פרשני:בבלי:זבחים סג ב

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

זבחים סג ב

חברותא[edit]

כל העולין למזבח לצורך עבודה עולין ופונים דרך ימין  ומקיפין את המזבח עד שבאים לקרן דרומית מערבית ויורדין דרך שמאל ולא היו חוזרין בצד שעלו שאם כן נמצאו מהלכים לצד שמאל, ולמדים מהפסוק שכל פינות (פניות) שאתה פונה לא יהיו אלא לימין, חוץ מן הכהנים העולה לשלשה דברים אלו (לניסוך היין, המים, ועולת העוף) שהיו עולין למזבח ופונים דרך שמאל לקרן מערבית דרומית כדי למהר ולזרז עבודתן שחששו בנסכים שמא יקבלו הנסכים ריח עשן בזמן שמקיף הכהן העוסק בהם את המזבח, וכן חששו בעולת העוף שתמות בעשן בזמן שיקיפו איתה את המזבח מצד ימין. והיו יורדין על העקב מאותו צד שעלו ולא מקיפים את המזבח בחזרתן מסביב משמאל לימין שכל מה שאפשר למעט בהליכת שמאל ממעטים. (ואותן ג' דברים שנעשו למטה מחוט הסיקרא בקרן מערבית דרומית לא היו עולים הכהנים לצורך עבודה זו למזבח, אלא היו עומדים על הרצפה)  77 .

 77.  כך פירש רש"י. והרש"ש כתב שאינו מדוייק. שהרי מכלל שלשה דברים אלו הוא שפיכת שיירי הדם לייסוד: ובזה אינו עומד על הרצפה אלא עולה בכבש קטן לייסוד ושם שופך.
גמרא:
מנא הני מילי שאמרנו שחטאת העוף נעשית בקרן דרומית - מערבית?
אמר רבי יהושע: למדים זאת מזה דאמר קרא במנחת חוטא שמביאה העני במקום חטאת העוף, ובה נאמר "לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה כי חטאת היא" ומשם למדים דחטאת קרויה מנחה, ומנחה של חוטא קרויה חטאת.
ולמדים מנחה מחטאת: מה חטאת נעשית פסולה כשנעשו עבודותיה שלא לשמה אף מנחה של חוטא נעשית פסולה כשנעשו עבודותיה שלא לשמה. (יעויין ברש"י שכן גרס בגמרא)  78 .

 78.  אך הגירסא לפנינו בגמרא היא "מה חטאת טעונה צפון אף מנחה טעונה צפון". אלא שרש"י תמה בזה מאד שהרי מנחה אינה טעונה צפון כמפורש במשנה המנחות נקמצות בכל מקום בעזרה. (ולא נזכר שמנחת חוטא דינה שונה). ובשיטה מקובצת (בהשמטות) כתב שגירסא זו היא מרבינו גרשום מאור הגולה. ומה שהקשה עליה רש"י שהרי אין קמיצת מנחה טעונה צפון. תירץ שהכוונה היא על קידוש הקומץ בכלי שרת שטעון צפון דווקא. ומה שאין למדים לקמיצה שתהיה טעונה צפון אע"פ ששחיטה (שהיא כנגד קמיצה) טעונה צפון? הטעם הוא מפני שהן חלוקות זו מזו. ששחיטה כשרה בזר וקמיצה צריכה כהן דווקא. ולכך למדים לענין קידוש קומץ שיהיה טעון צפון בדומה לקבלת הדם בכלי שרת שטעון צפון בחטאת.
וכן למדים חטאת ממנחה: ומה מנחה הגשתה למזבח בקרן דרומית מערבית, אף חטאת העוף הזאת דמה שהיא עיקר עבודתה דינה שתיעשה בקרן דרומית מערבית.
והוינן בה: ומנחה גופא מנלן שהגשתה נעשית בקרן דרומית מערבית של המזבח דווקא?
ומתרצינן: דתניא: כתיב במנחה "הקרב אותה (את המנחה) לפני ה' אל פני המזבח", וצד מערב קרוי "לפני ה'" שהוא הקרוב ביותר לאהל מועד, ואם כן - יכול תהא ההגשה במערב של מזבח? תלמוד לומר שאי אפשר לומר שתהא במערב שהרי כתוב בפסוק זה: "אל פני המזבח", שהוא צד דרום, שהכבש נתון בדרום ופניו של מזבח לכבש!
אי אם תלמד מהפסוק אל פני המזבח בלבד אם כן, יכול שנאמר שתהא ההגשה בדרום? תלמוד לומר שאינו כן שהרי בפסוק זה נאמר גם "לפני ה'" שהוא צד מערב!
הא כיצד יתקיימו שני המקראות?
מגישה את המנחה בקרן מערבית דרומית כנגד חודה של קרן ונמצינו מקיימים את שני הכתובים, גם בדרום וגם במערב.
ודיו שיגיש את הכלי שיגע בחודה של קרן ואין צריך שתגע המנחה עצמה במזבח.
רבי אלעזר אומר: המנחה מוגשת בקרן דרומית  79  של מזבח ולא דווקא בחודה של קרן אלא כנגד דרומה של קרן.

 79.  והקשה השיטה מקובצת (בהשמטות) אם כן מה צריך את הפסוק לפני ה', הלא מספיק הפסוק פני המזבח שזה בדרום. ותירץ שאם היה כתוב רק פני המזבח, היה אפשר להגיש בכל האמה הסמוכה לקרן (שבכל אותה אמה היה ייסוד) אך מכיון שנאמר לפני ה' למדים מזה לקרב את ההגשה כמה שאפשר לצד מערב, אך אין צריך חודה כמו לתנא קמא. כיון שהלפני ה' מתקיים בדרום שהוא מכוון כנגד הפתח.
וסובר רבי אלעזר שכך למדים: יכול אולי נפרש כוונת הכתוב: יגישנה את המנחה או רק למערבה של קרן, או יגישנה רק לדרומה, לאיזה מהן שירצה, אמרת, לא כך מתפרש הכתוב, שהרי כלל בידינו דכל מקום שאתה מוצא שני מקראות פסוק אחד מקיים עצמו ומקיים חבירו ואחד מקיים עצמו ומבטל חבירו מניחין זה המקרא שמקיים עצמו ומבטל חבירו ותופשין זה שמקיים עצמו ומקיים חבירו. וכן בעניננו, אם נפרש הכתוב שהגשה נעשית במערב, אם כן, כשאתה אומר מקיים "לפני ה'" - במערב בטלת את הפסוק "אל פני המזבח" - בדרום. אלא כוונת הכתוב שהגשה נעשית בדרום ומתקיימים שני המקראות ואכן כשאתה אומר "אל פני המזבח", בדרום, קיימת גם "לפני ה'" במערב. והיכן קיימתו? -
אמר רב אשי: קסבר האי תנא, רבי אלעזר, כוליה מזבח בצד צפון של עזרה קאי, נמצא שדופן דרום של המזבח מכוון כנגד אמצע פתח ההיכל - הקרוי "לפני ה'", הלכך יגיש את המנחה אל פני המזבח בדרומו של מזבח, ומכיוון שהוא כנגד הפתח, מתקיימים שני המקראות.
שנינו במשנתנו: בכל מקום היתה כשירה אלא זה היה מקומה.
מאי קאמר? הלא זוהי סתירה  80 , מתחילה אומר שכל מקום כשר, וחוזר ואומר שזהו דווקא מקומה.

 80.  הקשה בספר צאן קדשים מדוע לא נפרש כך. שבכל רוחות המזבח כשרה ההזאה בדיעבד. אך לכתחילה צריך בקרן דרומית מערבית דווקא. ותירץ שכיון שלמדים מהגשת מנחה להזאת חטאת שתהא בקרן דרומית מערבית. הרי זה מעכב בחטאת שיהא דווקא שם. והשפת אמת מפקפק בזה. שהרי במנחה עצמה אין ההגשה מעכבת. אכן בשטמ"ק (אות ד') כתב בתוך דבריו שהמקום מעכב בהגשה. והיינו שאע"פ שאין ההגשה מעכבת את המנחה. מכל מקום המקום (קרן דרומית מערבית) מעכב בהגשה. ואם שינה המקום כמו שלא הגיש כלל. ובספר זבח תודה דייק מדברי הרמב"ם שאין קרן דרומית מערבית מעכבת בהזאת חטאת העוף (וכדעת השפת אמת) שהרמב"ם כתב (פ"ז ממעה"ק ה"ט) וז"ל וכל מקום מן המזבח כשר למליקתה ובלבד שיזה דמה למטה מאמצע המזבח. עכ"ל. ולא הזכיר כלל שיהא בדרומית מערבית. הרי שהדין דרומית מערבית הוא רק לכתחילה. אך בדיעבד כשרה ההזאה בכל מקום למטה מחוט הסיקרא.
אמר רב אשי: הכי קאמר: בכל מקום במזבח בין למעלה מחוט הסיקרא בין למטה היתה החטאת כשירה  81  למליקתה, אלא זה, למטה מחוט הסיקרא, היה מקומה להזאתה. תנינא להא דתנו רבנן: מליקה בחטאת העוף בכל מקום שהיא נעשית במזבח  82  כשירה, היזה דמה בכל מקום במזבח בין למעלה מחוט הסיקרא בין למטה כשירה, (היזה ולא מיצה את הדם כשירה, שהחטאת טעונה מיצוי אחר הזאה שהיה מקרב את העוף למזבח ודוחק את מקום מליקתו של העוף בקיר המזבח והדם מתמצה ויורד אל יסוד המזבח, ומיצוי זה אינו מעכב,) ובלבד שיתן מחוט הסיקרא ולמטה מדם הנפש.

 81.  דעת רש"י ותוספות שהדין קרן דרומית מערבית הוא רק בהזאה ומיצוי הדם של חטאת העוף, אך במליקה לא נאמר דין זה. אך הרמב"ם (פ"ז ממעה"ק ה"ו) כתב שהמליקה היתה נעשית בקרן דרומית מערבית. ותמה עליו בזבח תודה מגמרא זו שמבואר שהמליקה כשירה בכל כמקום במזבח. וביאר שזה שהצריך הרמב"ם מליקה בקרן דרומית מערבית, הוא מפני שההזאה והמיצוי נעשים שם. ואם ימלוק במקום אחר הרי עד שיבוא לאותה קרן ישפך הדם לרצפה. ולכך מולק גם כן שם כדי שלא יאבד הדם. ופירש הרמב"ם שזוהי כוונת המשנה. בכל מקום היתה כשירה למליקה, אלא זה היה מקום הזאתה וממילא גם מולקים שם כדי שלא ישפך הדם.   82.  משמע מזה שדינה של מליקת חטאת העוף שתהיה במזבח דווקא. ובתוספתא (קרבנות פ"ז ה"ב) מפורש לא כך. וז"ל מלקה בכל מקום בעזרה כשירה. ע"כ. אך בהגהות הגר"א שם הגיה במזבח. (על פי סוגייתנו שכתוב מזבח). וברש"י (ד"ה בכל מקום) והביאוהו גם התוספות (ד"ה אף חטאת) מפורש שמליקה איננה במזבח. אך השטמ"ק (סד. אות י"ב) הוסיף ברש"י שאינה נוגעת במזבח. משמע שכן צריכה מזבח אלא שאינה נוגעת. והראב"ד בפירושו למסכת קינים כתב שמליקת חטאת העוף צריכה להיות במזבח, שאם לא כן ישפך הדם קודם ההזאה. אך הרז"ה בפירושו שם חולק עליו שאין שום קביעות מקום למליקה.
ומקשינן: מאי קאמר? הלא הרישא והסיפא סותרים זה לזה, שברישא כתוב היזה דמה בכל מקום כשירה, ומשמע שכשרה ההזאה אפילו אם את כל הדם היזה למעלה, ובסיפא כתוב שרק אם נתן מדם הנפש למטה מחוט הסיקרא כשר. אך למעלה, פסול.


דרשני המקוצר[edit]

מסכת זבחים בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב | דף נז ע"א | דף נז ע"ב | דף נח ע"א | דף נח ע"ב | דף נט ע"א | דף נט ע"ב | דף ס ע"א | דף ס ע"ב | דף סא ע"א | דף סא ע"ב | דף סב ע"א | דף סב ע"ב | דף סג ע"א | דף סג ע"ב | דף סד ע"א | דף סד ע"ב | דף סה ע"א | דף סה ע"ב | דף סו ע"א | דף סו ע"ב | דף סז ע"א | דף סז ע"ב | דף סז ע"ב | דף סח ע"א | דף סח ע"ב | דף סט ע"א | דף סט ע"ב | דף ע ע"א | דף ע ע"ב | דף עא ע"א | דף עא ע"ב | דף עב ע"א | דף עב ע"ב | דף עג ע"א | דף עג ע"ב | דף עד ע"א | דף עד ע"ב | דף עה ע"א | דף עה ע"ב | דף עו ע"א | דף עו ע"ב | דף עו ע"ב | דף עז ע"א | דף עז ע"ב | דף עח ע"א | דף עח ע"ב | דף עט ע"א | דף עט ע"ב | דף פ ע"א | דף פ ע"ב | דף פא ע"א | דף פא ע"ב | דף פב ע"א | דף פב ע"א | דף פב ע"ב | דף פג ע"א | דף פג ע"ב | דף פד ע"א | דף פד ע"ב | דף פה ע"א | דף פה ע"ב | דף פו ע"א | דף פו ע"ב | דף פז ע"א | דף פז ע"ב | דף פח ע"א | דף פח ע"ב | דף פט ע"א | דף פט ע"ב | דף צ ע"א | דף צ ע"ב | דף צ ע"ב | דף צא ע"א | דף צא ע"ב | דף צב ע"א | דף צב ע"ב | דף צג ע"א | דף צג ע"ב | דף צד ע"א | דף צד ע"ב | דף צה ע"א | דף צה ע"ב | דף צו ע"א | דף צו ע"א | דף צו ע"ב | דף צז ע"א | דף צז ע"ב | דף צח ע"א | דף צח ע"ב | דף צט ע"א | דף צט ע"ב | דף ק ע"א | דף ק ע"ב | דף קא ע"א | דף קא ע"ב | דף קב ע"א | דף קב ע"ב | דף קג ע"א | דף קג ע"ב | דף קד ע"א | דף קד ע"ב | דף קה ע"א | דף קה ע"א | דף קה ע"ב | דף קו ע"א | דף קו ע"ב | דף קז ע"א | דף קז ע"א | דף קז ע"ב | דף קח ע"א | דף קח ע"ב | דף קט ע"א | דף קט ע"ב | דף קי ע"א | דף קי ע"ב | דף קיא ע"א | דף קיא ע"ב | דף קיא ע"ב | דף קיב ע"א | דף קיב ע"ב | דף קיג ע"א | דף קיג ע"ב | דף קיד ע"א | דף קיד ע"ב | דף קטו ע"א | דף קטו ע"א | דף קטו ע"ב |דף קטז ע"א | דף קטז ע"ב | דף קיז ע"א | דף קיז ע"ב | דף קיח ע"א | דף קיח ע"ב | דף קיט ע"א | דף קיט ע"ב | דף קכ ע"א | דף קכ ע"ב |