נרצה

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

נרצה (גם נקרא חסל סידור פסח כהלכתו) הוא הסימן האחרון בסימני הסדר בהגדה של פסח. בסימן זה מייחלים לבוא הגאולה ומבקשים שכשם שזכינו לקיים את הסדר כן נזכה לעשותו בזמן הגאולה ובבית המקדש בירושלים. לאחר אמירת חסל סידור פסח כהלכתו נוהגים להוסיף פיוטים שונים כגון ובכן ויהי בחצי הלילה, אדיר הוא, אחד מי יודע וחד גדיא.

מקור[edit]

הקטע "חסל סדר פסח כהלכתו" לקוח מתוך הפיוט אבוא בחיל להתיצבה שכתב רבי יוסף טוב עלם. הפיוט, מקבץ לתוכו את כל הלכות הפסח ומכיל ארבעים בתים. בסוף הפיוט, מובא הקטע שהוכנס לבסוף להגדה כאשר האקרוסטיכון שלו יוצר את המילה "חזק":

Geresh.png חֲסַל סִדּוּר פֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ

כְּכֹל מִשְפָּטוֹ וְחֻקּתוֹ
כַּאֲשֶר זָכִינוּ לְסַדֵּר אֹתוֹ
כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשוֹתוֹ

זך שוֹכֵן מְעוֹנָה
קוֹמֵם קְהַל (עֲדַת) מִי מָנָה
בְּקָרוֹב נַהֵל נִטְעֵי כַנָּה
פְּדוּיִם לְצִיּוֹן בְּרִנָּה

Geresh.png
– מתוך הפיוט "אבוא בחיל להתיצבה"

במקור נהגו לומר פיוט זה בשבת הגדול כהכנה לליל הסדר וממילא גם התפילה "כאשר זכינו לסדר אותו כן נזכה לעשותו" התפרשה בתור- כשם שכעת אמרנו סדר זה כהכנה לליל הסדר, כך נזכה לעשותו בפועל בליל הסדר שיבוא עלינו. אמנם, כיום נהוג לפרש תפילה זו כמחוברת לאמירת "לשנה הבאה בירושלים" שמופיעה לאחריו וכמוסבת על התפילה לעשות את הסדר גם בבית המקדש.

פרשנות[edit]

הקטע פותח בקביעה כי סידור פסח חוסל (נגמר) ובתפילה שכשם שהוא נאמר כך הוא ייעשה בעתיד. המשורר פונה לקב"ה‏[1] ששוכן ברקיע המעון חגיגה יב ב או שהוא מגן על עם ישראל ומהווה להם מעון כדברי הפסוק "מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם". המשורר מבקש מהקב"ה שיקים את קהל עדת ישראל שלא ניתן למנותם כברכת בלעם "מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב" שנמשלים לשתילים על פי הפסוק "וְכַנָּה אֲשֶׁר-נָטְעָה יְמִינֶךָ" שיוכלו לחזור לארץ ישראל כדברי הפסוק "ּפְדוּיֵי ה' יְשׁוּבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה".

השם נרצה[edit]

הסימן קרוי נרצה ככל הנראה על שם התפילה בו שסדר זה יתקבל ברצון.

הרב קוק‏[2] דייק כי בניגוד לשאר סימני הסדר שנכתבו בלשון פעיל, כגון "קדש" "ורחץ", הסימן נרצה נכתב בלשון סביל-נפעל. לפירושו, הדבר מסמל את ההתעוררות הגדולה שתהיה בימי הגאולה כך שלא יהיה צורך שהאדם יפעל ו"ירצה" להגיע אל הקב"ה אלא גם ללא כל פעולה מצידו הוא יהפוך ל"נרצה". הרצון של כולם יהיה באופן טבעי להתחבר אל כלל האומה הישראלית וממילא גם לשאוף להתחבר לאור ה' ולדרכו. הרב זלמן מלמד פירש דברים אלו כך:

Geresh.png נרצה זה בלשון נפעל. לאחר כל הרשמים שעברנו בליל הסדר, הכלליים והפרטיים, ההכרח והעונג, וזכינו להעלותם ולסדרם כל אחד במקומו, מתגלה טבע פנימי שנמשך אחר הטוב מעצמו, ואין עוד צורך להתאמץ בשביל שישתוקק ללכת בדרך ה'. לשון נפעל, מבלי כל תחבולה מצידו. מתעלים כל כך עד ש'נבלעים' בתוך המגמה העליונה. הרצון נעשה מתואם לרצון האלוהי. זוהי מדרגה נפלאה של שלמות אליה אנו מגיעים בסיומו של ליל הסדר Geresh.png
– פירוש הרב זלמן מלמד על סימני ליל הסדר

.

גם הרב סולובייצ'יק‏[3] קישר את הסימן לגאולה והסביר כי המילה "נרצה" רומזת לביטוי המקראי "ונרצה לו לכפר עליו" וכן לתפילת "רצה" שבשמונה עשרה. לדבריו, השימוש במטבע לשון זה נועד לחבר את סיום ההגדה לבית המקדש ולתפילה עליו תוך אמירת "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".

הערות שוליים

  1. ייתכן ויש באמירת "זך" משחק מילים עם אמירת "כאשר זכינו" לפני כן
  2. עולת ראי"ה "נרצה"
  3. חמש דרשות, מובא בהגדת "לילה של אחדות"