פורים משולש

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

פורים משולש מתרחש כאשר ט"ו באדר חל בשבת ואז מתחלקות מצוות הפורים בערים המוקפות חומה לשלושה ימים: י"ד, ט"ו וט"ז באדר, כלומר: פורים המשתרע על פני שלושה ימים רצופים. על אף שיום הפורים עצמו חל בשבת, את מצוות הפורים מקיימים דווקא בשישי שלפניו ובראשון שלאחריו. את קריאת המגילה ואת מתנות לאביונים נותנים ביום שישי, וביום ראשון אוכלים את סעודת החג ושולחים משלוחי מנות.

בפורים עצמו, שבת ט"ו באדר, מוסיפים על הניסים בתפילות השבת ובברכת המזון. כמו כן מוציאים שני ספרי תורה: בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע ובספר התורה השני קוראים את פרשת "ויבא עמלק".

גדרו[edit]

למרות שבעקבות אילוצים שונים את מצוות פורים משולש לא עושים ביום שבת עצמו, עדיין עיקר החג נותר ביום שבת עצמו.

בגמרא מגילה ל א חולקים רב ושמואל לגבי זמן אמירת פרשת זכור בפורים משולש, כאשר שמואל אומר שעיקר החג נותר בשבת עצמה, על אף שהמצוות מחולקות ליום שישי וראשון. הדבר משפיע על חיוב האדם בפורים דפרזים, שלפי גמרא זו, רק מי שנמצא ביום ט"ו אדר בירושלים ייחשב כמי שחוגג פורים דפרזים, על אף שביום י"ד, בו נותנים מתנות לאביונים הוא יהיה במקום אחר.

קריאת מגילה ומתנות לאביונים[edit]

בפורים משולש קריאת המגילה נעשית ביום שישי ולא ביום הפורים עצמו בשבת, ובגמרא מגילה ד ב מובאות לכך שתי סיבות. רבה אומר כי הסיבה לכך היא גזירת חכמים שלא לקרוא בשבת מחשש שמא אדם ייקח את המגילה וילך איתה לאדם שילמד אותה לקרוא אותה ויעבור על איסור טלטול בשבת‏[1].

רב יוסף מביא הסבר נוסף כי "עיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה"- שבזמן זה נח להם לאסוף מהציבור את המתנות המיועדות להם. ממילא, מכיוון שאין אפשרות לתת מתנות לאביונים בשבת, מקדימים גם את קריאת המגילה ליום חול. הגמרא מסבירה כי בכל מקרה אין לדחות את קריאת המגילה ליום ראשון מכיוון שנאמר בתקנת הקריאה במגילת אסתר "ולא יעבור"- שאין לדחות את קריאת את המגילה לאחר מועד החג. ולכן מקדימים לשישי גם את קריאת המגילה וגם את המתנות לאביונים.

קריאת מגילה במניין[edit]

בתקופת הגמרא תקנו חכמים שבני הכפרים שלא היו בקיאים בקריאת המגילה יוכלו לקרוא את המגילה ביום שני או חמישי שלפני החג בהם התאספו אנשי הכרך אל הכפר ויוכל אחד מהם לקרוא לכפר. אמנם, מכיוון שקריאה זו הינה "קריאה שלא בזמנה" שהרי היא לא ביום הפורים עצמו, חלקו האמוראים מגילה ה א האם ניתן לברך לפניה ברכת המצוות גם בקריאה ביחידות, או שניתן לברך עליה רק במניין.

להלכה, בשולחן ערוך אורח חיים תרצ א פסק כי לכתחילה יש לברך על המגילה בעשרה בשאר ימות השנה. הרמ"א הוסיף כי כאשר היא נקראת שלא בזמנה- כגון בקריאת מגילה בפורים משולש שחלה ביום שישי, אין לברך עליה ביחיד. מנגד, יש מן הפוסקים שכתבו שבדיעבד גם בפורים משולש ניתן לברך על המגילה ביחידות, אך את ברכת הרב את ריבנו שבסוף המגילה אין לברך ללא מניין בכל מקרה.

על אף הצורך במניין, הרמב"ן[2] כותב כי מכיוון שחובת המגילה היא חובת היחיד ולא חובת הציבור, הצורך במניין איננו כבכל מניין אלא כחלק מפרסום הנס. לכן, לפי דבריו ייתכן ואין צורך בדיני מניין רגילים, וגם אישה תוכל להצטרף לעשרה וכן פסק במשנה ברורה משנה ברורה תרצ סג.

עוד יוצא שבשנה זו, קריאת המגילה מתבצעת מיד בסוף הצום, שאמנם כך קורה בכל הארץ כמעט כל שנה, אך בני ירושלים לא רגילים לכך, ולהם חשוב להזכיר שכעיקרון לא שוברים את הצום לפני קריאת המגילה, אך מי שהצום קשה לו, יכול לשתות ולטעום משהו קל, או לאכול מזונות עד שיעור "כביצה".

משתה ומשלוחי מנות[edit]

גם את סעודת הפורים והמשתה היינו אמורים לערוך בשבת, אך בתלמוד הירושלמי מובא שכיוון שעל ימי הפורים נאמר "לעשות אותם ימי משתה ושמחה" הרי שהמשתה צריך להיות דווקא ביום חול ולא ביום שבת שהוא יום שקדושתו מגיעה מקביעה של הקדוש ברוך ה', והוא לא תלוי בתאריך בחודש שנקבע על ידי בית דין. להקדים את הסעודה לערב שבת פחות מתאים מצד קדושת השבת, ולכן הסעודה נדחית ליום ראשון.

משום כך גם את משלוחי המנות דוחים ליום ראשון, כיוון שאחד מהטעמים למשלוח המנות הוא כדי לעזור לחברים לקיים את סעודת הפורים. כיוון שיום ראשון הוא יום חגיגי בו סועדים ושולחים משלוחי מנות, באותו יום לא אומרים תחנון בתפילה.

על אף שזו פסיקת ההלכה, יש שמחמירים וחוששים לשיטות נוספות, ולכן בנוסף למשתה ולמשלוחי המנות ביום ראשון, הם מהדרים וסועדים ושולחים משלוחים גם בשבת, ויש שנוהגים גם ביום ראשון.

תפילות ביום השבת[edit]

ביום שבת חוגגים את הפורים בתפילות ובקריאת התורה. קוראים בשני ספרים, בראשון עולים שבעה לקרוא בפרשת השבוע פרשת תצווה, ובשני מפטירים "ויבוא עמלק". בנוסף, אומרים על הניסים לפני "ועל כולם" בתפילת הלחש. ולעניין אמירת על הניסים בברכת המזון, האשכנזים אומרים אותו במקומו בהודאה כמו בכל שנה, והספרדים אומרים אותו ב"הרחמן". יש מחמירים לעשות סעודת פורים ומשלוח מנות גם ביום שבת (בפורים המשולש בירושלים), ועליהם להיזהר שלא להוציא מרשות לרשות במקום שאין עירוב מהודר.

תחפושות בשבת[edit]

בפורים נוהגים ללבוש מיני בגדים משונים לשמחה ולקיים "ונהפוך הוא" ושפיר דמי. ומכל מקום, כשחל פורים מיום שישי ועד ליל יום שני, נקל לתאר שלשם שמחה עלולים ללבוש גם בשבת בגדים משונים, ובכללם כובעים משונים בכלל הכובעים יש כובעים ששוליהם רחבים ביותר, כמו זה הקרוי "סומבררו" או כובעים סינים רחבי שוליים, וכל כיוצא בזה.

יש לדעת שהשולחן ערוך פסק שאין ללבוש כובע רחב שוליים, שלא לעבור על איסור אוהל ואיסור זה הוא אפילו בבית, ואפילו לילדים. וכדבריו: "כובע שהוא מתפשט להלן מראשו טפח, אסור להניחו בראשו אפילו בבית משום אוהל".

קישורים חיצוניים[edit]

הערות שוליים

  1. מאותה גזירה גם נאסר לתקוע בשופר בראש השנה שחל בשבת שמא יטלטלו וייקח אותו לאדם הבקי בתקיעה וכן נאסר ליטול לולב בסוכות שחל בשבת
  2. מלחמת השם, שם