בעלים (בנאמנות): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
מ הורדת סוגריים מתבנית:מקור |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''אדם נאמן על דיני רכושו, בין לאיסור ובין להיתר''' {{מקור| | '''אדם נאמן על דיני רכושו, בין לאיסור ובין להיתר''' {{מקור|האריך בזה שב שמעתתא ו-ו (מהמהרי"ק עב)}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', נאמן על ניקור הגיד של בשר שלו (אפילו כשאינו בידו) {{מקור| | '''לדוגמא''', נאמן על ניקור הגיד של בשר שלו (אפילו כשאינו בידו) {{מקור|שב שמעתתא ו-ו}}. | ||
==בדינים שונים== | ==בדינים שונים== | ||
'''באיסורין''' הבעלים נאמן. | '''באיסורין''' הבעלים נאמן. | ||
'''בממון ובגירושין''' הבעלים לא נאמן {{מקור| | '''בממון ובגירושין''' הבעלים לא נאמן {{מקור|שב שמעתתא ו-א}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''על עצמו''' אינו נאמן, אלא רק על קניין כספו. ולכן, למשל, אין לאשה דין בעלים על הספירה והטבילה, שזה אינו קניין כספה אלא היא עצמה {{מקור| | '''על עצמו''' אינו נאמן, אלא רק על קניין כספו. ולכן, למשל, אין לאשה דין בעלים על הספירה והטבילה, שזה אינו קניין כספה אלא היא עצמה {{מקור|שב שמעתתא ו-ו ד"ה ובט"ז}}<ref>בשאלה האם גוף האדם שייך לאדם כממונו דנו בערך בעלות בסעיף "הנכס" ד"ה גוף האדם.</ref>. | ||
==חוזק== | ==חוזק== | ||
'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]]דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>. | '''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>. | ||
'''רוב''' נגד דברי הבעלים, הבעלים עדיף {{מקור| | '''רוב''' נגד דברי הבעלים, הבעלים עדיף {{מקור|שב שמעתתא ו-ז}}. | ||
'''חזקה דמעיקרא''' ("איתחזק איסורא") נגד דברי הבעלים, הבעלים נאמן גם בה {{מקור| | '''חזקה דמעיקרא''' ("איתחזק איסורא") נגד דברי הבעלים, הבעלים נאמן גם בה {{מקור|שב שמעתתא ו-ו}}. | ||
'''בידו''' עדיף מבעלים. ואפילו לדעות שדין בידו עצמו הוא רק מטעם בעלים<ref>הבאנו את המחלוקת בזה בערך בידו בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו.</ref>, אעפ"כ הוא נחשב יותר בעלים מהבעלים האמיתי {{מקור| | '''בידו''' עדיף מבעלים. ואפילו לדעות שדין בידו עצמו הוא רק מטעם בעלים<ref>הבאנו את המחלוקת בזה בערך בידו בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו.</ref>, אעפ"כ הוא נחשב יותר בעלים מהבעלים האמיתי {{מקור|שב שמעתתא ו-ו ד"ה ובט"ז}}. | ||
גרסה אחרונה מ־13:20, 5 בפברואר 2009
|
|
הגדרה[עריכה]
אדם נאמן על דיני רכושו, בין לאיסור ובין להיתר האריך בזה שב שמעתתא ו-ו (מהמהרי"ק עב).
לדוגמא, נאמן על ניקור הגיד של בשר שלו (אפילו כשאינו בידו) שב שמעתתא ו-ו.
בדינים שונים[עריכה]
באיסורין הבעלים נאמן.
בממון ובגירושין הבעלים לא נאמן שב שמעתתא ו-א.
פרטי הדין[עריכה]
על עצמו אינו נאמן, אלא רק על קניין כספו. ולכן, למשל, אין לאשה דין בעלים על הספירה והטבילה, שזה אינו קניין כספה אלא היא עצמה שב שמעתתא ו-ו ד"ה ובט"ז[1].
חוזק[עריכה]
בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה[2].
רוב נגד דברי הבעלים, הבעלים עדיף שב שמעתתא ו-ז.
חזקה דמעיקרא ("איתחזק איסורא") נגד דברי הבעלים, הבעלים נאמן גם בה שב שמעתתא ו-ו.
בידו עדיף מבעלים. ואפילו לדעות שדין בידו עצמו הוא רק מטעם בעלים[3], אעפ"כ הוא נחשב יותר בעלים מהבעלים האמיתי שב שמעתתא ו-ו ד"ה ובט"ז.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בשאלה האם גוף האדם שייך לאדם כממונו דנו בערך בעלות בסעיף "הנכס" ד"ה גוף האדם.
- ↑ בערך חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.
- ↑ הבאנו את המחלוקת בזה בערך בידו בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו.