צמצום (קבלה): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←‏שיטת הגר"א: הסרת תגית כפולה)
 
(14 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה|[[משתמש:אריאל ביגל נ"י|אריאל ביגל נ"י]] ([[שיחת משתמש:אריאל ביגל נ"י|שיחה]]) 04:12, 17 ביולי 2013 (IDT)}}
 
{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''צמצום''' הוא מושג יסודי ב[[קבלה]].  
'''צמצום''' הוא מושג יסודי ב[[קבלה]].  
==הגדרה==
==הגדרה==
הצמצום הוא מושג העוסק בתהליך שקדם לבריאה, אשר במהלכו צמצמה האלוקות את עצמה ובכך פינתה מקום על מנת לאפשר קיום של מציאות מחוצה להּ, כפי שכתב [[רבי חיים ויטאל]]: "וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות ולהאציל הנאצלים ...והנה אז '''צמצם את עצמו אין סוף'''..." (ספר עץ חיים - שער א ענף ב ).  
הצמצום הוא מושג העוסק בתהליך שקדם לבריאה, אשר במהלכו צמצמה האלוקות את עצמה ובכך פינתה מקום על מנת לאפשר קיום של מציאות מחוצה להּ, כפי שכתב [[רבי חיים ויטאל]]: "וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות ולהאציל הנאצלים ...והנה אז '''צמצם את עצמו אין סוף'''..." <ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14183&hilite=ec6b5402-1437-432a-a33a-1e1fa35677f3&st=%D7%A6%D7%9E%D7%A6%D7%9D+%D7%90%D7%AA+%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%95&pgnum=59 עץ חיים שער א ענף ב]</ref>.  


==האם הצמצום הוא כפשוטו או לא כפשוטו?==  
==האם הצמצום הוא כפשוטו או לא כפשוטו?==  
ישנן שתי אסכולות בין חכמי המקובלים בהבנת הצמצום. ישנם האומרים כי כאשר המקובלים, ובראשם [[האר"י]] דברו על הצמצום, הם התכוונו כי הצמצום הוא כפשוטו, וישנם כאלה הסוברים כי אינו כפשוטו.  
ישנן שתי אסכולות בין חכמי המקובלים בהבנת הצמצום. ישנם האומרים כי כאשר המקובלים, ובראשם [[האר"י]] דברו על הצמצום, הם התכוונו כי הצמצום הוא כפשוטו, כלומר שבאמת אור אין סוף הסתלק מאותם עולמות ואיננו נמצא בהם, וישנם כאלה הסוברים כי אינו כפשוטו, היינו שהוא עדיין נמצא בתוך העולמות מצדו, אולם מצד העולמות הוא אינו נמצא בהם, כלומר, אינו מתגלה בהם.  
==צמצום כפשוטו==
===צמצום כפשוטו===
ככל הנראה הראשון שכתב בפירוש כי הצמצום המוזכר בכתבי האר"י הינו כפשוטו היה [[רבי עמנואל חי ריקי]], מגדולי מקובלי איטליה. בספרו "יושר לבב" הוא כותב: "החס על כבוד קונו צרך להעלות על לבו מחשבת צמצום זה כפשוטו". כך גם סבר [[רבי יהונתן אייבשיץ]] בספרו "שם עולם".  
ככל הנראה הראשון שכתב בפירוש כי הצמצום המוזכר בכתבי האר"י הינו כפשוטו היה [[רבי עמנואל חי ריקי]], מגדולי מקובלי איטליה. בספרו "יושר לבב"<ref>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7142&st=&pgnum=23&hilite= בית א' חדר א' פרק יב]</ref> הוא כותב: "החס על כבוד קונו צרך להעלות על לבו מחשבת צמצום זה כפשוטו" משום שלא יתכן לומר שהבורא מצוי גם בדברים "הגשמיים, השפלים, הבלתי נכבדים ואף הנבזים". כך גם סבר [[רבי יהונתן אייבשיץ]] בספרו "שם עולם"<ref>עמ' צג, קיב, קכ, קל ועוד.</ref>.
 
===צמצום לא כפשוטו===
===צמצום לא כפשוטו===
שיטה זו סוברת שהתיאור המופיע בכתבי האר"י אינו אלא משל אשר אין להבין ממנו בשום פנים ואופן שהאינסוף לא נמצא עקב צימצום עצמי באיזה שהוא מקום.
לאבי שיטה זו נחשב [[רבי יוסף אירגאס]] (תלמידו של רבי עמנואל חי ריקי) אשר בספרו "שומר אמונים" (הקדמון)<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30593&st=&pgnum=81 ויכוח שני פרק לד והלאה]</ref> מתפלמס המפרשים את הצמצום כפשוטו, ומכריע "כי כל הרוצה להבין ענין הצמצום בפשוטו ממש הרי הוא נופל בכמה שבושים וסתירות של רוב עיקרי האמונה". הוא מונה עשר הוכחות לכך. גם [[רבי אברהם אירירא]] (תלמיד [[רבי ישראל סרוג]] תלמיד האר"י) כותב כך<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24997&hilite=1e5c0d17-d381-4a66-b405-7e3c217ea7b9&st=%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8+%d7%97%d7%9e%d7%99%d7%a9%d7%99&pgnum=75 שער השמים מאמר חמישי פרק יב]</ref>.


לאבי שיטה זו נחשב [[רבי יוסף אירגאס]] אשר בספרו "שומר אמונים" (הקדמון) מתפלמס עם מורו ורבו [[רבי עמנואל חי ריקי]] אשר הוא כנראה אבי השיטה הנגדית של "צמצום כפשוטו".
תורת [[החסידות]] צידדה באופן מובהק ומוחלט בפרשנות זו, שכן לשיטתה האלוקות נמצאת בכל דבר ו"לית אתר פנוי מיניה"<ref> [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%96%D7%94%D7%A8_%D7%A7%D7%9B%D7%91_%D7%91 תיקוני זהר קכב ב], שם צא ב', זהר חלק ג (רעיא מהימנא פר' פנחס). וראה ב[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%90_%D7%9B%D7%90 תניא ח"א כה] וב[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%90 שער היחוד האמונה פ"א] </ref>. במיוחד, ידועה שיטה אשר הצמצום אינו כפשוטו בתורת [[חסידות חב"ד]] והתנגדות חזקה נגד הבנה של צמצום כפשוט. [[רבי שניאור זלמן מלאדי]] כתב בצורה חריפה וקשה מאוד  על אלו שהבינו שהצמצום כפשוטו: "שגגת מקצת חכמים בעיניהם, ה' יכפר בעדם, ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל והבינו ענין הצמצום הנזכר שם כפשוטו... לא בדעת ידברו..."<ref>[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%96 תניא, שער היחוד והאמונה פרק ז]</ref>. כמו כן, גם [[רבי נחמן מברסלב]] בספרו [[ליקוטי מוהר"ן]]<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=19055&st=%u05E6%u05DE%u05E6%u05D5%u05DD תורה לג] ועוד.</ref>.
 
גם [[רבי חיים מוולוז'ין]] כותב בספרו [[נפש החיים]]<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14565&hilite=a35d0aa3-e8a0-4f34-9b06-cd1607f8bb46&st=%d7%a9%d7%a2%d7%a8+%d7%92&pgnum=75 שער ג' פ"ז]</ref>: "וכל ענייני השינויים וחילוק המקומות... משל הם".


[[החסידות]] רובה ככולה ובראשה [[חסידות חב"ד]] צידדה באופן מובהק ומוחלט בפרשנות זו.
===שיטת הגר"א===
===שיטת הגר"א===
נהוג לומר ש[[הגר"א]] התנגד לשיטה זו, אך אין זה נכון. הגר"א, כפי שכותב [[הרב הנזיר]] בספרו "[[קול הנבואה]]", כעס על שנתפרסם דבר זה להמונים
שיטת הגר"א בשאלה זו ברורה. הגר"א כותב<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=34325&st=%u05e1%u05d5%u05d3+%u05d4%u05e6%u05de%u05e6%u05d5%u05dd "סוד הצמצום", סוף [[ספרא דצניעותא]]]</ref>: "ועל כן צמצם רצונו בבריאת העולמות, וזהו הצמצום... ורצונו שנקרא אין סוף, צמצם, שסילק מכל והאציל השגחה פרטית דקה...". מדבריו אלו אנו למדים שביאר את הצמצום על דרך רמח"ל, שאין אנו מדברים על עצמותו ית' אלא על רצונו, והצמצום משמעותו הוא, שצמצם רצונו האינסופי והתגלה אלינו ברצון מוגבל. וראה בספר "תורת הגר"א ומשנת החסידות" של הרב צבי אינפלד בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] בו ניתוח מלא ומעמיק על הסוגיה הזו. {{דרושה הבהרה}} ובספר "קדוש וברוך" של הרב אשר זעליג מורסקי בו מובהרת באריכות דעת הגר"א ותלמידו ה'נפש החיים' בסוגיה זו עם מובאות רבות.
<ref>וכן משמע מאיגרותיו, ראה בספר "תורת הגר"א ומשנת החסידות" של הרב צבי אינפלד בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] בו ניתוח מלא ומעמיק על הסוגיה הזו.</ref> {{דרושה הבהרה}}. גם תלמידו הגדול [[רבי חיים מוולוז'ין]] מתייחס אל הצמצום שלא כפשוטו (בספרו '[[נפש החיים]]' שער ג' פ"ז), ומסתבר שלא חלק בזה על רבו המובהק הגר"א.
 
[[הרב קוק]] באיגרותיו כותב על המחלוקת הזו "ובדורות האחרונים יפה לנו מאד כל שיחתם של תלמידי
הגר"א יחד עם תלמידי [[הבעל שם טוב|הבעש"ט]]" {{דרוש מקור}}.
 
===צמצום כפשוטו===


==קישורים חיצונים==  
==קישורים חיצונים==  
* [http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A6%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9D| 'צמצום' בגישה החב"דית], אתר חב"דפיה.
* [http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A6%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9D 'צמצום' בגישה החב"דית], אתר חב"דפיה.
* [https://sites.google.com/view/kadoshvebaroochbook/%D7%91%D7%99%D7%AA ה'צמצום' במשנת הגר"א וה'נפש החיים'], אתר הספר 'קדוש וברוך'.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קבלה]]
[[קטגוריה:קבלה]]

גרסה אחרונה מ־15:29, 27 באפריל 2023

צמצום הוא מושג יסודי בקבלה.

הגדרה[עריכה]

הצמצום הוא מושג העוסק בתהליך שקדם לבריאה, אשר במהלכו צמצמה האלוקות את עצמה ובכך פינתה מקום על מנת לאפשר קיום של מציאות מחוצה להּ, כפי שכתב רבי חיים ויטאל: "וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות ולהאציל הנאצלים ...והנה אז צמצם את עצמו אין סוף..." [1].

האם הצמצום הוא כפשוטו או לא כפשוטו?[עריכה]

ישנן שתי אסכולות בין חכמי המקובלים בהבנת הצמצום. ישנם האומרים כי כאשר המקובלים, ובראשם האר"י דברו על הצמצום, הם התכוונו כי הצמצום הוא כפשוטו, כלומר שבאמת אור אין סוף הסתלק מאותם עולמות ואיננו נמצא בהם, וישנם כאלה הסוברים כי אינו כפשוטו, היינו שהוא עדיין נמצא בתוך העולמות מצדו, אולם מצד העולמות הוא אינו נמצא בהם, כלומר, אינו מתגלה בהם.

צמצום כפשוטו[עריכה]

ככל הנראה הראשון שכתב בפירוש כי הצמצום המוזכר בכתבי האר"י הינו כפשוטו היה רבי עמנואל חי ריקי, מגדולי מקובלי איטליה. בספרו "יושר לבב"[2] הוא כותב: "החס על כבוד קונו צרך להעלות על לבו מחשבת צמצום זה כפשוטו" משום שלא יתכן לומר שהבורא מצוי גם בדברים "הגשמיים, השפלים, הבלתי נכבדים ואף הנבזים". כך גם סבר רבי יהונתן אייבשיץ בספרו "שם עולם"[3].

צמצום לא כפשוטו[עריכה]

לאבי שיטה זו נחשב רבי יוסף אירגאס (תלמידו של רבי עמנואל חי ריקי) אשר בספרו "שומר אמונים" (הקדמון)[4] מתפלמס המפרשים את הצמצום כפשוטו, ומכריע "כי כל הרוצה להבין ענין הצמצום בפשוטו ממש הרי הוא נופל בכמה שבושים וסתירות של רוב עיקרי האמונה". הוא מונה עשר הוכחות לכך. גם רבי אברהם אירירא (תלמיד רבי ישראל סרוג תלמיד האר"י) כותב כך[5].

תורת החסידות צידדה באופן מובהק ומוחלט בפרשנות זו, שכן לשיטתה האלוקות נמצאת בכל דבר ו"לית אתר פנוי מיניה"[6]. במיוחד, ידועה שיטה אשר הצמצום אינו כפשוטו בתורת חסידות חב"ד והתנגדות חזקה נגד הבנה של צמצום כפשוט. רבי שניאור זלמן מלאדי כתב בצורה חריפה וקשה מאוד על אלו שהבינו שהצמצום כפשוטו: "שגגת מקצת חכמים בעיניהם, ה' יכפר בעדם, ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל והבינו ענין הצמצום הנזכר שם כפשוטו... לא בדעת ידברו..."[7]. כמו כן, גם רבי נחמן מברסלב בספרו ליקוטי מוהר"ן[8].

גם רבי חיים מוולוז'ין כותב בספרו נפש החיים[9]: "וכל ענייני השינויים וחילוק המקומות... משל הם".

שיטת הגר"א[עריכה]

שיטת הגר"א בשאלה זו ברורה. הגר"א כותב[10]: "ועל כן צמצם רצונו בבריאת העולמות, וזהו הצמצום... ורצונו שנקרא אין סוף, צמצם, שסילק מכל והאציל השגחה פרטית דקה...". מדבריו אלו אנו למדים שביאר את הצמצום על דרך רמח"ל, שאין אנו מדברים על עצמותו ית' אלא על רצונו, והצמצום משמעותו הוא, שצמצם רצונו האינסופי והתגלה אלינו ברצון מוגבל. וראה בספר "תורת הגר"א ומשנת החסידות" של הרב צבי אינפלד בהוצאת מוסד הרב קוק בו ניתוח מלא ומעמיק על הסוגיה הזו. [דרושה הבהרה] ובספר "קדוש וברוך" של הרב אשר זעליג מורסקי בו מובהרת באריכות דעת הגר"א ותלמידו ה'נפש החיים' בסוגיה זו עם מובאות רבות.

קישורים חיצונים[עריכה]

הערות שוליים