ניטל: הבדלים בין גרסאות בדף

* '''מפני הסכנה -''' ה[[גוי|גויים]] (ה[[נצרות|נוצרים]]) היו מכים באכזריות והורגים את כל מי שהולך ברחוב בלילה זה, ולכן היה מסוכן ללכת ל[[בית הכנסת]] ו[[בית המדרש]] {{מקור|(מפענח נעלמים<ref>תוספת ל[[שו"ת]] 'יד חנוך' (מהד' ברוקלין תש"ס) מאת ר' חנוך הניך ב"ר יוסף דוד [מאיר - טייטלבוים] (גליציה תרמ"ד - סאטמר תש"ג). המחבר היה אב"ד של העיר סאסוב שבגליציה, ובסוף ימיו רב העיר קרצקי. כתב ספרים רבים, ביניהם 'עיר חנוך' על התורה, הגהות על המדרשים ועוד.</ref> ר"ס ד)}}. כמו כן, היה מסוכן ללמוד בבית, שכן הגויים היו מעלילים על מי שהיה נר דולק בביתו שהוא יצא לרחוב {{מקור|שם|כן}}.

* בלילה זה צריך התגברות יתירה להחליש כח ה[[סיטרא אחרא]], שלא תתגבר ח"ו על הקדושה, ולכן צריך [[דביקות]] גדול בהבורא ית"ש, ובזמן שלומדים [[הלכה]] א"א להיות עסוק בדבקות<ref>עי' נפש החיים {{מקור|שער ד כולו, ופרט פ"י|כן}}. ועפ"ז ביאר [[הבעש"ט]] את מאמר [[חז"ל]] {{מקור|ברכות לא.|כן}}: "אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרהו" בדרך דרוש, ש'חברו' הכוונה לקב"ה, וכוונת המאמר: אל יפטר האדם מדביקות הבורא ברוך הוא אלא מתוך דבר הלכה, שרק כשלומד פטור מדביקות, דמתוך כך שפטור ממחשבה אחרת בלימודו, זוכרהו למה שלמד, משא"כ אם היה חושב גם בלימודו בדביקות לא היה יכול לרכז כל כך מחשבותיו ללמודו.</ref>, ולכן נהגו ישראל לבטל אז לימודם, כדי שיכוונו דעתם רק לדביקות הבורא לבטל עי"ז כח הסט"א ע"כ. {{מקור|(בשם המהר"ש מבעלזא זי"ע - מפענח נעלמים שם הערה סח בשם שו"ת דברי ישראל<ref>מאת [[הרב ישראל וועלץ]] זצ"ל, אב"ד בודאפשט שעלה ל[[ירושלים]] (ידיד של ה[[ציץ אליעזר]]).</ref> ח"ב סי' כא)}}.

* '''למניעת [[קיטרוג]] -''' משום שהגויים היו קמים בחצות ליל [[אידם]] להולל, לשמוח ולהשתכר, וכדי שלא יהיה קטרוג שהם קמים לפני [[עם ישראל]] היו מדקדקים ללכת לישון מוקדם ולקום ב[[חצות לילה]] ולעסוק בתורה {{מקור|שו"ת ודרשת וחקרת ח"א עמ' קמז בשם החת"ס באגרות סופרים סי' ב|כן}}.