2,444
עריכות
אביי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מחיקת חומר ללא סיבה על ידי אנונימי
אברהם אליצור (שיחה | תרומות) |
(מחיקת חומר ללא סיבה על ידי אנונימי) |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
{{ציטוט|תוכן=אביי ורבא הוו יתבי קמיה דרבה. אמר להו רבה: למי מברכין? אמרי ליה: לרחמנא. ורחמנא היכא יתיב? רבא אחוי לשמי טללא; אביי נפק לברא אחוי כלפי שמיא. אמר להו רבה: תרווייכו רבנן הויתו - היינו דאמרי אינשי: בוצין בוצין מקטפיה ידיע.}} | {{ציטוט|תוכן=אביי ורבא הוו יתבי קמיה דרבה. אמר להו רבה: למי מברכין? אמרי ליה: לרחמנא. ורחמנא היכא יתיב? רבא אחוי לשמי טללא; אביי נפק לברא אחוי כלפי שמיא. אמר להו רבה: תרווייכו רבנן הויתו - היינו דאמרי אינשי: בוצין בוצין מקטפיה ידיע.}} | ||
תרגום: אביי ורבא ישבו לפני רבה, אמר להם: למי מברכים? אמרו לו: לרחמן (ה') והרחמן איפה (הוא) יושב? רבא הצביע למעלה ואביי יצא החוצה והצביע לשמיים. אמר להם רבה: שניכם חכמים תהיו. כמו שאומרים אנשים: "כל דלעת ודלעת משעה שמתחיל בה השרף (כלומר, כאשר הדלעת מתחילה לגדול) יודעים מה יצא ממנה (כלומר, משל הוא שלפי מה שהוא בצעירותו יודעים מה יהיה בבגרותו). | תרגום: אביי ורבא ישבו לפני רבה, אמר להם: למי מברכים? אמרו לו: לרחמן (ה') והרחמן איפה (הוא) יושב? רבא הצביע למעלה ואביי יצא החוצה והצביע לשמיים. אמר להם רבה: שניכם חכמים תהיו. כמו שאומרים אנשים: "כל דלעת ודלעת משעה שמתחיל בה השרף (כלומר, כאשר הדלעת מתחילה לגדול) יודעים (מה יצא ממנה) (כלומר, משל הוא שלפי מה שהוא בצעירותו יודעים מה יהיה בבגרותו). | ||
כשגדל אביי, הוא נודע כאדם רודף שלום שעוסק ב[[גמילות חסדים]], והיה מקובל ומכובד על הבריות. | |||
אביי העריך מאוד את אמו החורגת, וכמה פעמים אמר דברים בשמה, בצירוף הביטוי "אמרה לי אם". | |||
===חבריו=== | ===חבריו=== | ||
נודע ב[[מחלוקת|מחלוקותיו]] עם [[רבא]]. יש גם פעמים שאביי מביא ראיות לשיטת רבא או מסביר אותה, ובכשלושים מקומות אומרת ה[[גמרא]] {{ציטוטון|אביי ורבא דאמרי תרוויהו…}} (אביי ורבא אמרו יחד…). לבד משש מחלוקות, הלכה תמיד כרבא במחלוקות שהיו ביניהם (ראו [[יע"ל קג"ם]]). למעלה מארבעת אלפים אמרות, קושיות, פירכות ותירוצים מיוחסים להם, וכמעט לא ניתן למצוא נושא בתלמוד שאותו לא העמיקו והרחיבו. לא לחינם בא המושג [[הוויות אביי ורבא]], המהווה שם נרדף לתלמוד כולו. | נודע ב[[מחלוקת|מחלוקותיו]] עם [[רבא]]. יש גם פעמים שאביי מביא ראיות לשיטת רבא או מסביר אותה, ובכשלושים מקומות אומרת ה[[גמרא]] {{ציטוטון|אביי ורבא דאמרי תרוויהו…}} (אביי ורבא אמרו יחד…). לבד משש מחלוקות, הלכה תמיד כרבא במחלוקות שהיו ביניהם (ראו [[יע"ל קג"ם]]). למעלה מארבעת אלפים אמרות, קושיות, פירכות ותירוצים מיוחסים להם, וכמעט לא ניתן למצוא נושא בתלמוד שאותו לא העמיקו והרחיבו. לא לחינם בא המושג [[הוויות אביי ורבא]], המהווה שם נרדף לתלמוד כולו. | ||
על חבריו נמנה [[רב שימי בר אשי]]. הוא היה בן בית אצל אביי, וכך מסר כמה משמועותיו, שלא אמר בבית המדרש, אלא הסביר לבניו בעת לימודם{{הערה|יומא כז א, קידושין מח ב}} עם זאת הוא לא נחשב לתלמידם של אביי ו[[רבא]], ולרוב הוא דן עימם בהלכה{{הערה | על חבריו נמנה [[רב שימי בר אשי]]. הוא היה בן בית אצל אביי, וכך מסר כמה משמועותיו, שלא אמר בבית המדרש, אלא הסביר לבניו בעת לימודם{{הערה|יומא כז א, קידושין מח ב}} עם זאת הוא לא נחשב לתלמידם של אביי ו[[רבא]], ולרוב הוא דן עימם בהלכה{{הערה|מנחות טז ב}} והוא אף חלוק עליהם לפעמים{{הערה|זבחים טו א, זבחים סט א}} | ||
===כראש הישיבה=== | ===כראש הישיבה=== | ||
| שורה 37: | שורה 41: | ||
אביי (וגם רבה, דודו) היו כהנים מבית [[עלי הכהן]], שעליהם נגזר שימותו בגיל צעיר. אביי חי כשישים שנה. (רבה חי כארבעים שנה). | אביי (וגם רבה, דודו) היו כהנים מבית [[עלי הכהן]], שעליהם נגזר שימותו בגיל צעיר. אביי חי כשישים שנה. (רבה חי כארבעים שנה). | ||
===בר הדיא וחלומותיהם של אביי ורבא=== | |||
ניתן ללמוד אודות חייו של אביי, ממעשה המוב בגמרא אודות פותר החלומות בר הדיא, שבעקבות פתרונותיו היו חייו של אביי בשלב זה מלאים אושר ועושר, וכך מסופר בתלמוד: בזמנם של אביי ורבא היה אדם בשם בר הדיא שעסק במקצועו כ[[פותר חלומות]] והיה נהוג שמי ששילם לו עבור עבודתו - פתר לו לטבה, ומי שלא שילם לו - פתר לו לרעה. אביי היה נוהג לשלם לו, ורבא לא היה משלם לו, ולכן היה פותר תמיד את חלומותיו של אביי לטובה, ואת של רבא לרעה, על כך מסופר בתלמוד: | |||
*אביי ורבא אמרו לו: ראינו בחלומינו את הפסוק{{הערה|דברים כח, לא}} שׁוֹרְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ וְלֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ. לרבא פתר בר הדיא, כי הוא יפסיד בעסקיו עד שלא יוכל לאכול מרוב עצבות, ולאביי פתר שהוא ירוויח בעסקיו ומרוב שמחה לא יוכל להכניס אוכל לפיו. | |||
*אמרו שניהם לבר הדיא: ראינו בחלום את הפסוק{{הערה|דברים כח, מא}} בָּנִים וּבָנוֹת תּוֹלִיד וְלֹא יִהְיוּ לָךְ כִּי יֵלְכוּ בַּשֶּׁבִי. לרבא פירש בר הדיא את החלום שהפסוק יתקיים כמשמעותו החמורה, ואילו לאביי פתר כי יהיו לו בנים ובנות רבים, וכאשר הם [[נישואין|ינשאו]] יהיה דומה בעיניו כאילו נשבו. | |||
*אמרו לו: הקרו לנו בחלומינו את הפסוק{{הערה|דברים כח, לב}} בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר. לאביי פתר בר הדיא את החלום בכך שיהיו לו הרבה בנים ובנות, אביי ירצה להשיא אותם לקרוביו (כנהוג ב[[האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד|אותה תקופה]]) ואילו אשתו תרצה להשיא אותם לקרובותיה, ואשתו תנצח ותשיא אותם לקרובותיה הנחשבים במובן מסוים כ"עם אחר", משפחה זרה מאשר משפחתו של אביי. לרבא פתר, כי אשתו תמות ויאלץ להנשא עם אשה אחרת כך שבניו ובנותיו יהיו מסורים בידי אשה זרה, וכמו שפירש פסוק זה [[רבא]] עצמו בשם [[רב ירמיה בר אבא]] ששמע מ[[רב (אמורא)|רב]] "מאי דכתיב בניך ובנותיך נתונים לעם אחר? זו אשת האב". | |||
*אמרו לו: הקרו לנו בחלומינו לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ{{הערה|קהלת ט, ז}}. פתר בר הדיא את חלומו של אביי שיצליחו עסקיו ויאכל וישתה מתוך [[שמחה]] עד שיקרא פסוק זה כמשמעו. לרבא פתר כי הוא יקרא פסוק זה כדי להרגיע את עצמו, לאחר שיפסיד בעסקיו ולא יוכל להכניס [[אוכל|מאכל]] או [[שתיה|משקה]] לפיו מרוב צער. | |||
*אמרו לו: הקרו לנו את הפסוק{{הערה|דברים כח, לח}} {{ציטוטון|זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה וּמְעַט תֶּאֱסֹף כִּי יַחְסְלֶנּוּ הָאַרְבֶּה}}. לאביי אמר בר הדיא כי הכוונה היא להתחלת הפסוק "זרע רב תוציא השדה", ואילו לרבא אמר כי הכוונה היא בעיקר לסיום הפסוק - "ומעט תאסוף כי יחסלנו ה[[ארבה]]". | |||
*אמרו לו: הקרו לנו את הפסוק{{הערה|דברים כח, י}} וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ. לאביי הוא אמר שיתפרסם שמו כראש ישיבה נכבד ואימתו תהיה מוטלת על הבריות. לרבא פתר כי הוא יתפס בדין המלך וכן [[גנב|גנבים]] יגנבו את ממונו, עד שכולם יקבלו על עצמם עול מלכות שמים וילמדו [[קל וחומר]] ממך, שאפילו ב[[צדיק]] כמותך שולטת מידת הדין. בתלמוד מסופר כי אכן כך היה, למחר באו שליחי המלכות ואסרו אותו. | |||
*אמרו לו שניהם: ראינו בחלומינו [[כרוב]]. פתר בר הדיא לאביי כי כספו ועסקיו יוכפלו כחסה, ולרבא פתר שעסקיו ילכו לאבדון ויהיו מרים עבורו כחסה (שמרה כאשר היא קטנה). | |||
*אמרו לו שניהם: ראינו בחלומינו [[בשר]] על פי חביות [[יין]]. לאביי פתר כי יינו יושבח וכולם יבואו לקנות ממנו בשר ויין, ולרבא פתר שיינו יחמיץ וכום יבואו לקנות ממנו [[חומץ]] כדי לאוכלו יחד עם הבשר. | |||
*אמרו לו: ראינו חבית התלויה בראש [[דקל]]. לאביי פתר כי עסקיו יתרוממו ויצליחו כ[[דקל]] שהוא גבוה, ולרבא פתר שעסקיו יצטמקו כ[[תמר (פרי)|תמר]]ים הגדלים בדקל. | |||
*אמרו לו: ראינו חבית שנופלת לבור. לאביי פתר כי עסקיו יצליחו בצורה פלאית ולא מובנת, כמאמר העולם: נפלה [[פת]] ל[[בור]] אך לא נמצאה. ולרבא פתר כי עסקיו יפלו מטה מטה. | |||
*אמרו לו: ראינו [[חמור]] קטן שעומד לפנינו ונוער. לאביי פטר כי יוכתר לראשות הישיבה והמתרגם יעמוד לידו לתרגם את דבריו ולהכריזם בקול רם לרבים, ולרבא פתר כי מי שכתב את [[תפילין|תפיליו]], כתב בשוגג את המילה "חמור" בין המילים "וכל פטר חמור תפדה בשה", עם וי"ו למרות שבפרשה היא נכתבת ללא וי"ו, ולאחר מכן מצא את ה[[טעות]] ומחקה את הוי"ו המיותרת, אך מקומה ניכר כך שהתפילין שלו אינן יפות ומהודרות{{הערה|ברכות נו א}}. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||