מבוקר
550
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
הכלל '''עביד איניש דינא לנפשיה''' אומר שאדם יכול לעשות דין לעצמו ולהציל את ממונו גם במחיר של פגיעה בחברו.<ref>הסוגיא בבבא קמא כז:, בסוגיא זו האריך ה[[רבי ישראל זאב גוסטמאן|קונטרסי שיעורים]] בבא קמא טו</ref> | |||
''' | |||
דוגמא מהגמרא: | |||
* אדם שרואה שחבירו דולה מים מבורו - מותר לו להכותו. | |||
בגדר דין זה נחלקו רב יהודה ורב נחמן, האם עביד איניש דינא לנפשיה רק כשיש הפסד, או גם למנוע את טרחת ההליכה לבי"ד. אולם ע"פ הגמרא מקובל לומר שרב יהודה הסובר שכדי למנוע את טרחה אין לאדם לעשות דין לעצמו, סובר שלא עביד איניש דינא לנפשיה, ורב נחמן הסובר שגם כדי למנוע טרחה עושה אדם דין לעצמו, סובר שעביד איניש דינא לנפשיה. על כל פנים, הלכה נפסקה כרב נחמן<ref>ברם, רבנו אפרים פוסק כרב יהודה ולא כרב נחמן משום שסובר שסוגיה זו נכללת ב[[איסורים]] ולא ב[[דיני ממונות]].</ref>. {{מקור|(בבא קמא כז:-כח.)}} | |||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
שורה 30: | שורה 31: | ||
== בדינים שונים == | == בדינים שונים == | ||
'''בהפסד שאינו הפסד ממון''', וכן בהפסד ממון פחות משווה פרוטה, הסתפק הקונטרסי שיעורים {{מקור|(בבא קמא טו-אב אות ד)}} האם עביד דינא לנפשיה. | '''בהפסד שאינו הפסד ממון''', וכן בהפסד ממון פחות משווה פרוטה, הסתפק הקונטרסי שיעורים {{מקור|(בבא קמא טו-אב אות ד)}} האם עביד דינא לנפשיה. | ||
== הערות שוליים == | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
[[קטגוריה:משפט]] | [[קטגוריה:משפט]] |