקור|כלל ג ו}}. וחייב למסור על קיום לאו זה כל ממונו {{מקור|כלל א ו}}, וכ"ש כבודו {{מקור|כלל א ז}}.
+ואין נ"מ אם הסיפור הוא גנות גדול או קטן לחבירו, ואם מגנהו בעוונותיו או במעשי אבותיו {{מקור|כלל ד א}}, ואפילו בעוון שהרבה נכשלים בו כביטול תורה {{מקור|כלל ד ב}}. ואם רוצה להפרישו מעבירה יוכיחו בצנעא {{מקור|כלל ד ד}}, ואם יודע שלא יקבל הימנו, אם יש ב' עדים יאמר לדייני העיר או לקרוביו של החוטא שיוכיחוהו {{מקור|כלל ד ה}}. אבל מי שפורק עומ"ש או מומר לדבר אחד תמיד במזיד הוא רשע גמור, מותר לספר גנותו ברבים {{מקור|כלל ד ז}}, וכן מי שלא שמע לקול בית דין בדבר שהוא קום ועשה {{מקור|כלל ד ח}}.
+אע"פ כן, מי שרואה באדם אחר מדה מגונה, מצווה לו לספר לבנו ולתלמידיו שלא יתחברו עמו, אם כוונתו רק לשמרם מחטא ולא לגנותו {{מקור|כלל ד י}}.
+וכן אסור לספר על חבירו שאינו חכם או עשיר או גבור כ"כ, אם יכול לבוא לו היזק עי"ז במסחר או בשידוכין וכיו"ב {{מקור|כלל ה ג}}, וכ"ש שאינו חכם בתורה כ"כ אפי' אם זה אמת {{מקור|כלל ה, ד}}. וכן אסור לבזות חפציו של אדם אם יוכל להזיקו כגון לומר על חנווני שהסחורה שלו אינה טובה {{מקור|כלל ה  ח}}.
+ב. באבק לה"ר, היינו דבר שמשתמע לשני פנים כגון יש אור בבית פלוני תמיד, יש שהתירו לומר בפני שלושה, שאז ודאי יתפרסם וא"כ וודאי לא יאמרו באופן גנאי {{מקור|כלל ב ב}}. וכן כל שאומרו באופן שאינו גנאי ולא היה בוש לומר בפניו באופן זה, מותר {{מקור|כלל ג ב}}. ובסתם לה"ר, האיסור מתרבה לפי מנין השומעים {{מקור|כלל ב א}}.
+ג. י"א שמי ששמע באיסור או בהיתר לה"ר שנאמר בפני שלושה או יותר, שאינם יר"ש, ואינן מאוהביו של מי שסיפרו עליו, ולא הזהיר המספר להסתירו {{מקור|כלל ב ז}}, וא"כ הדבר יתפרסם ממילא, וסיפר אחד מהם לאחרים בדרך אקראי ולא בכוונה לגנותו ולפרסם הדבר, ולא הוסיף או הטעים בו כלום {{מקור|כלל ב ט}}, ובאותה העיר עצמה {{מקור|כלל ב ד}}, ומספר ליר"ש שלא יאמין הדבר בוודאי לאמת {{מקור|כלל ב י}}, לא עבר על לה"ר {{מקור|כלל ב ג}}. וי"א שאף בדרך אקראי אסור, אלא אם נתגלגל זה הענין בדרך אגב בתוך דיבורו. אבל מי ששמע ממנו, אסור להאמין לחבירו שכבר נתפרסם הדבר בפני שלושה, ולכן אסור לו לפרסמו {{מקור|כלל ג ג}}. ויש חולקין על כל זה, ויש להתרחק מאוד מקולא זו שכמעט אין לה מקום במציאות {{מקור|כלל ב י}}.
+ד. כלל גדול בעניינים אלו: חייב אדם לדון חבירו לכף זכות, ואם הדבר נוטה לכף חובה, יהיה אצלו כמו ספק. וכ"ז בחבירו בינוני, אבל בחבירו יר"ש חייב לדונו לכף זכות אפילו הדבר נוטה לכף חובה {{מקור|כלל ג ז}}. וכן הדין כששומע רע על חבירו הן במילי דשמיא{{מקור|כלל ו ז-ח}} והן במילי דארעא, שלא יאמין הדבר {{מקור|כלל ו ט}}, ואפילו אם יש ב' עדים כשרים, כל שאינו בב"ד, {{מקור|כלל ז ג}} או שיצא הקול {{מקור|כלל ז ד}}. ולמיחש מבעיא {{מקור|כלל ו י}}. אבל מי שמוחזק לרשע שעובר בשאט נפש על איסורים מפורסמים, מותר להאמין עליו לה"ר {{מקור|כלל ז ה}}.
+ה. אם רוצה לעשות עם חבירו שום עסק וכיו"ב, מותר לדרוש על מהותו וענינו, כיון שמתכוין לצורך, ויודיע למי ששואל ממנו, שמתכוין לצורך כדי שלא יעבור על לפני עור לא תתן מכשול {{מקור|כלל ד' י"א}}.
+ו. מי שעבר וסיפר לה"ר, אם קיבלו השומעים את דבריו והגיע עי"ז היזק לחבירו חייב לפייסו וגם לעשות תשובה, ואם לא נגרם היזק או צער לחבירו, די בתשובה בינו למקום {{מקור|כלל ד יב}}.
+ז. אסור לקבל לה"ר בלבו {{מקור|כלל ו א}}, ואפילו לשמוע הלה"ר לבד אסור, אם לא שהוא נוגע לו להבא {{מקור|כלל ו ב}}, ולכן כשבא חבירו לספר לו ישאל אותו אם זה נוגע לי להבא או שאוכל לתקן הדבר {{מקור|כלל ו ג}}. וכן מותר אם על ידי השמיעה יכול להוכיח לפני המספר או השומעים שהדבר שקר {{מקור|כלל ו ד}}. ואם נמצא בחבורה שמספרים לה"ר, ולא ידע מתחילה שרגילים לספר לה"ר {{מקור|כלל ו ו}}, ולא יקבלו תוכחתו, אם יכול לילך משם מה טוב, ואם לאו יניח אצבעו באזנו, ואם לא יכול {{מקור|כלל כגון מחמת הבושה}}, יחליט בעצמו שאינו מאמין ולא יהיה ניחא ליה בסיפור הדבר וגם לא יראה שום הסכמה לדבר {{מקור|כלל ו ה}}.
+ז. אם ראה בעצמו שאחד עשה עוולה לחבירו, והוכיחו ולא קיבל הימנו, מותר לספר הרע כדי לעזור לעשוק ולגנות הרע בעיני הבריות, אם אין לו שום עצה אחרת, ובלבד שלא יגדיל המעשה ממה שהיה, ואך אם משער שיבוא עי"ז התועלת {{מקור|כלל י א-ד}}.
+ח. אבק לה"ר כיצד? שאומר דבר שמבינים ממנו רע על פלוני, כגון אל תדברו מפלוני איני רוצה להודיע מה עשה {{מקור|כלל ט א}}. וראה לקמן בהלכות רכילות.
+===הלכות רכילות===
+א. איסור המרכל על חבירו הוא שהוא הולך מזה לזה ואומר כך אמר פלוני עליך או כך וכך רוצה לעשות לך {{מקור|כלל א ב}}, ועי"ז מעורר מחלוקת ושנאה ביניהם. ואפילו אם כוונתו אינה לשם כך {{מקור|כלל א ג}}. ולא מבעי אם היו אוהבים זה לזה לפני כן, אלא אפילו כבר היו שונאים זה לזה מאוד רכיל מיקרי {{מקור|כלל א ד}}. ואיסור זה הוא בין בפניו ובין שלא בפניו של מי שספרו עליו, {{מקור|כלל ג א}}, וכן אם אומר בפני אדם שלישי שעשו לאדם אחר רע ועי"ז הגיע לאוזניו {{מקור|כלל ג ג}}.
+ב. והכלל הוא כמו בלה"ר, שאסור אפילו הוא אמת, ואפילו הפצירו בו, ואפילו במקום שאם לא יאמר יהיה לו הפסד או בזיון {{מקור|כלל א ו-ז}}, ואפילו אינו אומר שם העושה בפירוש וממילא נתודע לו השם או שגילה לו מי עשה לו דבר פלוני {{מקור|כלל א ט}}.  ובכלל איסור זה להזכיר מחלוקת או שנאה ישנה שלהם {{מקור|כלל א י}}.
+ד. כשם שאסור לקבל או אפילו לשמוע לה"ר כך אסור לקבל או לשמוע רכילות {{מקור|כלל ה א}}. אבל לצורך שלא יזיקו מותר לחקור אחריו כדי להשמר ממנו {{מקור|כלל ה ג}}, אבל לא יאמין הדברים רק למיחש מבעי {{מקור|כלל ה ד}}. אבל שלא לצורך, איסור גמור לדרוש אצל חבירו מה אמר חבירו עליו {{מקור|כלל ה ה}}. ואם כבר קיבל רכילות תקנתו שיוציא הדברים מלבו ולא יאמינם {{מקור|כלל ה ז}}.
+ה. בכלל אבק רכילות, שאומר שתקו איני רוצה להודיע מה ארע {{מקור|כלל ח א}}, וכן אם מספר שבח חבירו בפני שונאו, או בפני מי שיתרעם עליו על זה כגון שתתרעם עליו אשתו שחילק הרבה צדקה {{מקור|כלל ח ב}}. ולהרבות בסיפור שבחו אסור אפילו שלא בפני שונאו כי עי"ז יבואו לגנותו לומר "חוץ ממדה רעה זו שיש לו". וכן אסור לספר שבח חבירו ברבים, אא"כ חבירו הוא צדיק גמור שאי אפשר לספר בגנותו. וכן אסור לגלות סוד שאמר לו חבירו דרך סתר {{מקור|כלל ח ה}}.
 ==ה"חפץ חיים"==

לשון הרע: הבדלים בין גרסאות בדף

לשון הרע (עריכה)

גרסה מ־01:01, 26 ביולי 2012

תפריט ניווט

חיפוש