רפואה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4 בתים ,  16 בספטמבר 2012
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 471: שורה 471:
'''גישות מחקריות קונבנציונליות''' השאלה אם יש מקום לרפואה המשלימה/חלופית בעולם המערבי, המודרני, נבחנה על ידי מספר וועדות מקצועיות בכמה מדינות: הולנד<ref>Alternative Medicine in the Netherland, 1981.</ref>, מועצת אירופה<ref>Legislation and Administrative Regulations on the Use by Licensed Health Service Personnel of Non-Conventional Methods of Diagnosis and Treatment of Illness, Council of Europe, Strasbourg, 1984.</ref>, ובריטניה<ref>British Medical Association, ''Alternative Therapy'', London, 1986.</ref>. בארה"ב הקים הקונגרס בשנת 1992 משרד מיוחד לבחינת הרפואה החלופית במסגרת המכונים הלאומיים לבריאות<ref>National Institutes of Health = NIH.</ref>.
'''גישות מחקריות קונבנציונליות''' השאלה אם יש מקום לרפואה המשלימה/חלופית בעולם המערבי, המודרני, נבחנה על ידי מספר וועדות מקצועיות בכמה מדינות: הולנד<ref>Alternative Medicine in the Netherland, 1981.</ref>, מועצת אירופה<ref>Legislation and Administrative Regulations on the Use by Licensed Health Service Personnel of Non-Conventional Methods of Diagnosis and Treatment of Illness, Council of Europe, Strasbourg, 1984.</ref>, ובריטניה<ref>British Medical Association, ''Alternative Therapy'', London, 1986.</ref>. בארה"ב הקים הקונגרס בשנת 1992 משרד מיוחד לבחינת הרפואה החלופית במסגרת המכונים הלאומיים לבריאות<ref>National Institutes of Health = NIH.</ref>.


בישראל, בשנת 1988, מינתה שרת הבריאות וועדה ממלכתית מיוחדת לבחינת נושא הרפואה הטבעונית. תפקידה של הוועדה היה לבחון את הנושא על כל היבטיו והשלכותיו, ובכלל זה שיטות הריפוי הטבעי למיניהן<ref>יו"ר הוועדה היה פרופ' מנחם אלון, המשנה לנשיא בית המשפט העליון דאז. הוועדה קיימה 22 ישיבות, ומהן 8 ישיבות היו פתוחות לקהל הרחב. הוועדה זימנה 19 עדים מומחים, ובחנה חומר תיעודי רב, שהוגש לה ביחס לשיטות הרפואה המשלימה בעולם.</ref>. דו"ח הוועדה פורסם בשנת 1991, והמלצותיה היו כדלקמן:
בישראל, בשנת 1988, מינתה שרת הבריאות וועדה ממלכתית מיוחדת לבחינת נושא הרפואה הטבעונית. תפקידה של הוועדה היה לבחון את הנושא על כל היבטיו והשלכותיו, ובכלל זה שיטות הריפוי הטבעי למיניהן<ref>יו"ר הוועדה היה פרופ' [[מנחם אלון]], המשנה לנשיא בית המשפט העליון דאז. הוועדה קיימה 22 ישיבות, ומהן 8 ישיבות היו פתוחות לקהל הרחב. הוועדה זימנה 19 עדים מומחים, ובחנה חומר תיעודי רב, שהוגש לה ביחס לשיטות הרפואה המשלימה בעולם.</ref>. דו"ח הוועדה פורסם בשנת 1991, והמלצותיה היו כדלקמן:


המושג 'רפואה משלימה'<ref>complementary medicine.</ref> הוא הביטוי הנכון ביותר מתוך שלל המושגים הקיימים; יש לשנות את החוק בישראל כך שיגדיר תחומי עיסוק שרק רופא מוסמך רשאי לעסוק בו, וזה כולל כל פעולה שיש בה סיכון כמו פעולה פולשנית, שימוש באמצעי איבחון מעבדתיים, קביעת אבחנה רפואית, רישום תרופות החייבות במרשם, אישורי מחלות או נכות, וטיפול בחולי נפש. במצבים אחרים יהא היתר לטפל גם בדרכים משלימות. טיפול משלים בקטינים מתחת לגיל 14 שנה יהא רק בהסכמת הורים או אפוטרופוס, ואחרי בדיקה של רופא מוסמך; לאור אי האחידות של המקצועות השונים ברפואה המשלימה, והיעדר בסיס מדעי אמין, אין להטיל על משרד הבריאות להכיר בעיסוק במקצועות אלו, ולפקח על רישויים; העוסקים במקצועות אלו צריכים להתארגן באיגודים משלהם, לקבוע דרכי הכשרה ולימוד, לקבוע אמות-מידה טיפוליות, לקבוע דרכי בקרת איכות וביקורת מקצועית, ולקבוע כללי אתיקה מקצועית; אין להפלות בין ענפי הרפואה המשלימה השונים; יש להתיר ייבוא תרופות הומיאופתיות, כי לא הוכח שהן מזיקות, כפוף לתנאים הבאים: הן רשומות במהדורה האחרונה של הפרמקופיאה ההומיאופתית באירופה או בארה"ב, הן מסומנות במפורש כתרופה הומיאופתית, הן מסומנות עם התוספת "משרד הבריאות מאשר כי התרופה איננה רעילה, אולם אין הוכחות ליעילותה"; מי שאינו רופא מורשה שגרם לנזק למטופל צפוי לעונש על עבירה של שרלטנות הגורמת לנזק לבריאות.
המושג 'רפואה משלימה'<ref>complementary medicine.</ref> הוא הביטוי הנכון ביותר מתוך שלל המושגים הקיימים; יש לשנות את החוק בישראל כך שיגדיר תחומי עיסוק שרק רופא מוסמך רשאי לעסוק בו, וזה כולל כל פעולה שיש בה סיכון כמו פעולה פולשנית, שימוש באמצעי איבחון מעבדתיים, קביעת אבחנה רפואית, רישום תרופות החייבות במרשם, אישורי מחלות או נכות, וטיפול בחולי נפש. במצבים אחרים יהא היתר לטפל גם בדרכים משלימות. טיפול משלים בקטינים מתחת לגיל 14 שנה יהא רק בהסכמת הורים או אפוטרופוס, ואחרי בדיקה של רופא מוסמך; לאור אי האחידות של המקצועות השונים ברפואה המשלימה, והיעדר בסיס מדעי אמין, אין להטיל על משרד הבריאות להכיר בעיסוק במקצועות אלו, ולפקח על רישויים; העוסקים במקצועות אלו צריכים להתארגן באיגודים משלהם, לקבוע דרכי הכשרה ולימוד, לקבוע אמות-מידה טיפוליות, לקבוע דרכי בקרת איכות וביקורת מקצועית, ולקבוע כללי אתיקה מקצועית; אין להפלות בין ענפי הרפואה המשלימה השונים; יש להתיר ייבוא תרופות הומיאופתיות, כי לא הוכח שהן מזיקות, כפוף לתנאים הבאים: הן רשומות במהדורה האחרונה של הפרמקופיאה ההומיאופתית באירופה או בארה"ב, הן מסומנות במפורש כתרופה הומיאופתית, הן מסומנות עם התוספת "משרד הבריאות מאשר כי התרופה איננה רעילה, אולם אין הוכחות ליעילותה"; מי שאינו רופא מורשה שגרם לנזק למטופל צפוי לעונש על עבירה של שרלטנות הגורמת לנזק לבריאות.
משתמש אלמוני

תפריט ניווט