פדיון הבן: הבדלים בין גרסאות בדף

 

 

האב חייב לפדות את בנו הבכור מן הכהן בחמשה סלעים<ref><makor>שמות יג יג;</makor> שם כב כט; שם לד יט-כ; במדבר יח טו-טז. וראה בהערה הבאה, שספרי מוני המצוות למדו מצות פדיון הבן מהפסוקים השונים, וראה בברית משה על הסמ"ג עשין קמד. בעניין משקל השקל לפדיון הבן - ראה השיטות השונות במאמרו של א.י. גרינפילד, תחומין, יז, תשנ"ז, עמ' 399.</ref>. פדיון בכור אדם היא מצות עשה מן התורה<ref>סהמ"צ לרמב"ם מ"ע פ; רמב"ם בכורים יא א; סמ"ג עשין קמג-קמד; <makor>סמ"ק מ' רמג;</makor> יראים סי' קמ; <makor>חינוך מ' שצב;</makor> טושו"ע יו"ד שה א.</ref>, וזו אחת מעשרים וארבע מתנות כהונה<ref>במדבר יח ח-כא; <makor>תוספתא חלה ב ח;</makor> <makor>ב"ק קי ב; חולין קלג</makor> ב.</ref>. טעמים רבים נאמרו לעצם המצווה ולפרטי הלכותיה<ref>ראה סיכום הטעמים השונים בס' אוצר פדיון הבן, מבוא פי"א-פט"ו.</ref>. דיני פדיון הבן נתבארו באריכות בתלמוד<ref>בכורות פ"ח.</ref>, ובפוסקים<ref>רמב"ם בכורים פי"א; טושו"ע יו"ד סי' שה.</ref>, וכן התחברו מספר ספרים מיוחדים לנושא זה<ref>חלק מהחיבורים מיוסדים על שו"ע יו"ד סי' שה, כגון לקוטי פנחס; חידושי הלכות פדיון הבן, אברהם טיקטין, נד' בס' אוצר פדיון הבן, ח"ב. לאחרונה יצאו לאור שני ספרים המוקדשים במיוחד להלכות פדיון הבן - אוצר פדיון הבן, ב"ח; פדיון הבן כהלכתו.</ref>.