2,444
עריכות
פאה נכרית/שיטות הפוסקים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 114: | שורה 114: | ||
===פוסקים שנקטו דעה אמצעית או שנחלקו בדעתם=== | ===פוסקים שנקטו דעה אמצעית או שנחלקו בדעתם=== | ||
@ '''הגר"א''' בשנות אליהו על שבת פ"ו מ"ה {{מקור|פירש שהפאה נכרית מכוסה בכיסוי, וכתב רבי נפתלי הירץ הלוי זצ"ל שכוונתו לאסור פאה נכרית, אבל יש הסוברים בדעתו להתיר, וכ"מ בהגהותיו על השו"ע.}}. | |||
* רבי מיכאל זאב זאבאצקי זצ"ל, אב"ד דק"ק פראשאוויץ, בספרו "מתנה טובה" ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20694&hilite=426df7ea-30a1-45dc-9d8a-a322d8916c91&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=86 שבת ס"ד ע"ב]. נדפס בשנת תרס"ח). {{מקור|מכריע כדעת הש"ג ודוחה דעת היעב"ץ אך סובר שגם המתירים לא התירו אלא מעל השבכה}}. | * רבי מיכאל זאב זאבאצקי זצ"ל, אב"ד דק"ק פראשאוויץ, בספרו "מתנה טובה" ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20694&hilite=426df7ea-30a1-45dc-9d8a-a322d8916c91&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=86 שבת ס"ד ע"ב]. נדפס בשנת תרס"ח). {{מקור|מכריע כדעת הש"ג ודוחה דעת היעב"ץ אך סובר שגם המתירים לא התירו אלא מעל השבכה}}. | ||
* רבי ישראל מאיר הכהן זצ"ל (ה"חפץ חיים"), ראש ישיבת ראדין, הפוסק העיקרי של יהדות אשכנז, בספרו "משנה ברורה" (על השו"ע סי' ע"ה ס"ק ט"ו. נדפס בשנת תרס"ז). {{מקור|מכריע שבמקומות שנהגו יש לסמוך על המתירים ובמקומות שאוסרים אין להתיר להם}}{{הערה|1=וכ"כ [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50532&hilite=6780d90f-20ab-4d91-8a2f-281f5a92520d&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=173 בבירור הלכה סי' ע"ה] שהמ"ב לא הכריע}}. | * רבי ישראל מאיר הכהן זצ"ל (ה"חפץ חיים"), ראש ישיבת ראדין, הפוסק העיקרי של יהדות אשכנז, בספרו "משנה ברורה" (על השו"ע סי' ע"ה ס"ק ט"ו. נדפס בשנת תרס"ז). {{מקור|מכריע שבמקומות שנהגו יש לסמוך על המתירים ובמקומות שאוסרים אין להתיר להם}}{{הערה|1=וכ"כ [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50532&hilite=6780d90f-20ab-4d91-8a2f-281f5a92520d&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=173 בבירור הלכה סי' ע"ה] שהמ"ב לא הכריע}}. | ||
| שורה 119: | שורה 120: | ||
* רבי מאיר הלוי זצ"ל, בספרו "שמן המאור" (על המג"א או"ח סי' ע"ה. נדפס בשנת תרס"ה). {{מקור|מסתימת דבריו הסיקו המתירים כדבריהם}} | * רבי מאיר הלוי זצ"ל, בספרו "שמן המאור" (על המג"א או"ח סי' ע"ה. נדפס בשנת תרס"ה). {{מקור|מסתימת דבריו הסיקו המתירים כדבריהם}} | ||
* רבי אליהו מרדכי הלוי וואלקובסקי זצ"ל, בספרו "שולחן הטהור" על מסכת ברכות (דף כ"ד ע"א, מערכת השולחן [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=41090&st=%u05e0%u05db%u05e8%u05d9%u05ea ס"ק כ"ב]. נדפס בשנת תרע"א). {{מקור|מסתימת דבריו שפירש דברי הרמ"א "שער נכרית" היינו פאה נכרית הסיקו המתירים להתיר}}. | * רבי אליהו מרדכי הלוי וואלקובסקי זצ"ל, בספרו "שולחן הטהור" על מסכת ברכות (דף כ"ד ע"א, מערכת השולחן [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=41090&st=%u05e0%u05db%u05e8%u05d9%u05ea ס"ק כ"ב]. נדפס בשנת תרע"א). {{מקור|מסתימת דבריו שפירש דברי הרמ"א "שער נכרית" היינו פאה נכרית הסיקו המתירים להתיר}}. | ||
* תשובה מאהבה (ח"א סימן מח), סובר שהרמ"א ואחריו המגן אברהם והפמ"ג מתירים רק בפאה נכרית שניכר שאינה הולכת כפרועת ראש{{הערה|1=[http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=4212&catId=449 ציטוט דברי התשובה מאהבה].}} | |||
* | |||
@ רבי דוד לייב זילברשטיין בעל שבילי דוד או"ח סי' ב' סק"ב. {{מקור|אוסר ללכת רק במקומות שלא נהגו מטעם "דלא מדרכי הצניעות הוא"}} | |||
* | |||
@ רבי גרשון ליטש ראזנבוים בספרו משיב דברים ח"ב סי' קכ"ז. {{מקור|כותב שההיתר ללכת בפאה נכרית הוא רק כאשר רוב הפאה מכוסה ורק יוצאות קצת שערות מהפאה}}. | |||
===האוסרים=== | ===האוסרים=== | ||
| שורה 137: | שורה 143: | ||
@ ישועות יעקב (או"ח סימן עה) | @ ישועות יעקב (או"ח סימן עה) | ||
@ בישועות יעקב באה"ע מובאת תשובה ארוכה של נכדו - בעל ברכת רצה, לאסור פאה נכרית. | @ בישועות יעקב באה"ע מובאת תשובה ארוכה של נכדו - בעל ברכת רצה, לאסור פאה נכרית. | ||
@ שו"ת יהודה יעלה (חיו"ד סימן שס"ו) | @ שו"ת יהודה יעלה (חיו"ד סימן שס"ו) | ||
@ פרדס הבינה (חלק מטעי משה, דף עג) | @ פרדס הבינה (חלק מטעי משה, דף עג) | ||
| שורה 159: | שורה 165: | ||
@ רבי עקיבא יוסף שליזנגר לב העברי (ח"א דף פא) {{מקור|סובר שגם המתירים התירו רק בקצת מהפאה יוצאת מתחת לשבכה, והוא עצמו מכריע כדעת האוסרים}} | @ רבי עקיבא יוסף שליזנגר לב העברי (ח"א דף פא) {{מקור|סובר שגם המתירים התירו רק בקצת מהפאה יוצאת מתחת לשבכה, והוא עצמו מכריע כדעת האוסרים}} | ||
@ רבי יצחק שמלעקיש בספרו שו"ת בית יצחק או"ח סי' ט"ו. {{מקור|כותב שיש לחוש לדעת האוסרים שהם גדולי האחרונים והמורים}} | @ רבי יצחק שמלעקיש בספרו שו"ת בית יצחק או"ח סי' ט"ו. {{מקור|כותב שיש לחוש לדעת האוסרים שהם גדולי האחרונים והמורים}} | ||
@ החיד"א בספרו ברכי יוסף או"ח סימן ש"ג סק"ב. | @ החיד"א בספרו ברכי יוסף או"ח סימן ש"ג סק"ב. | ||
@ רבי שלום מרדכי הכהן אב"ד בערזאן בדעת תורה סי' ע"ה ס"ב. | @ רבי שלום מרדכי הכהן אב"ד בערזאן בדעת תורה סי' ע"ה ס"ב. | ||
@ רבי שלום יהודה מסיגעט בעל ערך שי מהדו"ק סי תק"ע. | @ רבי שלום יהודה מסיגעט בעל ערך שי מהדו"ק סי תק"ע. | ||
@ רבי יעקב דידאווסקי בספרו מחניך קדוש סי' ז'. | @ רבי יעקב דידאווסקי בספרו מחניך קדוש סי' ז'. | ||
@ רבי יצחק צבי לעבאוויטש אב"ד טשאפ בשלחן העזר ח"ב סי' ט אות י'. | @ רבי יצחק צבי לעבאוויטש אב"ד טשאפ בשלחן העזר ח"ב סי' ט אות י'. | ||
@ שו"ת יד הלוי (סימן קכד) | @ שו"ת יד הלוי (סימן קכד) | ||
@ המהרש"ם בדעת תורה, ע"ה, סעיף ב. | @ המהרש"ם בדעת תורה, ע"ה, סעיף ב. | ||