משכן אוהל מועד: הבדלים בין גרסאות בדף

[[תמונה:Degem_osnis.jpg|מרכז|thumb|800px|מודל המשכן - הוכן על ידי: מיכאל אוסניס מקדומים]]

המשכן מכונה במקרא בצרופי המונחים הבאים: בעת בניית המשכן, ב[[פרשת פקודי]] -  "מִשְׁכַּן אֹהֶל-מוֹעֵד" - {{מקור|( (ספר שמות,מ',ו'))}},בעת קביעת מיקום [[מחנה ישראל (מדבר סיני)|מחנות שבטי ישראל]], ב[[פרשת במדבר]] - "מִשְׁכַּן הָעֵדוּת" - {{מקור|(ספר במדבר,א',נ"ג))}}  

השם המלא הוא '''משכן אוהל מועד''', הכולל את מה שנמצא במשכן,  לפי שנאמר בעת חנוכת המשכן:"וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-משֶׁה כֵּן עָשׂוּ" <ref>ל"ט,ל"ג וכן מ',ו'</ref> השם הנפוץ הוא על בסיס המילה  הוא ַמִּשְׁכָּן, המשכן או במשכן אשר מכונה ב[[פרשת תרומה]] פרשה גם  בתור '''מקדש''', שנאמר : "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (ח). המשכן גם מכונה בשם '''אהל מועד''' כמו:"בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל-הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד-בֹּקֶר לִפְנֵי יְהוָֹה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" <ref>ספר שמות, כ"ז, א'</ref>. מונח נוסף  נקבע בעת הצבת [[מחנה ישראל]] :"וְהַלְוִיִּם יַחֲנוּ סָבִיב לְמִשְׁכַּן הָעֵדֻת וְלֹא-יִהְיֶה קֶצֶף עַל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְשָׁמְרוּ הַלְוִיִּם אֶת-מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן הָעֵדוּת" <ref>ספר במדבר, א', נ"ג</ref> והוא '''מִשְׁכַּן הָעֵדוּת''' או '''(לְ)מִשְׁכַּן הָעֵדֻת''' וכן וב[[פרשת קרח]] - "מִשְׁכַּן ה'" - {{מקור|(שם,ט"ז,ט'))}}.

הוא מכונה גם '''משכן ה''' בסםר ויקרא:"וְאֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ לְהַקְרִיב קָרְבָּן לַה' לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה' דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מִקֶּרֶב עַמּוֹ" <ref>י"ז, ד'</ref>

יונה בר מעוז במאמרו [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/teruma/teruma.shtml המשכן ואוהל מועד] ב[[עלונים#דף שבועי|דף שבועי של אוניברסיטת בר-אילן]] עומד בהרחבה על נושא השמות ומסכם:'''אהל מועד''' הוא הקודש, וה'''משכן''' הוא קודש הקודשים. ואכן אם נחזור לרוב האזכורים של "אוהל מועד", נראה שהם מוסבים לאדם וליכולתו לבוא אל האוהל או לשבת בפתחו, ואילו כבוד ה' לעולם איננו שוכן בו ואיננו ממלא אותו, אלא רק במשכן. הבחנה זו יש בה כדי להסביר את השם הנוסף שבו מכונה המקדש, שם המורכב משני המונחים יחד – "משכן אהל מועד": "וַתֵּכֶל כָּל -עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִ וָּה ה' אֶת -מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ". זהו כנראה שמו המדויק והמלא, וכל כינוי אחר בא בדרך של מטונימיה – שימוש בחלק כדי לתאר את השלם, ובכל פעם נבחר המונח המתאים לעניין ולהקשר.

[[תמונה:Degem osnis a.jpg|left|thumb|250px|קְלָעִים לֶחָצֵר שֵׁשׁ מָשְׁזָר...כָּל-עַמּוּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב מְחֻשָּׁקִים כֶּסֶף, וָוֵיהֶם כָּסֶף; וְאַדְנֵיהֶם, נְחֹשֶׁת - דגם מיכאל אוסניס - קדומים]]

מבט על הדגם ייעלה את התמונה הבאה: המשכן נבנה בצורת אהל, צלעותיו עשויות עצי שטים ומכסהו יריעות אוהל, אשר השתפלו לצדדים.  מסביב למשכן חצר אשר מידותיה: "וְעָשִׂיתָ, אֵת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן לִפְאַת '''נֶגֶב-תֵּימָנָה''' קְלָעִים לֶחָצֵר שֵׁשׁ מָשְׁזָר, מֵאָה בָאַמָּה אֹרֶךְ, לַפֵּאָה, הָאֶחָת...  וְכֵן לִפְאַת '''צָפוֹן''' בָּאֹרֶךְ, קְלָעִים מֵאָה אֹרֶךְ ...  וְרֹחַב הֶחָצֵר לִ'''פְאַת-יָם''', קְלָעִים חֲמִשִּׁים אַמָּה...וְרֹחַב הֶחָצֵר, לִפְאַת '''קֵדְמָה מִזְרָחָה''' חֲמִשִּׁים אַמָּה.{{מקור|(ספר שמות, כ"ז, ט'-י"ח))}}.

דהיינו, 100 אמה על 50 אמה. החצר היתה בנויה מבד "שֵׁשׁ מָשְׁזָר" אשר הוחזקו על ידי "עמודים" - ברווח של חמש אמות - האחד מהשני , אשר לכל אחד מהם היו אדנים לבסיס מ[[נחשת]] ו"וָוֵי הָעַמֻּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם" היו מ[[כסף (מתכת)|כָּסֶף]].

בצד מזרח היה פתח המשכן. היו בו רק ששה עמודים (במקום עשרה - בצד הנגדי), שלושה מכל צד. ובאמצע היה מסך "תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה רֹקֵם". ורש"י מבאר: וילון שלפני המזרח שלא היו שם לא קרשים ולא יריעות. המסך או ה"וילון" הוא מוחזק בשיטה הבאה: על ידי  "יתדת" - לתקוע ולקשור בהם סופי היריעות בארץ שלא ינועו ברוח ו"מיתריהם" - חבלים לקשור (רש"י)