הרב מרדכי אליהו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
(←פסיקתו) |
||
| שורה 64: | שורה 64: | ||
</ref> שמתירה עקרונית השתלת לב ממי שמת מוות מוחי (ראו ערך [[רגע המות]]), בגלל בעיית אמון ברופאים. הוא המליץ להעדיף להשאיר את ההחלטה לשעת הצורך ולא לתת היתר מראש.<ref>וראה היום החלטת הרבנות הראשית לישראל להתיר http://test.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3780728,00.html</ref> {{מקור|שו"ת מאמר מרדכי חלק ב סימן ל}} | </ref> שמתירה עקרונית השתלת לב ממי שמת מוות מוחי (ראו ערך [[רגע המות]]), בגלל בעיית אמון ברופאים. הוא המליץ להעדיף להשאיר את ההחלטה לשעת הצורך ולא לתת היתר מראש.<ref>וראה היום החלטת הרבנות הראשית לישראל להתיר http://test.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3780728,00.html</ref> {{מקור|שו"ת מאמר מרדכי חלק ב סימן ל}} | ||
* בעבר הסתייג מבדיקת רקמות, בגלל שהדבר עלול ליצור בעיית ממזרות<ref>מקור: http://www.daat.ac.il/DAAT/refua/moshav5-b.htm</ref> | * בעבר הסתייג מבדיקת רקמות, בגלל שהדבר עלול ליצור בעיית ממזרות<ref>מקור: http://www.daat.ac.il/DAAT/refua/moshav5-b.htm</ref> | ||
* איסור לאכול [[מצה עשירה]] לספרדים ב[[חג הפסח]], | * איסור לאכול [[מצה עשירה]] לספרדים ב[[חג הפסח]], אם יש חומר המשמר המוכנס לתוך היין הניקרא בשם ביסולפיט<ref>מקור מכיוון שיש חשש למים, אבל מתיר אכילת מצה עשירה ללא תוספות. http://koleliyahu.yerushalmi.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=278437</ref> . | ||
http://koleliyahu.yerushalmi.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=278437 | http://koleliyahu.yerushalmi.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=278437 | ||
| שורה 70: | שורה 70: | ||
* איסור לאכול טחינה וחומוס (מפני שלשיטתו גם בשומשום יש איסור [[בישולי נכרים]], והעובדה כי לא הייתה חברה בארץ אשר הטחינה מיוצרת בה על ידי יהודים). בעקבות הפסיקה, מספר חברות החלו לייצר ולהשתמש בטחינה גולמית ללא חשש בישולי נכרים. על פסק זה יצאו עוררים בטענה שהשומשום נאכל כמות שהוא חי.<ref>את הכלל הזה, שדבר שנאכל כמות שהוא חי רק ע"י הדחק אינו נחשב "דבר הנאכל כמות שהוא חי", אנו רואים בפסק מרן השולחן ערוך בסימן קי"ג סעיף י"ב שפסק כן. ולעניין ביצה שבישלה עכו"ם, מרן פסק שהיא אסורה באכילה, אע"פ שיש שגומעים אותה חיה, מכיון שהמציאות היא שרוב האנשים לא גומעים ביצה חיה. ונראה עוד שביצה אינה נאכלת אפילו ע" הדחק [אצל רוב האנשים]. והמקור לכך מהתוספות ביבמות שכותבים שביצה לא נקראת "נאכל כמות שהוא חי" שאין זו אכילה חשובה, וכך פסק מרן. גם 'כף החיים' פוסק כן להלכה בשני מקומות. פעם אמר לי אברך אחד שהיו אוכלים חצילים חיים, וכי בגלל זה חשיב נאכל כמות שהוא חי, אלא הולכים לפי רוב בני אדם. וממילא, כיון שרוב האנשים אוכלים את השומשום רק קלוי ורק מעט אוכלים אותו כשהוא חי מטעמי בריאות וכדומה, נאסרה הטחינה לא רק לאותם מעט אנשים אלא לכל האנשים ואפילו לאותם המיעוט שאוכלים אותו חי, כיון שבטלה דעתם. גם מרן חיד"א כותב דין זה לגבי ערמונים, ואומר שהכל לפי המקום והזמן. דין זה נכון גם לגבי [[חלוה]] ולגבי חומוס; ב"ה בשנים האחרונות הדברים סודרו, וישנם מפעלים המעסיקים עובדים יהודים, והבישול נעשה על ידם, כגון מפעל "אחוה", ועוד מקור: http://www.harav.org.il/tzof/320.html.</ref> | * איסור לאכול טחינה וחומוס (מפני שלשיטתו גם בשומשום יש איסור [[בישולי נכרים]], והעובדה כי לא הייתה חברה בארץ אשר הטחינה מיוצרת בה על ידי יהודים). בעקבות הפסיקה, מספר חברות החלו לייצר ולהשתמש בטחינה גולמית ללא חשש בישולי נכרים. על פסק זה יצאו עוררים בטענה שהשומשום נאכל כמות שהוא חי.<ref>את הכלל הזה, שדבר שנאכל כמות שהוא חי רק ע"י הדחק אינו נחשב "דבר הנאכל כמות שהוא חי", אנו רואים בפסק מרן השולחן ערוך בסימן קי"ג סעיף י"ב שפסק כן. ולעניין ביצה שבישלה עכו"ם, מרן פסק שהיא אסורה באכילה, אע"פ שיש שגומעים אותה חיה, מכיון שהמציאות היא שרוב האנשים לא גומעים ביצה חיה. ונראה עוד שביצה אינה נאכלת אפילו ע" הדחק [אצל רוב האנשים]. והמקור לכך מהתוספות ביבמות שכותבים שביצה לא נקראת "נאכל כמות שהוא חי" שאין זו אכילה חשובה, וכך פסק מרן. גם 'כף החיים' פוסק כן להלכה בשני מקומות. פעם אמר לי אברך אחד שהיו אוכלים חצילים חיים, וכי בגלל זה חשיב נאכל כמות שהוא חי, אלא הולכים לפי רוב בני אדם. וממילא, כיון שרוב האנשים אוכלים את השומשום רק קלוי ורק מעט אוכלים אותו כשהוא חי מטעמי בריאות וכדומה, נאסרה הטחינה לא רק לאותם מעט אנשים אלא לכל האנשים ואפילו לאותם המיעוט שאוכלים אותו חי, כיון שבטלה דעתם. גם מרן חיד"א כותב דין זה לגבי ערמונים, ואומר שהכל לפי המקום והזמן. דין זה נכון גם לגבי [[חלוה]] ולגבי חומוס; ב"ה בשנים האחרונות הדברים סודרו, וישנם מפעלים המעסיקים עובדים יהודים, והבישול נעשה על ידם, כגון מפעל "אחוה", ועוד מקור: http://www.harav.org.il/tzof/320.html.</ref> | ||
* איסור לבנות לשרת בכל מסגרת צבאית גם בשירות לאומי ואפילו כמורות חיילות.<ref> ראה בספרו שו"ת הרב הראשי כרך א, וכן כרך ב סימן קסג וסימן ו ועמוד 133.</ref> | * איסור לבנות לשרת בכל מסגרת צבאית גם בשירות לאומי ואפילו כמורות חיילות.<ref> ראה בספרו שו"ת הרב הראשי כרך א, וכן כרך ב סימן קסג וסימן ו ועמוד 133.</ref> | ||
==רבותיו== | ==רבותיו== | ||
היה מקורב מאוד לרבני עדת הבבלים, ביניהם - הראשון לציון והרב הראשי לישראל [[הרב יצחק נסים]], רבי צדקה חוצין, [[הרב יעקב מוצפי]]- [[אב בית דין|אב"ד]] העדה החרדית הספרדית בירושלים, [[הרב סלמן חוגי עבודי]] - חבר בית הדין הגדול, דודו [[הרב יהודה צדקה]] ראש ישיבת פורת יוסף, [[הרב סלמאן מוצפי]], הרב אליהו כנוש ועוד. כמו כן, למד הרב מהמקובל [[רבי עזרא עטייה]], ראש ישיבת פורת יוסף. | היה מקורב מאוד לרבני עדת הבבלים, ביניהם - הראשון לציון והרב הראשי לישראל [[הרב יצחק נסים]], רבי צדקה חוצין, [[הרב יעקב מוצפי]]- [[אב בית דין|אב"ד]] העדה החרדית הספרדית בירושלים, [[הרב סלמן חוגי עבודי]] - חבר בית הדין הגדול, דודו [[הרב יהודה צדקה]] ראש ישיבת פורת יוסף, [[הרב סלמאן מוצפי]], הרב אליהו כנוש ועוד. כמו כן, למד הרב מהמקובל [[רבי עזרא עטייה]], ראש ישיבת פורת יוסף. | ||