גידם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''גידם''' הוא מי שידו קטועה, ומצינו דרגות קטיעה שונות של הגפיים העליונות, החל מקטיעה מוחלטת מהכתף<ref>ראה <makor>בבלי מנחות לז א.</makor></ref>, ועד לקטיעה של אצבעות בלבד<ref>ראה <makor>תוספתא בכורות ה ב.</makor></ref>. אכן, לרוב בא השימוש במושג גידם למי שיש לו זרוע, והקטיעה היא בגובה המרפק<ref>ראה <makor>בבלי ערכין יט ב,</makor> בהגדרת יד. וראה ב"ח או"ח סי' כז; ביאור הגר"א שם סק"ו.</ref>. | |||
גידם הוא מי שידו קטועה, ומצינו דרגות קטיעה שונות של הגפיים העליונות, החל מקטיעה מוחלטת מהכתף<ref>ראה <makor>בבלי מנחות לז א.</makor></ref>, ועד לקטיעה של אצבעות בלבד<ref>ראה <makor>תוספתא בכורות ה ב.</makor></ref>. אכן, לרוב בא השימוש במושג גידם למי שיש לו זרוע, והקטיעה היא בגובה המרפק<ref>ראה <makor>בבלי ערכין יט ב,</makor> בהגדרת יד. וראה ב"ח או"ח סי' כז; ביאור הגר"א שם סק"ו.</ref>. | |||
גידם הוא מי שנקטעו ידיו, וקיטע הוא מי שנקטעו רגליו<ref>ראה ע' חגר.</ref>, אך יש שקיטע הוא מושג מקביל לגידם, היינו שנקטעו ידיו<ref>ראה <makor>רש"י ברכות נח ב</makor> ד"ה קיטע.</ref>. | גידם הוא מי שנקטעו ידיו, וקיטע הוא מי שנקטעו רגליו<ref>ראה ע' חגר.</ref>, אך יש שקיטע הוא מושג מקביל לגידם, היינו שנקטעו ידיו<ref>ראה <makor>רש"י ברכות נח ב</makor> ד"ה קיטע.</ref>. | ||
| שורה 15: | שורה 13: | ||
לבר-כוכבא היו מאתים אלף חיילים, שקצצו אחת מאצבעותיהם, כדי לבדוק את גבורתם<ref><makor>ירושלמי תענית ד ח;</makor> <makor>איכה רבה ב ה.</makor></ref>. | לבר-כוכבא היו מאתים אלף חיילים, שקצצו אחת מאצבעותיהם, כדי לבדוק את גבורתם<ref><makor>ירושלמי תענית ד ח;</makor> <makor>איכה רבה ב ה.</makor></ref>. | ||
נחום איש גם | [[נחום איש גם זו]] היה גידם משתי ידיו<ref><makor>בבלי תענית כא א.</makor> וראה עוד בשבת נג ב, תיאור של אשה גידמת.</ref>. | ||
קטיעה כעונש - בעמים הקדמונים, ובחוקי האיסלאם עד היום, מהווה קטיעת ידים או אצבעות עונש מקובל. בחוקי חמורבי העונש של קטיעת גפה ניתן לבן שהכה את אביו, לרופא שגרם למותו או לעיוורונו של החולה שלו, לרופא שהטביע חותם על עבד מבלי שנתבקש לכך, ולאיכר חכיר שגנב תבואה מבעל השדה<ref>ראה בספר Preuss J, Biblical and Talmudic Medicine (trans. by F. Rosner), pp. 233-234.</ref>. | קטיעה כעונש - בעמים הקדמונים, ובחוקי האיסלאם עד היום, מהווה קטיעת ידים או אצבעות עונש מקובל. בחוקי חמורבי העונש של קטיעת גפה ניתן לבן שהכה את אביו, לרופא שגרם למותו או לעיוורונו של החולה שלו, לרופא שהטביע חותם על עבד מבלי שנתבקש לכך, ולאיכר חכיר שגנב תבואה מבעל השדה<ref>ראה בספר Preuss J, Biblical and Talmudic Medicine (trans. by F. Rosner), pp. 233-234.</ref>. | ||