יישוב ארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 204 בתים ,  6 בספטמבר 2012
מ
טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
שורה 7: שורה 7:
:"'''דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל מַשְׂכִּיֹּתָם וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל בָּמֹתָם תַּשְׁמִידוּ. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ. וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל לוֹ יִהְיֶה לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם תִּתְנֶחָלוּ.'''
:"'''דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל מַשְׂכִּיֹּתָם וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל בָּמֹתָם תַּשְׁמִידוּ. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ. וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל לוֹ יִהְיֶה לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם תִּתְנֶחָלוּ.'''
:'''וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם'''".
:'''וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם'''".
לדעת [[הרמב"ן]] {{מקור|(בפירושו לתורה, שם פס' נג, וכן בהשגותיו לספר המצוות לרמב"ם, מ"ע ד')}} בפסוקים אלו מפורש בתורה שיש [[מצוה]] ליישב את הארץ ו[[כיבוש|לכבוש]] אותה, וזהו המקור למצות יישוב ארץ ישראל ש[[חז"ל]] הפליגו בשבחה<ref>ר' להלן.</ref>.
לדעת [[הרמב"ן]] {{מקור|בפירושו לתורה, שם פס' נג, וכן בהשגותיו לספר המצוות לרמב"ם, מ"ע ד'|כן}} בפסוקים אלו מפורש בתורה שיש [[מצוה]] ליישב את הארץ ו[[כיבוש|לכבוש]] אותה, וזהו המקור למצות יישוב ארץ ישראל ש[[חז"ל]] הפליגו בשבחה<ref>ר' להלן.</ref>.


לעומת זאת, [[רש"י]] {{מקור|(בפירושו עה"ת שם)}} ופרשנים נוספים {{מקור|(רבנו בחיי; רבי עובדיה ספורנו; אור החיים שם}}<ref>וע"ש באור החיים שכן צ"ל בדעת הרמב"ם {{מקור|(שלא מנה מצוות יישוב הארץ)}}. ור' להלן הסברים נוספים בשיטתו.</ref>{{מקור|; הגאון המלבי"ם שם; ועוד}} מפרשים שאין ללמוד מכאן על מצוות יישוב הארץ, אלא פסוקים אלו הם בדרך הבטחה, ומצוות העשה מתייחסת ל'והורשתם', כלומר: כאשר תורישו את הארץ מ[[אומות העולם]]<ref>ויש אומרים שאיסור זה רק ב[[שבעת העמים]] {{מקור|(ראב"ד פ"י מהל' ע"ז ה"ו; סמ"ג מצוה מט)}}.</ref> העובדות [[עבודה זרה]]<ref> {{מקור|רמב"ם בכמה מקומות: הקדמה להל' ע"ז מצוה לה, פ"י מהל' ע"ז ה"ו ובספר המצוות ל"ת נא; ספר החינוך מצוה צד; ספר יראים, מהדורת שיף, ווילנא תרנ"ט, סי' שטו, ובדפוסים אחרים סי' פו; סמ"ג מצוה מט; ועוד|כן}}, ככתוב {{מקור|שמות כג לג$שמות כג, לג|כן}}: "[[לא ישבו בארצך|לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ]] פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי".</ref> - אז תתצליחו להתנחל בה, אך אם לא תגרשו אותם - הם יעשו לכם צרות.
לעומת זאת, [[רש"י]] {{מקור|בפירושו עה"ת שם|כן}} ופרשנים נוספים {{מקור|(רבנו בחיי; רבי עובדיה ספורנו; אור החיים שם}}<ref>וע"ש באור החיים שכן צ"ל בדעת הרמב"ם {{מקור|שלא מנה מצוות יישוב הארץ|כן}}. ור' להלן הסברים נוספים בשיטתו.</ref>{{מקור|; הגאון המלבי"ם שם; ועוד}} מפרשים שאין ללמוד מכאן על מצוות יישוב הארץ, אלא פסוקים אלו הם בדרך הבטחה, ומצוות העשה מתייחסת ל'והורשתם', כלומר: כאשר תורישו את הארץ מ[[אומות העולם]]<ref>ויש אומרים שאיסור זה רק ב[[שבעת העמים]] {{מקור|ראב"ד פ"י מהל' ע"ז ה"ו; סמ"ג מצוה מט|כן}}.</ref> העובדות [[עבודה זרה]]<ref> {{מקור|רמב"ם בכמה מקומות: הקדמה להל' ע"ז מצוה לה, פ"י מהל' ע"ז ה"ו ובספר המצוות ל"ת נא; ספר החינוך מצוה צד; ספר יראים, מהדורת שיף, ווילנא תרנ"ט, סי' שטו, ובדפוסים אחרים סי' פו; סמ"ג מצוה מט; ועוד|כן}}, ככתוב {{מקור|שמות כג לג$שמות כג, לג|כן}}: "[[לא ישבו בארצך|לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ]] פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי".</ref> - אז תתצליחו להתנחל בה, אך אם לא תגרשו אותם - הם יעשו לכם צרות.




שורה 15: שורה 15:
וכן ב[[חומש דברים]] {{מקור|דברים א ח$א, ח|כן}}:
וכן ב[[חומש דברים]] {{מקור|דברים א ח$א, ח|כן}}:
:"'''רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם'''".
:"'''רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם'''".
ואף שם לדעת הרמב"ן {{מקור|שם, וכן בפירושו לבמדבר שם, וכן בהשגותיו לספר המצוות לרמב"ם|כן}} זהו מקור נוסף למצות ישוב הארץ, אך פרשנים אחרים {{מקור|(רש"י, ספורנו והמלבי"ם)}} מפרשים את הפסוק בדרך אחרת, שיש כאן בשורה טובה, שלא יצטרכו לכבוש את הארץ במלחמה, אלא יכולים [[ירושה|לירש]] את הארץ כאדם שאביו נפטר, אך עם ישראל הפסיד את הזכות הזאת ב[[חטא המרגלים]].
ואף שם לדעת הרמב"ן {{מקור|שם, וכן בפירושו לבמדבר שם, וכן בהשגותיו לספר המצוות לרמב"ם|כן}} זהו מקור נוסף למצות ישוב הארץ, אך פרשנים אחרים {{מקור|רש"י, ספורנו והמלבי"ם|כן}} מפרשים את הפסוק בדרך אחרת, שיש כאן בשורה טובה, שלא יצטרכו לכבוש את הארץ במלחמה, אלא יכולים [[ירושה|לירש]] את הארץ כאדם שאביו נפטר, אך עם ישראל הפסיד את הזכות הזאת ב[[חטא המרגלים]].




שורה 59: שורה 59:


== חיובה ==
== חיובה ==
'''[[הרמב"ן]]''' {{מקור|בהשגותיו ל}}[[ספר המצוות]] {{מקור|(שכחת העשין מ"ע ד)}} כותב:
'''[[הרמב"ן]]''' {{מקור|בהשגותיו ל}}[[ספר המצוות]] {{מקור|שכחת העשין מ"ע ד|כן}} כותב:
:"שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן הא-ל יתברך ויתעלה ל[[אבות|אבותינו]] ל[[אברהם]] ל[[יצחק]] ול[[יעקב]], ולא נעזבה ביד [[אומות העולם|זולתינו מן האומות]] או לשממה...<ref>וכאן מאריך הרמב"ן ג"כ במקורות המצוה בתורה {{מקור|(ר' לעיל בכותרת: "}}[[יישוב ארץ ישראל#מקורה|מקורה]]{{מקור|")}}, וכן בעניין גדריה {{מקור|(נוהגת בזה"ז, מצות כיבוש, מעלת המצוה, ועוד) - ר' להלן}}.</ref> היא מצות עשה לדורות מתחייב כל יחיד ממנו ואפילו בזמן [[גלות]] כידוע בתלמוד במקומות הרבה..."
:"שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן הא-ל יתברך ויתעלה ל[[אבות|אבותינו]] ל[[אברהם]] ל[[יצחק]] ול[[יעקב]], ולא נעזבה ביד [[אומות העולם|זולתינו מן האומות]] או לשממה...<ref>וכאן מאריך הרמב"ן ג"כ במקורות המצוה בתורה {{מקור|(ר' לעיל בכותרת: "}}[[יישוב ארץ ישראל#מקורה|מקורה]]{{מקור|")}}, וכן בעניין גדריה {{מקור|(נוהגת בזה"ז, מצות כיבוש, מעלת המצוה, ועוד) - ר' להלן}}.</ref> היא מצות עשה לדורות מתחייב כל יחיד ממנו ואפילו בזמן [[גלות]] כידוע בתלמוד במקומות הרבה..."
וכן הסכימו כמה [[ראשונים]] שיש למנות את מצות ירושת הארץ ויישובה<ref>רובם נמנו בשו"ת יחוה דעת ח"ה סי' נז ד"ה נודע שהרמב"ן</ref> והם: [[רבנו שלמה בן גבירול]] {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30766&st=&pgnum=5 באזהרותיו]{{מקור|, מ"ע רכו)}}, וכן [[הרשב"ץ]]<ref>וע"ע ב[[תשב"ץ]] {{מקור|(ח"ג סי' רפח)}}.</ref> בספרו זוהר הרקיע<ref>במהדו' וילנא הספר נקרא "זהר הרקיע" (בלי ו'), ואילו במהדו' לעמבערג הוא נקרא "ז'''ו'''הר הרקיע".</ref> {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30766&st=&pgnum=63אות עו, מהדו' וילנא תרל"ט - דף לב.]{{מקור|, ומהדו' לעמבערג 1858}}<ref>כך מצויין השער במהדורה זו, מבלי לציים את ה[[תאריך עברי|תאריך העברי]] {{מקור|(שנת תרי"ח/תרי"ט)}}, וחבל.</ref> {{מקור|- עמ' מא)}} העתיק דברי הרמב"ן<ref>וכתב בנו, [[הרשב"ש]] {{מקור|שו"ת הרשב"ש, סימן א, מהד' מכון ירושלים תשנ"ח - עמ' ב, ד"ה וצריך לעיין, סימן ב, עמ' ו (במהדו' הנ"ל), ד"ה אין ספק, סי' ג, עמ' ח (במהדו' הנ"ל), ד"ה והעליה לא"י; מהדו' מכון ירושלים תשנ"ח עמ' |כן}} שהרשב"ץ בזוהר הרקיע הסכים לרמב"ן.</ref>, ואף [[רבי אלעזר אזקרי]]<ref>יש המאייתים את שמו: [[רבי אלעזר אזכרי]].</ref> ב[[ספר חרדים]] {{מקור|(}}[[מצוות התלויות בארץ|מצוות התלויות בארץ ישראל]]<ref>'''פרק א (- מצוות התלויות בארץ ישראל ואפשר לקיימן בזמן הזה) מצוה טו.'''  מהדו' בארדיאב תרפ"ה דף פז {{מקור|(עמ' 173-174)}} (וכן עמ' 182-183). מהדו' ירושלים תשי"ח עמ' קפז (וכן עמ' קצה-קצו); מהדו' ירושלים תש"נ, פרק נט, עמ' רח-רי{{מקור|. וע"ע שם בהקדמה (עמ' ד) שאין להביא ראיה מדברי בעל ספר חרדים שמצות יישוב הארץ היא מהתורה}}.</ref>{{מקור|)}} מנה את מצות יישוב הארץ, ועוד<ref>וכ"מ בשו"ת מבי"ט {{מקור|ח"א סי' קלט|כן}} שכתב: "כל מצוה ואפילו מצות עשה לחודא... דוחה [[כיבוד אב ואם|כיבוד]] {{מקור|[אב ואם]}} כ"ש מצות ישיבת ארץ ישראל שהיא חמורה".</ref>.
וכן הסכימו כמה [[ראשונים]] שיש למנות את מצות ירושת הארץ ויישובה<ref>רובם נמנו בשו"ת יחוה דעת ח"ה סי' נז ד"ה נודע שהרמב"ן</ref> והם: [[רבנו שלמה בן גבירול]] {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30766&st=&pgnum=5 באזהרותיו]{{מקור|, מ"ע רכו)}}, וכן [[הרשב"ץ]]<ref>וע"ע ב[[תשב"ץ]] {{מקור|ח"ג סי' רפח|כן}}.</ref> בספרו זוהר הרקיע<ref>במהדו' וילנא הספר נקרא "זהר הרקיע" (בלי ו'), ואילו במהדו' לעמבערג הוא נקרא "ז'''ו'''הר הרקיע".</ref> {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30766&st=&pgnum=63אות עו, מהדו' וילנא תרל"ט - דף לב.]{{מקור|, ומהדו' לעמבערג 1858}}<ref>כך מצויין השער במהדורה זו, מבלי לציים את ה[[תאריך עברי|תאריך העברי]] {{מקור|שנת תרי"ח/תרי"ט|כן}}, וחבל.</ref> {{מקור|- עמ' מא)}} העתיק דברי הרמב"ן<ref>וכתב בנו, [[הרשב"ש]] {{מקור|שו"ת הרשב"ש, סימן א, מהד' מכון ירושלים תשנ"ח - עמ' ב, ד"ה וצריך לעיין, סימן ב, עמ' ו (במהדו' הנ"ל), ד"ה אין ספק, סי' ג, עמ' ח (במהדו' הנ"ל), ד"ה והעליה לא"י; מהדו' מכון ירושלים תשנ"ח עמ' |כן}} שהרשב"ץ בזוהר הרקיע הסכים לרמב"ן.</ref>, ואף [[רבי אלעזר אזקרי]]<ref>יש המאייתים את שמו: [[רבי אלעזר אזכרי]].</ref> ב[[ספר חרדים]] {{מקור|(}}[[מצוות התלויות בארץ|מצוות התלויות בארץ ישראל]]<ref>'''פרק א (- מצוות התלויות בארץ ישראל ואפשר לקיימן בזמן הזה) מצוה טו.'''  מהדו' בארדיאב תרפ"ה דף פז {{מקור|עמ' 173-174|כן}} (וכן עמ' 182-183). מהדו' ירושלים תשי"ח עמ' קפז (וכן עמ' קצה-קצו); מהדו' ירושלים תש"נ, פרק נט, עמ' רח-רי{{מקור|. וע"ע שם בהקדמה (עמ' ד) שאין להביא ראיה מדברי בעל ספר חרדים שמצות יישוב הארץ היא מהתורה}}.</ref>{{מקור|)}} מנה את מצות יישוב הארץ, ועוד<ref>וכ"מ בשו"ת מבי"ט {{מקור|ח"א סי' קלט|כן}} שכתב: "כל מצוה ואפילו מצות עשה לחודא... דוחה [[כיבוד אב ואם|כיבוד]] {{מקור|[אב ואם]}} כ"ש מצות ישיבת ארץ ישראל שהיא חמורה".</ref>.




שורה 74: שורה 74:
ה[[מגילת אסתר (ספר)|מגילת אסתר]] מתרץ שלדעת הרמב"ם, מצוות ירושת הארץ וישיבתה לא נהגה אלא בזמן משה, [[יהושע בן נון]], [[דוד המלך]] וכל זמן שלא [[גלות|גלו]] ישראל מארצם, אבל אחרי שגלו המצווה איננה נוהגת עד ביאת [[המלך המשיח]]. {{מקור|(ועי' מש"כ בזה בשו"ת בית הלוי סוף ח"ב).}}
ה[[מגילת אסתר (ספר)|מגילת אסתר]] מתרץ שלדעת הרמב"ם, מצוות ירושת הארץ וישיבתה לא נהגה אלא בזמן משה, [[יהושע בן נון]], [[דוד המלך]] וכל זמן שלא [[גלות|גלו]] ישראל מארצם, אבל אחרי שגלו המצווה איננה נוהגת עד ביאת [[המלך המשיח]]. {{מקור|(ועי' מש"כ בזה בשו"ת בית הלוי סוף ח"ב).}}


ויש שהשיגו על המגילת אסתר מכך שרבות מההלכות הקשורות למצות יישוב הארץ<ref>ור' להלן. '''לדוגמא,''' הרמב"ם {{מקור|רמב"ם הלכות עבדים ח ט$פ"ח מהל' עבדים ה"ט|כן}} פסק: "[[עבד]] שאמר לעלות לארץ ישראל [[כפייה|כופין]] את רבו לעלות עמו... ודין זה בכל זמן, אפי' בזמן הזה שהארץ ביד גויים" עכ"ל. וכ"ה בתשובות הרמב"ם {{מקור|(מהדו' אברהם חיים פריימן, הוצאת מקיצי נרדמים ירושלים תרצ"ד סי' קפ, עמ' 173-175, ובמהדו' פרופ' יהושע בלאו, ח"ב, הוצאת מקיצי נרדמים ירושלים תש"כ, סי' שסה, עמ' 639-641)}} לגבי [[אשה]] שרוצה לעלות לארץ ו[[בעל|בעלה]] מתנגד {{מקור|(מקורות וציונים ע"ד הרמב"ם הנ"ל, מהדו' ר"ש פרנקל; וע"ע בפי"ג מהל' אישות הי"ט)}}. ודינים אלו נובעים ממצות ישוב הארץ כמש"כ הראשונים {{מקור|(עי' שו"ת הרשב"ש סי' א ד"ה וצריך לעיין)}}, ונמצא שהמצוה נוהגת בזה"ז. וכן איסור [[יציאה מארץ ישראל]] - נוהג בזה"ז. וכ"כ ה[[חזון איש]] {{מקור|(}}[http://www.daattorah.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=44394 שביעית סי' כד אות א] {{מקור|בתו"ד)}}: "וארץ ישראל היא גם בגלותנו, והרי אנו מחויבים בישובה ולדור בה גם בגלותנו. וכמו שהאריך הר"מ {{מקור|רמב"ם הלכות מלכים ה$פ"ה מהל' מלכים|כן}}, וכמש"כ הרדב"ז {{מקור|(פ"ד מהל' סנהדרין ה"ו)}}". ור' [http://www.yshilo.co.il/beitMidrash/shiur.asp?id=454 עליה לארץ (השגות על שיטת המגילת אסתר ומקורות על מצות ישיבת ארץ ישראל)] מאת ר' חנוך קאהן.</ref> נוהגות [[בזמן הזה]] {{מקור|(}}[[פאת השולחן]] {{מקור|סי' א בית ישראל ס"ק יד; שו"ת}} [[אבני נזר]] {{מקור|יו"ד סי' תנד אות ג-ד; שו"ת משפטי עוזיאל ח"ב יו"ד סי' מג ד"ה ואין דבריו; שו"ת יחווה דעת ח"ג סי' סט ד"ה תשובה, וכן בחוברת תורה שבעל פה יא, בעריכת ד"ר יצחק רפאל ז"ל, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תשכ"ט, עמ' לו-לט; ועוד)}}.
ויש שהשיגו על המגילת אסתר מכך שרבות מההלכות הקשורות למצות יישוב הארץ<ref>ור' להלן. '''לדוגמא,''' הרמב"ם {{מקור|רמב"ם הלכות עבדים ח ט$פ"ח מהל' עבדים ה"ט|כן}} פסק: "[[עבד]] שאמר לעלות לארץ ישראל [[כפייה|כופין]] את רבו לעלות עמו... ודין זה בכל זמן, אפי' בזמן הזה שהארץ ביד גויים" עכ"ל. וכ"ה בתשובות הרמב"ם {{מקור|מהדו' אברהם חיים פריימן, הוצאת מקיצי נרדמים ירושלים תרצ"ד סי' קפ, עמ' 173-175, ובמהדו' פרופ' יהושע בלאו, ח"ב, הוצאת מקיצי נרדמים ירושלים תש"כ, סי' שסה, עמ' 639-641|כן}} לגבי [[אשה]] שרוצה לעלות לארץ ו[[בעל|בעלה]] מתנגד {{מקור|מקורות וציונים ע"ד הרמב"ם הנ"ל, מהדו' ר"ש פרנקל; וע"ע בפי"ג מהל' אישות הי"ט|כן}}. ודינים אלו נובעים ממצות ישוב הארץ כמש"כ הראשונים {{מקור|עי' שו"ת הרשב"ש סי' א ד"ה וצריך לעיין|כן}}, ונמצא שהמצוה נוהגת בזה"ז. וכן איסור [[יציאה מארץ ישראל]] - נוהג בזה"ז. וכ"כ ה[[חזון איש]] {{מקור|(}}[http://www.daattorah.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=44394 שביעית סי' כד אות א] {{מקור|בתו"ד)}}: "וארץ ישראל היא גם בגלותנו, והרי אנו מחויבים בישובה ולדור בה גם בגלותנו. וכמו שהאריך הר"מ {{מקור|רמב"ם הלכות מלכים ה$פ"ה מהל' מלכים|כן}}, וכמש"כ הרדב"ז {{מקור|פ"ד מהל' סנהדרין ה"ו|כן}}". ור' [http://www.yshilo.co.il/beitMidrash/shiur.asp?id=454 עליה לארץ (השגות על שיטת המגילת אסתר ומקורות על מצות ישיבת ארץ ישראל)] מאת ר' חנוך קאהן.</ref> נוהגות [[בזמן הזה]] {{מקור|(}}[[פאת השולחן]] {{מקור|סי' א בית ישראל ס"ק יד; שו"ת}} [[אבני נזר]] {{מקור|יו"ד סי' תנד אות ג-ד; שו"ת משפטי עוזיאל ח"ב יו"ד סי' מג ד"ה ואין דבריו; שו"ת יחווה דעת ח"ג סי' סט ד"ה תשובה, וכן בחוברת תורה שבעל פה יא, בעריכת ד"ר יצחק רפאל ז"ל, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תשכ"ט, עמ' לו-לט; ועוד)}}.
ועוד השיגו על המגילת אסתר שכן הרמב"ם מנה את מצוות [[תרומות]], [[מעשרות]] ועוד אע"פ שאינן נוהגות בזמן הזה {{מקור|(שו"ת אבנ"ז שם אות ד; תורה שבעל פה, שם, עמ' לה-לו; ועוד)}}.
ועוד השיגו על המגילת אסתר שכן הרמב"ם מנה את מצוות [[תרומות]], [[מעשרות]] ועוד אע"פ שאינן נוהגות בזמן הזה {{מקור|שו"ת אבנ"ז שם אות ד; תורה שבעל פה, שם, עמ' לה-לו; ועוד|כן}}.




יש שכתבו שלדעת הרמב"ם מצות יישוב הארץ חיובה הוא רק [[מדרבנן]]<ref>ועי' בשו"ת יחל ישראל {{מקור|(ירושלים תשס"ג, ח"ב סי' מד, עמ' נד, ד"ה ומתוך כך)}} שהקשה שה[[לאו]] "לא תסגיר [[עבד]] אל אדוניו" {{מקור|דברים כג, טז|כן}} יסודו במצות יישוב הארץ {{מקור|(עי' רמב"ן שם)}}, וא"כ מוכרח שמצות יישוב הארץ חיובה מן התורה, ע"ש. ויש להוסיף על כך, את דברי הרצי"ה קוק זצ"ל {{מקור|(לנתיבות ישראל ח"א, מהדו' ירושלים תשל"ט עמ' קכ-קכא, ומהדו' מאבני המקום עמ' קעב-קעג)}} שכתב שא"א לומר שמצות יישוב הארץ היא רק מדברנן, שהרי שמצות יישוב הארץ שקולה ככל התורה כולה {{מקור|(ספרי פר' ראה, ור' בכותרת: "מעלתה של מצות יישוב הארץ") ולא מצינו מצוה דרבנן שקולה כנגד כל התורה}}, ועוד שמחללים על קיומה [[שבת]] ע"י [[אמירה לנכרי]] {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:גיטין ח ב$גיטין ח:}}{{מקור|, ור' להלן בכותרת:}} [[יישוב ארץ ישראל#מול מצוות אחרות|מול מצוות אחרות]]{{מקור|)}}, וחמורה בזה מכל המצוות ואפי' מ[[ברית מילה|מילה]] כמש"כ הראשונים {{מקור|(תוס' שם, רמב"ן שבת דף קל ע"ב, }}{{מקור|רמב"ם הלכות שבת ו$רמב"ם פ"ו מהל' שבת הל' ט-יא}}{{מקור|,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19989&st=&pgnum=239 שו"ת הריב"ש סי' שפז ד"ה מה ישרו]{{מקור|, ועוד)}}, וא"כ רחוק לומר שהיא מדרבנן.</ref> {{מקור|(שו"ת}} [[הרשב"ש]] {{מקור|סי' א ד"ה וצריך לעיין, סי' ב ד"ה אין ספק; כנסת הגדולה יו"ד סי' רלט ס"ק לג}}<ref>מובא בקובץ תורה שבעל פה לא עמ' כ ובתחו"מין י עמ' 43.</ref>{{מקור|; פאת השולחן שם)}}.
יש שכתבו שלדעת הרמב"ם מצות יישוב הארץ חיובה הוא רק [[מדרבנן]]<ref>ועי' בשו"ת יחל ישראל {{מקור|ירושלים תשס"ג, ח"ב סי' מד, עמ' נד, ד"ה ומתוך כך|כן}} שהקשה שה[[לאו]] "לא תסגיר [[עבד]] אל אדוניו" {{מקור|דברים כג, טז|כן}} יסודו במצות יישוב הארץ {{מקור|עי' רמב"ן שם|כן}}, וא"כ מוכרח שמצות יישוב הארץ חיובה מן התורה, ע"ש. ויש להוסיף על כך, את דברי הרצי"ה קוק זצ"ל {{מקור|לנתיבות ישראל ח"א, מהדו' ירושלים תשל"ט עמ' קכ-קכא, ומהדו' מאבני המקום עמ' קעב-קעג|כן}} שכתב שא"א לומר שמצות יישוב הארץ היא רק מדברנן, שהרי שמצות יישוב הארץ שקולה ככל התורה כולה {{מקור|(ספרי פר' ראה, ור' בכותרת: "מעלתה של מצות יישוב הארץ") ולא מצינו מצוה דרבנן שקולה כנגד כל התורה}}, ועוד שמחללים על קיומה [[שבת]] ע"י [[אמירה לנכרי]] {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:גיטין ח ב$גיטין ח:}}{{מקור|, ור' להלן בכותרת:}} [[יישוב ארץ ישראל#מול מצוות אחרות|מול מצוות אחרות]]{{מקור|)}}, וחמורה בזה מכל המצוות ואפי' מ[[ברית מילה|מילה]] כמש"כ הראשונים {{מקור|(תוס' שם, רמב"ן שבת דף קל ע"ב, }}{{מקור|רמב"ם הלכות שבת ו$רמב"ם פ"ו מהל' שבת הל' ט-יא}}{{מקור|,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19989&st=&pgnum=239 שו"ת הריב"ש סי' שפז ד"ה מה ישרו]{{מקור|, ועוד)}}, וא"כ רחוק לומר שהיא מדרבנן.</ref> {{מקור|(שו"ת}} [[הרשב"ש]] {{מקור|סי' א ד"ה וצריך לעיין, סי' ב ד"ה אין ספק; כנסת הגדולה יו"ד סי' רלט ס"ק לג}}<ref>מובא בקובץ תורה שבעל פה לא עמ' כ ובתחו"מין י עמ' 43.</ref>{{מקור|; פאת השולחן שם)}}.


יש המתרצים {{מקור|(חי'}} [[המהרד"ם]] {{מקור|על ספר המצוות שם; וכ"כ ב}}[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=158&st=&pgnum=232&hilite= שו"ת דברי יששכר, לרבי יששכר דב גרויבארט, סי' קמט, עמ' 228]{{מקור|, ד"ה ולפענ"ד, וכן}} [[רבי פנחס זביחי]] {{מקור| שליט"א בשו"ת עטרת פז, ח"א, כרך א, או"ח, סי' י, ענף ה, עמ' רכז, ד"ה ולכאורה היה;}} [[הרב ישראל מאיר לאו]] {{מקור|שליט"א, שו"ת יחל ישראל, ירושלים תשס"ג, ח"ב סי' מד, עמ' נב, ד"ה אבל באמת}}<ref>אכן ע"ש שכתב כן רק על מצות '''כיבוש''' הארץ, שבלא כיבוש חיוב [[:קטגוריה:תרומות ומעשרות|תרומות ומעשרות]] הוא רק מדרבנן, אך הסביר {{מקור|(שם ד"ה ונראה להוסיף)}} '''דירת ארץ ישראל''' (של היחיד) היא אמצעי לקיום כל התורה כולה, שקיום המצוות בחו"ל הוא רק בבחינת "ציונים {{מקור|(ר' בפנים להלן בסמוך בהסבר הרצי"ה קוק זצוק"ל)}}.</ref>{{מקור|)}} שדעת הרמב"ם שמצות יישוב הארץ היא רק אמצעי ו[[הכשר מצוה|הכשר]] בכדי לקיים את המצוות התלויות בה<ref>המהרד"ם הביא לדברי שתי הוכחות: '''(א)''' דעת רבנו חיים הכהן {{מקור|(- וראה להלן)}}, '''(ב)''' דברי [[חז"ל]] שמשה התאווה להכנס לארץ ישראל בכדי לקיים את ה[[מצוות התלויות בארץ|מצוות התלויות בה]] {{מקור|(- וראה להלן)}}.</ref> ואיננה מצוה עצמאית שיש חובה לקיימה בפני עצמה<ref>גם הסבר זה טעון הסבר נוסף, שהרי מ"מ צריך הרמב"ם למנות את החובה לגור בארץ, כי אחרת רשאי האדם שלא להכניס עצמו לחיוב המצוות.</ref>.
יש המתרצים {{מקור|(חי'}} [[המהרד"ם]] {{מקור|על ספר המצוות שם; וכ"כ ב}}[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=158&st=&pgnum=232&hilite= שו"ת דברי יששכר, לרבי יששכר דב גרויבארט, סי' קמט, עמ' 228]{{מקור|, ד"ה ולפענ"ד, וכן}} [[רבי פנחס זביחי]] {{מקור| שליט"א בשו"ת עטרת פז, ח"א, כרך א, או"ח, סי' י, ענף ה, עמ' רכז, ד"ה ולכאורה היה;}} [[הרב ישראל מאיר לאו]] {{מקור|שליט"א, שו"ת יחל ישראל, ירושלים תשס"ג, ח"ב סי' מד, עמ' נב, ד"ה אבל באמת}}<ref>אכן ע"ש שכתב כן רק על מצות '''כיבוש''' הארץ, שבלא כיבוש חיוב [[:קטגוריה:תרומות ומעשרות|תרומות ומעשרות]] הוא רק מדרבנן, אך הסביר {{מקור|שם ד"ה ונראה להוסיף|כן}} '''דירת ארץ ישראל''' (של היחיד) היא אמצעי לקיום כל התורה כולה, שקיום המצוות בחו"ל הוא רק בבחינת "ציונים {{מקור|ר' בפנים להלן בסמוך בהסבר הרצי"ה קוק זצוק"ל|כן}}.</ref>{{מקור|)}} שדעת הרמב"ם שמצות יישוב הארץ היא רק אמצעי ו[[הכשר מצוה|הכשר]] בכדי לקיים את המצוות התלויות בה<ref>המהרד"ם הביא לדברי שתי הוכחות: '''(א)''' דעת רבנו חיים הכהן {{מקור|- וראה להלן|כן}}, '''(ב)''' דברי [[חז"ל]] שמשה התאווה להכנס לארץ ישראל בכדי לקיים את ה[[מצוות התלויות בארץ|מצוות התלויות בה]] {{מקור|- וראה להלן|כן}}.</ref> ואיננה מצוה עצמאית שיש חובה לקיימה בפני עצמה<ref>גם הסבר זה טעון הסבר נוסף, שהרי מ"מ צריך הרמב"ם למנות את החובה לגור בארץ, כי אחרת רשאי האדם שלא להכניס עצמו לחיוב המצוות.</ref>.


האבני נזר {{מקור|(שם אות ה-ו)}} מתרץ שהטעם שלא מנה הרמב"ם את מצוות יישוב הארץ, משום שמצוות [[החרם תחרימם]] היא כדי שאנחנו נשב בארץ<ref>יש שהעירו {{מקור|(}}[[הרב אשר וייס]] {{מקור|שליט"א, מנחת אשר, במדבר, סי' עא סוף אות א, עמ' תסד, ד"ה ובאמת נראה)}} שמדברי הרמב"ן נראה שכך הבין את הרמב"ם, כי בדבריו בא לשלול הסבר זה, וזה לשונו: "ואל תשתבש ותאמר כי המצוה הזאת היא המצוה במלחמת שבעת עממים שנצטוו לאבדם שנאמר החרם תחרימם. אין הדבר כן. שאנו נצטוינו להרוג האומות ההם בהלחמם עמנו ואם רצו להשלים נשלים עמהם ונעזבם בתנאים ידועים אבל הארץ לא נניח אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות. וכן אם ברחו האומות ההם מפנינו והלכו להם... נצטוינו אנחנו לבוא בארץ ולכבוש המדינות ולהושיב בה שבטינו. וכן אחרי הכריתנו את העממים הנזכרים אם רצו אחר כן שבטינו לעזוב את הארץ ולכבוש להם את ארץ שנער או את ארץ אשור וזולתם מן המקומות אינם רשאין. שנצטוינו בכיבושה ובישיבתה".</ref> (כי אחד מ[[שבעת העמים]] שעזב את הארץ - אין [[מלחמת מצוה|מצוה]] [[מלחמה|להלחם]] בו), וא"כ אין צורך למנות את יישוב הארץ<ref>ולפ"ז ישיבת היחיד בארץ כלל איננה מצוה (עכ"פ מ[[דאורייתא]]), אלא ש[[חז"ל]] קבעו הלכות רבות {{מקור|(כמבואר להלן)}} שמטרתן כדי שהארץ תהיה מיושבת ע"י עם ישראל, וזה יעשה רק ע"י שהיחידים יתיישבו בה.</ref> והחרם תחרימם לשתי מצוות<ref>יש לתמוה להסבר זה, מדוע מנה הרמב"ם דוקא את מצות החרם תחרימם ולא את מצות כיבוש הארץ, שהרי הדעת נותנת שהיה לו למנות כמצוה את המטרה - לשבת בארץ ישראל, ולא את האמצעי - מלחמת שבעת עממים.</ref>.
האבני נזר {{מקור|שם אות ה-ו|כן}} מתרץ שהטעם שלא מנה הרמב"ם את מצוות יישוב הארץ, משום שמצוות [[החרם תחרימם]] היא כדי שאנחנו נשב בארץ<ref>יש שהעירו {{מקור|(}}[[הרב אשר וייס]] {{מקור|שליט"א, מנחת אשר, במדבר, סי' עא סוף אות א, עמ' תסד, ד"ה ובאמת נראה)}} שמדברי הרמב"ן נראה שכך הבין את הרמב"ם, כי בדבריו בא לשלול הסבר זה, וזה לשונו: "ואל תשתבש ותאמר כי המצוה הזאת היא המצוה במלחמת שבעת עממים שנצטוו לאבדם שנאמר החרם תחרימם. אין הדבר כן. שאנו נצטוינו להרוג האומות ההם בהלחמם עמנו ואם רצו להשלים נשלים עמהם ונעזבם בתנאים ידועים אבל הארץ לא נניח אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות. וכן אם ברחו האומות ההם מפנינו והלכו להם... נצטוינו אנחנו לבוא בארץ ולכבוש המדינות ולהושיב בה שבטינו. וכן אחרי הכריתנו את העממים הנזכרים אם רצו אחר כן שבטינו לעזוב את הארץ ולכבוש להם את ארץ שנער או את ארץ אשור וזולתם מן המקומות אינם רשאין. שנצטוינו בכיבושה ובישיבתה".</ref> (כי אחד מ[[שבעת העמים]] שעזב את הארץ - אין [[מלחמת מצוה|מצוה]] [[מלחמה|להלחם]] בו), וא"כ אין צורך למנות את יישוב הארץ<ref>ולפ"ז ישיבת היחיד בארץ כלל איננה מצוה (עכ"פ מ[[דאורייתא]]), אלא ש[[חז"ל]] קבעו הלכות רבות {{מקור|כמבואר להלן|כן}} שמטרתן כדי שהארץ תהיה מיושבת ע"י עם ישראל, וזה יעשה רק ע"י שהיחידים יתיישבו בה.</ref> והחרם תחרימם לשתי מצוות<ref>יש לתמוה להסבר זה, מדוע מנה הרמב"ם דוקא את מצות החרם תחרימם ולא את מצות כיבוש הארץ, שהרי הדעת נותנת שהיה לו למנות כמצוה את המטרה - לשבת בארץ ישראל, ולא את האמצעי - מלחמת שבעת עממים.</ref>.


ויש המבארים {{מקור|(}}[[רבי חיים פלאג'י]] {{מקור|זצ"ל בשו"ת נשמת כל חי יו"ד סי' מח, דף עה ע"ב, - מובא בשו"ת יחווה דעת ח"ה סי' נז ד"ה ונודע שהרמב"ן; תורה שבעל פה, שם, עמ' מ)}} שמצות יישוב הארץ היא [[מצוה כללית]] הכוללת את המצוות התלויות בארץ, וכלל קבע הרמב"ם {{מקור|(ספר המצוות, שורש רביעי)}} שאין למנות ל[[תרי"ג מצוות]] את המצוות הכוללות מצוות אחרות.
ויש המבארים {{מקור|(}}[[רבי חיים פלאג'י]] {{מקור|זצ"ל בשו"ת נשמת כל חי יו"ד סי' מח, דף עה ע"ב, - מובא בשו"ת יחווה דעת ח"ה סי' נז ד"ה ונודע שהרמב"ן; תורה שבעל פה, שם, עמ' מ)}} שמצות יישוב הארץ היא [[מצוה כללית]] הכוללת את המצוות התלויות בארץ, וכלל קבע הרמב"ם {{מקור|ספר המצוות, שורש רביעי|כן}} שאין למנות ל[[תרי"ג מצוות]] את המצוות הכוללות מצוות אחרות.


ויש המבארים {{מקור|(}}[[הרצי"ה קוק]] {{מקור|זצ"ל, לנתיבות ישראל ח"א, מהד' תשל"ט עמ' קכא, מהד' [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hsifria.asp?cat=734 מאבני המקום] ריש עמ' קעד)}} עפ"י דברי הספרי {{מקור|(פר' עקב פיסקא מג ד"ה דבר אחר ואבדתם מהרה, מובא ב}}{{מקור|רש"י דברים יא יח$רש"י דברים יא, יח}}{{מקור|, ו}}{{מקור|רש"י שיר השירים א ח$שיר השירים יא, ח}}{{מקור|)}} שקיום המצוות ב[[חו"ל]] הוא רק סימן וזכרון ("ציונים") לקיום המצוות בארץ {{מקור|(והאריך בזה הרמב"ן)}}, והיות ויישוב הארץ הוא בסיס כל התורה {{מקור|עי' ספר המצוות לרמב"ם מ"ע קנג|כן}}, ולכן מצות יישוב הארץ היא כוללת את כל התורה כולה<ref>וכלשון אור החיים סוף [[פרשת נצבים]] {{מקור|אור החיים: דברים ל כ$דברים ל, כ|כן}}: "כי ישיבת הארץ היא מצוה כוללת כל התורה".</ref>, ולכך אין הרמב"ם מונה אותה.
ויש המבארים {{מקור|(}}[[הרצי"ה קוק]] {{מקור|זצ"ל, לנתיבות ישראל ח"א, מהד' תשל"ט עמ' קכא, מהד' [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hsifria.asp?cat=734 מאבני המקום] ריש עמ' קעד)}} עפ"י דברי הספרי {{מקור|(פר' עקב פיסקא מג ד"ה דבר אחר ואבדתם מהרה, מובא ב}}{{מקור|רש"י דברים יא יח$רש"י דברים יא, יח}}{{מקור|, ו}}{{מקור|רש"י שיר השירים א ח$שיר השירים יא, ח}}{{מקור|)}} שקיום המצוות ב[[חו"ל]] הוא רק סימן וזכרון ("ציונים") לקיום המצוות בארץ {{מקור|והאריך בזה הרמב"ן|כן}}, והיות ויישוב הארץ הוא בסיס כל התורה {{מקור|עי' ספר המצוות לרמב"ם מ"ע קנג|כן}}, ולכן מצות יישוב הארץ היא כוללת את כל התורה כולה<ref>וכלשון אור החיים סוף [[פרשת נצבים]] {{מקור|אור החיים: דברים ל כ$דברים ל, כ|כן}}: "כי ישיבת הארץ היא מצוה כוללת כל התורה".</ref>, ולכך אין הרמב"ם מונה אותה.




שורה 95: שורה 95:




ה[[חזון איש]] באגרותיו<ref>ועי' לעיל בהערה מחזו"א שביעית סי' כד אות א.</ref> {{מקור|(קובץ אגרות חזו"א, ח"א סי' קעה)}} כותב:
ה[[חזון איש]] באגרותיו<ref>ועי' לעיל בהערה מחזו"א שביעית סי' כד אות א.</ref> {{מקור|קובץ אגרות חזו"א, ח"א סי' קעה|כן}} כותב:
:"ומצות {{מקור|[יישוב]}} ארץ ישראל הוכרעה ע"י '''הרמב"ם''' והרמב"ן ושאר פוסקים<ref>ור' בסגנון הרצי"ה קוק זצוק"ל {{מקור|(לנתיבות ישראל, ח"א, מהדו' ירושלים תשל"ט, עמ קפא)}}: "בדעות ה[[פוסקים]] המובהקים בישראל אין שום חולק ומערער על דבריו אלו {{מקור|[- בענין מצות כיבוש הארץ ויישובה]}} של הרמב"ן". וכן {{מקור|(שם עמ' קכ, מהדו' מאבני המקום עמ' קעב)}}: "כי הישוב והישיבה של ארץ ישראל הוא מצוה קבועה של תורה, הוא ג"כ ידוע ופשוט לכל בן תורה, כמו שהוא מוסכם ומולחט לכל גדולי רבותינו ראשונים ואחרונים..."</ref>, וידוע עד כמה שאף [[החפץ חיים]] זצ"ל לעלות".
:"ומצות {{מקור|[יישוב]}} ארץ ישראל הוכרעה ע"י '''הרמב"ם''' והרמב"ן ושאר פוסקים<ref>ור' בסגנון הרצי"ה קוק זצוק"ל {{מקור|לנתיבות ישראל, ח"א, מהדו' ירושלים תשל"ט, עמ קפא|כן}}: "בדעות ה[[פוסקים]] המובהקים בישראל אין שום חולק ומערער על דבריו אלו {{מקור|[- בענין מצות כיבוש הארץ ויישובה]}} של הרמב"ן". וכן {{מקור|שם עמ' קכ, מהדו' מאבני המקום עמ' קעב|כן}}: "כי הישוב והישיבה של ארץ ישראל הוא מצוה קבועה של תורה, הוא ג"כ ידוע ופשוט לכל בן תורה, כמו שהוא מוסכם ומולחט לכל גדולי רבותינו ראשונים ואחרונים..."</ref>, וידוע עד כמה שאף [[החפץ חיים]] זצ"ל לעלות".




שורה 103: שורה 103:
ב[[תוספות]] מסכת כתובות דף קי עמוד ב ד"ה כתוב:
ב[[תוספות]] מסכת כתובות דף קי עמוד ב ד"ה כתוב:
:"והיה אומר [[רבינו חיים הכהן|רבינו חיים]] דעכשיו אינו מצוה לדור בארץ ישראל כי יש כמה מצות התלויות בארץ וכמה עונשין דאין אנו יכולין ליזהר בהם ולעמוד עליהם".
:"והיה אומר [[רבינו חיים הכהן|רבינו חיים]] דעכשיו אינו מצוה לדור בארץ ישראל כי יש כמה מצות התלויות בארץ וכמה עונשין דאין אנו יכולין ליזהר בהם ולעמוד עליהם".
המהרי"ט {{מקור|(יו"ד סי' כח)}} ועוד הרבה גדולי רבותינו האחרונים {{מקור|(עי' גליון מהרש"א כתובות שם, וחת"ס יו"ד רלד)}}, קבעו שאיזה תלמיד טועה כתבו.
המהרי"ט {{מקור|יו"ד סי' כח|כן}} ועוד הרבה גדולי רבותינו האחרונים {{מקור|עי' גליון מהרש"א כתובות שם, וחת"ס יו"ד רלד|כן}}, קבעו שאיזה תלמיד טועה כתבו.


יש שכתבו שבזמנינו אפשר לקיים את המצוות התלויות בארץ כהלכתם, ולכן אף רבנו חיים כהן מודה שיש חובה לעלות לארץ בזמנינו{{הערה|1=הגאון [[הנצי"ב]] ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38820&st=&pgnum=2 הסכמתו לספר 'למען ציון']; [[הרב שלמה זלמן אוירבך]] ב{{מקור|מנחת שלמה תנינא ק$שו"ת מנחת שלמה (מהדורה תנינא, סי' ק ענף י אות א)}}; ועוד.}}.
יש שכתבו שבזמנינו אפשר לקיים את המצוות התלויות בארץ כהלכתם, ולכן אף רבנו חיים כהן מודה שיש חובה לעלות לארץ בזמנינו{{הערה|1=הגאון [[הנצי"ב]] ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38820&st=&pgnum=2 הסכמתו לספר 'למען ציון']; [[הרב שלמה זלמן אוירבך]] ב{{מקור|מנחת שלמה תנינא ק$שו"ת מנחת שלמה (מהדורה תנינא, סי' ק ענף י אות א)}}; ועוד.}}.
שורה 120: שורה 120:
ובתשובת הריב"ש שפ"ז כתב, שמצוות ישוב ארץ ישראל אינה מצווה לשעתה אלא מצווה המתקיימת לעולם ומצווה ותועלת לכל ישראל. - ועי' בשיעור הרצב"י טאו שליט"א בס' כי עין בעין יראו מש"כ בזה.
ובתשובת הריב"ש שפ"ז כתב, שמצוות ישוב ארץ ישראל אינה מצווה לשעתה אלא מצווה המתקיימת לעולם ומצווה ותועלת לכל ישראל. - ועי' בשיעור הרצב"י טאו שליט"א בס' כי עין בעין יראו מש"כ בזה.


* כותבים עליו אונו {{מקור|בבלי:גיטין ח ב$גיטין ח:|כן}}, מה שלא מצינו אפילו במצוות [[ברית מילה]] {{מקור|(תוס' שם, רמב"ן שבת דף קל ע"ב, רמב"ם פ"ו מהל' שבת הל' ט-יא, שו"ת הריב"ש סי' שפז, ועוד)}}
* כותבים עליו אונו {{מקור|בבלי:גיטין ח ב$גיטין ח:|כן}}, מה שלא מצינו אפילו במצוות [[ברית מילה]] {{מקור|תוס' שם, רמב"ן שבת דף קל ע"ב, רמב"ם פ"ו מהל' שבת הל' ט-יא, שו"ת הריב"ש סי' שפז, ועוד|כן}}
* שקולה כנגד כל המצוות שבתורה {{מקור|(תוספתא ע"ז פ"ה ה"ב, ספרי פר' ראה, ילקו"ש שם רמז תתפה, ועוד)}}
* שקולה כנגד כל המצוות שבתורה {{מקור|תוספתא ע"ז פ"ה ה"ב, ספרי פר' ראה, ילקו"ש שם רמז תתפה, ועוד|כן}}
*ויהי בשלם סוכו (הגר"א) ([http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=162&id=133&q= הרב אליעזר מלמד שליט"א]: "מיוחדת במינה מצוות ישוב הארץ, שבעצם זה שיהודי מתגורר במקום בעל ערך התיישבותי הוא מקיים מצווה. שבכל שאר המצוות צריך לעשות מעשה כדי לקיימן, למשל: להניח תפילין, לתת צדקה, להתפלל, אולם במצוות ישוב הארץ עצם המגורים - מצווה. נמצא שכל מי שזוכה לגור בישובי יש"ע, חיי השגרה שלו, כאכילה, שינה ואף כל נשימה ונשימה, הופכים למציאות של מצווה")
*ויהי בשלם סוכו (הגר"א) ([http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=162&id=133&q= הרב אליעזר מלמד שליט"א]: "מיוחדת במינה מצוות ישוב הארץ, שבעצם זה שיהודי מתגורר במקום בעל ערך התיישבותי הוא מקיים מצווה. שבכל שאר המצוות צריך לעשות מעשה כדי לקיימן, למשל: להניח תפילין, לתת צדקה, להתפלל, אולם במצוות ישוב הארץ עצם המגורים - מצווה. נמצא שכל מי שזוכה לגור בישובי יש"ע, חיי השגרה שלו, כאכילה, שינה ואף כל נשימה ונשימה, הופכים למציאות של מצווה")
* מדברי הרב אליעזר מלמד שליט"א {{מקור|שם|כן}}:
* מדברי הרב אליעזר מלמד שליט"א {{מקור|שם|כן}}:
שורה 127: שורה 127:
::::"פעם אחת הייתי יושב בבית המדרש הגדול שבירושלים לפני החכמים, שאלתי להם: מפני מה נשתנה עמרי המלך, שכל המלכים שלפניו לא זכו להושיב את בניהם תחתיהם על כסא מלכותם, ואילו עמרי זכה להושיב שלושה מלכים מזרעו על כסאו? אמרו לי: לא שמענו. אמרתי להם: רבותי, עמרי זכה להושיב שלושה מלכים על כסאו, משום שבנה עיר גדולה בארץ ישראל".
::::"פעם אחת הייתי יושב בבית המדרש הגדול שבירושלים לפני החכמים, שאלתי להם: מפני מה נשתנה עמרי המלך, שכל המלכים שלפניו לא זכו להושיב את בניהם תחתיהם על כסא מלכותם, ואילו עמרי זכה להושיב שלושה מלכים מזרעו על כסאו? אמרו לי: לא שמענו. אמרתי להם: רבותי, עמרי זכה להושיב שלושה מלכים על כסאו, משום שבנה עיר גדולה בארץ ישראל".
::כלומר למרות שעמרי המלך לא היה צדיק, זכות מצוות ישוב הארץ עמדה לו ולזרעו, ובזכותה העמיד שלושה מלכים מזרעו על כסא מלכותו, מה שלא זכו לו שאר מלכי ישראל. וכל זה למרות שלא בנה את העיר מתוך כוונות טהורות של ישוב הארץ בלבד, אלא היו לו מניעים אישיים לבצר את מעמד מלכותו. וכך אמר עמרי, כשם שירושלים למלכי יהודה כך תהא שומרון למלכי ישראל. ומכאן נלמד עד כמה גדולה מעלתה של מצוות ישוב הארץ, שלמרות שהיה פגם משמעותי במניע של עמרי בבניית העיר שומרון, מכל מקום הואיל ובפועל יישב את הארץ, זכה להעמיד שלושה מלכים מזרעו על כסאו.
::כלומר למרות שעמרי המלך לא היה צדיק, זכות מצוות ישוב הארץ עמדה לו ולזרעו, ובזכותה העמיד שלושה מלכים מזרעו על כסא מלכותו, מה שלא זכו לו שאר מלכי ישראל. וכל זה למרות שלא בנה את העיר מתוך כוונות טהורות של ישוב הארץ בלבד, אלא היו לו מניעים אישיים לבצר את מעמד מלכותו. וכך אמר עמרי, כשם שירושלים למלכי יהודה כך תהא שומרון למלכי ישראל. ומכאן נלמד עד כמה גדולה מעלתה של מצוות ישוב הארץ, שלמרות שהיה פגם משמעותי במניע של עמרי בבניית העיר שומרון, מכל מקום הואיל ובפועל יישב את הארץ, זכה להעמיד שלושה מלכים מזרעו על כסאו.
* עוד מדברי הרב אליעזר מלמד שליט"א {{מקור|(שם)}}: וכך כתב הרמב"ם (הלכות מלכים ה, יב): "לעולם ידור אדם בארץ ישראל, אפילו בעיר שרובה גויים, ואל ידור בחוץ לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל. שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד עבודה זרה".
* עוד מדברי הרב אליעזר מלמד שליט"א {{מקור|שם|כן}}: וכך כתב הרמב"ם (הלכות מלכים ה, יב): "לעולם ידור אדם בארץ ישראל, אפילו בעיר שרובה גויים, ואל ידור בחוץ לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל. שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד עבודה זרה".
שו"ת תשב"ץ חלק ג סימן רפח  
שו"ת תשב"ץ חלק ג סימן רפח  
:"מוסתגאניס. שאלת העולה לארץ ישראל ונכנס לתחומה אם כל עונותיו מתכפרים קלות וחמורות עם התשוב' וכן מי שהי' עולה לארץ ישראל ומת בדרך אם כוונתו רצויה כאלו דר בא"י או לא.
:"מוסתגאניס. שאלת העולה לארץ ישראל ונכנס לתחומה אם כל עונותיו מתכפרים קלות וחמורות עם התשוב' וכן מי שהי' עולה לארץ ישראל ומת בדרך אם כוונתו רצויה כאלו דר בא"י או לא.
שורה 138: שורה 138:
:ולשון ספרי<ref>{{מקור|דברי הספרי הובאו בקצרה לעיל בכותרת: "}}[[יישוב ארץ ישראל#מקורה|מקורה]]"{{מקור|.}}
:ולשון ספרי<ref>{{מקור|דברי הספרי הובאו בקצרה לעיל בכותרת: "}}[[יישוב ארץ ישראל#מקורה|מקורה]]"{{מקור|.}}


'''דברי הספרי''' הובאו במקומות רבים, ובהם: [[אורחות חיים]] {{מקור|(בסופו)}}, [[כפתור ופרח]] {{מקור|(פרק י)}}, שו"ת [[חתם סופר]] {{מקור|קובץ תשובות, הוצאת מכון חתם סופר ירושלים תשל"ג, סימן מו, עמ' נד, ד"ה ועוד אני אומר)}}, שו"ת [[עונג יום טוב (ספר)|עונג יו"ט]] {{מקור|(הקדמה אות כה)}}, [[תורה תמימה]] {{מקור|(דברים יב, יט, - הובא לעיל שם)}}, [[שפת אמת]] {{מקור|במדבר, פרשת שלח, שנה תרמ"ז, ד"ה במדרש אין)}} ועוד.</ref> מעשה ברבי יהודה בן בתירה ור' מתיה בן חרש ור' חנניה בן אחי ר' יהושע ור' נתן שהיו יוצאין חוצה לארץ והגיעו לפלטיה וזכרו את ארץ ישראל וזקפו את עיניהם וזלגו דמעותיהן וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הזה וירשתה וישבת בה ושמרת לעשות אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה.
'''דברי הספרי''' הובאו במקומות רבים, ובהם: [[אורחות חיים]] {{מקור|בסופו|כן}}, [[כפתור ופרח]] {{מקור|פרק י|כן}}, שו"ת [[חתם סופר]] {{מקור|קובץ תשובות, הוצאת מכון חתם סופר ירושלים תשל"ג, סימן מו, עמ' נד, ד"ה ועוד אני אומר)}}, שו"ת [[עונג יום טוב (ספר)|עונג יו"ט]] {{מקור|הקדמה אות כה|כן}}, [[תורה תמימה]] {{מקור|דברים יב, יט, - הובא לעיל שם|כן}}, [[שפת אמת]] {{מקור|במדבר, פרשת שלח, שנה תרמ"ז, ד"ה במדרש אין)}} ועוד.</ref> מעשה ברבי יהודה בן בתירה ור' מתיה בן חרש ור' חנניה בן אחי ר' יהושע ור' נתן שהיו יוצאין חוצה לארץ והגיעו לפלטיה וזכרו את ארץ ישראל וזקפו את עיניהם וזלגו דמעותיהן וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הזה וירשתה וישבת בה ושמרת לעשות אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה.


בביאור הדברים - עי' רמב"ן ויקרא פרק יח פסוק כה ובדרשתו לראש השנה לרמב"ן ד"ה וזהו מאמרם
בביאור הדברים - עי' רמב"ן ויקרא פרק יח פסוק כה ובדרשתו לראש השנה לרמב"ן ד"ה וזהו מאמרם
שורה 150: שורה 150:


== מצות ה[[ציבור]] והיחיד ==
== מצות ה[[ציבור]] והיחיד ==
כותב הרמב"ן {{מקור|(בהוספותיו לספר המצוות שם)}}:
כותב הרמב"ן {{מקור|בהוספותיו לספר המצוות שם|כן}}:
:"ו{{מקור|[מצוה]}} זו היא שהחכמים קורין אותה {{מקור|(}}{{מקור|משנה:סוטה ח ז$סוטה פ"ח מ"ז}}{{מקור|)}}: '[[מלחמת מצוה]]'. וכך אמרו בגמר [[מסכת סוטה|סוטה]] {{מקור|בבלי:סוטה מד ב$דף מד ע"ב|כן}}: 'אמר [[רב יהודה]] מלחמת [[יהושע בן נון|יהושע]] [[כיבוש|לכבוש]] דברי הכל חובה, מלחמת [[דוד המלך|דוד]] להרווחה דברי הכל רשות'...
:"ו{{מקור|[מצוה]}} זו היא שהחכמים קורין אותה {{מקור|(}}{{מקור|משנה:סוטה ח ז$סוטה פ"ח מ"ז}}{{מקור|)}}: '[[מלחמת מצוה]]'. וכך אמרו בגמר [[מסכת סוטה|סוטה]] {{מקור|בבלי:סוטה מד ב$דף מד ע"ב|כן}}: 'אמר [[רב יהודה]] מלחמת [[יהושע בן נון|יהושע]] [[כיבוש|לכבוש]] דברי הכל חובה, מלחמת [[דוד המלך|דוד]] להרווחה דברי הכל רשות'...
:...נצטוינו אנחנו לבוא בארץ ולכבוש המדינות ולהושיב בה שבטינו. וכן אחרי הכריתנו את {{מקור|[שבעת]}} [[שבעת העמים|העממים הנזכרים]] אם רצו אחר כן [[שבט|שבטינו]] לעזוב את הארץ ולכבוש להם את ארץ [[שנער]] או את ארץ [[אשור]] וזולתם מן המקומות אינם רשאין. שנצטוינו בכיבושה ובישיבתה.
:...נצטוינו אנחנו לבוא בארץ ולכבוש המדינות ולהושיב בה שבטינו. וכן אחרי הכריתנו את {{מקור|[שבעת]}} [[שבעת העמים|העממים הנזכרים]] אם רצו אחר כן [[שבט|שבטינו]] לעזוב את הארץ ולכבוש להם את ארץ [[שנער]] או את ארץ [[אשור]] וזולתם מן המקומות אינם רשאין. שנצטוינו בכיבושה ובישיבתה.
שורה 183: שורה 183:


[[רבי יהושע מקוטנא]] {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1744&st=&pgnum=48&hilite= שו"ת ישועות מלכו יו"ד סי' סו]{{מקור|)}} כותב:
[[רבי יהושע מקוטנא]] {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1744&st=&pgnum=48&hilite= שו"ת ישועות מלכו יו"ד סי' סו]{{מקור|)}} כותב:
:"...גם לפי דעת הרמב"ן... מ"מ בעיקר המצוה אינו אלא הירושה והישיבה כאדם העושה בתוך שלו [[כיבוש|לכבוש]] ארץ ישראל שתהיה תחת [[ירושה|ירושתינו]] לא על ביאה ריקנית של עתה {{מקור|(- ולא על עליית יחידים ללא העמדת שלטון)}}, וכבר המשילו ה[[אחרונים]] למצות עשה של [[אכילת מצה]] - כי עיקר המצוה היא ה[[אכילה]], ולקיחת ה[[חיטה|חיטים]] לשם מצוה והלישה והאפייה אינם גמר מצוה, ומ"מ בודאי מצוה גדולה היא, ועל זה נאמר גומל לאיש חסד כמפעלו, גם על הפעולה של מצוה מקבל שכר, ונאמר אשרי תמימי דרך גם על הדרך של עושי מצוה יש בו שלימות ואין ספק שהיא מצוה גדולה כי ה[[קיבוץ גלויות|קיבוץ]] הוא [[אתחלתא דגאולה]]..."  
:"...גם לפי דעת הרמב"ן... מ"מ בעיקר המצוה אינו אלא הירושה והישיבה כאדם העושה בתוך שלו [[כיבוש|לכבוש]] ארץ ישראל שתהיה תחת [[ירושה|ירושתינו]] לא על ביאה ריקנית של עתה {{מקור|- ולא על עליית יחידים ללא העמדת שלטון|כן}}, וכבר המשילו ה[[אחרונים]] למצות עשה של [[אכילת מצה]] - כי עיקר המצוה היא ה[[אכילה]], ולקיחת ה[[חיטה|חיטים]] לשם מצוה והלישה והאפייה אינם גמר מצוה, ומ"מ בודאי מצוה גדולה היא, ועל זה נאמר גומל לאיש חסד כמפעלו, גם על הפעולה של מצוה מקבל שכר, ונאמר אשרי תמימי דרך גם על הדרך של עושי מצוה יש בו שלימות ואין ספק שהיא מצוה גדולה כי ה[[קיבוץ גלויות|קיבוץ]] הוא [[אתחלתא דגאולה]]..."  
ויש שהסבירו בדבריו<ref>אכן, ו[[הרב יעקב אריאל]] שליט"א {{מקור|(שו"ת באהלה של תורה ח"א סי' ד אות ב, עמ' 77)}} הסביר שאין כוונתו לחלק בין מצות הכלל (הכיבוש) למצות הפרט (הישיבה בארץ), אלא בין היושב "כאדם העושה בתוך שלו" - בין אם הוא איש יחידי ובין אם זו מדינה, לבין "ביאה ריקנית", ואפשר ששלטון [[מדינת ישראל]] כיום על [[הר הבית]] ומקומות נוספים הוא בגדר ביאה ריקנית. כמובן, שבדר"כ שלטון לאומי יהיה כעושה בתוך שלו. עכת"ד. וכן נוטה דעת [[הרב עובדיה יוסף]] שליט"א {{מקור|(תחו"מין י עמ' 44)}} - ור' להלן.</ref>, שהתיישבות יהודים יחידים בארץ הוא רק "[[הכשר מצוה]]", אף שגם הכשר המצוה {{מקור|(- הדרך לעשיית המצוה)}} יש בו שלימות, מ"מ אין זה קיום המצוה עצמו, אלא רק הכשר אליה {{מקור|(}}[[הרב שלמה יוסף זוין]] {{מקור|זצ"ל, תחו"מין י' עמ' 25;}} [[הרב צבי ישראל טאו]] {{מקור|שליט"א, ארצי גליון ה}}<ref>חורף תשנ"א, במאמר: '''על ממלכתיות, ממשלה ומדינה - בעקבות אירועי [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%AA%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA המחתרת]'''.</ref>{{מקור|; ו}}[[הרב שלמה אבינר]] {{מקור|שליט"א, עטורי כהנים...; ור' דברי}} [[הרב יהושע צוקרמן]] {{מקור|שליט"א, נקודה 43, אייר תשמ"ב)}}.
ויש שהסבירו בדבריו<ref>אכן, ו[[הרב יעקב אריאל]] שליט"א {{מקור|שו"ת באהלה של תורה ח"א סי' ד אות ב, עמ' 77|כן}} הסביר שאין כוונתו לחלק בין מצות הכלל (הכיבוש) למצות הפרט (הישיבה בארץ), אלא בין היושב "כאדם העושה בתוך שלו" - בין אם הוא איש יחידי ובין אם זו מדינה, לבין "ביאה ריקנית", ואפשר ששלטון [[מדינת ישראל]] כיום על [[הר הבית]] ומקומות נוספים הוא בגדר ביאה ריקנית. כמובן, שבדר"כ שלטון לאומי יהיה כעושה בתוך שלו. עכת"ד. וכן נוטה דעת [[הרב עובדיה יוסף]] שליט"א {{מקור|תחו"מין י עמ' 44|כן}} - ור' להלן.</ref>, שהתיישבות יהודים יחידים בארץ הוא רק "[[הכשר מצוה]]", אף שגם הכשר המצוה {{מקור|- הדרך לעשיית המצוה|כן}} יש בו שלימות, מ"מ אין זה קיום המצוה עצמו, אלא רק הכשר אליה {{מקור|(}}[[הרב שלמה יוסף זוין]] {{מקור|זצ"ל, תחו"מין י' עמ' 25;}} [[הרב צבי ישראל טאו]] {{מקור|שליט"א, ארצי גליון ה}}<ref>חורף תשנ"א, במאמר: '''על ממלכתיות, ממשלה ומדינה - בעקבות אירועי [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%AA%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA המחתרת]'''.</ref>{{מקור|; ו}}[[הרב שלמה אבינר]] {{מקור|שליט"א, עטורי כהנים...; ור' דברי}} [[הרב יהושע צוקרמן]] {{מקור|שליט"א, נקודה 43, אייר תשמ"ב)}}.






אולם, פשטות הדברי '''הרמב"ן''' היא שהגדרת '''עיקר''' המצוה היא כיבוש הארץ ושלטון [[עם ישראל]] עליה,  כלשונו: "שנצטוינו לרשת {{מקור|(- היינו לכבוש}}<ref>כדברי הרמב"ן בהמשך: "נצטוינו אנחנו לבוא בארץ ו'''לכבוש''' המדינות ולהושיב בה שבטינו... וממאמרם מלחמת [[יהושע]] לכבוש - תבין כי המצוה הזו היא בכבוש... התורה אמרה משתכבשו ארץ ישראל תהיו רשאין לכבוש [[חוץ לארץ|חוצה לארץ]]... הרי נצטוינו בכיבוש בכל הדורות".</ref>{{מקור|)}} את הארץ... ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות" אלא נקים בה שלטון ממשלתי-רבוני.
אולם, פשטות הדברי '''הרמב"ן''' היא שהגדרת '''עיקר''' המצוה היא כיבוש הארץ ושלטון [[עם ישראל]] עליה,  כלשונו: "שנצטוינו לרשת {{מקור|(- היינו לכבוש}}<ref>כדברי הרמב"ן בהמשך: "נצטוינו אנחנו לבוא בארץ ו'''לכבוש''' המדינות ולהושיב בה שבטינו... וממאמרם מלחמת [[יהושע]] לכבוש - תבין כי המצוה הזו היא בכבוש... התורה אמרה משתכבשו ארץ ישראל תהיו רשאין לכבוש [[חוץ לארץ|חוצה לארץ]]... הרי נצטוינו בכיבוש בכל הדורות".</ref>{{מקור|)}} את הארץ... ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות" אלא נקים בה שלטון ממשלתי-רבוני.
בהמשך מוסיף הרמב"ן ש'''אף''' היחיד חייב לעלות לארץ ולדור בה<ref>וזה לשון הרמב"ן: "ואומר אני כי המצוה שהחכמים מפליגין בה והיא דירת ארץ ישראל, עד שאמרו שכל היוצא ממנה ודר בחוצה לארץ יהא בעיניך כעובד [[עבודה זרה]]... וזולת זה הפלגות גדולות שאמרו בה הכל הוא ממצות עשה הזה שנצטוינו לרשת הארץ ולשבת בה. אם כן היא מצות עשה לדורות '''מתחייב כל יחיד''' ממנו ואפילו בזמן גלות כידוע בתלמוד במקומות הרבה. ולשון ספרי: מעשה ב[[רבי יהודה בן בתירה]] ו[[רבי מתיה בן חרש]] ו[[רבי חנניה בן אחי רבי יהושע]] ו[[רבי נתן]] שהיו יוצאין חוצה לארץ והגיעו לפלטיה וזכרו את ארץ ישראל וזקפו את עיניהם וזלגו דמעותיהן וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הזה: 'וירשתה וישבת בה ושמרת לעשות' - אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה.</ref>, ומשמע מדבריו שחיוב זה מדאורייתא<ref>שכן הרמב"ן {{מקור|(המצוטט בהערה לעיל)}} כתב: "מצות עשה לדורות מתחייב כל יחיד...", ובפרט שהביא את דברי הספרי: "שקולה מצוות יישוב ארץ יישראל כנגד כל המצוות שבתורה", ולשון זו מוזכרת רק מצוות שחיובן מן התורה {{מקור|(}}[[הרב צבי יהודה הכהן קוק|הרצי"ה קוק]] {{מקור|זצ"ל, לנתיבות ישראל, מהדו' תשל"ט, ח"א עמ' קכ-קכב; הרב שלמה אבינר שליט"א, עם כלביא...)}}, וזה נאמר על יציאת חכמים יחידים מארץ ישראל לאחר ה[[חורבן בית המקדש|חורבן]].</ref>, אך אינו עיקר המצוה, אלא ענף מהמצוה לרשת ארץ הארץ הפונה לעם ישראל כולו {{מקור|(סולו המסילה, הרב צבי ישראל טאו שליט"א, ירושלים תשס"ה, עמ' ט; וכן ארצי שם; הרב אבינר שם)}}.
בהמשך מוסיף הרמב"ן ש'''אף''' היחיד חייב לעלות לארץ ולדור בה<ref>וזה לשון הרמב"ן: "ואומר אני כי המצוה שהחכמים מפליגין בה והיא דירת ארץ ישראל, עד שאמרו שכל היוצא ממנה ודר בחוצה לארץ יהא בעיניך כעובד [[עבודה זרה]]... וזולת זה הפלגות גדולות שאמרו בה הכל הוא ממצות עשה הזה שנצטוינו לרשת הארץ ולשבת בה. אם כן היא מצות עשה לדורות '''מתחייב כל יחיד''' ממנו ואפילו בזמן גלות כידוע בתלמוד במקומות הרבה. ולשון ספרי: מעשה ב[[רבי יהודה בן בתירה]] ו[[רבי מתיה בן חרש]] ו[[רבי חנניה בן אחי רבי יהושע]] ו[[רבי נתן]] שהיו יוצאין חוצה לארץ והגיעו לפלטיה וזכרו את ארץ ישראל וזקפו את עיניהם וזלגו דמעותיהן וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הזה: 'וירשתה וישבת בה ושמרת לעשות' - אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה.</ref>, ומשמע מדבריו שחיוב זה מדאורייתא<ref>שכן הרמב"ן {{מקור|המצוטט בהערה לעיל|כן}} כתב: "מצות עשה לדורות מתחייב כל יחיד...", ובפרט שהביא את דברי הספרי: "שקולה מצוות יישוב ארץ יישראל כנגד כל המצוות שבתורה", ולשון זו מוזכרת רק מצוות שחיובן מן התורה {{מקור|(}}[[הרב צבי יהודה הכהן קוק|הרצי"ה קוק]] {{מקור|זצ"ל, לנתיבות ישראל, מהדו' תשל"ט, ח"א עמ' קכ-קכב; הרב שלמה אבינר שליט"א, עם כלביא...)}}, וזה נאמר על יציאת חכמים יחידים מארץ ישראל לאחר ה[[חורבן בית המקדש|חורבן]].</ref>, אך אינו עיקר המצוה, אלא ענף מהמצוה לרשת ארץ הארץ הפונה לעם ישראל כולו {{מקור|סולו המסילה, הרב צבי ישראל טאו שליט"א, ירושלים תשס"ה, עמ' ט; וכן ארצי שם; הרב אבינר שם|כן}}.


וכן רבים מהאחרונים {{מקור|(פתחי תשובה אה"ע סי' עה ס"ק ו; ועוד)}} כתבו שמצות יישוב ארץ ישראל מחייבת גם את היחידים, ולא רק את האומה {{מקור|(הרב טאו, ארצי שם; הרב אבינר, עטורי כהנים שם)}}.
וכן רבים מהאחרונים {{מקור|פתחי תשובה אה"ע סי' עה ס"ק ו; ועוד|כן}} כתבו שמצות יישוב ארץ ישראל מחייבת גם את היחידים, ולא רק את האומה {{מקור|הרב טאו, ארצי שם; הרב אבינר, עטורי כהנים שם|כן}}.


ויש שהוסיפו ראיה לדבר, שכן התירו [[אמירה לנכרי]] בכדי לקנות בית בארץ ישראל {{מקור|וכנ"ל|כן}}, ודין זה נוהג גם בזמן שאין שלטון יהודי בארץ ישראל, ומוכח שמצות יישוב הארץ של היחיד נוהגת גם בזמן גלות מהתורה {{מקור|(}}[[הרב צבי יהודה הכהן קוק|הרצי"ה קוק]] {{מקור|זצ"ל, לנתיבות ישראל, מהדו' תשל"ט, ח"א עמ' קכ-קכב; ועי' שו"ת באהלה של תורה, ל}}[[הרב יעקב אריאל]] {{מקור|שליט"א, ח"א, סי' ד ענף ג, עמ' 77-79 שביסס ראיה זו)}}.
ויש שהוסיפו ראיה לדבר, שכן התירו [[אמירה לנכרי]] בכדי לקנות בית בארץ ישראל {{מקור|וכנ"ל|כן}}, ודין זה נוהג גם בזמן שאין שלטון יהודי בארץ ישראל, ומוכח שמצות יישוב הארץ של היחיד נוהגת גם בזמן גלות מהתורה {{מקור|(}}[[הרב צבי יהודה הכהן קוק|הרצי"ה קוק]] {{מקור|זצ"ל, לנתיבות ישראל, מהדו' תשל"ט, ח"א עמ' קכ-קכב; ועי' שו"ת באהלה של תורה, ל}}[[הרב יעקב אריאל]] {{מקור|שליט"א, ח"א, סי' ד ענף ג, עמ' 77-79 שביסס ראיה זו)}}.
שורה 205: שורה 205:
כפי שהובא לעיל<ref>בכותרת: "[[יישוב ארץ ישראל#התיישבות יחידים בארץ|התיישבות יחידים בארץ]]".</ref>, שיטת הרמב"ן שעיקר המצוה היא '''הקמת שלטון''' של עם ישראל בארץ ישראל, ולא רק עליית והתיישבות יחידים בארץ.
כפי שהובא לעיל<ref>בכותרת: "[[יישוב ארץ ישראל#התיישבות יחידים בארץ|התיישבות יחידים בארץ]]".</ref>, שיטת הרמב"ן שעיקר המצוה היא '''הקמת שלטון''' של עם ישראל בארץ ישראל, ולא רק עליית והתיישבות יחידים בארץ.


ניתן להבין את הדברים עפ"י דברי [[הראי"ה קוק]] זצ"ל {{מקור|(עין אי"ה שבת פ"ג סי' ב, ח"ד עמ' 2)}}:
ניתן להבין את הדברים עפ"י דברי [[הראי"ה קוק]] זצ"ל {{מקור|עין אי"ה שבת פ"ג סי' ב, ח"ד עמ' 2|כן}}:
:"תכלית חיבור ישראל וארץ ישראל הוא שתהיה '''אומה''' אחת בעולם שכבוד ד' א-להי עולם חופף עליה, ע"י התגלות יד ד' בה, במאורעותיה ובכל שלשלת [[היטוריה|תולדתה]], ותהיה היא המקור היחידי למין האנושי לשאוב ממנו דעת ד' ודרכיו בארץ, בתור מוסר א-להי שיוכל למלא אומה שלימה, למען יהיו דרכיה לקו, - לא רק בהליכות החיים של איש פרטי, - כ"א גם  '''בהליכות עמים וממלכות'''<ref>דברים אלו יתבארו עפ"י מש"כ הרב במקומות רבים {{מקור|(לדוגמא: אגרות האי"ה ח"א עמ' ע-עא; אורות התחיה ב; ועוד)}} שישנם בעולם [[צדיק|צדיקים]] ו[[חסיד|חסידים]], אך אין בעולם '''אומה''' קדושה מלבד [[עם ישראל]].</ref>, ויחוסם זה לזה, ע"פ עומק דרכי ד' המלאים חסד, משפט וצדקה. לזה התכלית מוכרח שחותם הא-להי הכללי יהיה מנח על האומה בכללה, שתדע שהיא מצויינת מכל העמים בהיותה עם ד' ושארצה היא ארץ ד'..."
:"תכלית חיבור ישראל וארץ ישראל הוא שתהיה '''אומה''' אחת בעולם שכבוד ד' א-להי עולם חופף עליה, ע"י התגלות יד ד' בה, במאורעותיה ובכל שלשלת [[היטוריה|תולדתה]], ותהיה היא המקור היחידי למין האנושי לשאוב ממנו דעת ד' ודרכיו בארץ, בתור מוסר א-להי שיוכל למלא אומה שלימה, למען יהיו דרכיה לקו, - לא רק בהליכות החיים של איש פרטי, - כ"א גם  '''בהליכות עמים וממלכות'''<ref>דברים אלו יתבארו עפ"י מש"כ הרב במקומות רבים {{מקור|לדוגמא: אגרות האי"ה ח"א עמ' ע-עא; אורות התחיה ב; ועוד|כן}} שישנם בעולם [[צדיק|צדיקים]] ו[[חסיד|חסידים]], אך אין בעולם '''אומה''' קדושה מלבד [[עם ישראל]].</ref>, ויחוסם זה לזה, ע"פ עומק דרכי ד' המלאים חסד, משפט וצדקה. לזה התכלית מוכרח שחותם הא-להי הכללי יהיה מנח על האומה בכללה, שתדע שהיא מצויינת מכל העמים בהיותה עם ד' ושארצה היא ארץ ד'..."


יתירה מכך, ה[[מהרש"א]] {{מקור|(חידושי אגדות מגילה יא. ד"ה לא מאסתים וכו')}}<ref>הובא ע"י [http://www.yoel-ab.com/katava.asp?id=159 הרב אברהם חזן] שליט"א.</ref> שבזמן שיש שלטון [[יוון|יווני]] על עם ישראל גם בארץ ישראל, הארץ נקראית "ארץ אֹיְבֵיהֶם" {{מקור|(}}{{מקור|ויקרא כו מד$ויקרא כו, מד}}{{מקור|; וע"ש בתורה תמימה הערה נט)}}.
יתירה מכך, ה[[מהרש"א]] {{מקור|חידושי אגדות מגילה יא. ד"ה לא מאסתים וכו'|כן}}<ref>הובא ע"י [http://www.yoel-ab.com/katava.asp?id=159 הרב אברהם חזן] שליט"א.</ref> שבזמן שיש שלטון [[יוון|יווני]] על עם ישראל גם בארץ ישראל, הארץ נקראית "ארץ אֹיְבֵיהֶם" {{מקור|(}}{{מקור|ויקרא כו מד$ויקרא כו, מד}}{{מקור|; וע"ש בתורה תמימה הערה נט)}}.




לשלטון של עם ישראל בארץ ישראל ישנם גם השלכות [[הלכה|הלכתיות]] רבות:
לשלטון של עם ישראל בארץ ישראל ישנם גם השלכות [[הלכה|הלכתיות]] רבות:
* חיוב [[קריעה]] על הרואה את [[ערי יהודה]] בחורבנן {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:מועד קטן כו א$מו"ק כו.}} {{מקור|שולחן ערוך אורח חיים תקסא א$שו"ע או"ח סי' תקסא סע' א}} {{מקור|ו}}{{מקור|שולחן ערוך יורה דעה שמ לח$יו"ד סי' שמ סע' לח}}{{מקור|)}} - איננו נוהג כשמקומות אלו תחת שלטון ישראל {{מקור|(ב"י או"ח שם סוף אות א; מג"א שם ס"ק א; מ"ב שם ס"ק ב; פסקי תשובות שם אות א, עמ' קמג; שו"ת רבבות אפרים ח"ח עמ' שלא; ועוד<ref>וכן הביא [[ההרב יואל שורץ]] שליט"א בספר אבלות החורבן {{מקור|(עמ' 90, וע"ש בהערה ה)}} בשם הג"מ או"ח ח"ד סי' ע; קונטרס אחר כותלנו ל[[רבי שריה דבליצקי]] שליט"א; מועדים בהלכה עמ' שעא.</ref>)}}.
* חיוב [[קריעה]] על הרואה את [[ערי יהודה]] בחורבנן {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:מועד קטן כו א$מו"ק כו.}} {{מקור|שולחן ערוך אורח חיים תקסא א$שו"ע או"ח סי' תקסא סע' א}} {{מקור|ו}}{{מקור|שולחן ערוך יורה דעה שמ לח$יו"ד סי' שמ סע' לח}}{{מקור|)}} - איננו נוהג כשמקומות אלו תחת שלטון ישראל {{מקור|(ב"י או"ח שם סוף אות א; מג"א שם ס"ק א; מ"ב שם ס"ק ב; פסקי תשובות שם אות א, עמ' קמג; שו"ת רבבות אפרים ח"ח עמ' שלא; ועוד<ref>וכן הביא [[ההרב יואל שורץ]] שליט"א בספר אבלות החורבן {{מקור|עמ' 90, וע"ש בהערה ה)}} בשם הג"מ או"ח ח"ד סי' ע; קונטרס אחר כותלנו ל[[רבי שריה דבליצקי]] שליט"א; מועדים בהלכה עמ' שעא.</ref>|כן}}.
* מבואר ב[[גמרא]] {{מקור|בבלי:ראש השנה יח ב$ר"ה יח:|כן}} בזמן שיש [[שלום]] - אין חובה [[תענית|להתענות]] באף אחת מ[[ארבע תעניות]] (כולל [[תשעה באב]]). ולדעת [[הרמב"ם]] הכוונה היא לזמן ש[[בית המקדש]] בנוי והוא תחת שלטון ישראל {{מקור|שפת אמת ר"ה יט. ד"ה בגמ' ותיפוק ליה|כן}}.
* מבואר ב[[גמרא]] {{מקור|בבלי:ראש השנה יח ב$ר"ה יח:|כן}} בזמן שיש [[שלום]] - אין חובה [[תענית|להתענות]] באף אחת מ[[ארבע תעניות]] (כולל [[תשעה באב]]). ולדעת [[הרמב"ם]] הכוונה היא לזמן ש[[בית המקדש]] בנוי והוא תחת שלטון ישראל {{מקור|שפת אמת ר"ה יט. ד"ה בגמ' ותיפוק ליה|כן}}.
*
*


=== שותפות היחיד במצוה הכללית ===
=== שותפות היחיד במצוה הכללית ===
מצות יישוב הארץ מוטלת על עם ישראל כגוף לאומי {{מקור|(סולו המסילה עמ' ט; כי עין בעין יראו עמ' צז, קג, קכז; ועוד)}}. מטעם זה, יש מי שאומר {{מקור|(הרב שלמה אבינר שליט"א}} [http://www.havabooks.co.il/shutSearch.asp?q=ישובים%20יהודיים%20מחוץ%20למדינה בתשובה]{{מקור|; ועי' כי עין בעין יראו עמ' קב-קד)}} שהדר בארץ ישראל במקום שאינו במדינת ישראל - מקיים מצות ישיבת הארץ אך אינו מקיים מצות ירושת הארץ, כלומר: ריבונות ישראלית הבאה על ידי כיבוש.
מצות יישוב הארץ מוטלת על עם ישראל כגוף לאומי {{מקור|סולו המסילה עמ' ט; כי עין בעין יראו עמ' צז, קג, קכז; ועוד|כן}}. מטעם זה, יש מי שאומר {{מקור|(הרב שלמה אבינר שליט"א}} [http://www.havabooks.co.il/shutSearch.asp?q=ישובים%20יהודיים%20מחוץ%20למדינה בתשובה]{{מקור|; ועי' כי עין בעין יראו עמ' קב-קד)}} שהדר בארץ ישראל במקום שאינו במדינת ישראל - מקיים מצות ישיבת הארץ אך אינו מקיים מצות ירושת הארץ, כלומר: ריבונות ישראלית הבאה על ידי כיבוש.


והביא ראיה לדבריו, מ[[דוד המלך]] שהיה צריך לברוח מ[[שאול המלך]] שרצה להרגו, ואמר: "כִּי גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת יְקֹוָק לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים" {{מקור|(שמואל א כו, יט)}}, שמזה למדו חז"ל {{מקור|בבלי:כתובות קיא ב$כתובות קיא:|כן}} שכל הדר בחוץ לארץ כעובד עבודה זרה נחשב, על אף ש[[גת]] היא חלק של ארץ ישראל, אז היא לא היתה חלק משלטון ישראל.
והביא ראיה לדבריו, מ[[דוד המלך]] שהיה צריך לברוח מ[[שאול המלך]] שרצה להרגו, ואמר: "כִּי גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת יְקֹוָק לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים" {{מקור|שמואל א כו, יט|כן}}, שמזה למדו חז"ל {{מקור|בבלי:כתובות קיא ב$כתובות קיא:|כן}} שכל הדר בחוץ לארץ כעובד עבודה זרה נחשב, על אף ש[[גת]] היא חלק של ארץ ישראל, אז היא לא היתה חלק משלטון ישראל.


כתב הרב אליעזר מלמד שליט"א {{מקור|(שם)}}:
כתב הרב אליעזר מלמד שליט"א {{מקור|שם|כן}}:
:"מדרגות מדרגות ישנם בשותפות של כל יחיד ויחיד במצוות ישוב הארץ {{מקור|[- הכללית, הציבורית]}}. כל יהודי שגר בארץ ישראל {{מקור|[- בזמן שיש בה שלטון יהודי]}} נעשה שותף במידת מה בישוב הארץ, שעל ידי ישיבתו אחיזתנו הלאומית בארץ מתחזקת. ומי שהולך לגור במקומות שוממים יחסית, כנגב וכערבה, שותף יותר במצוות ישוב הארץ, שעל ידי ישיבתו הארץ מתיישבת ואינה נעזבת לשממה. ומי שמתיישב ביהודה ושומרון, מקיים בישיבתו מצווה גדולה יותר, מפני שבישיבתו יש תרומה כפולה, ראשית, למען הגברת שלטון ישראל במקומות שה[[ערבים]] רוצים [[זגל|לגזול]] מאיתנו. שנית, למען הפרחת השממה. וככל שמדובר בישוב הנמצא במקום שומם יותר מיהודים, וששונאינו מתאמצים יותר לכובשו מאיתנו, כך המצווה של הגרים בו גדולה יותר. וכבר אמרו חז"ל {{מקור|בבלי:ברכות ה א$ברכות ה.|כן}}: ארץ ישראל נקנית ביסורים, ולפי גודל הצער גודל השכר {{מקור|אבות ה כג$אבות ה, כג|כן}}.
:"מדרגות מדרגות ישנם בשותפות של כל יחיד ויחיד במצוות ישוב הארץ {{מקור|[- הכללית, הציבורית]}}. כל יהודי שגר בארץ ישראל {{מקור|[- בזמן שיש בה שלטון יהודי]}} נעשה שותף במידת מה בישוב הארץ, שעל ידי ישיבתו אחיזתנו הלאומית בארץ מתחזקת. ומי שהולך לגור במקומות שוממים יחסית, כנגב וכערבה, שותף יותר במצוות ישוב הארץ, שעל ידי ישיבתו הארץ מתיישבת ואינה נעזבת לשממה. ומי שמתיישב ביהודה ושומרון, מקיים בישיבתו מצווה גדולה יותר, מפני שבישיבתו יש תרומה כפולה, ראשית, למען הגברת שלטון ישראל במקומות שה[[ערבים]] רוצים [[זגל|לגזול]] מאיתנו. שנית, למען הפרחת השממה. וככל שמדובר בישוב הנמצא במקום שומם יותר מיהודים, וששונאינו מתאמצים יותר לכובשו מאיתנו, כך המצווה של הגרים בו גדולה יותר. וכבר אמרו חז"ל {{מקור|בבלי:ברכות ה א$ברכות ה.|כן}}: ארץ ישראל נקנית ביסורים, ולפי גודל הצער גודל השכר {{מקור|אבות ה כג$אבות ה, כג|כן}}.
:...אף המתגוררים בחוץ לארץ ו[[תרומה|תורמים]] כספים למען ההתיישבות בארץ ישראל שותפים במצוות ישוב הארץ הכללית, אלא שהם שותפים במצווה ב[[ממון|ממונם]] ואינם מקיימים את המצווה בגופם. וכן תושבי הארץ שתומכים בישובי יש"ע שותפים במצווה הכללית של ישוב אותם המקומות המקודשים, ולפי מידת התמיכה כך גודל המצווה".
:...אף המתגוררים בחוץ לארץ ו[[תרומה|תורמים]] כספים למען ההתיישבות בארץ ישראל שותפים במצוות ישוב הארץ הכללית, אלא שהם שותפים במצווה ב[[ממון|ממונם]] ואינם מקיימים את המצווה בגופם. וכן תושבי הארץ שתומכים בישובי יש"ע שותפים במצווה הכללית של ישוב אותם המקומות המקודשים, ולפי מידת התמיכה כך גודל המצווה".
שורה 234: שורה 234:
=== שלטון רעוע ===
=== שלטון רעוע ===
[[רבי יהושע מקוטנא]] {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1744&st=&pgnum=48&hilite= שו"ת ישועות מלכו יו"ד סי' סו]{{מקור|)}} כותב:
[[רבי יהושע מקוטנא]] {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1744&st=&pgnum=48&hilite= שו"ת ישועות מלכו יו"ד סי' סו]{{מקור|)}} כותב:
:"...גם לפי דעת הרמב"ן... מ"מ בעיקר המצוה אינו אלא הירושה והישיבה כאדם העושה בתוך שלו [[כיבוש|לכבוש]] ארץ ישראל שתהיה תחת [[ירושה|ירושתינו]] לא על ביאה ריקנית של עתה {{מקור|(- ולא על עליית יחידים ללא העמדת שלטון)}}, וכבר המשילו ה[[אחרונים]] למצות עשה של [[אכילת מצה]] - כי עיקר המצוה היא ה[[אכילה]], ולקיחת ה[[חיטה|חיטים]] לשם מצוה והלישה והאפייה אינם גמר מצוה, ומ"מ בודאי מצוה גדולה היא, ועל זה נאמר גומל לאיש חסד כמפעלו, גם על הפעולה של מצוה מקבל שכר, ונאמר אשרי תמימי דרך גם על הדרך של עושי מצוה יש בו שלימות ואין ספק שהיא מצוה גדולה כי ה[[קיבוץ גלויות|קיבוץ]] הוא [[אתחלתא דגאולה]]..."  
:"...גם לפי דעת הרמב"ן... מ"מ בעיקר המצוה אינו אלא הירושה והישיבה כאדם העושה בתוך שלו [[כיבוש|לכבוש]] ארץ ישראל שתהיה תחת [[ירושה|ירושתינו]] לא על ביאה ריקנית של עתה {{מקור|- ולא על עליית יחידים ללא העמדת שלטון|כן}}, וכבר המשילו ה[[אחרונים]] למצות עשה של [[אכילת מצה]] - כי עיקר המצוה היא ה[[אכילה]], ולקיחת ה[[חיטה|חיטים]] לשם מצוה והלישה והאפייה אינם גמר מצוה, ומ"מ בודאי מצוה גדולה היא, ועל זה נאמר גומל לאיש חסד כמפעלו, גם על הפעולה של מצוה מקבל שכר, ונאמר אשרי תמימי דרך גם על הדרך של עושי מצוה יש בו שלימות ואין ספק שהיא מצוה גדולה כי ה[[קיבוץ גלויות|קיבוץ]] הוא [[אתחלתא דגאולה]]..."  
ויש שהסבירו בדבריו<ref>להסבר נוסף בדבריו, ר' לעיל בכותרת: "[[יישוב ארץ ישראל#התיישבות יחידים בארץ|התיישבות יחידים בארץ]]".</ref> שקיום מצות יישוב הארץ היא רק ע"י שעם ישראל יושב בארצו ונוהג בה מנהג [[בעלים]], אולם אם הוא יושב בארצו ואיננו יכול לעשות בה כרצונו {{מקור|(כעין השלטון של מדינת ישראל ב}}[[הר הבית]]{{מקור|, כיום)}} - אין מקיימים בזה את מצות יישוב הארץ {{מקור|(}}[[הרב יעקב אריאל]] {{מקור|שליט"א, שו"ת באהלה של תורה ח"א סי' ד אות ב, עמ' 77)}}.
ויש שהסבירו בדבריו<ref>להסבר נוסף בדבריו, ר' לעיל בכותרת: "[[יישוב ארץ ישראל#התיישבות יחידים בארץ|התיישבות יחידים בארץ]]".</ref> שקיום מצות יישוב הארץ היא רק ע"י שעם ישראל יושב בארצו ונוהג בה מנהג [[בעלים]], אולם אם הוא יושב בארצו ואיננו יכול לעשות בה כרצונו {{מקור|(כעין השלטון של מדינת ישראל ב}}[[הר הבית]]{{מקור|, כיום)}} - אין מקיימים בזה את מצות יישוב הארץ {{מקור|(}}[[הרב יעקב אריאל]] {{מקור|שליט"א, שו"ת באהלה של תורה ח"א סי' ד אות ב, עמ' 77)}}.


מכח דברים אלו, [[הרב עובדיה יוסף]] שליט"א {{מקור|(תורה שבעל פה לא עמ' כא-כב; תחו"מין י עמ' 44)}}, חידש שאין איסור לעזוב את שטחי [[יהודה]], [[שמרון]] ו[[עזה]]:
מכח דברים אלו, [[הרב עובדיה יוסף]] שליט"א {{מקור|תורה שבעל פה לא עמ' כא-כב; תחו"מין י עמ' 44|כן}}, חידש שאין איסור לעזוב את שטחי [[יהודה]], [[שמרון]] ו[[עזה]]:
:"ועוד יש מקום לומר ש...בכיבוש שלנו שאין לנו שליטה מלאה על כל הנעשה בשטחים - לא נחשב לכיבוש גמור שציותה עליו התורה... והרי בכיבוש שלנו היום אין בידינו לגרש את ה[[ערבים]] תושבי השטחים ביהודה שומרון ועזה, והם יושבים ישיבת קבע בחצריהם ובטירותם, ואפילו את האומות העובדות [[עבודה זרה]] אין בידינו להזיזם זיז כל שהוא ממקומם בניגוד למה שציותה התורה {{מקור|שמות כג, לג|כן}} "[[לא ישבו בארצך]] פז יחטיאו אותך לי", ואפילו ה[[כנסיה|כנסיות]] של [[נצרות|עבודה זרה שלהם]] על עמדם יעמודו, ומוגנות על ידי השלטונות ואין פוצה פה, וכל זה מיראת [[אומות העולם]], וברור שאין זה בכלל מצות כיבוש שעליו ציותה התורה לפי דברי הרמב"ן...
:"ועוד יש מקום לומר ש...בכיבוש שלנו שאין לנו שליטה מלאה על כל הנעשה בשטחים - לא נחשב לכיבוש גמור שציותה עליו התורה... והרי בכיבוש שלנו היום אין בידינו לגרש את ה[[ערבים]] תושבי השטחים ביהודה שומרון ועזה, והם יושבים ישיבת קבע בחצריהם ובטירותם, ואפילו את האומות העובדות [[עבודה זרה]] אין בידינו להזיזם זיז כל שהוא ממקומם בניגוד למה שציותה התורה {{מקור|שמות כג, לג|כן}} "[[לא ישבו בארצך]] פז יחטיאו אותך לי", ואפילו ה[[כנסיה|כנסיות]] של [[נצרות|עבודה זרה שלהם]] על עמדם יעמודו, ומוגנות על ידי השלטונות ואין פוצה פה, וכל זה מיראת [[אומות העולם]], וברור שאין זה בכלל מצות כיבוש שעליו ציותה התורה לפי דברי הרמב"ן...
:ובפרט יש לציין, שבזמן האחרון הדרכים ביהודה שומרון ועזה הן בחזקת [[סכנה]], ואין לנו עליהם אלא שלטון צבאי בלבד בלא שום אפשרות אפילו לעבור בתוכם בביטחה, וכל שכן להתיישב בתוכם ובודאי שזה אינו בכלל מצות הכיבוש, כאדם העושה בתוך שלו, שעליו דיבר הרמב"ן..."
:ובפרט יש לציין, שבזמן האחרון הדרכים ביהודה שומרון ועזה הן בחזקת [[סכנה]], ואין לנו עליהם אלא שלטון צבאי בלבד בלא שום אפשרות אפילו לעבור בתוכם בביטחה, וכל שכן להתיישב בתוכם ובודאי שזה אינו בכלל מצות הכיבוש, כאדם העושה בתוך שלו, שעליו דיבר הרמב"ן..."
שורה 243: שורה 243:




'''לעומתו''', [[הרב שאול ישראלי]] זצ"ל {{מקור|(תחו"מין י עמ' 56, וע"ע שם עמ' 54)}} כתב שטענתו של הרב עובדיה יוסף שליט"א - אינה מובנת, מפני שהיו לעם ישראל זמנים קשים יותר, מראשית הכניסה לארץ עד שהתייצב השלטון על ידי [[מלכי ישראל]], וגם לאחר י"ד שנים של כיבוש וחילוק היו הדרכים בסכנה, כדברי [[דבורה]] ב[[שירת דבורה|שירתה]] {{מקור|שופטים ה$שופטים ה, ו-ז|כן}}: "בימי [[שמגר בן ענת]] בימי [[יעל]] חדלו ארחות והולכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות חדלו פרזון בישראל חדלו", ובכל זאת, ברור שלא נתבטלה מהארץ תורת כיבוש, שהרי חיוב ה[[מצוות התלויות בארץ]] המותנות בהיות הכיבוש {{מקור|(עי'}} {{מקור|רמב"ם:תרומות א א$רמב"ם ריש הל' תרומות}}{{מקור|)}} לא פסק. וכך היה ג"כ בעוד תקדימים היסטוריים, כמו למשל, בסוף ימי [[בית שני]] כשה[[רומאים]] התחילו להשתלט על הארץ וחנה בה חיל-מצב רומאי קבוע שהיו עובדי עבודה זרה בגלוי.
'''לעומתו''', [[הרב שאול ישראלי]] זצ"ל {{מקור|תחו"מין י עמ' 56, וע"ע שם עמ' 54|כן}} כתב שטענתו של הרב עובדיה יוסף שליט"א - אינה מובנת, מפני שהיו לעם ישראל זמנים קשים יותר, מראשית הכניסה לארץ עד שהתייצב השלטון על ידי [[מלכי ישראל]], וגם לאחר י"ד שנים של כיבוש וחילוק היו הדרכים בסכנה, כדברי [[דבורה]] ב[[שירת דבורה|שירתה]] {{מקור|שופטים ה$שופטים ה, ו-ז|כן}}: "בימי [[שמגר בן ענת]] בימי [[יעל]] חדלו ארחות והולכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות חדלו פרזון בישראל חדלו", ובכל זאת, ברור שלא נתבטלה מהארץ תורת כיבוש, שהרי חיוב ה[[מצוות התלויות בארץ]] המותנות בהיות הכיבוש {{מקור|(עי'}} {{מקור|רמב"ם:תרומות א א$רמב"ם ריש הל' תרומות}}{{מקור|)}} לא פסק. וכך היה ג"כ בעוד תקדימים היסטוריים, כמו למשל, בסוף ימי [[בית שני]] כשה[[רומאים]] התחילו להשתלט על הארץ וחנה בה חיל-מצב רומאי קבוע שהיו עובדי עבודה זרה בגלוי.


== מצות היחיד ==
== מצות היחיד ==
שורה 299: שורה 299:


=== במקום ה[[סכנה]] ===
=== במקום ה[[סכנה]] ===
כתבו חכמי זמנינו, שהעובדה שהתורה צוותה לכבוש את הארץ, היא מורה שמותר להכנס לסכנה בכדי [[מלחמה|להלחם]] על כיבושה, וכדברי ה[[מנחת חינוך]] {{מקור|(מצוה תרד, מהד' מכון ירושלים אות ד)}} לגבי מצות [[מלחמת עמלק]]:
כתבו חכמי זמנינו, שהעובדה שהתורה צוותה לכבוש את הארץ, היא מורה שמותר להכנס לסכנה בכדי [[מלחמה|להלחם]] על כיבושה, וכדברי ה[[מנחת חינוך]] {{מקור|מצוה תרד, מהד' מכון ירושלים אות ד|כן}} לגבי מצות [[מלחמת עמלק]]:
:"וכבר כתבתי לעיל {{מקור|[- לגבי מצות}} [[מלחמת שבעת האומות]]<ref>מנחת חינוך מצוה תכה (מהד' מכון ירושלים אות ג): "...דנהי דכל המצוות נדחות מפני הסכנה, מ"מ מצוה זו דהתורה צוותה ללחום עמהם, וידוע דהתורה לא תסמוך דיניה על הנס כמבואר ברמב"ן, ובדרך העולם נהרגים משני הצדדים בעת מלחמה, א"כ חזינן דהתורה גזרה ללחום עמהם אף דהיא סכנה, א"כ דחויה סכנה במקום הזה..." {{מקור|(וע"ש מש"כ לתמוה על החינוך, ועי' מש"כ ליישב בזה באגרות הראי"ה ח"ג עמ' רנח-רנט ובחי' מרן רי"ז הלוי עה"ת פרשת בשלח)}}.</ref>{{מקור|]}} דנראה דאף במקום סכנה מחייבים, כי ידוע דהתורה לא תסמוך דינים על [[נס|ניסים]] כמבואר ברמב"ן כמה פעמים {{מקור|(}}{{מקור|רמב"ן:ויקרא כא יז$ויקרא כא, יז}}{{מקור|;}} {{מקור|רמב"ן:ויקרא כו יא$ויקרא כו, יא}}{{מקור|;}} {{מקור|רמב"ן:במדבר א מה$במדבר א, מה}}{{מקור|)}}, והתורה צוותנו להלחם ומסכנים נפשות במלחמה, א"כ [[זגרת הכתוב]] היא דאפילו בסכנת נפשות מחוייב במצוה זו<ref>וכ"כ בשו"ת לבושי מרדכי {{מקור|(מהדו' בתרא, הוצאת ר' בנימין פריעדמאן בעיקר מישקאלץ (בהונגריה) תרצ"ז, סי' קכו)}}. וע"ע [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40994&st=&pgnum=152&hilite= מרומי שדה, להגאון הנצי"ב ז"ל מוולוז'ין, ערובין מה.] {{מקור|(הגר"ע יוסף שליט"א, שם)}}.</ref>".
:"וכבר כתבתי לעיל {{מקור|[- לגבי מצות}} [[מלחמת שבעת האומות]]<ref>מנחת חינוך מצוה תכה (מהד' מכון ירושלים אות ג): "...דנהי דכל המצוות נדחות מפני הסכנה, מ"מ מצוה זו דהתורה צוותה ללחום עמהם, וידוע דהתורה לא תסמוך דיניה על הנס כמבואר ברמב"ן, ובדרך העולם נהרגים משני הצדדים בעת מלחמה, א"כ חזינן דהתורה גזרה ללחום עמהם אף דהיא סכנה, א"כ דחויה סכנה במקום הזה..." {{מקור|וע"ש מש"כ לתמוה על החינוך, ועי' מש"כ ליישב בזה באגרות הראי"ה ח"ג עמ' רנח-רנט ובחי' מרן רי"ז הלוי עה"ת פרשת בשלח|כן}}.</ref>{{מקור|]}} דנראה דאף במקום סכנה מחייבים, כי ידוע דהתורה לא תסמוך דינים על [[נס|ניסים]] כמבואר ברמב"ן כמה פעמים {{מקור|(}}{{מקור|רמב"ן:ויקרא כא יז$ויקרא כא, יז}}{{מקור|;}} {{מקור|רמב"ן:ויקרא כו יא$ויקרא כו, יא}}{{מקור|;}} {{מקור|רמב"ן:במדבר א מה$במדבר א, מה}}{{מקור|)}}, והתורה צוותנו להלחם ומסכנים נפשות במלחמה, א"כ [[זגרת הכתוב]] היא דאפילו בסכנת נפשות מחוייב במצוה זו<ref>וכ"כ בשו"ת לבושי מרדכי {{מקור|(מהדו' בתרא, הוצאת ר' בנימין פריעדמאן בעיקר מישקאלץ (בהונגריה) תרצ"ז, סי' קכו)}}. וע"ע [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40994&st=&pgnum=152&hilite= מרומי שדה, להגאון הנצי"ב ז"ל מוולוז'ין, ערובין מה.] {{מקור|הגר"ע יוסף שליט"א, שם|כן}}.</ref>".
זאת אומרת, שבמקום שהתורה מצוה להלחם לא נוהג הכלל: "[[וחי בהם]]" - "ולא שימות בהם" {{מקור|בבלי:יומא פה ב$יומא פה:|כן}}, אלא בהם יש חובה להלחם ולהסתכן. וא"כ ה"ה למצות כיבוש הארץ - שיש להסתכן על קיומה {{מקור|(}}[[הרצי"ה קוק]] {{מקור|זצ"ל, לנתיבות ישראל...;}} [[הרב שלמה גורן]] {{מקור|זצ"ל, תחו"מין טו עמ' 13-16;}} [[הרב אברהם שפירא]] {{מקור|זצ"ל, מורשה, הוצאת המכון ע"ש הרצי"ה קוק, ירושלים תשס"ה, עמ' קלט, קעו-קע; ויבלט"א}} [[הרב עובדיה יוסף]] {{מקור|שליט"א, קובץ תורה שבעל פה לא עמ' יט-כ, נדפס גם בתחו"מין י עמ' 42;}} [[הרב אשר וייס]] {{מקור|שליט"א, מנחת אשר במדבר, סי' עא אות ב בהערה, עמ' תסה; ועוד)}}.
זאת אומרת, שבמקום שהתורה מצוה להלחם לא נוהג הכלל: "[[וחי בהם]]" - "ולא שימות בהם" {{מקור|בבלי:יומא פה ב$יומא פה:|כן}}, אלא בהם יש חובה להלחם ולהסתכן. וא"כ ה"ה למצות כיבוש הארץ - שיש להסתכן על קיומה {{מקור|(}}[[הרצי"ה קוק]] {{מקור|זצ"ל, לנתיבות ישראל...;}} [[הרב שלמה גורן]] {{מקור|זצ"ל, תחו"מין טו עמ' 13-16;}} [[הרב אברהם שפירא]] {{מקור|זצ"ל, מורשה, הוצאת המכון ע"ש הרצי"ה קוק, ירושלים תשס"ה, עמ' קלט, קעו-קע; ויבלט"א}} [[הרב עובדיה יוסף]] {{מקור|שליט"א, קובץ תורה שבעל פה לא עמ' יט-כ, נדפס גם בתחו"מין י עמ' 42;}} [[הרב אשר וייס]] {{מקור|שליט"א, מנחת אשר במדבר, סי' עא אות ב בהערה, עמ' תסה; ועוד)}}.


כמובן, ההיתר להסתכן הוא ליחיד, אולם אין לצאת למלחמה אלא אם יש סיכוי סביר להצלחתה {{מקור|(פשוט; וכ"כ הרב שלמה גורן זצ"ל, שם עמ' 16; הרב אברהם שפירא זצ"ל, שם עמ' קל, קלט-קמ; ועוד)}}.
כמובן, ההיתר להסתכן הוא ליחיד, אולם אין לצאת למלחמה אלא אם יש סיכוי סביר להצלחתה {{מקור|פשוט; וכ"כ הרב שלמה גורן זצ"ל, שם עמ' 16; הרב אברהם שפירא זצ"ל, שם עמ' קל, קלט-קמ; ועוד|כן}}.




שורה 327: שורה 327:
=== מצוה [[מצוה קיומית|קיומית]] או [[מצוה חיובית|חיובית]] ===
=== מצוה [[מצוה קיומית|קיומית]] או [[מצוה חיובית|חיובית]] ===
[[רבי משה פיינשטיין]] זצ"ל {{מקור|שו"ת אגרות משה אה"ע ח"א סוף סי' קב|כן}}:
[[רבי משה פיינשטיין]] זצ"ל {{מקור|שו"ת אגרות משה אה"ע ח"א סוף סי' קב|כן}}:
:"...פשוט שאין זה {{מקור|[- מצות יישוב הארץ]}} '''בזמן הזה''' מצוה חיובית שעל הגוף, דא"כ היה ממילא נמצא שאסור לדור בחו"ל משום שעובר על עשה... ולא הוזכר איסור אלא על הדר בארץ ישראל ש[[יציאה מארץ ישראל|אסור לצאת]] ע"מ לשכון בחו"ל<ref>ור' בספר '''בית דניאל''', לרבי רפאל דינר שליט"א, התשס"ג, סי' ז אות ה, עמ' נ, ד"ה תשובה, שהביא מה[[ראשונים]] לדחות ראיה זו, שכן ישנם מצבים שאין חיוב לעלות, כגון שיש סכנת דרכים וכיו"ב, ובהם נאמר שבכ"ז אסור לצאת מהארץ {{מקור|(עי' כלבו סי' קכז מתשב"ץ קטן; שו"ת הרשב"ש סי' ב; מור וקציעה להיעב"ץ סי' שו)}}.</ref>... ואם היה איסור גם לאנשי חו"ל היה לו לרמב"ם לומר סתם אסור לשכון בחו"ל אא"כ חזק בא"י הרעב, משמע דרק ליושבי ארץ ישראל יש איסור שאסרו חכמים, אבל מצד העשה אינה חיובית, אלא כשדר שם מקיים מצוה".
:"...פשוט שאין זה {{מקור|[- מצות יישוב הארץ]}} '''בזמן הזה''' מצוה חיובית שעל הגוף, דא"כ היה ממילא נמצא שאסור לדור בחו"ל משום שעובר על עשה... ולא הוזכר איסור אלא על הדר בארץ ישראל ש[[יציאה מארץ ישראל|אסור לצאת]] ע"מ לשכון בחו"ל<ref>ור' בספר '''בית דניאל''', לרבי רפאל דינר שליט"א, התשס"ג, סי' ז אות ה, עמ' נ, ד"ה תשובה, שהביא מה[[ראשונים]] לדחות ראיה זו, שכן ישנם מצבים שאין חיוב לעלות, כגון שיש סכנת דרכים וכיו"ב, ובהם נאמר שבכ"ז אסור לצאת מהארץ {{מקור|עי' כלבו סי' קכז מתשב"ץ קטן; שו"ת הרשב"ש סי' ב; מור וקציעה להיעב"ץ סי' שו|כן}}.</ref>... ואם היה איסור גם לאנשי חו"ל היה לו לרמב"ם לומר סתם אסור לשכון בחו"ל אא"כ חזק בא"י הרעב, משמע דרק ליושבי ארץ ישראל יש איסור שאסרו חכמים, אבל מצד העשה אינה חיובית, אלא כשדר שם מקיים מצוה".
לדבריו, המתגורר בארץ ישראל מקיים מצוה, אך כשאינו דר בארץ - אין בידו עוון.
לדבריו, המתגורר בארץ ישראל מקיים מצוה, אך כשאינו דר בארץ - אין בידו עוון.


וכ"כ רבים מהאחרונים {{מקור|(שו"ת אבני נזר יו"ד סי' תנד, אות סב ואילך<ref>אכן ע"ש בסוף התשובה {{מקור|(סוף אות סג)}} שמהרמב"ן משמע שיש חיוב על כל יושבי חו"ל {{מקור|ולא כהאג"מ הנ"ל שכתב להדיא דדבריו אליבא דהרמב"ן (וכבר העירו ע"ז בספר בית דניאל, סי' ז אות ד, עמ' מט-נ, ד"ה וצ"ע, שברמב"ן לא משמע כן, וכ"ה במנחת שמואל - מובא בהערה להלן - בשם הרב עובדיה יוסף שליט"א)}}.</ref>; שו"ת ציץ אליעזר, חי"ד, סי' עב ס"ק ז, עמ' קלו, וכן במילואים ותיקונים שם, עמ' קצח, בשם}} [[רבי שמואל סלאנט]]{{מקור| זצ"ל, הלבנון ח' טבת תרכ"ד; שו"ת חלקת יעקב, ל}}[[רבי יעקב ברייש]] {{מקור|זצ"ל מציריך, יו"ד סי' קכח ס"ק ו-ז, מהדו' תל אביב תשנ"ב, עמ' ריט; שו"ת בני בנים, הרב יהודה הרצל הענקין שליט"א, ח"ב סי' מב עמ' קסה; ועוד)}}. וכ"כ [[הרב יהושע מנחם אהרנברג]] זצ"ל {{מקור|שו"ת דבר יהושע ח"ב סי' עא ד"ה אי נמי מספקא, עמ' קפה|כן}} שהמצוה היא רק למי שכבר נמצא בא"י, שכך כתוב "וירשתם את הארץ וישבתם בה" - דוקא אחרי שתכנסו לארץ ותרשוה אז תשבו בה {{מקור|(אלא שהוסיף שלא מצא לו חבר)}}.
וכ"כ רבים מהאחרונים {{מקור|(שו"ת אבני נזר יו"ד סי' תנד, אות סב ואילך<ref>אכן ע"ש בסוף התשובה {{מקור|סוף אות סג|כן}} שמהרמב"ן משמע שיש חיוב על כל יושבי חו"ל {{מקור|ולא כהאג"מ הנ"ל שכתב להדיא דדבריו אליבא דהרמב"ן (וכבר העירו ע"ז בספר בית דניאל, סי' ז אות ד, עמ' מט-נ, ד"ה וצ"ע, שברמב"ן לא משמע כן, וכ"ה במנחת שמואל - מובא בהערה להלן - בשם הרב עובדיה יוסף שליט"א)}}.</ref>; שו"ת ציץ אליעזר, חי"ד, סי' עב ס"ק ז, עמ' קלו, וכן במילואים ותיקונים שם, עמ' קצח, בשם}} [[רבי שמואל סלאנט]]{{מקור| זצ"ל, הלבנון ח' טבת תרכ"ד; שו"ת חלקת יעקב, ל}}[[רבי יעקב ברייש]] {{מקור|זצ"ל מציריך, יו"ד סי' קכח ס"ק ו-ז, מהדו' תל אביב תשנ"ב, עמ' ריט; שו"ת בני בנים, הרב יהודה הרצל הענקין שליט"א, ח"ב סי' מב עמ' קסה; ועוד)}}. וכ"כ [[הרב יהושע מנחם אהרנברג]] זצ"ל {{מקור|שו"ת דבר יהושע ח"ב סי' עא ד"ה אי נמי מספקא, עמ' קפה|כן}} שהמצוה היא רק למי שכבר נמצא בא"י, שכך כתוב "וירשתם את הארץ וישבתם בה" - דוקא אחרי שתכנסו לארץ ותרשוה אז תשבו בה {{מקור|אלא שהוסיף שלא מצא לו חבר|כן}}.


ובדומה לזה, יש מי שכתב<ref>ויתכן שזו כוונתם של כל האחרונים הנ"ל (ולכן זה דוקא בזה"ז), אלא שלא כתבו כן בפירוש.</ref> שהמצוה החיובית המלאה היא לגרש ה[[גוי|גויים]] ולדור במקומם... ויישוב הארץ לבד אינו עיקר חיוב המצוה, ולכן אינו חיוב גמור רק יש בזה מצוה קיומית {{מקור|(}}[[הרב משה שטרנבוך]] {{מקור|שליט"א, שו"ת תשובות והנהגות, ח"ד ר"ס שכז, עמ' תז)}}.
ובדומה לזה, יש מי שכתב<ref>ויתכן שזו כוונתם של כל האחרונים הנ"ל (ולכן זה דוקא בזה"ז), אלא שלא כתבו כן בפירוש.</ref> שהמצוה החיובית המלאה היא לגרש ה[[גוי|גויים]] ולדור במקומם... ויישוב הארץ לבד אינו עיקר חיוב המצוה, ולכן אינו חיוב גמור רק יש בזה מצוה קיומית {{מקור|(}}[[הרב משה שטרנבוך]] {{מקור|שליט"א, שו"ת תשובות והנהגות, ח"ד ר"ס שכז, עמ' תז)}}.


ויש שהשיגו על שיטה זו מהדין ש"הכל מעלין לא"י" {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:כתובות קי ב$כתובות קי:}} {{מקור|ו}}{{מקור|שולחן ערוך אבן העזר עה$שו"ע אה"ע סי' עה סע ג-ה}}{{מקור|)}}, ומבואר שזו '''חובה''' גמורה על כל יהודי לעלות לארץ<ref>ויש שישבו השגה זו ואמרו שחזקו חכמים ידי הרוצים לעלות לארץ, אע"פ שלא חייבו בדבר, כדרך שחזקו חכמים את הרוצה ליישב ב[[ירושלים]] אע"פ שאין חיוב בדבר {{מקור|(שו"ת בני בנים שם)}}.</ref> {{מקור|(הרב עובדיה יוסף שליט"א<ref>והובא בשמו ג"כ בספר '''מנחת שמואל''', להרב שמואל פנחסי, אה"ע סי' יד, עמ' רנב, סוד"ה אלא שראיתי.</ref>, קובץ תורה שבעל פה יא עמ' מ-מא, וכן בהסכמתו לספר 'דרך האמונה' לרבי שמואל ביבאס, ירושלים תשמ"ח)}}.
ויש שהשיגו על שיטה זו מהדין ש"הכל מעלין לא"י" {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:כתובות קי ב$כתובות קי:}} {{מקור|ו}}{{מקור|שולחן ערוך אבן העזר עה$שו"ע אה"ע סי' עה סע ג-ה}}{{מקור|)}}, ומבואר שזו '''חובה''' גמורה על כל יהודי לעלות לארץ<ref>ויש שישבו השגה זו ואמרו שחזקו חכמים ידי הרוצים לעלות לארץ, אע"פ שלא חייבו בדבר, כדרך שחזקו חכמים את הרוצה ליישב ב[[ירושלים]] אע"פ שאין חיוב בדבר {{מקור|שו"ת בני בנים שם|כן}}.</ref> {{מקור|הרב עובדיה יוסף שליט"א<ref>והובא בשמו ג"כ בספר '''מנחת שמואל''', להרב שמואל פנחסי, אה"ע סי' יד, עמ' רנב, סוד"ה אלא שראיתי.</ref>, קובץ תורה שבעל פה יא עמ' מ-מא, וכן בהסכמתו לספר 'דרך האמונה' לרבי שמואל ביבאס, ירושלים תשמ"ח|כן}}.


וכן נקט בפשטות [[הרב יצחק זילברשטיין]] שליט"א {{מקור|(חישוקי חמד כתובות קי: סוף עמ' תרנו)}} שמצות ישוב ארץ ישראל היא מצוה חיובית לרוב הפוסקים {{מקור|(פרט למקרים שלא יוכל להתפרנס בה או שלא יוכל לקיים את המצוות וכנ"ל)}}. וכן סתימת רבים מהפוסקים.
וכן נקט בפשטות [[הרב יצחק זילברשטיין]] שליט"א {{מקור|חישוקי חמד כתובות קי: סוף עמ' תרנו|כן}} שמצות ישוב ארץ ישראל היא מצוה חיובית לרוב הפוסקים {{מקור|פרט למקרים שלא יוכל להתפרנס בה או שלא יוכל לקיים את המצוות וכנ"ל|כן}}. וכן סתימת רבים מהפוסקים.


ויש שכתבו שאין בתורה מצוה קיומית - שאין חיוב לקיימה {{מקור|(}}[[הרב אברהם שפירא]] {{מקור|זצ"ל, מנחת אברהם, ח"א, ירושלים תש"נ, סי' מד אות א, עמ' שעג, מהערה בסוף הספר מעפר-קומי; ויבדל"ח}} [[הרב שלמה פישר]] {{מקור|שליט"א, בית ישי, חידושים, מהדו' תשס"ד, סי' כג הערה יב, עמ' קו}}<ref>צויין ע"י [http://www.zomet.org.il/?CategoryID=261&ArticleID=406 הרב חיים יואל בלוך שליט"א].</ref>{{מקור|;}} [[הרב זלמן נחמיה גולדברג]] {{מקור|שליט"א,}} [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=682&id=1101&q= חזון קדומים]<ref>ספר [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hsifria.asp?cat=681 חזון קדומים], משיעורי הגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א, ירושלים-קדומים תשס"א, שנערכו ע"י הרב ישראל בן שחר שליט"א.</ref> {{מקור|עמ' 309-315)}}, אלא כל המצוות שבתורה, כולל יישוב הארץ יש חיוב גמור לקיימן {{מקור|(הרב ז.נ. גולגברג שליט"א בקובץ "בית אהרן וישראל" צז, עמ' קלה-קלו}}<ref>הובא ג"כ בספר '''בתורתו יהגה''', הרב דוד פלק שליט"א, ח"ב, ירושלים תשס"ג, עמ' קנב-קנג (בקצרה); ושם ח"ג עמ' קסב-קסח (ההתכתבות המלאה). {{מקור|אכן, מש"כ שם בח"ב להביא מהשל"ה הקד' (שער האותיות, אות הקו"ף, קדושה (א) אות קיד): "...כי יאמר לי [- שעליתי לארץ מחו"ל] הקב"ה: למה באת ממקום שהיית פטור מזה, ובאת למקום החיוב, ועתה במקום החיוב תעזוב המצוה הזה, מדוע באת לטמא את ארצי? בשלמא הדרים כבר שמה, אין עונשם גדול כל כך... והענין, כי ראוי לאדם להביא את עצמו לידי חיוב מצוה, כדי לקיימנה, אף - על - פי שאין מחויב בה יביא עצמו לידי חיוב" - כאן כ"ז מדבר על}} [[מצוות התלויות בארץ]]{{מקור|, ובעיקר}} [[שמיטה]] {{מקור|ולא על העליה לא"י, שהיא חובה, אא"כ יש סכנת דרכים או שיקולים אחרים כפרנסה וכיו"ב. וכן האלף לך שלמה שציין איננו אומר שאין חובה לעלות לארץ אלא מחמת השיקולים הנ"ל ע"ש.}}</ref>{{מקור|; הרב אברהם שפירא זצ"ל, שם)}}.
ויש שכתבו שאין בתורה מצוה קיומית - שאין חיוב לקיימה {{מקור|(}}[[הרב אברהם שפירא]] {{מקור|זצ"ל, מנחת אברהם, ח"א, ירושלים תש"נ, סי' מד אות א, עמ' שעג, מהערה בסוף הספר מעפר-קומי; ויבדל"ח}} [[הרב שלמה פישר]] {{מקור|שליט"א, בית ישי, חידושים, מהדו' תשס"ד, סי' כג הערה יב, עמ' קו}}<ref>צויין ע"י [http://www.zomet.org.il/?CategoryID=261&ArticleID=406 הרב חיים יואל בלוך שליט"א].</ref>{{מקור|;}} [[הרב זלמן נחמיה גולדברג]] {{מקור|שליט"א,}} [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=682&id=1101&q= חזון קדומים]<ref>ספר [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hsifria.asp?cat=681 חזון קדומים], משיעורי הגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א, ירושלים-קדומים תשס"א, שנערכו ע"י הרב ישראל בן שחר שליט"א.</ref> {{מקור|עמ' 309-315)}}, אלא כל המצוות שבתורה, כולל יישוב הארץ יש חיוב גמור לקיימן {{מקור|(הרב ז.נ. גולגברג שליט"א בקובץ "בית אהרן וישראל" צז, עמ' קלה-קלו}}<ref>הובא ג"כ בספר '''בתורתו יהגה''', הרב דוד פלק שליט"א, ח"ב, ירושלים תשס"ג, עמ' קנב-קנג (בקצרה); ושם ח"ג עמ' קסב-קסח (ההתכתבות המלאה). {{מקור|אכן, מש"כ שם בח"ב להביא מהשל"ה הקד' (שער האותיות, אות הקו"ף, קדושה (א) אות קיד): "...כי יאמר לי [- שעליתי לארץ מחו"ל] הקב"ה: למה באת ממקום שהיית פטור מזה, ובאת למקום החיוב, ועתה במקום החיוב תעזוב המצוה הזה, מדוע באת לטמא את ארצי? בשלמא הדרים כבר שמה, אין עונשם גדול כל כך... והענין, כי ראוי לאדם להביא את עצמו לידי חיוב מצוה, כדי לקיימנה, אף - על - פי שאין מחויב בה יביא עצמו לידי חיוב" - כאן כ"ז מדבר על}} [[מצוות התלויות בארץ]]{{מקור|, ובעיקר}} [[שמיטה]] {{מקור|ולא על העליה לא"י, שהיא חובה, אא"כ יש סכנת דרכים או שיקולים אחרים כפרנסה וכיו"ב. וכן האלף לך שלמה שציין איננו אומר שאין חובה לעלות לארץ אלא מחמת השיקולים הנ"ל ע"ש.}}</ref>{{מקור|; הרב אברהם שפירא זצ"ל, שם)}}.
שורה 385: שורה 385:


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
* '''נחלת יעקב''', הרב יעקב זיסברג שליט"א, הוצאת המכון התורני אור עציון ה'תשס"ה, שני כרכים ובהם 930 עמודים<ref>ר' [http://www.eretzhemdah.org/content.asp?lang=he&pageid=470 סקירה כללית על הספר באתר 'ארץ חמדה']; ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42137&pgnum=174 ביקורת-ספרים מסודרת בביטאון 'עלוני ממרא'] {{מקור|(כותב הביקורת מצדד כי מצוות יישוב הארץ חיובה - לדעות רבות - מדרבנן)}}.</ref>
* '''נחלת יעקב''', הרב יעקב זיסברג שליט"א, הוצאת המכון התורני אור עציון ה'תשס"ה, שני כרכים ובהם 930 עמודים<ref>ר' [http://www.eretzhemdah.org/content.asp?lang=he&pageid=470 סקירה כללית על הספר באתר 'ארץ חמדה']; ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42137&pgnum=174 ביקורת-ספרים מסודרת בביטאון 'עלוני ממרא'] {{מקור|כותב הביקורת מצדד כי מצוות יישוב הארץ חיובה - לדעות רבות - מדרבנן|כן}}.</ref>


* קובץ '''תורה שבעל פה''', גליון יא, בעריכת ד"ר יצחק רפאל ז"ל, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תשכ"ט, עמ' יט-עו
* קובץ '''תורה שבעל פה''', גליון יא, בעריכת ד"ר יצחק רפאל ז"ל, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תשכ"ט, עמ' יט-עו
8,032

עריכות

תפריט ניווט