חטא המרגלים

מתוך ויקישיבה
(הופנה מהדף עשרת המרגלים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חטא המרגלים הוא החטא החמור של שנים עשר המרגלים שנשלחו על ידי משה לתור את ארץ כנען לפני כניסת עם ישראל לארץ. המרגלים היו הנציגים של שבטי ישראל שנשלחו מהמדבר לבחון את האפשרות של כיבוש הארץ וחזרו לאחר ארבעים יום כדי להוציא דיבת הארץ רעה. שני המרגלים שנבדלו מהם היו יהושע בן נון וכלב בן יפונה.

שמות המרגלים[עריכה]

ואלה המרגלים המפורטים בפרשת שלח: (במדבר יג ) "לְמַטֵּה רְאוּבֵן שַׁמּוּעַ בֶּן-זַכּוּר. לְמַטֵּה שִׁמְעוֹן שָׁפָט בֶּן-חוֹרִי. לְמַטֵּה יְהוּדָה כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה. לְמַטֵּה יִשָּׂשכָר יִגְאָל בֶּן-יוֹסֵף. לְמַטֵּה אֶפְרָיִם הוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן. ט לְמַטֵּה בִנְיָמִן פַּלְטִי בֶּן-רָפוּא. לְמַטֵּה זְבוּלֻן גַּדִּיאֵל בֶּן-סוֹדִי. לְמַטֵּה יוֹסֵף, לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה גַּדִּי בֶּן-סוּסִי. לְמַטֵּה דָן עַמִּיאֵל בֶּן-גְּמַלִּי. לְמַטֵּה אָשֵׁר סְתוּר בֶּן-מִיכָאֵל. לְמַטֵּה נַפְתָּלִי נַחְבִּי בֶּן-וָפְסִי. לְמַטֵּה גָד גְּאוּאֵל בֶּן-מָכִי. אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר-שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת-הָאָרֶץ."

מי ציווה על המרגלים?[עריכה]

מפשט הפסוקים נשמע כי שליחת המרגלים נעשתה בציוויו של הקב"ה שאמר למשה "שלח לך אנשים". מנגד, בספר דברים משה מתאר את שליחת המרגלים כמגיעה מדרישת העם "וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ" דברים א, כב. רש"י רש"י במדבר יג, ג מפרש את הדברים כדברי המדרש ומתרץ כי לאחר שהעם פנה למשה הוא שאל לדעתו של הקב"ה שענה לו "שלח לך אנשים", כלומר "לדעתך, אני איני מצווה לך, אם תרצה שלח". לפירושו, הקב"ה טען לפני משה כי הוא אמר לעם שהארץ טובה, וכי יש חטא בעצם בקשתם של ישראל- ולכן הקב"ה נתן להם מקום לטעות בדבר המרגלים למען לא יירש העם את הארץ.

אמנם, הרמב"ן מקשה על פירוש זה, שאם אכן היה חטא בשליחת המרגלים לארץ- הרי שגם משה חטא בו בכך שהסכים לדבריהם?
לכן, הרמב"ן מתרץ כי ציוויו של הקב"ה הגיע בצורה עצמאית. לפירושו, העם ביקש לתור את הארץ כדרך כל הנלחמים על מנת שיוכלו לדעת מהיכן להיכנס ולכובשה, ואין בכך פגם שהרי "הכתוב לא יסמוך בכל מעשיו על הנס". מנגד, לאחר בקשת העם והסכמת משה, הקב"ה ציווה על משה לשלוח מרגלים לארץ ועשה כן על מנת שהשליחות תהיה מצווה ולא רק עצמאי חולין, וכן להדגיש למשה שאת המרגלים יש לקחת מבכירי העם על מנת שלא יחטאו ‏[1].

השוואה בין ספר במדבר לספר דברים[עריכה]

סיפור המרגלים מתואר פעמיים התורה: בפרשת "שלח לך" ובפרשת דברים. מעניין לשים לב להבדלים ביניהם:


בפרשת שלח לך בפרשת דברים
היוזם הקב"ה - "שלח לך אנשים" העם "ותקרבון אלי כולכם"
תיאור המרגלים נשיאים - ראשי בני ישראל (יש פירוט השמות) שנים עשר אנשים - איש אחד לשבט
מטרת השליחות "הטובה היא אם רעה, החזק הוא הרפה וכו'" "הדרך אשר נעלה בה והערים אשר נבוא בהם"
החוטאים המרגלים העם
מי עונה לעם כלב משה


יש מסבירים את ההבדלים בכך שבספר דברים משה לא מחפש את האשמים הפרטיים - המרגלים, אלא להוכיח את העם כולו לקראת הכניסה לארץ שלא ימאס אותה שוב, ולכן מודגש יותר חטא העם מאשר חטא המרגלים.

קישורים חיצוניים[עריכה]

שיעורים בנושא המרגלים באתר ישיבה

הערות שוליים

  1. הרמב"ן אף מדייק כי בעוד בקשת העם הייתה "לחפור את הארץ" כמי שרוצה למצוא בה דבר מאכל, הקב"ה מצווה לשלוח מרגלים "לתור" את הארץ כדרך הסוחרים שתרים את נכסיהם