זריזין מקדימין למצוות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כך צ"ל
Lemos1 (שיחה | תרומות)
הוספת ספר שחקר הנושא
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 11: שורה 11:




יש סוברים, כי "זריזין מקדימין למצוות" לא נאמר בתורת חיוב, אלא שראוי לנהוג כן כפי שנהג אברהם אבינו {{מקור|מאירי יומא כח, ב|כן}}, ויש סוברים כי "זריזין מקדימין למצוות" הוא חיוב גמור, ואדם שהשתהה בקיום המצוה ולא הקדימה עבר על איסור תורה {{מקור|שו"ת רד"ק בית ב חדר ה|כן}}, ויש סוברים שהחיוב הוא מדרבנן {{מקור|טורי אבן ר"ה ד, ב|כן}}.
יש סוברים, כי "זריזין מקדימין למצוות" לא נאמר בתורת חיוב, אלא שראוי לנהוג כן כפי שנהג אברהם אבינו {{מקור|מאירי יומא כח, ב|כן}}, ויש סוברים כי "זריזין מקדימין למצוות" הוא חיוב גמור, ואדם שהשתהה בקיום המצוה ולא הקדימה עבר על איסור תורה {{מקור|שו"ת רד"ך בית ב חדר ה|כן}}, ויש סוברים שהחיוב הוא מדרבנן {{מקור|טורי אבן ר"ה ד, ב|כן}}.


== לקריאה נוספת ==
* לגבי זריזין מקדימין בברית מילה, [https://leblibrary.co.il/book/84/#chapter-522 ספר זמני המילה וברכותיה (סימנים א-ו)].





גרסה אחרונה מ־09:04, 28 בספטמבר 2026

מצוה שהגיע זמנה, יש להקדים ולעשותה ללא שהות.


לכן, למשל, למרות שמצות ברית מילה נוהגת בכל שעות היום, מנץ החמה ועד שקיעתה, מכל מקום יש להקדימה לתחילת היום, לפי ש"זריזין מקדימין למצוות".


המקור לזה הוא מה שנאמר בספר בראשית (כב, ג): "וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו" - מלמד שזריזין מקדימין למצוות (פסחים ד, א). ויש למדים זאת ממה שנאמר (בראשית יט, כז): "וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'".


יש סוברים, כי "זריזין מקדימין למצוות" לא נאמר בתורת חיוב, אלא שראוי לנהוג כן כפי שנהג אברהם אבינו (מאירי יומא כח, ב), ויש סוברים כי "זריזין מקדימין למצוות" הוא חיוב גמור, ואדם שהשתהה בקיום המצוה ולא הקדימה עבר על איסור תורה (שו"ת רד"ך בית ב חדר ה), ויש סוברים שהחיוב הוא מדרבנן (טורי אבן ר"ה ד, ב).

לקריאה נוספת[עריכה]