הרב אליהו לופיאן

מתוך ויקישיבה
(הופנה מהדף רבי אליהו לופיאן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב אליהו לופיאן (מכונה בעולם הישיבות ר' אֶלֶי' לופיאן) היה מגדולי המשגיחים ובעלי המוסר בדור הקודם.

תולדות חייו[עריכה]

אירופה[עריכה]

נולד בגרייבה בשנת תרל"ו לר' יעקב ופרידא לופיאן. כשהיה בן תשע או עשר. הגרה משפחתו לארצות הברית, אולם הוא, על אף גילו הצעיר, סרב לנסוע עמהם ונשאר ללמוד בישיבה קטנה בלומז'ה. אביו רצה לשכנעו להגר עמם לארה"ב ועל כן לא שלח לו תמכיה כספית בחדשים הראשונים, אולם ר' אליהו לא הרפה וחי בדחקות בלומז'ה. על כך התבטא פעם, שבהיותו ילד מסר נפשו על התורה. כשגמר את הישיבה הקטנה, החל ללמוד בישיבת לומז'ה הגדולה. לאחר מכן נסע ללמוד בישיבת קלם אצל "הסבא מקלם" רבי שמחה זיסל זיו, ולמד אצלו מעל לשנה, עד פטירתו של רש"ז. נשא לאשה את שרה לאה בת ר' יצחק דוד רוטמן. בקלם יסד ישיבה יחד עם הרב יוסף לייב נגדיק, ולאחר שהרב נגדיק עזב את ליטא המשיך לנהל את הישיבה לבדו. כמו כן, היה דורש בעיר קלם עצמה, וכיהן כרב חברת "חיי אדם" בעיר. נלחם בציונים החילונים בקלם, מלחמה שכמעט עלתה לו בחייו. למד כמה שנים בחברותא עם ראש הישיבה, הרב צבי ברוידא, אחיינו וחתנו של ה"סבא".

לאחר מלחמת העולם הראשונה החל לכהן כמשגיח בישיבת גרודנא של רבי שמעון שקאפ, אולם לאחר כחצי שנה עזב את הישיבה וחזר לקלם. במהלך נסיעותיו לצורך גיוס כספים לישיבה, הגיע ללונדון, שם נתבקש להכהן כמשגיח בישיבת עף חיים. הוא החליט מכל מיני סיבות להישאר בלונדון, בסביבות שנת תרפ"ח. באותה תקופה נפטרה אשתו.

העליה לארץ ישראל[עריכה]

בשנת תש"י עלה לארץ ישראל והתיישב בבית גיסו ר' ישראל לוריא בירושלים. באחת מהשבתות הראשונות שלו בירושלים, נשא דרשה מוסרית בבית הכנסת המפורסם בזכרון משה, דרשה אשר הפכה להיות שיחת היום והוציאה את שמעו ברחבי העיר. בעקבות אותה שיחה, באו אליו נציגים מ"בית המוסר" בישיבת מאה שערים והזמינו אותו לשאת שם שיחות מוסר. הוא ענה כי הוא בא לארץ "כדי לשמוע ולא כדי להשמיע". הם ניסו לשכנעו, ולאחר דיון ארוך נאות להצעה. כמו כן, בעקבות אותה שיחה הוזמן על ידי הרב ברנשטיין, ראש ישיבת קמניץ לומר שיחות מוסר גם בישיבתו, והוא עבר להתגורר בבנין הישיבה ולשאת שם שיחות מוסר. לאחר כארבע שנים בהן נשא שיחות בבית המוסר ובישיבת קמניץ, עבר לזכרון יעקב לכהן כמנהל רוחני בישיבת "כנסת חזקיהו" בראשות הרב נח שימנוביץ, לאחר התייעצות עם החזון איש. בהמשך עברה הישיבה מזכרון יעקב לכפר חסידים הסמוך (ונודעה מאז בשם "ישיבת כפר חסידים"). ביום המעבר לכפר חסידים, נפטר בפתאומיות ראש הישיבה הרב שימנוביץ, ובמקומו מונה לראשות הישיבה גיסו, שכיהן כרב הכפר, הרב אליהו מישקובסקי.

כיהן בתפקיד מנהל רוחני ומשגיח מוערץ בכפר חסידים לאורך ימים, ונפטר בגיל 94 בכ' באלול תש"ל. נטמן בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.

ספרו[עריכה]

דרשותיו המוסריות נקבצו לסדרת ספרי לב אליהו בעריכת תלמידו רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון- המגיד הירושלמי.

מתורתו[עריכה]

משפחתו[עריכה]

בניו[עריכה]

  • הרב חיים שמואל לופיאן- ראש ישיבת סנדרלנד ומחבר "רווחא דשמעתא".
  • הרב אריה לייב לופיאן- ראש ישיבת גייטסהד.
  • הרב אליעזר לופיאן- ראש ישיבת "תורת אמת" בלונדון.

חתניו[עריכה]

  • הרב אריה זאב גורביץ'- ראש ישיבת גייטסהד.
  • הרב קלמן עזריאל (זליג) פינסקי.

נכדיו[עריכה]

  • רבי אברהם גורביץ, ראש ישיבת גייטסהד.
  • רבי מרדכי ברוידא, ראש כולל בית אליהו.
  • רבי אברהם יצחק ברזל, מראשי ישיבת מיר ברכפלד.
  • הרב גרשון לופיאן, מפוסקי אנגליה.
  • רבי אהרון לופיאן, מנהל רוחני בישיבת "לב אריה".
  • עו"ד עו"ס גיטה אשל, אמא ל 6 ילדים וסבתא לכמעט 20 נכדים, גרה במרכז שפירא, צדקת אמיתית

לקריאה נוספת[עריכה]

  • הקדמה לספר "לב אליהו".