קדש
|
|
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. התבנית הונחה ע"י ספרא (להשארת הודעה לחצו כאן) • 17:33, 2 במרץ 2021 (IST) |
| ” | קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה |
“ |
קדש הוא הראשון מסימני ליל הסדר ובו עושים קידוש על הכוס הראשונה מארבעת הכוסות.
מקור[עריכה]
סדר אמירת הקדש
|
|---|
|
כשחל שבת מתחילים כך: "(וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר) יוֹם הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם וַיְכַל אֱלֹקִים בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיְבָרֶךְ אֱלֹקִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקִים לַעֲשׂוֹת עד כאן" "סַבְרִי מָרָנָן" נוסח אשכנז: "וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי" נוסח עדות המזרח: ועונים: "לְחַיִּים" "בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" "בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן אֶת יוֹם (בְּשַׁבָּת: הַשַׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם) חַג הַמַּצּוֹת הַזֶה" נוסח עדות המזרח: "אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ (בְּאַהֲבָה), מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, (וְשַׁבָּת) וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ (בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן,) בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם מְקַדֵּשׁ (הַשַׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים" "בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶה" במוצאי שבת מוסיפים גם הבדלה: "בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל בֵּין אוֹר לְחשֶׁךְ בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם הַמַּבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ." |
| [1] ועוד |
ארבעת הכוסות היא תקנת חז"ל והכוס הראשונה מארבעת הכוסות היא הכוס ששותים בקדש.
במשנה[2] כתוב:
|
עַרְבֵי פְסָחִים סָמוּךְ לַמִּנְחָה לֹא יֹאכַל אָדָם עַד שֶׁתֶּחְשָׁךְ וַאֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיָּסֵב וְלֹא יִפְחֲתוּ לוֹ מֵאַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל יַיִן וַאֲפִלּוּ מִן הַתַּמְחוּי |
|
| – משנה, מסכת פסחים, פרק י', משנה א' | ||
ארבעת הכוסות היא תקנת חז"ל והכוס הראשונה מארבעת הכוסות היא הכוס ששותים בקדש.
הלכות קדש[עריכה]
במשנה[3] יש מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל אם בליל הסדר ששותים את היין מברכים קודם את ברכת "היום" ואז את ברכת "היין" הוא להפך.
בית שמאי אומרים שקודם את ברכת היום מברכים ואז את ברכת היין ובית הלל אומרים להפך שקודם מברכים את ברכת היין ואז את ברכת היום.
בשולחן ערוך[4] כתוב כשהאדם מסיב לא יטה[5] ושאשה לא צריכה הסיבה אלא אם כן היא חשובה[6] ושבן אצל אביו צריך הסיבה ושתלמיד אצל רבו לא צריך הסיבה[7].
כמו בכל שאר ארבע הכוסות, גם את כוס הקדש צריך לשתות בהסבה.
בסוף הקידוש אומרים את ברכת שהחיינו הנאמרת בכל אחד משלושת הרגלים. המשנה ברורה מביא כי בברכת שהחיינו זו יש לכוון לפטור גם את שאר מצוות ליל הסדר- אכילת מצה, שתיית ארבע כוסות וכן סיפור יציאת מצרים. במידה ושכחו לברך שהחיינו בקידוש- ניתן לברך בכל ימות החג, ואף באמצע חול המועד [8].
צריך לשתות את כל הכוס וצריך לפחות רוב של רביעית, ומי שקשה לו לשתות יין ולגמור לפחות את רוב כוס גדולה יישתה כוס בינונית.[9]
מוזגים לכל בני הבית את היין ובעל הבית מברך על היין כדי להוציא את כולם לידי חובה.[10]
כל מי שצריך בהסיבה ולא שתה את הקדש בהסיבה לא יצא לידי חובה[11].
מי ששתה את ארבעת הכוסות לא בסדר (לדוגמה את הכוס הראשונה בזמן שצריך את הכוס השלישית וכו') לא יצא לידי חובה[12].
בהמשך[13] כתוב שצריך לשתות לפחות רוב מרביעית כוס, ואם יש בכוס הרבה רביעיות (למשל אם הכוס גדול מאוד) שותים ממנו אנשים כמניין הרביעות (לדוגמה אם בכוס יש 3 רביעיות ישתו ממנו 3 אנשים).
מוזגים כוס ראשונה (שהיא 'קדש') ומוספים את ברכת שהחיינו, ואם פסח יצא בשבת מוסיפים גם את ברכת ויכולו ואם ערב פסח חל בשבת (ויוצא שליל הסדר חל במוצאי שבת) מברך "יקנה"ז" ועושה הבדלה[1].
הרמב"ם במשנה תורה[14] כותב שגם הגברים וגם הנשים ואפילו העניים צריכים לשתות את ארבעת הכוסות.
בהמשך[15] כותב הרמב"ם שאפילו האיש הכי עני בעם ישראל לא אוכל עד שהוא בהסבה וגם אישה חשובה כך וגם בן על-יד אביו אבל חוץ מתלמיד על - יד רבו אלה אם כן רבו נותן לו רשות לכך.
בהמשך סעיף זה כותב הרמב"ם שהמסב לצד ימין לא עשה הסבה[16] "וכן המיסב על ערפו או על פניו אין זו הסיבה" ומסיים שצריך להיות מסובים רק באכילת המצות ובשתיית ארבעת הכוסות ובכל שאר הזמן לא צריך.
בגמרא[17] כתוב שהשותה את ארבעת הכוסות לא יצא לידי חובה.
הרשב"ם הסביר כי הכוונה לכל מי ששותה את הכוסות שלא כסדר ההגדה אף אם הוא שותה אותן במרווחים, מכיוון שיש להסמיך את הכוסות לאמירת ההגדה. ולהומת זאת רבינו דוד מפרש את זה שמי ששותה את כל הכוסות בבת אחת כפשט הגמרא וכי אינו יוצא ידי חובה משום שאין בשתייה כזו דרך חירות.
להלכה נפסק את דברי רבינו דוד.
ראו גם[עריכה]
טעמו[עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תע"ג, סעיף א'.
- ↑ פסחים, י', א'
- ↑ פסחים, י', ב'
- ↑ אורח חיים, הלכות פסח, תעב.
- ↑ סעיף ג'
- ↑ סעיף ד'
- ↑ סעיף ה'
- ↑ משנה ברורה תעג א
- ↑ ליל הסדר - הסימנים בקדש מתוך אתר Yeshiva.
- ↑ ליל הסדר - הסימנים בקדש מתוך אתר Yeshiva.
- ↑ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תע"ב, סעיף ז'.
- ↑ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תע"ב, סעיף ח.
- ↑ סעיף ט'.
- ↑ הלכות חמץ ומצה, פרק ז', הלכה ז'.
- ↑ שם, הלכה ח'.
- ↑ ועשה הסבה רק אם עשה לצד שמאול
- ↑ מסכת פסחים, ק"ח, ב'.