2,444
עריכות
פאה נכרית/שיטות הפוסקים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
== רשימת אוסרים/מתירים == | == רשימת אוסרים/מתירים == | ||
===המתירים=== | ===המתירים=== | ||
להלן רשימה של רבים מהפוסקים שהתירו את הפאה הנכרית | להלן רשימה של רבים מהפוסקים שהתירו את הפאה הנכרית | ||
'''א'''. הגאון הספרדי רבי יהושע בועז ברוך זצ"ל, בעל "עין משפט" על הש"ס, בספרו "[[שלטי הגיבורים]]" על ה[[רי"ף]] (שבת כ"ט ע"ב מדפי הרי"ף). '''ב'''. הגאון רבי משה אסרליש ([[הרמ"א]]) זצ"ל, גדול פוסקי אשכנז, בספרו "דרכי משה" (אורח חיים סי' ש"ג ס"ק ו') (ראו: [[שיטת הרמ"א בעניין פאה נכרית]]). '''ג'''. הגאון רבי [[מרדכי יפה]] זצ"ל, תלמידו המובהק של הרמ"א, בספרו "לבוש התכלת" (או"ח סי' ע"ה סעיף ב'). '''ד'''. הגאון רבי [[יהושע וולף כ"ץ]] זצ"ל, גדול מפרשי [[חושן משפט]], בספרו "פרישה" (על הטור או"ח סי' ש"ג){{הערה|1=[http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=4306&catId=446 ציטוט דברי הפרישה]}}. '''ה'''. הגאון רבי אברהם אבלי זצ"ל, מגדולי האחרונים, בספרו "מגן אברהם" (על השו"ע או"ח סי' ע"ה ס"ק ה'). '''ו'''. הגאון רבי יום טוב ליפמן העליר זצ"ל, בעל תוספות יו"ט, בספרו "דברי חמודות" (על הרא"ש ברכות כד. אות קי"ט)){{הערה|1=[http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=4308&catId=452 ציטוט דברי התוספות יום טוב].}}. '''ז'''. הגאון רבי מנחם מנדל אויערבאך זצ"ל, בספרו "עטרת זקנים" (על השו"ע או"ח סי' ע"ה ס"ק ג'){{הערה|1=[http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=4309&catId=446 ציטוט דברי העטרת זקנים]}}. '''ח'''. הגאון רבי שמואל ב"ר יוסף זצ"ל, דיין בעיר קראקא, בספרו "[[עולת תמיד]]" (על השו"ע או"ח סי' ע"ה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45925&st=&pgnum=43&hilite= ס"ק ד']. נדפס בשנת תמ"א). '''ט'''. הגאון רבי יהודה ליב פוחוביצר זצ"ל, בספרו "דברי חכמים - מקור חכמה" הקדמון (על השו"ע או"ח סימן ע"ה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42553&st=&pgnum=166 סעיף א']. נדפס בשנת תנ"ב). '''י'''. הגאון רבי יעקב ב"ר שמואל זצ"ל אב"ד צויזמיר, בשו"ת "בית יעקב" (סי' קנ"ב. נדפס בשנת תנ"ו). '''יא'''. הגאון רבי אליהו שפירא זצ"ל, בספרו "אליה רבה" (על הלבוש או"ח סי' ש"ג [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=205 ס"ק י"ח]){{הערה|1=[http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=4313&catId=446 ציטוט דברי האליה רבה]}}. '''יב'''. הגאון רבי ישראל ישעיה ב"ר אברהם זצ"ל, נכד הט"ז, בספרו "באר היטב" הקדמון (על השו"ע או"ח סי' ע"ה. נדפס בשנת תס"ח){{הערה|1=[http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=4316&catId=446 ציטוט דברי הבאר היטב]}}. '''יג'''. הגאון רבי פנחס אויערבאך זצ"ל, מגדולי דייני קראקא, בספרו "הלכה ברורה" (על השו"ע סי' ע"ה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7812&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=49 ס"ק ב']. נדפס בשנת תע"ז) '''יד'''. הגאון רבי יהודה אשכנזי זצ"ל, בספרו "באר היטב" (על השו"ע או"ח סי' ע"ה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49623&hilite=cea2ca7c-315e-4a62-b3ba-90a75cfd5e2d&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=212 ס"ק ח']. נדפס בשנת תק"ב) ובפירושו לאה"ע (סי' קט"ו ס"ק י', הלכות פריעת ראש). '''טו'''. הגאון רבי יוסף תאומים זצ"ל, מגדולי מפרשי השו"ע, אב"ד פרנקפורט, בספרו "פרי מגדים" (על המג"א או"ח סי' ע"ה, אשל אברהם ס"ק ה', וסי' ש"ג, משבצות זהב ס"ק ט'. נדפס בשנת תקמ"ו). '''טז'''. הגאון רבי שמואל הלוי קעלין זצ"ל, בספרו "מחצית השקל" (על המג"א סי' ע"ה ס"ק ה'). '''יז'''. הגאון רבי שלמה חלמא זצ"ל, בעל "מרכבת המשנה" על הרמב"ם, בספרו "שולחן תמיד" (על השו"ע או"ח סי' ע"ה). '''יח'''. הגאון רבי ברוך פרנקל תאומים זצ"ל, אב"ד לייפניק, בעל "ברוך טעם", בהגהותיו לשו"ע (או"ח סי' ע"ה). '''יט'''. הגאון הספרדי רבי אהרן אלפנדרי זצ"ל מאיזמיר, בספרו "יד אהרן" (נדפס בשנת תקכ"ו)){{הערה|1=[http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=4322&catId=446 ציטוט דברי הרב אלפנדרי]}}. '''כ'''. הגאון רבי שלמה זלמן מירקש זצ"ל, אב"ד ק"ק מיר דליטא, בספרו "שולחן שלמה" (או"ח סי' ע"ה סעיף ב'. נדפס בשנת תקל"א). '''כא'''. הגאון [[רבי אליהו מווילנא]] זצ"ל, בחיבורו ביאור הגר"א (על השו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ב'. נדפס בשנת תקס"ג).'''כב'''. הגאון רבי [[שניאור זלמן מלאדי]] זצ"ל, בעל ה"תניא", ב"[[שו"ע הרב]]" (או"ח סי' ע"ה סעיף ד'. הובא לדפוס בשנת תק"ע). '''כג'''. הגאון הספרדי המקובל רבי אליעזר חזן זצ"ל מאיזמיר, מחכמי ישיבת בית אל, בספרו "עמודי ארזים" (פירוש על [[ספר יראים|ספר היראים]], חלק א' סי' י"ב [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22392&st=&pgnum=88 ס"ק ז']. נכתב בשנת תק"ע לערך). '''כד'''. הגאון רבי אהרן וירמש זצ"ל, רב ואב"ד בעיר מיץ, מתלמידיו הגדולים של בעל "[[שאגת אריה]]", בספרו "מאורי אור" (חלק "קן טהור" למסכת נדרים דף ל', וחלק "באר שבע" למסכת שבת [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=10104&hilite=89cb1007-3c79-4bc6-a992-78d4168753bf&st=%D7%A4%D7%90%D7%94+%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=178 דף ס"ד]. נדפס בשנת תקע"ט). '''כה'''. הגאון רבי [[ברוך ייטלס]] זצ"ל, בעל ספר "טעם המלך", הובאו דבריו בשו"ת תשובה מאהבה (חלק א' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19543&hilite=b0f748aa-eb20-4b44-bf43-7db32ac866de&st=%D7%A4%D7%90%D7%94+%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=72 סי' מ"ז]. נדפס בשנת תקפ"ו). '''כו'''. הגאון ר' [[יוסף שאול נתנזון]] זצ"ל, אב"ד לבוב והגליל, בעל שו"ת שואל ומשיב, בספר "מגן גיבורים" (או"ח סי' ע"ה. נדפס בשנת תקפ"ט). '''כז'''. הגאון רבי מרדכי זאב סגל אנטינגא זצ"ל, בעל "מאמר מרדכי", בספר מגן גיבורים הנ"ל שכתב עם גיסו הגאון ר"י נתנזון. '''כח'''. הגאון המקובל רבי אליהו גוטמאכר זצ"ל, אב"ד גריידיץ, מח"ס שו"ת "אדרת אליהו", בהגהותיו למסכת ברכות (כד.) שנדפסו בסוף המסכת. '''כט'''. הגאון הספרדי רבי חיים בנימין פונטרימולי זצ"ל מאזמיר, בספרו "פתח הדביר" (או"ח סי' ע"ה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7974&st=&pgnum=181 סעיף א']. נדפס בשנת תקצ"ח). '''ל'''. הגאון רבי שלמה הס זצ"ל, אב"ד ור"מ דק"ק דרעזניץ, מגדולי הונגריה בזמן הכת"ס, בשו"ת "כרם שלמה" (או"ח סי' ע"ה) ובחלק אה"ע (סי' צ"א, נדפס בשנת תר"ו). '''לא'''. הגאון הספרדי המפורסם ביושר עיונו, רבי משה כרייף זצ"ל מתוניס, בספרו "באר משה" על מסכת נזיר (דף כ"ח ע"א. נדפס בשנת תרי"ב). '''לב'''. הגאון הספרדי רבי יהושע שלמה ארדיט זצ"ל, ר"מ דק"ק איזמיר, בספרו "חינא וחיסדא" (למסכת כתובות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6886&hilite=9d908c4b-27de-4104-9822-23244f94d3ad&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=257 ס"ו ע"ב]. נדפס בשנת תרי"ט). '''לג'''. הגאון הספרדי רבי חיים בנבנישתי זצ"ל, בספרו "כנסת הגדולה" (נדפס בשנת תרכ"א), באה"ע [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9273&hilite=5fa685d1-836f-4075-b70a-8e9f15673e83&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=126 סי' קט"ו], ששם עיקר הלכות כיסוי הראש, וכן באו"ח סי' ש"ג, וכן בספר "שיירי כנה"ג" [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41295&st=&pgnum=26&hilite= או"ח סי' ע"ה] (שהוא משנה אחרונה, ונכתב לאחר ספר כנה"ג על או"ח){{הערה|1=[http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=4200&catId=441 ראה כאן ליקוט דברי הכנסת הגדולה].}}. '''לד'''. הגאון הספרדי רבי יהודה שמואל אשכנזי זצ"ל, בסידור "בית עובד" (סדר תפילה כמנהג ק"ק ספרדים, נדפס בליוורנו בשנת תרכ"ב). '''לה'''. הגאון הספרדי רבי בכור מזרחי זצ"ל, מדייני בית הדין דארם צובא, שהובאו דבריו בשו"ת הנ"ל. '''לו'''. הגאון הספרדי רבי משה הררי זצ"ל, מדייני בית הדין הנ"ל. '''לז'''. הגאון הספרדי רבי יצחק לבטון זצ"ל, מדייני בית הדין ורבה של ארם צובא, שהובאו דבריו בשו"ת הנ"ל. '''לח'''. גאון נוסף בדור שלפניהם, שהוזכר בשו"ת פני יצחק הנ"ל לאחר הסכמת חכמי ארם צובא, ושם נכתב שכבר נחלקו בזה מהר"א שמעא ומהר"א סתהון זצ"ל, וא"כ אחד מהם התיר. '''לט'''. הגאון רבי ישראל מרדכי טונקלאנג זצ"ל, דיין ומו"צ דק"ק ווארשא, בספרו "שולחן המערכה" (חלק א' סי' ט"ו [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=9257&st=%u05E0%u05DB%u05E8%u05D9%u05EA אות מ'] סעיף ג', ובביאורים "היכל התשובה" ס"ק ה' שם. נדפס בשנת תרמ"א). '''מ'''. הגאון רבי יעקב צבי זצ"ל, מח"ס תפארת יעקב על המשניות, בספרו "טהרת השולחן" המובא בסוף ספר "פתחי עולם" (על השו"ע סי' ע"ה. נדפס בשנת תרמ"ט). '''מא'''. הגאון רבי יעקב לוברבוים זצ"ל מליסא, בעל "חוות דעת", ו"נתיבות המשפט", בשו"ע הקצר שחיבר בהלכות תפילה, הנקרא "דרך החיים" (סי' כ"ו סעיף ל"ב. נדפס בשנת תרנ"א). '''מב'''. הגאון רבי יהושע טרייטיל זצ"ל, בספרו "חדוות יהושע" (סי' ע"ה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=9352&st=%u05E0%u05DB%u05E8%u05D9%u05EA סעיף ב']. נדפס בשנת תרנ"ד). '''מג'''. הגאון רבי שמשון רפאל הירש זצ"ל, אב"ד דק"ק פראנקפורט, בספרו "חורב" (פרק פ"א [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=32364&st=%u05e0%u05db%u05e8%u05d9%u05ea סי' תקל"ט]. נדפס בשנת תרנ"ג). '''מד'''. הגאון רבי שלמה הכהן קליין זצ"ל, אב"ד דק"ק זענטא, בספרו "ליקוטי שלמה" (או"ח סי' ע"ה סעיף ב'. נדפס בשנת תרנ"ד). '''מה'''. הגאון הספרדי רבי דוד משרקי (מזרחי) זצ"ל, ר"מ ומו"צ בעיר צנעא, מגדולי פוסקי תימן, בספרו "שתילי זיתים" (על השו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ה'. נדפס בשנת תרנ"ה). '''מו'''. הגאון רבי יחיאל מיכל עפשטיין זצ"ל, ראש ישיבת נובהרדוק ומגדולי הדור ההוא, חמיו של הנצי"ב מוולווז'ין, בספרו "ערוך השולחן" (או"ח סי' ע"ה ס"ק ו'. נדפס בשנת תרנ"א), ובסי' ש"ג (ס"ק י"ז) {{מקור|פירש שחוטי שער הכוונה לפאה נכרית}}. '''נא'''. הגאון רבי שמואל הכהן בורשטיין זצ"ל, אב"ד שיטאווא, בספרו "מנחת שבת" (על קיצור שו"ע, הלכות שבת סי' פ"ד [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8935&hilite=33a6811e-da9c-40a1-9809-acde72337c70&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=191 ס"ק ס"ב]. נדפס בשנת תרנ"ז). '''מז'''. הגאון רבי יעקב שלום סופר זצ"ל (בנו של ה"מחנה חיים"), דיין ומו"צ בעיר פעסט, בספרו "תורת חיים" על השו"ע (סי' ע"ה ס"ק ז'. נדפס בשנת תרנ"ז). {{מקור|כותב שההלכה כהמג"א אבל יש להחמיר כהבאר שבע}} '''מח'''. הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר זצ"ל, רב דק"ק ברלין וראש בית המדרש לרבנים בגרמניה, תלמידו המובהק של בעל ה"ערוך לנר", בשו"ת רבי עזריאל (חלק ב', אה"ע [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21352&st=&pgnum=75 סי' ל"ו], נדפס בשנת תרנ"ט). '''מט'''. הגאון הספרדי המקובל רבי אליהו סלימאן מני זצ"ל, ראב"ד חברון, בספרו "שיח יצחק" (דיני ק"ש [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=39508&st=%u05E0%u05DB%u05E8%u05D9%u05EA סעיף ע']. נדפס בשנת תרס"ב), וכן בספר זכרונות אליהו (חלק א' מערכת פ' אות ג'). '''נ'''. הגאון הספרדי רבי יעקב חיים סופר זצ"ל, מחכמי המקובלים בישיבת "בית אל", המאסף לכל הפוסקים הספרדים, בספרו "כף החיים" (על השו"ע סי' ע"ה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14418&hilite=8b49f33d-933a-48f7-8512-058711ad092a&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=259 ס"ק י"ט וס"ק כ']. נדפס בשנת תרס"ה), ובסי' ש"ג (ס"ק נ"ה וס"ק נ"ח). '''נא'''. הגאון רבי חיים יעקב הלוי קרוייזר זצ"ל, רב דק"ק דאלינא, בספרו "באר יעקב" על שולחן ערוך (על השו"ע או"ח סי' ע"ה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=20933&st=%u05e0%u05db%u05e8%u05d9%u05ea סעיף ב']. נכתב בשנת תרס"ו). '''נב'''. הגאון רבי יוסף יצחק שניאורסאהן זצ"ל, האדמו"ר השישי מליובאוויטש, ב"ספר התולדות" (פרק י"א - איגרות קודש דף רכ"ז, וכן בספר "איגרות קודש" להריי"צ, איגרת א'תתנ"ג). '''נג'''. הגאון רבי שבתי פיינבערג זצ"ל, רב במיכיילישאק (וילנא), בספרו "אפיקי מגינים" (על השו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ב' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=8702&st=%u05e0%u05db%u05e8%u05d9%u05ea ס"ק י"ב]. נדפס בשנת תרס"ט). '''נד'''. הגאון רבי יעקב אשר הלוי גראייבסקי זצ"ל, מחכמי ירושלים (הגר"ש סלאנט זצ"ל כתב על ספרו כי הוא החיבור הראשון מתורת ארץ ישראל שנתחבר מראשית היישוב האשכנזי בירושלים), בספרו "ברית עולם - שבט הלוי" (יבמות מח. ד"ה וגלחה). '''נה'''. הגאון רבי מנחם מענדל קירשבוים זצ"ל, רב דק"ק פרנקפורט, בשו"ת "מנחם משיב" ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=282&hilite=e23fb6ff-b59f-4485-aef3-ad6ccf3c4a48&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=143 סי' כ"ו]. נכתב בשנת תרע"ד). '''נו'''. הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל, רבה של ירושלים, אמר שמעיקר הדין פאה נכרית מותרת, ורק תקנה היתה בירושלים באותו הזמן, שלא ללבוש פאה נכרית. כן העיד הגר"ח קיינבסקי שליט"א בשם אביו, בספר "אורחות רבנו הקהילות יעקב" (חלק ג' אות ס"ב). '''נז'''. הגאון רבי יצחק בלאזר זצ"ל, הידוע בשם רבי איצלה פטרבורגר, מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט, רבה של פטרבורג, ואביה הרוחני של ישיבת "קלם" לאחר פטירתו של ה"סבא מקלם", עמד על כך שאשתו תלבש פאה נכרית, נגד מנהג ירושלים בזמן ההוא. כן העיד הגר"ח קיינבסקי שליט"א בשם אביו בספר הנ"ל, וכן העיד הגרי"ש אלישיב שליט"א (ראה דבריו לקמן). '''נח'''. הגאון רבי משה צבי לנדא זצ"ל, אב"ד ק"ק קליינווארדיין, בספרו "שולחן מלכים" (על קיצור שו"ע סי' ה' סעיף ט"ז, "הלכה למשה" ס"ק קמ"ז. נדפס בשנת תרצ"א). '''נט'''. הגאון רבי סיני שיפפער זצ"ל, רב ואב"ד דקהל יראים קרלסרווה, בשו"ת "סתרי ומגיני" (חלק ב' סי' מ"ד, נדפס בשנת תרצ"ב). '''ס'''. הגאון רבי חיים זלמן צבי שרל זצ"ל, אב"ד אייזפוטע, בספרו "דברי חיים" (חלק א' על מסכת עבודה זרה, ענין מראית העין [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=6824&st=%u05e0%u05db%u05e8%u05d9%u05ea אות ב']. נדפס בשנת תרצ"ו). '''סא'''. הגאון רבי יצחק מאיר פצינר זצ"ל, רבה של פתח תקוה וחתנו של הגרא"ז מלצר זצ"ל, בספרו "פרשת המלך" (על הרמב"ם הלכות אישות, פרק י"ג הלכה י"א בהערה. נדפס בשנת תרח"צ). | |||
==פוסקים שנקטו דעה אמצעית או שנחלקו בדעתם== | |||
* הגאון רבי מיכאל זאב זאבאצקי זצ"ל, אב"ד דק"ק פראשאוויץ, בספרו "מתנה טובה" ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20694&hilite=426df7ea-30a1-45dc-9d8a-a322d8916c91&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=86 שבת ס"ד ע"ב]. נדפס בשנת תרס"ח). {{מקור|מכריע כדעת הש"ג ודוחה דעת היעב"ץ אך סובר שגם המתירים לא התירו אלא מעל השבכה}}. * הגאון רבי ישראל מאיר הכהן זצ"ל (ה"חפץ חיים"), ראש ישיבת ראדין, הפוסק העיקרי של יהדות אשכנז, בספרו "משנה ברורה" (על השו"ע סי' ע"ה ס"ק ט"ו. נדפס בשנת תרס"ז). {{מקור|מכריע שבמקומות שנהגו יש לסמוך על המתירים ובמקומות שאוסרים אין להתיר להם}}{{מקור|1=וכ"כ [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50532&hilite=6780d90f-20ab-4d91-8a2f-281f5a92520d&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=173 בבירור הלכה סי' ע"ה שהמ"ב לא הכריע}}. * הגאון רבי אברהם צבי קליין זצ"ל, אב"ד סילאש, בשו"ת "בארות אברהם" (חלק ב' סי' י'. נכתב בשנת תרצ"ב). {{מקור|מביא את שני הדיעות וכותב שממילא המקיל יש לו על מה לסמוך, ובדורינו שיש חשש שילכו בשערות שלהן ודאי מותר}} * הגאון רבי מאיר הלוי זצ"ל, בספרו "שמן המאור" (על המג"א או"ח סי' ע"ה. נדפס בשנת תרס"ה). {{מקור|מסתימת דבריו הסיקו המתירים כדבריהם}} * הגאון רבי אליהו מרדכי הלוי וואלקובסקי זצ"ל, בספרו "שולחן הטהור" על מסכת ברכות (דף כ"ד ע"א, מערכת השולחן [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=41090&st=%u05e0%u05db%u05e8%u05d9%u05ea ס"ק כ"ב]. נדפס בשנת תרע"א). {{מקור|מסתימת דבריו שפירש דברי הרמ"א "שער נכרית" היינו פאה נכרית הסיקו המתירים להתיר}}. | |||
===האוסרים=== | ===האוסרים=== | ||
חלק מהפוסקים הכריעו לאסור בדורות הקודמים את השימוש בפאה הנכרית, מתוך טעמים שונים, ומהם: | חלק מהפוסקים הכריעו לאסור בדורות הקודמים את השימוש בפאה הנכרית, מתוך טעמים שונים, ומהם: | ||
| שורה 62: | שורה 63: | ||
===האוסרים משום מראית עין === | ===האוסרים משום מראית עין === | ||
'''א'''. רבי יוסף רייזין אב"ד טעלז בספרו עדות ביהוסף סי' כ"ט ענף ג' {{מקור|משום מראית עין}}. '''ב'''. רבי משה יהודה לייב דיסקין אב"ד בריסק ומרא דארעא דישראל, בשו"ת מהרי"ל דיסקין בקונ"א סי' ר"ג {{מקור|מקשה על השלטי הגבורים דראייתו אינו מוכרח, ומסיק כי אם אינו ניכר לכל שהוא שער נכרית ודאי אסור משום מראית עין}}. '''ג.''' רבי יחיאל מיכל היבנר בשו"ת משכנות הרועים ח"ש קונטרס עת שלום דף י"ב {{מקור|אוסר משום מראית עין}}. '''ד.''' רבי יעקב בן הגאון רבי דוד פארדו בספרו אפי זוטרי על שו"ע אה"ע סי' כ"א {{מקור|משמע שבעיקר אוסר מפני מראית עין ומתיר אם יש מטפחת על הפיאה}}. '''ה'''. רבי ישראל ליפשיץ בעל תפארת ישראל על משניות פ"ו דשבת מ"ה {{מקור|משום מראית עין}}. '''ו'''. הרב יוסף בן עזרא בעל משא מלך, אוסר ללכת אם אין ניכר שהוא פאה נכרית{{הערה|1=[http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=4199&catId=445 ציטוט דברי המשא מלך]}}. '''ז.''' רבי יוסף בן עזרא בעל עצמות יוסף על קידושין בספרו משא מלך ח"ז חקירה י' (מובא בכהנה"ג לאהע"ז סי' כ"א) {{מקור|וטעמו משום מראית עין}}. '''ח.''' הגאון רבי רפאל זילבער זצ"ל, אב"ד פריימאן, בספרו "מרפא לנפש" (חלק ב' סי' כ"ח. נדפס בשנת תש"י) {{מקור|מביא את דברי הפמ"ג שהמקל יש לו על מי לסמוך, אבל כותב שבאופן שאין היכר כלל אם הוא פאה נכרית או לא, ודאי יש איסור מראית עין}}. | '''א'''. רבי יוסף רייזין אב"ד טעלז בספרו עדות ביהוסף סי' כ"ט [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1465&hilite=ccbb0c4d-ae7a-4323-a6a9-363e32ef5045&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=183 ענף ג'] {{מקור|משום מראית עין}}. '''ב'''. רבי משה יהודה לייב דיסקין אב"ד בריסק ומרא דארעא דישראל, בשו"ת מהרי"ל דיסקין בקונ"א סי' ר"ג {{מקור|מקשה על השלטי הגבורים דראייתו אינו מוכרח, ומסיק כי אם אינו ניכר לכל שהוא שער נכרית ודאי אסור משום מראית עין}}. '''ג.''' רבי יחיאל מיכל היבנר בשו"ת משכנות הרועים ח"ש קונטרס עת שלום דף י"ב {{מקור|אוסר משום מראית עין}}. '''ד.''' רבי יעקב בן הגאון רבי דוד פארדו בספרו אפי זוטרי על שו"ע אה"ע סי' כ"א {{מקור|משמע שבעיקר אוסר מפני מראית עין ומתיר אם יש מטפחת על הפיאה}}. '''ה'''. רבי ישראל ליפשיץ בעל תפארת ישראל על משניות פ"ו דשבת מ"ה {{מקור|משום מראית עין}}. '''ו'''. הרב יוסף בן עזרא בעל משא מלך, אוסר ללכת אם אין ניכר שהוא פאה נכרית{{הערה|1=[http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=4199&catId=445 ציטוט דברי המשא מלך]}}. '''ז.''' רבי יוסף בן עזרא בעל עצמות יוסף על קידושין בספרו משא מלך ח"ז חקירה י' (מובא בכהנה"ג לאהע"ז סי' כ"א) {{מקור|וטעמו משום מראית עין}}. '''ח.''' הגאון רבי רפאל זילבער זצ"ל, אב"ד פריימאן, בספרו "מרפא לנפש" (חלק ב' סי' כ"ח. נדפס בשנת תש"י) {{מקור|מביא את דברי הפמ"ג שהמקל יש לו על מי לסמוך, אבל כותב שבאופן שאין היכר כלל אם הוא פאה נכרית או לא, ודאי יש איסור מראית עין}}. | ||
==דעת פוסקי זמנינו == | ==דעת פוסקי זמנינו == | ||