רב הונא בר חיננא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 14: שורה 14:
רב הונא בר חיננא היה אמורא חבר של [[רבא]] ראש [[ישיבת פומבדיתא]]. רב הונא ורבא היו שניהם תלמידים של רב נחמן, ובמספר מקרים נחלקו לגבי דעתו{{הערה|בבא בתרא קנה א, תמורה ל ב, חולין מט ב}}.
רב הונא בר חיננא היה אמורא חבר של [[רבא]] ראש [[ישיבת פומבדיתא]]. רב הונא ורבא היו שניהם תלמידים של רב נחמן, ובמספר מקרים נחלקו לגבי דעתו{{הערה|בבא בתרא קנה א, תמורה ל ב, חולין מט ב}}.


בגמרא מובאים מספר מקרים בהם נחלקו רב הונא ורבא לגבי הוראת הלכה למעשה. כך למשל, כאשר ביקש [[ריש גלותא]] מרב הונא לתקן את [[בוסתן בוסתנו]] ולוהפכה ל[[רשות היחיד]] על מנת שמותר יהיה ל[[הוצאה מרשות לרשות|טלטל בה חפצים בשבת]] (הבוסתן אינו משמש למגורים ועל כן אין די במחיצותיו החיצוניות על מנת שיהיה מותר לטלטל חפצים בתוכו כרשות היחיד, כדין [[קרפף יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה]]), הקים רב הונא במקום [[מחיצה|מחיצת]] קנים צפופים על בסיס עקרון [[לבוד]], שייצרו ביתן מגורים עבור שומר הבוסתן. רבא שלא הסכים לתיקון הגינה באופן זה, מכיוון שסבר שאין משמעות לבניית ביתן מגורים לאחר שהמחיצות הבוסתן החיצוניות כבר עומדות ('הוקף ולבסוף ישב'), עקר בעצמו את הקנים שהציב רב הונא.
בגמרא מובאים מספר מקרים בהם נחלקו רב הונא ורבא לגבי הוראת הלכה למעשה. כך למשל, כאשר ביקש [[ריש גלותא]] מרב הונא לתקן את [[בוסתן| בוסתנו]] ולהופכה ל[[רשות היחיד]] על מנת שמותר יהיה ל[[הוצאה מרשות לרשות|טלטל בה חפצים בשבת]] (הבוסתן אינו משמש למגורים ועל כן אין די במחיצותיו החיצוניות על מנת שיהיה מותר לטלטל חפצים בתוכו כרשות היחיד, כדין [[קרפף יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה]]), הקים רב הונא במקום [[מחיצה|מחיצת]] קנים צפופים על בסיס עקרון [[לבוד]], שייצרו ביתן מגורים עבור שומר הבוסתן. רבא שלא הסכים לתיקון הגינה באופן זה, מכיוון שסבר שאין משמעות לבניית ביתן מגורים לאחר שהמחיצות הבוסתן החיצוניות כבר עומדות ('הוקף ולבסוף ישב'), עקר בעצמו את הקנים שהציב רב הונא.


במקרה אחר, התיר רב הונא לאכול תערובת דגים שבה היו [[קשקשת|קשקשי דגים]] (שהם סימן כשרות לדגים), אך רבא סבר שיש לאסור את הדגים מכיוון שיש חשש שמא חלק מהדגים טהורים (ומהם הקשקשים) אך חלק אחר טמאים. במקרה זה יצאו הכרזות פומביות סותרות על דין תערובת הדגים
במקרה אחר, התיר רב הונא לאכול תערובת דגים שבה היו [[קשקשת|קשקשי דגים]] (שהם סימן כשרות לדגים), אך רבא סבר שיש לאסור את הדגים מכיוון שיש חשש שמא חלק מהדגים טהורים (ומהם הקשקשים) אך חלק אחר טמאים. במקרה זה יצאו הכרזות פומביות סותרות על דין תערובת הדגים