מבוקר
1,662
עריכות
פורים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הוספה
(הוספה) |
|||
| שורה 195: | שורה 195: | ||
ובאמת [[רבי משה אלשיך]]<ref>אלשיך למגילת אסתר ב,ה</ref> (במאה ה-16) כבר פירש כדברים הללו ממש, וז"ל: | ובאמת [[רבי משה אלשיך]]<ref>אלשיך למגילת אסתר ב,ה</ref> (במאה ה-16) כבר פירש כדברים הללו ממש, וז"ל: | ||
:"הנה שתי עירות סמוכות זו לזו ועורקמא דמיא היה עובר ביניהם ומפרידן, אחת נקראת שושן הבירה, שם מושב המלך והשרים ואין רשות ליהודי לדור שם והשניה נקראת עיר שושן ושם דרים יהודים רבים. רק למרדכי לבדו ניתנה הרשות להיות בשושן הבירה...". | :"הנה שתי עירות סמוכות זו לזו ועורקמא דמיא היה עובר ביניהם ומפרידן, אחת נקראת שושן הבירה, שם מושב המלך והשרים ואין רשות ליהודי לדור שם והשניה נקראת עיר שושן ושם דרים יהודים רבים. רק למרדכי לבדו ניתנה הרשות להיות בשושן הבירה...". | ||
===אור חדש בעובדות שהיו נראות כמוגזמות=== | |||
*המשתה המתואר במגילה: "עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ" (א,ה) היה נראה בעיני רבים כמוגזם, כיצד הכיל חצר המלוכה מקום לאנשים רבים כל כך. לאור הגילוי הארכיאולוגי של ארמון המלוכה, שמשתרע על שטח שמתאים לעיר בינונית של ימינו, ולאור הגילוי ש"שושן הבירה" היא קרית המלכות ולא כל העיר שושן, כבר אין כל קושי{הרב ראובן מרגליות, "המקרא והמסורת", פרק ח.}. מה גם שהתברר שסעודות ענקי מימד כאלו היו דבר מצוי בפרס העתיקה, ההיסטוריון קטסייס מספר שמדי יום ביומו היו '''כ-15 אלף איש''' אוכלים על שולחן המלך. | |||
* [[ביקורת המקרא|מבקרי המקרא]] היו כופרים באמיתות המגילה בטענה שלא יתכן שמושל יסכים להשמדת עם שלם{מובא במאמר "[http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mgilot/tklt_avrhm_jlton_prs.html השלטון בפרס הקדומה]" מאת אברהם קורמן}. המציאות של השואה הוכיחה שאין כל הגזמה בעובדה זו, שכן "בכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו"{מנוסח ה[[הגדה של פסח]]}. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||