2,444
עריכות
חיוב מזונות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(יצרתי בויקיפדיה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==גדריו== | ==גדריו== | ||
חז"ל תיקנו את חיובי האשה כמעין "תשלום" על חיובי הבעל, "[[מעשה ידי האשה]] כנגד מזונותיה, ופדיונה כנגד אכילת פירות נכסיה, וקבורתה כנגד ירושתו לכתובתה". ולכן לאישה יש זכות לוותר על מחויבות מסוימת שלה כנגד ביטול התחייבות הבעל. לפיכך היא יכולה לומר "איני ניזונת ואיני עושה" ולהתפרנס ממעשי ידיה, אבל זכות זו אינה שמורה לבעל, שאינו יכול לומר "איני זנך ואיני נוטל כלום ממעשה ידייך...שמא לא יספיק לה מעשה ידיה במזונותיה."{{הערה|רמב"ם, משנה תורה, הלכות אישות פרק י"ב הלכה ד'.}}. חיוב המזונות מותנה בכתובה בפירוש - "ואת תהא יתבא בביתי ומתזנא מנכסי" (=את תשבי בביתי ותהי נזונת מנכסי) כלומר שחייב לספק לה מגורים, ואף מזון כל זמן שנמצאת עמו בביתו. חיוב המזונות תקף גם אם אינה יושבת בביתו - לאחר מותו, מכיוון שאינו מוגדר כבית{{הערה | חז"ל תיקנו את חיובי האשה כמעין "תשלום" על חיובי הבעל, "[[מעשה ידי האשה]] כנגד מזונותיה, ופדיונה כנגד אכילת פירות נכסיה, וקבורתה כנגד ירושתו לכתובתה". ולכן לאישה יש זכות לוותר על מחויבות מסוימת שלה כנגד ביטול התחייבות הבעל. לפיכך היא יכולה לומר "איני ניזונת ואיני עושה" ולהתפרנס ממעשי ידיה, אבל זכות זו אינה שמורה לבעל, שאינו יכול לומר "איני זנך ואיני נוטל כלום ממעשה ידייך...שמא לא יספיק לה מעשה ידיה במזונותיה."{{הערה|רמב"ם, משנה תורה, הלכות אישות פרק י"ב הלכה ד'.}}. חיוב המזונות מותנה בכתובה בפירוש - "ואת תהא יתבא בביתי ומתזנא מנכסי" (=את תשבי בביתי ותהי נזונת מנכסי) כלומר שחייב לספק לה מגורים, ואף מזון כל זמן שנמצאת עמו בביתו. חיוב המזונות תקף גם אם אינה יושבת בביתו - לאחר מותו, מכיוון שאינו מוגדר כבית{{הערה|כתובות נד א מחלוקת בין רב יוסף ל[[מר בר רב אשי]], ואין ההלכה כמר בר רב אשי.}}. | ||
==שיעור המזונות== | ==שיעור המזונות== | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==הלכות שונות== | ==הלכות שונות== | ||
===תפיסה על מטלטלין לצורך הכתובה=== | ===תפיסה על מטלטלין לצורך הכתובה=== | ||
לפי פסקו של [[אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]] מועלת [[תפיסה (משפט עברי)|תפיסה]] על המטלטלין לצורך גביית המזונות מהמטלטלין (למרות שחיוב המזונות נגבה רק מקרקעות). הסיבה לכך היא מכיוון שלא ניתן לגבות מ[[אחריות נכסים|נכסים משועבדים]] לצורך המזונות, כך שאם כל הנכסים היו מכורים בחיי הבעל לא יכולה האשה לגבות יותר מזונות לצורכי חייה, ולכן תיקנו חז"ל שאם הגיעו לידה מטלטלין מנכסי הבעל המת מועלת התפיסה והיא יכולה לגבות מהן{{הערה|תוספות | לפי פסקו של [[אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]] מועלת [[תפיסה (משפט עברי)|תפיסה]] על המטלטלין לצורך גביית המזונות מהמטלטלין (למרות שחיוב המזונות נגבה רק מקרקעות). הסיבה לכך היא מכיוון שלא ניתן לגבות מ[[אחריות נכסים|נכסים משועבדים]] לצורך המזונות, כך שאם כל הנכסים היו מכורים בחיי הבעל לא יכולה האשה לגבות יותר מזונות לצורכי חייה, ולכן תיקנו חז"ל שאם הגיעו לידה מטלטלין מנכסי הבעל המת מועלת התפיסה והיא יכולה לגבות מהן{{הערה|תוספות בכתובות צו א}}. | ||
===שהתה שניים ושלוש שנים=== | ===שהתה שניים ושלוש שנים=== | ||
אלמנה ששהתה שניים או שלוש שנים ולא תבעה מזונות באותן שנים, איבדה את זכותה לגבות מזונות עבור זמן זה, אם מדובר באשה ענייה שאין להניח שהכסף לא היה דחוף לה ובנתיים קנתה מכספה, אך אשה עשירה, אנו מניחים שלא היה דחוף לה הכסף מיידית מכיוון שיש לה את היכולת הכספית לקנות מזונותה מכספה, ודחתה את תביעת המזונות לזמן פנוי. כמו כן, אשה צנועה שאין דרכה לבוא לבית דין, גם אם לא תבעה את המזונות מעולם אין בכך כל מחילה, שכן אנו מניחים שהיא מחמת צניעותה לא רצתה או התביישה לתבוע את היתומים בבית הדין על דמי המזונות. גם במקרה שאנו מניחים שהיא מחלה, המחילה היא רק למפרע ולא להבא{{הערה | אלמנה ששהתה שניים או שלוש שנים ולא תבעה מזונות באותן שנים, איבדה את זכותה לגבות מזונות עבור זמן זה, אם מדובר באשה ענייה שאין להניח שהכסף לא היה דחוף לה ובנתיים קנתה מכספה, אך אשה עשירה, אנו מניחים שלא היה דחוף לה הכסף מיידית מכיוון שיש לה את היכולת הכספית לקנות מזונותה מכספה, ודחתה את תביעת המזונות לזמן פנוי. כמו כן, אשה צנועה שאין דרכה לבוא לבית דין, גם אם לא תבעה את המזונות מעולם אין בכך כל מחילה, שכן אנו מניחים שהיא מחמת צניעותה לא רצתה או התביישה לתבוע את היתומים בבית הדין על דמי המזונות. גם במקרה שאנו מניחים שהיא מחלה, המחילה היא רק למפרע ולא להבא{{הערה|כתובות צו א}}. | ||
===מיהו המוחזק=== | ===מיהו המוחזק=== | ||